אמיר ירון ובצלאל סמוטריץ' / צילומים: דוברות הכנסת, עיבוד: טלי בוגדנובסקי
"הנגיד טעה בגדול בהחלטה שלו אתמול", כך אמר הערב (ה') שר האוצר בצלאל סמוטריץ' במפגש עם יו"ר נשיאות המגזר העסקי דובי אמיתי, נשיא התאחדות התעשיינים בישראל רון תומר ובכירים נוספים בנשיאות המגזר העסקי. "אני חושב שעל בסיס הנתונים שהוא מתאר בהחלטת הריבית, הוא חייב היה להגיע למציאות הפוכה לחלוטין".
● ראיון | נגיד בנק ישראל רומז: הפחתות ריבית רק במחצית השנייה של 2025
● המאבק על התקציב: נתניהו מסרב לקיצוצים שמציע האוצר; סמוטריץ' מושך להגדלת הגירעון
אתמול החליט בנק ישראל להשאיר את הריבית על כנה ברמה של 4.5% בפעם החמישית ברציפות. היעדר תקציב, המצב הגירעוני בקופת המדינה, חוסר הוודאות נוכח הלחימה בדרום ובצפון ולמרות זאת האינפלציה הדביקה - הביאו את בנק ישראל להחלטה.
סמוטריץ' התייחס לכך בפגישה ואמר כי "האינפלציה היא אינפלציה בצד ההיצע ולא בצד הביקושים, הטיסות זה כי חברות לא טסות לפה ויש מלחמה, ופירות וירקות זה בגלל שאין לנו תאילנדים, ויש לנו בעיות באזורים שלמים של מדינת ישראל ואין לנו טורקיה. ודיור, כי יש לנו בעיה בהיצע עכשיו בגלל העובדים. ולכן זה לא קשור לריבית בכלל. מה שנוצר עכשיו זה המצב הכי גרוע שיכול להיות - שזה סטגפלציה. זה שילוב של אינפלציה והאטה, ודווקא בגלל שאנחנו בהאטה, הוא היה צריך להוריד את הריבית או לפחות לסמן שלשם זה הולך, ולעזור להניע את השוק. זה מה שצריך כרגע". לגבי התקציב, אמר סמוטריץ' כי "תקציב 2025 יעבור בעזרת השם עד סוף השנה".
שר האוצר הוסיף כי "אם לא הייתי עושה עבודה טובה, המדינה הייתה בוערת עכשיו. אני לא אומר שאין בעלי עסקים שנופלים מתחת לזה, אבל בסך הכול לא שומעים רעש, לא מהעסקים, לא מהמילואימניקים ולא מהמפונים. יש ביקורת וטענות, יש מלחמה, אבל המדיניות שאני מוביל טובה ונכונה".
בראיון לגלובס אחרי החלטת הריבית אתמול, אמר פרופ' אמיר ירון כי הורדת הריבית עשויה להתבצע רק במחצית השנייה של 2025, עם התמתנות האינפלציה. "בתרחיש הבסיסי שעליו אני מדבר אני רואה הרבה מגבלות היצע, הן צפויות להתמתן באמצע שנת 2025. לכן אנו סבורים שהריבית ברמה מרסנת מספיק. זה ייקח זמן, גם כאשר מסתכלים על עליות השכר ושוק העבודה ההדוק, כל אלו צפויים להסתיים באמצע השנה הבאה .
אי הוודאות סביב תקציב מדינה תתרום לעליית האינפלציה
בבנק ציינו כי מדיניות הוועדה המוניטרית מתמקדת בייצוב השווקים והפחתת אי הוודאות, וכי "מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל ובחודשים האחרונים בפרט, גברו אי הוודאות הגיאו־פוליטית והשפעותיה על המשק. אלו, לצד אי הוודאות הפיסקלית, משתקפות גם בפערי התשואות הגבוהים בין אג"ח ממשלת ישראל לאג"ח ארה"ב ובמרווחי ה־CDS שקרובים לרמות שיא".
מבין הנתונים המרכזיים שמשפיעים על החלטת בנק מרכזי בנוגע לכיוון הריבית הוא האינפלציה. בישראל, בשונה משאר הכלכלות הגדולות בעולם, האינפלציה ממשיכה לטפס. מדד חודש יולי חצה את הרף העליון של יעד יציבות המחירים של בנק ישראל, שעומד על 3%, כאשר האינפלציה השנתית טיפסה לשיעור של 3.2%.
בנק ישראל עדכן את תחזיות האינפלציה כלפי מעלה והעריך כי בינואר יגיע הקצב השנתי לרמה של 3.8%, הגבוהה ביותר מאז ספטמבר 2023. "אי הוודאות סביב תקציב המדינה וביצוע ההתאמות הנדרשות להקטנת הגירעון באופן מתמשך, תורמת לעלייה בפרמיית הסיכון ועלולה להקשות על חזרת האינפלציה ליעדה. רק ביולי הבא, לפי הערכות הבנק, האינפלציה תחזור ליעד - ותעמוד על התקרה המקסימלית של 3%".