גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מה מעכב את הנוהל שאמור להכניס מיליארדים למדינה?

הרשות החליטה לוותר על סעיף שמאפשר ניהול הליכים אזרחיים נגד ישראלים שהליך גילוי מרצון שלהם כשל ● בעקבות השינוי הזה נוהל הגילוי מרצון, עליו הכריזה רשות המסים לפני חודשים, עוד לא יצא לפועל ● וגם: בניגוד לנהלים קודמים, לא יתאפשר הפעם להגיש בקשות אנונימיות

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: איל יצהר
אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: איל יצהר

במאי האחרון הודיע מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', כי "בתוך מספר ימים" יפורסם נוהל גילוי מרצון חדש, שיאפשר לישראלים שהחביאו את הונם מהמדינה ולא שילמו מס עד כה, לדווח על ההון ולשלם מס ללא חשש מהליך פלילי.

כך תדווחו על כספי המסים מרווחי הקריפטו שלכם
הגשתם בקשה לתיאום מס בשנים האחרונות? ייתכן שמגיע לכם החזר
ההחלטה לגבות מע"מ מטיפים של מלצרים יוצאת לדרך. כך זה יעבוד

המדינה כבר ציפתה לראות מיליארדים זורמים לקופת המדינה מחשיפת ההון הישראלי המסתובב בעולם, ואולם חודשיים חלפו ונוהל חדש לא פורסם. מה מעכב את הנוהל? מסתבר שברשות המסים עדיין עובדים על "ניסוחים אחרונים". כך לפחות טוענים ברשות המסים ובמשרד היועצת המשפטית לממשלה.

לגלובס נודע ש"הניסוחים" הללו מתייחסים למעשה לסעיף אחד שהרשות ביקשה לשלב בנוהל החדש המאפשר לה לנהל הליכים אזרחיים נגד ישראלים שהליך נוהל הגילוי מרצון שלהם כשל.

בעבר המדינה לא יצרה פרוטוקול לגבי ניהול הליך אזרחי במקרה שהליך גילוי מרצון כשל, ורק הבטיחה הגנה מפני הליכים פליליים כשנאסר על המדינה להשתמש במה שהתגלה לה במסגרת הליך גילוי מרצון נגד האזרחים.

הפעם ביקשה רשות המסים להכניס סעיף שקובע כי המדינה תוכל לפתוח בהליכי אכיפה וגבייה אזרחיים נגד ישראלים שחשפו את הונם, אך הליך הגילוי מרצון שהגישו נכשל או לא הושלם. טיוטה של הנוהל החדש שכללה את הסעיף הזה אושרה כבר לפני חודשיים על ידי היועצת המשפטית לממשלה.

מחכים לאישור מחדש של הנוהל

לאחר שהטיוטה אושרה, הרשות התחרטה על הקביעה, והחליטה לוותר על הסעיף שמאפשר ניהול הליכים אזרחיים נגד ישראלים שהליך גילוי מרצון שלהם כשל. הרשות הגישה ליועצת המשפטית נוסח מתוקן לאישור - אך עד כה הנוסח לא אושר. לדברי גורם בכיר במשרד המשפטים, "99% מהליכי גילוי מרצון גם ככה מושלמים ומצליחים, אז לא היה כל צורך בסעיף הזה בפועל וברשות המסים הבינו את זה. הרשות התחרטה, אבל היא היתה חייבת לאשר את הנוהל מחדש אצל היועצת המשפטית לממשלה. בין הצדדים אין מחלוקת על ניסוחים ועל מחיקת הסעיף הזה, והנוהל מתעכב הלכה למעשה רק בשל העומס בלשכת היועצת המשפטית לממשלה. בשורה התחתונה הנוהל תקוע טכנית, רק כי הוא מצריך אישור מחדש".

מדוברות רשות המסים ודוברות משרד המשפטים נמסר בתגובה, כי "הנוהל אושר על ידי הגורמים הרלוונטיים בכלל זה היועצת המשפטית לממשלה לפני חודשים ספורים. בימים אלה נבחנות מספר בקשות לתיקון הנוהל שאושר".

בלי מסלול אנונימי

טיוטת הנוהל הממתינה לאישור כעת זהה לנהלי גילוי מרצון קודמים, למעט שינוי משמעותי אחד בנוהל החדש: בנוהל שיפורסם בקרוב לא יהיה "מסלול אנונימי", אשר במסגרתו יכלו האזרחים בעבר לשמור על זהותם חסויה בעת הגשת הבקשה ולחשוף את עצמם רק לאחר אישורה על ידי רשות המסים.

ברשות המסים ובמשרד המשפטים הסכימו על כך שהפעם לא תתאפשר בדיקה אנונימית של הגילוי מרצון ומבקש הגילוי יהיה חשוף מלכתחילה. ברשות המסים חששו תחילה, כי העדרו של מסלול אנונימי יוביל לכך שאף אחד לא יחשוף את הונו המוסתר בשל החשש שאם ההליך יכשל המדינה תפעל נגדו, ואולם במשרד המשפטים התעקשו על כך והבהירו כי לאחר שכבר ניתנו שתי הזדמנויות לאזרחים לגלות את הונם בעבר, לרבות במסלול אנונימי, אין לכלול גם הפעם מסלול אנונימי. "היועצת המשפטית לממשלה לא הסכימה לאישור נוהל אנונימי, וממש התעקשה על כך", מבהיר הגורם במשרד המשפטים.

תנאי נוסף שהציבה היועצת המשפטית לממשלה בעת ניסוח הנוהל הוא כי יהיה זה הגילוי מרצון האחרון שיפורסם, ומשכך ההזדמנות האחרונה של הישראלים שהסתירו הון לדווח על הונם ולקבל הקלות בקנסות והגנה מהליך פלילי .

רשות המסים נעתרה לשני התנאים הללו שהציבה היועצת המשפטית והם אושרו כבר בטיוטה הקודמת, אך כאמור כעת מחכה הטיוטה החדשה (שממנה נמחק הסעיף של האכיפה האזרחית) לחתימת היועצת המשפטית.

31 מיליארד שקל נחשפו, 6 מיליארד שקל מס

הנוהל החדש, פונה במיוחד לקהילת הקריפטו, שעד כה התקשתה להכניס את רווחיה למערכת ההון המדווחת והממוסה.

במסגרת הנוהלים הקודמים שפורסמו ב-2014 וב-2017 הוגשו 9,963 בקשות גילוי מרצון, גולה הון בסך 31 מיליארד שקל של ישראלים ברחבי העולם ושולם מס בהיקף של כ-6 מיליארד שקלים. הסכום הגבוה ביותר שנחשף במסגרת בקשת גילוי מרצון שהוגשה ב-2018 היה כ-104 מיליון שקל, וסכום המס שנגבה מאותו בעל הון עמד על 17 מיליון שקל.

בנהלים הקודמים היו שלושה מסלולי גילוי - מסלול גילוי רגיל, מסלול מקוצר ומסלול אנונימי ואולם המסלול הפופולרי מבין המסלולים היה תמיד "המסלול האנונימי", המאפשר הגשת בקשת גילוי בלי לחשוף את שם בעל ההון, לפני שידוע אם הוא אכן עומד בתנאי המדינה להיכלל ב"גילוי מרצון". 58% מבקשות הגילוי מרצון שהוגשו במבצעי גילוי קודמים הוגשו במסלול האנונימי, 21% ובמקוצר ועוד 21% במסלול הרגיל. 87% מסך גביית המס - בהיקף כ-4.6 מיליארד שקלים - התקבלו בעקבות בקשות שהוגשו במסלול האנונימי.

עוד כתבות

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנפלו בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נפלה בחדות בוול סטריט ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה הגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

מערכות תותח SIGMA של אלביט מערכות / צילום: אלביט מערכות

מכרז המיליארדים של צבא ארה"ב שאלביט עשויה לקטוף

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

הערכות: טראמפ קרוב לתת פקודה ליציאה למלחמה במזרח התיכון

דריכות גבוהה בישראל לקראת אפשרות לתקיפה אמריקאית באיראן על רקע תקיעות השיחות בז'נווה ● אסון בצנחנים: עפרי זוהה בטעות כאיום - ונפגע מאש חברו. הכוח פעל בח'אן יונס לחשיפת רשת מנהרות שבה הוחזקו גם חטופים ● באיראן הודיעו: נקיים מחר תרגיל ימי עם רוסיה בים עומאן ובצפון האוקיינוס ההודי ● הערכה בישראל: בעוד כשבוע תושלם צבירת הכוח הצבאי של ארה"ב במזרח התיכון ● עדכונים שוטפים

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

ביל גייטס, וורן באפט, ביל אקמן, קתי ווד / צילום: ap, Brendan McDermid, Richard Brian,  Andres Kudack, Nati Harnik,

משקיעי העל חושפים את ההשקעות שלהם, לפחות על מניה אחת הם חלוקים

וורן באפט ודיויד טפר מכרו את אמזון, וביל אקמן כהרגלו חושב אחרת ● מגמות סותרות נרשמו גם במניות אלפאבית, אך על מטא נרשמה הסכמה גורפת ● קת'י ווד לא מפסיקה להאמין בקריפטו ● ומי שוב רוכש מניות של עיתון?

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בלי קלון: הסדר הטיעון המסתמן של שר האוצר לשעבר משה כחלון

שר האוצר לשעבר משה כחלון, שנחשד כי בתפקיד יו"ר יונט קרדיט פעל במרמה ועבר על חוק ני"ע, צפוי לחתום על הסדר עם הפרקליטות ● תנאי ההסדר יאפשרו כנראה לביהמ"ש לקבוע כי לא נפל קלון במעשיו של כחלון ובכך להשאיר את הדלת לקאמבק פוליטי פתוחה

פיצוצים בעיר בנדר עבאס, איראן. ארכיון / צילום: Reuters

מתקפה קרובה באיראן? מה חושבים באתר ההימורים הפופולרי

נפח ההימורים באתר פולימרקט המבוסס על חוכמת ההמונים, ולעתים גם על מידע פנים, קפץ בשעות האחרונות, אולם הסיכויים למתקפה קרובה באיראן נותרו לפי גולשי האתר נמוכים ● איזה תאריך מסומן כעת עם הסיכויים הגבוהים ביותר?

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

אלי כהן, מנכ''ל אוניברסיטת קריית שמונה והגליל בהקמה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל אוניברסיטת תל חי: "הכפלנו את המספר הבוגרים שנשארים בצפון, אבל היעדר התעסוקה מקשה"

"הגורם המרכזי שמקשה על הבוגרים שלנו להישאר הוא התעסוקה", כך אמר מנכ"ל האקדמית תל חי, אלי כהן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי "יש אוניברסיטאות בחיפה, אבל חיפה זה לא באמת הצפון מבחינתנו, זה לא המטרופולין שלנו"

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

פרופ' צביקה אקשטיין, דיקן ביה''ס טיומקין לכלכלה ומנהל באוניברסיטת רייכמן, יועץ למרכז לצמיחה פיננסית / צילום: באדיבות בנק הפועלים

צבי אקשטיין מסביר: תרחיש הקיצון שיגרום לבנק ישראל להתערב

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון והמשנה לנגיד לשעבר, מנתח את הדילמות של בנק ישראל מול השקל החזק ● מדוע הריבית עשויה לרדת בשבוע הבא בפעם השלישית ברציפות, ומהו תרחיש הקיצון שיוביל להתערבות ישירה במסחר בדולר?

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

אילוסטרציה: Shutterstock, Vitalii Vodolazskyi

כשהורה משתמש במערכת המשפט כדי להטריד הורה אחר

אב גרוש ביקש מביהמ"ש להרחיב את זמני השהות שלו עם בנו הפעוט, ואף דרש כי האם תוותר על האפוטרופסות עליו ● אלא שבדיקה שנערכה העלתה כי האב בעצמו מסרב לקיים את זמני השהות שנקבעו לו ● ביהמ"ש קבע כי תביעתו של האב היא תביעת סרק שהוגשה ממניעים זרים - אך מדוע הסתפק בפסיקת הוצאות משפט נמוכות?

הקונסול הכללי בניו יורק, אופיר אקוניס בנימיני וגואטה, כאן ב', 11.02.26 / צילום: דוברות הכנסת

האם לאיראן יש טילים שמאיימים על ארה"ב?

הטווח המקסימלי של הטילים שבידי איראן רחוק מלהגיע לארה"ב, והוא יכול להגיע רק עד מזרח ודרום אירופה ● המשרוקית של גלובס