מטוסים ישראלים חונים בנתב''ג / צילום: דני שדה
בתקופות משבר העיניים נשואות לחברות התעופה הישראליות. בין היתר, מצופה מהן להתעלות על אתגרי הענף, כדי לספק את המענה למאות אלפי הישראלים שבוטלה טיסתם חזרה ארצה. מאז 7 באוקטובר אכן ראינו אותן מתגייסות בשלל דרכים. זה קרה שוב בתחילת החודש, אז החל גל ביטולים נוסף של חברות התעופה הבינלאומיות; אבל לשליטה הכמעט בלעדית של אותן חברות ישראליות בשמי הארץ, יש גם מחיר.
בינתיים הציבור משלם אותו בלית־ברירה, במחירים גבוהים ובשירות בעייתי, אבל קשה לדעת מה יהיו ההשלכות על החברות הללו ביום שאחרי המלחמה, כשנוכל שוב להתלבט עם מי עדיף לטוס.
● מטוס פרטי ללרנקה: המסלול העוקף של הישראלים
● מ־45 דולר: לאילו יעדים תמצאו טיסות זולות במיוחד למרות גל הביטולים
● מנכ"ל ישראייר פסימי: "חברות התעופה הזרות לא יחזרו גם אם תהיה רגיעה"
● מ־199 דולר: אל על תציע טיסות מוזלות לארבעה יעדים וכך תחמוק מפיקוח מחירים
● מצאתם טיסה במחיר מצחיק? קחו בחשבון שהיא עלולה להיות מבוטלת
ביום שני, למשל, נוסעים בטיסת ארקיע שתוכננה להמריא מאתונה לישראל, הופתעו לשמוע שהחברה מחפשת מתנדבים שיסכימו לעבור לטיסה חלופית בעקבות החלפת מטוס ברגע האחרון, שהובילה למחסור של 8 מושבים. מארקיע נמסר כי החלפת המטוס לא הייתה בשליטת החברה.
ולא רק בארקיע מעידים על שיבושים חריגים. הרשת גועשת עם תלונות על עיכובים וחוסר מענה בזמן אמת גם בחברות תעופה אחרות. נוסעת שתכננה לטוס עם ישראייר לפאפוס בבוקר מתקפת המנע בלבנון, מספרת לגלובס שהמתינה יותר משמונה שעות בנתב"ג. מלבד אימייל על ביטול הטיסה, היא לא הצליחה לקבל מענה כלשהו מהחברה. הנוסעת קבעה טיסה נוספת לאותו ערב, אבל גם זו בוטלה.
בעיית המטוסים החכורים
לדברי פרופ' יניב פוריה מהמחלקה לניהול מלונאות ותיירות באוניברסיטת בן גוריון, בתקופה הקרובה נראה יותר ויותר חברות תעופה שמתמודדות עם השלכות האובר־בוקינג, שיטה מקובלת של מכירת יותר כרטיסים מכמות המושבים שהמטוס יכול להציע. פוריה מדגיש כי "זו לא קומבינה אלא תופעה נפוצה וחוקית בענף. זו הדרך של חברות התעופה להתגונן מהפסדים. יותר מזה, נוסע שרוכש כרטיס במחלקת פרימיום, עלול למצוא את עצמו במחלקת תיירים במצב של אובר־בוקינג".
למה זה קורה? חברות התעופה יודעות שבכל טיסה יש כמות ממוצעת של ביטולים. יש גם מצבים שנוסעים קנו מראש כרטיסים עם אפשרות ביטול, כמו במחלקות העסקים, והחברה צריכה להעריך כמה יבחרו בסופו של דבר שלא לטוס.
לדברי פוריה, "אני מעריך שהיום החברות לוקחות מרווח גדול יותר, כיוון שכמות הביטולים עלולה להיות עצומה בימים אלה. זה יכול להסביר את חומרת התופעה כרגע. זה לא קורה כי חברות התעופה רעות, אלא כי לפעמים נאלצים להחליף מטוסים בלית־ברירה, או שמטוס התקלקל, ומחליפים אותו באחד קטן יותר".
נוסף על כך, במידה מסוימת מצב של מלחמה עדיף לחברת תעופה. זה אירוע שניתן להגדיר ככוח עליון, ואז לפעמים החברה לא מחויבת לתת פיצוי לנוסע. פוריה מסביר כי במצבים של אובר־בוקינג, אנשי צוות הקרקע ינסו לאתר את הנוסעים שהכי קל וזול לפצות. "הפיצוי למי שמוותר על המקום מרצונו, לעומת מי שרצה לעלות ולא חתם ויתור, הוא חצי ואף רבע מהסכום", לדבריו.
עם זאת, בתי המשפט עשויים גם לפסוק לטובת הנוסעים במקרה שחברת התעופה מתנערת מהם, הואיל שהיא מוכרת טיסות כשהיא יודעת שיש סיכון מוגבר לביטולים, ועל כן יש לה אחריות מסוימת.
סיבה נוספת לביטולי הטיסות נובעת מהשימוש במטוסים חכורים. במקרים שבהם חברות ישראליות מבצעות חכירה "רטובה" (הכוללת גם צוות זר), הטיסה עלולה להתבטל, מכיוון שהטייסים וצוותי האוויר חוששים להגיע ארצה.
מתוך צי המטוסים של אל על, הכולל 49 מטוסים, רק שלושה מהם חכורים - מספר זניח יחסית שלא אמור להשפיע באופן דרמטי על הטיסות. ישראייר, לעומת זאת, מחזיקה בצי של תשעה מטוסים בסך־הכול, מתוכם ארבעה חכורים. לארקיע, שלה צי המטוסים הקטן ביותר (שבעה בלבד), יש שני מטוסים חכורים. באופן טבעי, הסיכוי שיתבטלו הטיסות בחברות ארקיע וישראייר גבוה יותר מאשר באל על, בהתאם ליחס בין המטוסים החכורים למטוסים שאינם חכורים.
"אחוז ביטולים מינורי"
חברות התעופה המקומיות זכו לביקורת ציבורית נרחבת בנוגע למחירי הטיסות המאמירים. מנכ"לי אל על, ישראייר וארקיע אף זומנו בשל כך לשיחה עם שר הכלכלה ניר ברקת בשבוע שעבר. השיחה שקיים השר עם מנכ"לית אל על, דינה בן טל גננסיה, הניבה פשרה מעניינת, שלפיה אל על תפעיל טיסות הלוך־חזור מוזלות לארבעה יעדים, שמהם ישראלים יוכלו לעלות לטיסות המשך לשאר היעדים בעולם. היעדים הם אתונה (299 דולר), לרנקה (199 דולר), וינה ודובאי (349 דולר).
ההחלטה לייצר מחירים אחידים דווקא ליעדים שבהם מתקיימת תחרות היא תמוהה. על הקווים ללרנקה ולאתונה מתחרות למעלה מחמש חברות תעופה, כך שההחלטה מסייעת לאל על למלא את מטוסיה בקווי התחרות. בבוקר יום שלישי לא ניתן היה לרכוש כרטיסים כלל מאתונה ומלרנקה, יעדי הביקוש המשמעותיים ביותר. החברה הוסיפה טיסות ללרנקה לימים הקרובים ולאתונה במהלך השבוע הבא.
בשעה שאל על ממלאת מטוסים עד אפס מקום, המתחרות מציעות מקומות לשבוע הקרוב, אולם במחירים גבוהים במיוחד. כך למשל, בטיסות ששווקו במהלך שעות הבוקר ביום שלישי מאתונה לתל אביב, כרטיס לכיוון אחד בישראייר עלה 512 דולר, ובארקיע 899 דולר, לפי האתרים הרשמיים של החברות בעת הבדיקה.
מישראייר נמסר: "גל הביטולים הנרחב השפיע אף על הצוותים הזרים המועסקים במסגרת חכירות 'רטובות'. כתוצאה מכך נרשמו ביטולים ושינויים בזמני הפעילות של הטיסות המופעלות על־ידי צוותים אלה. בחלק מהמקרים מצאנו פתרונות חלופיים, ובחלק מהמקרים לצערנו לא נמצאו חלופות לנוסעים. אנו חשים צער עמוק על אותם ביטולים, המהווים אחוז מינורי מהטסים עימנו".
מארקיע נמסר: "להבדיל מחברות ישראליות אחרות, לאור אירועי יום ראשון של סגירת השמיים, ארקיע דאגה לכל הנוסעים לשירותי הלנה ולטיסה חלופית. החברה ביטלה שתי טיסות בלבד. בשני עיכובים שהיו מעל שמונה שעות, בלרנקה ובבטומי, ארקיע דאגה לשהייה בבית מלון ולטיסה חלופית במהירות האפשרית. החברה לעולם לא תבטל טיסה ללא אפשרות לטיסה חלופית על־ידיה".
לדברי עוז ברלוביץ, מנכ"ל ארקיע, "כמו בכל שנה - ומפתיע עד כמה זה מפתיע - השבוע האחרון של אוגוסט מאופיין במחירים הגבוהים ביותר. כמו בכל חברת תעופה בעולם, המחירים נקבעים על סמך ביקוש והיצע. המושבים האחרונים יימכרו תמיד בעשרות אחוזים יותר מאשר טיסה עם 30 מושבים פנויים. בישראל, מאחר שמספר חברות ביטלו, והוספנו טיסות ליעדים כמו אתונה ולרנקה - שיוצאות ריקות מישראל - מחיר החזור מגלם את עלות היציאה הריקה".
