גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לקראת פתיחת שנת הלימודים: שלוש סוגיות בוערות במערכת החינוך

שנת הלימודים בפתח, והחינוך בראש סדר היום: שוב מגיעים ל־1 בספטמבר עם סכסוך עבודה ● החינוך הממלכתי־חרדי קיבל בוסט, גם בגלל הרצון למסגרת וגם בגלל אילוצים כספיים ● ומה גורם להישגים הנמוכים של ישראל ביחס לעולם במבחנים ההשוואתיים? ● המשרוקית של גלובס

יואב קיש, הליכוד (הבוקר הזה, כאן ב', 14.8.24) / צילום:  דוברות הכנסת עדינה ולמן
יואב קיש, הליכוד (הבוקר הזה, כאן ב', 14.8.24) / צילום: דוברות הכנסת עדינה ולמן

החופש הגדול תם ובשבוע הבא רוב התלמידים יחזרו לבתי הספר. שנת הלימודים הזו לא נפתחת בתנאים אידאליים: תלמידים רבים ילמדו הרחק מהבית בשל פינויים מיישובי הדרום והצפון. אחרים כנראה לא ילמדו כלל בשל השביתה שהוכרזה. וכמובן שלא פשוט ללמוד כשעננת המלחמה האזורית מרחפת מעל הראש. אבל אלו לא הדברים היחידים בשיח הציבורי. הנה שלוש דוגמאות.

האם היבוא לא מסייע להוריד את מחירי הפירות והירקות? זו לא כל התמונה
האם מעצר צבאי חייב להתבצע בפנים גלויות של שוטרי מצ"ח?

שוב שביתה

נפתח בנושא הבוער שעל הפרק: השביתה עליה הכריז ארגון המורים, לאחר שמטעמו נטען שבממשלה טענו שהפערים בין שני הגורמים לא ניתנים לגישור. כבר הראינו בשנה שעברה איך נוצרה הרוטינה של איומי שביתה לקראת פתיחת שנת הלימודים, אבל ברוב המקרים הגיעו להסכמות והאיום לא מומש. הפעם, כך נראה, השביתה תצא לדרך.

אבל יש גם אלמנט נוסף: "מורי התיכון בשביתה כבר שבעה או שישה חודשים", טען ח"כ מיקי לוי, אבל לדבריו "התחילו לדבר איתם רק בשבועות האחרונים". ואכן, כבר בתחילת מרץ ארגון המורים הודיע על סכסוך עבודה ושלא ימסור ציונים. הסיבה לכך הייתה שההסכמות שהושגו על תוספת שכר לא קוימו בפועל בשל סחבת מצד משרד האוצר. נושא הציונים טרם הגיע לפתרון ומשרד החינוך יפרסם את ציוני הבגרויות רק עבור מי שאמורים להירשם ללימודים אקדמיים. כעת, הדבר צפוי להשתלב עם אי־פתיחת שנת הלימודים.

כפי שאמר לנו בעבר נחום בלס, ראש תחום חינוך במרכז טאוב, "פתיחת שנת הלימודים היא מועד רגיש במיוחד, שכן לאחר חופשה בת חודשיים, החזרה של התלמידים לבתי הספר במועד הופכת לעניין חשוב בקרב התלמידים וההורים. בבתי הספר העל־יסודיים, גם תקופת מבחני הבגרות נחשבת לקריטית - ואנחנו אכן רואים שארגון המורים בוחר לנהל מאבקים גם סביב תקופה זו". כעת, כך נראה, אנו חווים לשילוב של שני הגורמים.

מה הפתרון? הנה מה שאמר לנו פעם פרופ' יזהר אופלטקה מביה"ס לחינוך באוניברסיטת ת"א: "אם שוב נעלה את השכר לכולם אנחנו נמצא את עצמנו בעוד כמה שנים שוב מדברים על זה שהשכר נמוך. צריך לצאת מהקופסה של השכר. צריך לבנות למורים סולם קריירה, שירגישו שיש להם אופק בהוראה".

התרחבות הממ"ח

אבל לא הכל שחור. לשר החינוך יואב קיש יש הישג להתגאות בו: "(יש) 50% צמיחה במה שנקרא ממ"ח", הוא סיפר בכאן ב' על התרחבות הזרם הממלכתי־חרדי, "וזה דבר שלא היה מעולם (וקורה) בעקבות דחיפה חזקה של המשרד". אז במה מדובר?

מחקר של פרופ' לטם פרי־חזן מהפקולטה לחינוך באוניברסיטת חיפה ושי קציר מסביר שהממ"ח הוא תוצאת רפורמה של שר החינוך לשעבר שי פירון, שאיפשר לבתי ספר מוכרים שאינם רשמיים (מוכש"ר) לקבל מעמד רשמי, ובכך להצטרף לחינוך הממלכתי בזרם נפרד. הרעיון היה לחזק את שליטת משרד החינוך בתכנים הנלמדים בבתי הספר החרדיים ולשלב בהם יותר לימודי ליבה. הרפורמה הזו לא עוגנה בחוק, והמוסדות בממ"ח הם בתי ספר שהחליטו להצטרף לזרם מיוזמתם או כאלו שיוקמו ביוזמת המדינה או הרשות המקומית.

בממ"ח לומדים רק 4% מתלמידי היסודי החרדים, אך יש התרחבות בזרם זה: משרד החינוך שלח לנו את מספרי התלמידים בבתי הספר ובגנים בממ"ח. בין 2017 ל־2024 המספר עלה מ־6,374 ל־19,375, עלייה שנתית ממוצעת של 17.4%. בשנת הלימודים הקרובה יצטרפו עוד כ־7,000 תלמידים, תוספת של 36.1%. אכן בוסט, אבל לא 50%.

לפי משרד החינוך, לממ"ח הצטרפו מוסדות פטור (שמחויבים רק ב־55% ליבה), מוכש"ר (75%) ומוכש"ר המשתייך לרשתות של המפלגות החרדיות (100% ליבה, לפחות על הנייר). עוד נמסר: "קהילות חדשות שלא היו בממ"ח - ספרדים, חסידים ועוד - ביקשו להצטרף עם כל החובות והזכויות למסלול הרשמי".

האם זה קרה בזכות "דחיפה חזקה של המשרד"? שני זוסמן־אפרתי, חוקרת במכון החרדי למחקרי מדיניות, הסבירה מה דחף לתהליך: "בעקבות מצוקתם הכלכלית של מוסדות הפטור נוצר בתקופת ממשלת בנט־לפיד 'מתווה בעלז', במסגרתו הוצע שמוסדות פטור יוכלו לשמור על המעמד שלהם ככאלו תוך הכנסת לימודי חשבון, עברית ואנגלית. המתווה הביא להתנגדות בחלקים מההנהגה החרדית ויצר איום להתפצלות יהדות התורה בבחירות 2022. כדי למנוע סכנה שאחת המפלגות לא תעבור את אחוז החסימה, התחייב נתניהו להעביר תקצוב מלא למוסדות הפטור בלי ליבה, אך זה לא יצא לפועל.

"בנוסף היה ניסיון, שלא צלח, להכניס את הרשתות לתוכנית 'אופק חדש' וכך להגדיל את תקציבן. כל אלו הגבירו את המצוקה התקציבית של מוסדות החינוך החרדיים, והובילו מספר חסידויות להסכמה לפיילוט של מעבר לממ"ח".

עם זאת, כפי שאמרה לנו פרופ' פרי־חזן, היו גם גורמים חיוביים למשיכה של חרדים לזרם זה: "יש לא מעט קהילות שמעוניינות בחינוך חרדי שלומדים בו ליבה באופן מפוקח ומקצועי יותר, עם מעטפת חינוכית־רגשית, עם תוכניות העשרה ותוכניות תוספתיות אחרות שיש בחינוך הציבורי. בממ"ח יש גם הליכי קבלה שוויוניים יותר ויש פחות אפשרות להשתמש בהם לרעה כדי לאיים על משפחות ולחזק את מנגנוני השליטה של הממסד החרדי. לצד זאת, אין פה חשש לאובדן תרבות: מדובר בחינוך חרדי וגם המפקחים הם חרדים.

"עם השנים הממ"ח סיפק עוד ועוד סיפורי הצלחה: בתי ספר שלא היו מפוקחים קודם לכן הגיעו למצב בו לכל המורים יש תואר ראשון ותעודת הוראה, שיש בהם מענה של השירות הפסיכולוגי, תוכניות העשרה ועוד. ההצלחות הללו מוקרנות החוצה ונותנות להורים תמונה אלטרנטיבית לחינוך החרדי הפרטי ברשתות ובעמותות אחרות".

למרות שלפי משרד החינוך יש מוסדות פטור שהצטרפו לזרם, לפי פרי־חזן "כנראה לא נראה מוסדות פטור שיש בהם חרם על לימודי אנגלית שעוברים לממ"ח. אני חושבת שאפשר להביא בערך 50% מהחינוך החרדי לממ"ח". גם היא וגם זוסמן־אפרתי מזהירות שכדי שהזרם יצליח, על הפיקוח להישאר מקצועי.

מול כל העולם

ונסיים עם נתונים שאי־אפשר בלעדיהם כשעוסקים בחינוך: מצב ישראל מול העולם. בנובמבר האחרון פרופ' דן בן־דוד ופרופ' איל קמחי, הנשיא וסגן הנשיא בהתאמה של מכון שורש למחקר כלכלי־חברתי, פרסמו מאמר בנושא. במאמר ניתן למצוא השוואה של 51 המדינות שהשתתפו בלפחות 14 מתוך 15 מבחני הפיז"ה שהתקיימו בין 2006 ל־2018.

לפי הנתונים, מצב ישראל בכי רע: ישראל נמצאת במקום ה־36 מתוך 50 המדינות שנדגמו, ומתחת לכל המדינות המפותחות. כאשר בוחנים את זרמי החינוך השונים, ניתן לזהות מי זקוקים לחיזוק: בחינוך הממלכתי הציונים היו גבוהים לעומת מעט יותר ממחצית המדינות המפותחות. החינוך הממלכתי־דתי היה מתחת ל־80% מהמדינות המפותחות. המצב של החינוך הערבי היה הקשה ביותר, כולל משל מדינות עולם שלישי. ומה לגבי החרדים? רובם לא משתתפים במבחני פיז"ה, ויש מקום להניח שלו היו משתתפים הם לא היו תורמים לממוצע הארצי. לפי המאמר, "כמחצית מהילדים בישראל זוכים כיום לחינוך ברמה של עולם שלישי".

מה גורם לכך? לא מדובר בשעות הלימוד: ברוב המדינות המפותחות לומדים פחות שעות מאשר בישראל. רק בשש מדינות מלמדים יותר מאשר כאן. הסיבות שהמאמר מציע הן איכות ההוראה ומערכת חינוך בירוקרטית ולא יעילה.

לקריאה נוספת

עוד כתבות

מתקפת סייבר / אילוסטרציה: Shutterstock

ישראל היא המדינה המותקפת ביותר בסייבר, לפני אוקראינה וארה"ב

דוח בינלאומי חושף: בשנת 2025 יותר מ־12% מכלל מתקפות הסייבר הפוליטיות בעולם כוונו לישראל, ומומחים מזהירים שזה רק יתגבר

מימין: דניאל שרייבר ושי וינינגר, מייסדי ומנהלי למונייד / צילום: אתר החברה

למונייד הציגה דוחות חזקים, אך המניה ירדה בוול סטריט

חברת הביטוח הדיגיטלי מציגה תחזית טובה לשנה הקרובה בשורת ההכנסות, מאשררת את התחזית לפיה תציג EBITDA מתואם חיובי ברבעון האחרון של השנה, וצופה צמיחה של 60% בהכנסות בשנה הקרובה ● אחד המייסדים: "רבעון תשיעי רצוף של האצה בצמיחה"

זיו קורן (מימין) וניב חורש, מבעלי ראובני פרידן / צילום: אייל נבו

קבוצת ראובני פרידן ממזגת לתוכה את סוכנות Great Digital

ב-15 השנים האחרונות פעלה גרייט דיגיטל כסוכנות עצמאית, וכעת היא תמוזג לזרוע הדיגיטל של ראובני פרידן - ארלו ● היקף התקציבים של גרייט דיגיטל עומד על כ-20 מיליון שקל, ובין לקוחותיה נמנים WeWork, יוניליוור וקבוצת ניאופארם

בית בקיבוץ. לא נחתם הסכם ממון / צילום: איל יצהר

הבעל סירב להיות חבר קיבוץ ודרש מחצית מהדירה. מה קבע בית הדין?

לצורך רכישת הבית נלקחה משכנתא שנרשמה על שם שני בני הזוג, והבעל השתתף בתשלומי המשכנתא למשך תקופה מוגבלת של כשנה ● הבחירה שלא להצטרף לקיבוץ עלתה ביוקר, והבעל נותר בלי זכויות בבית

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

תוך שימוש במידע פנים: זה מנכ"ל בית ההשקעות שנחקר בחשד שרכש מניות של ארית

צביקה לביא, בעל השליטה והמנכ"ל של בית ההשקעות לביא את לביא, נחקר ע"י רשות ני"ע בחשד כי רכש מניות של ארית תעשיות תוך שימוש במידע פנים ● מנכ"ל ארית, חיים שטמפלר, נחקר אף הוא בפרשה ● עורכי הדין המייצגים את לביא: "הוא משוכנע כי יתברר שהוא לא עבר כל עבירה"

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

מנכ"ל נייס: "ה-AI לא יחליף אותנו. אנחנו נרוויח מזה"

סקוט ראסל, שמסכם שנה בתפקיד, נשמע אופטימי אחרי שהחברה בניהולו עקפה את התחזיות ברבעון הרביעי של שנת 2025 ● חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"

פרופ' צביקה אקשטיין, דיקן ביה''ס טיומקין לכלכלה ומנהל באוניברסיטת רייכמן, יועץ למרכז לצמיחה פיננסית / צילום: באדיבות בנק הפועלים

המומחה שמסביר: מה תעשה מלחמה עם איראן לדולר?

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון והמשנה לנגיד לשעבר, מנתח את הדילמות של בנק ישראל מול השקל החזק ● מדוע הריבית עשויה לרדת בשבוע הבא בפעם השלישית ברציפות, ומהו תרחיש הקיצון שיוביל להתערבות ישירה במסחר בדולר?

אנדרו מאונטבטן-ווינדזור / צילום: ap, Kirsty Wigglesworth

טלטלה בבריטניה: אנדרו נעצר בחשד לעבירות הפרת אמונים בפרשת אפשטיין

עפ"י דיווח ב-BBC, הנסיך לשעבר אנדרו מאונטבטן-ווינדזור נעצר לאחר שכוחות משטרה פשטו על ביתו ● המעצר מגיע על רקע דיווחים כי אנדרו מסר לג'פרי אפשטיין מידע ממשלתי מסווג במסגרת מערכת היחסים ביניהם ● עפ"י דיווחים ועדויות, אנדרו ביצע עבירות מין קשות ורבות לצד אפשטיין

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הישראלית שזינקה, וזו שנפלה ב-37%

נאסד"ק עלה ב-0.7% ● אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● המתיחות בין ארה"ב לאירן: מחירי הנפט זינקו, הדולר התחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי זינקה בעקבות הדוחות, סולאראדג' ירדה ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שזו תרד עוד השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות; מדד הקלינטק נפל ב-3%, הדולר התחזק מול השקל

מדד ת"א 90 ירד בכ-1.3%, ת"א 35 איבד מערכו כ-0.5% ● נייס זינקה לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

בג"ץ ללוין: נמק מדוע אינך משתף פעולה עם נשיא העליון לצורך מינוי שופטים

בג"ץ דן היום בעתירה נגד שר המשפטים לוין, בה נטען כי הוא נמנע מלשתף פעולה עם נשיא העליון עמית ואינו ממנה שופטים ● השופט שטיין: "אנחנו בסיטואציה משברית מאוד; אם אין נשיא מחוזי, מה אני עושה עם טרוריסט, משחרר אותו ממעצר מינהלי?" ● השופט גרוסקופף: "התשובה של לוין שאין מינויים כי הוא לא מדבר עם עמית אינה קבילה"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לפני ההצבעה על ביטולו בכנסת: האוצר הזמין קמפיין לפטור ממע"מ ל-150 דולר

בשבוע הבא יעלה להצבעה בכנסת הצו להרחבת הפטור ממע"מ בייבוא אישי לסכום של 150 דולר ● יחד עם זאת, במשרד האוצר מבקשים כבר להכין קמפיין למען יידוע הציבור בדבר העלאת סכום הפטור

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, עפ"י הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

ערי סטימצקי / צילום: אביב חופי

אקזיט לערי סטימצקי: מגרש בפתח תקווה נמכר ב-130 מיליון שקל

חברת יובלים מימשה אופציה לרכישת מגרש בפתח תקווה; חברת קוואלקום שכרה שטחים בפארק העוגן בנתניה; שלושה הסכמי ליווי גדולים נחתמו לפרויקטי פינוי-בינוי בירושלים ובמרכז; ומכרז הענק לשכונה חדשה במערב ראשון לציון צפוי להידחות שוב ● חדשות השבוע בנדל"ן