שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מקדם בימים אלה את הסדרת תנאי הפרישה של היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה. צעד זה עשוי לסיים את המצב הקיים, בו יועצים משפטיים ממשיכים בתפקידם הרבה מעבר לשבע השנים הקצובות - ויביא לעזיבה של קרוב למחצית מהיועצים המכהנים. במוקד הסערה עומד המאבק בין השר לבין היועץ המשפטי של משרדו, עו"ד אסי מסינג, שסמוטריץ' מבקש להביא לסיום כהונתו באמצעות הסכם הפרישה.
● בלעדי | אחרי נתק של חודשיים: סמוטריץ' ייפגש היום עם הדרג המקצועי באוצר לדיוני התקציב
● מנהל רשות המסים: "הנהלת האוצר מתנגדת לדיבידנד מוטב" שנתניהו ביקש לבחון
● כך מבקש האוצר לחייב חברות לשחרר "רווחים כלואים"
עוד בשנת 2009 התקבלה החלטת ממשלה לפיה כהונת היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה תוגבל לשבע שנים. אולם החלטה זו לא יושמה במלואה עקב אי־הסדרת תנאי הפרישה של היועצים. כתוצאה מכך נוצר מצב בו יועצים משפטיים רבים ממשיכים בתפקידם מעבר לתקופה המיועדת, ללא הגבלת זמן בפועל. לפי גורמים באוצר, מתוך קצת יותר מ־20 יועצים שאמונים על משרדי הממשלה, כ־8-10 כבר עברו את מועד סיום הקדנציה הרשמי. אחדים מהם כבר משלימים קדנציה שנייה.
החבילה הכלכלית עבור היועמ"שים שיפרשו
בחודשים האחרונים חלה התקדמות משמעותית בנושא. הממונה על השכר באוצר, אפי מלכין, הצליח להגיע להסכמות מול נציבות שירות המדינה ומשרד המשפטים על החבילה הכלכלית עבור היועמ"שים שיפרשו. בהתאם לפרמטרים שונים כמו ותק, יועצים מדור ב' - אלה שמונו בין 2009 ל־2023 ומהווים את עמוד השדרה המשפטי של הממשלה כיום - יהיו זכאים למענק פרישה חד־פעמי בסך של עד 24 משכורות בסיס חודשיות. אולם יועצים שעשו קריירה ארוכה במגזר הפרטי ולא צברו ותק רב בשירות המדינה, יקבלו מענק של פחות מ־20 משכורות.
מדובר בהסכם נדיב בהתחשב בכך שהוא אמור לקיים את היועץ הפורש למשך תקופת צינון בת 9־12 חודשים. נכון, שומר סף כיועץ המשפטי בממשלה נוטל על עצמו סיכונים להמשך הקריירה. אבל ההסכם נדיב גם בהשוואה לזה שיקבלו יועצי דור ג' (שמונו מ־2023 ואילך) בעת פרישתם: עד 15 משכורות חודשיות בקצה העליון. באגף השכר לא אהבו את זה, אבל ראו בכך תשלום פרמיה על "טעות" שנכנסה להסכם מלפני כעשור, בו נקבע כי דור ב' יהיו זכאים לאחר פרישתם לפנסיית גישור מהמדינה - מנגנון שבוטל בתמורה להגדלת מענק הפרישה.
הדיונים כעת מתמקדים בשאלה כמה זמן יש לתת ליועצים שכבר עברו את תקופת השבע שנים להתארגן לפני סיום כהונתם. החשש הוא כי יועצים משפטיים עלולים לפנות לבית הדין לעבודה ולטעון כי ההחלטה אינה מקובלת עליהם. בדיונים בין הנציבות, משרד המשפטים ופרקליטות המדינה עדיין לא הוחלט מה תיחשב כשהות סבירה להתארגנות.
החלופה המועדפת על חלק מהמשפטנים היא פרישה מדורגת. כלומר, שהיועצים שמכהנים יותר מ־7 שנים יפרשו בהדרגה לאורך תקופה של שנה עד שנה וחצי. זה עשוי לרכך את הטלטלה במערכת, ביחס לעזיבה של כמחצית מהיועצים המשפטיים בבת־אחת. לפי עמדה זו, ראשונים יפרשו מרצון היועצים שמעוניינים בכך. מי שיעדיף להישאר, כהונתו תוארך מקסימום עד לפקיעת תקופת המעבר. אולם חלופות אחרות מדברות על עזיבה כמעט מיידית של היועצים המשפטיים הרלוונטיים בתוך חודשים אחדים.
סמוטריץ' למסינג: "מונע מאג'נדה עוינת"
אחד מהיועצים שנמצאים בתפקידם מעל שבע שנים והוראות המעבר יחולו עליהם הוא עו"ד מסינג, שהשלים קדנציה מלאה באוצר לפני כשלושה חודשים מאז מינויו הרשמי ב־2017. עוד קודם לכן, כיהן במשך יותר משנה כיועמ"ש המשרד בפועל. היחסים בינו לבין סמוטריץ' ידעו עימותים רבים, שהאחרון בהם החלטת הייעוץ המשפטי לממשלה נגד סבסוד מעונות יום לילדי אברכים המחויבים בגיוס.
לפני כשבועיים פרסם סמוטריץ' בפומבי מכתב נוטף ארס ששיגר למסינג ולמשנה ליועמ"שית, עו"ד גיל לימון: "בכל הנוגע לציבור החרדי ותקציביו, הנכם מונעים שוב ושוב מאג'נדה עוינת המקלקלת את השורה ומחפשת כל דרך, מעל ומתחת לאדמה, כדי לפגוע ולסכל".
גם אם סמוטריץ' נחוש לקדם את תנאי הפרישה ליועמ"שים בגלל העניין האישי שלו מול מסינג, הרי שזה לא מתאר את התמונה המלאה בכל משרדי הממשלה. ראשית, סמוטריץ' כשר אוצר אחראי בעיקר על הפן הכלכלי של הסכם הפרישה, וכעת הדיון האוצרי הושלם בעיקרו. שנית, גורמים המצויים בפרטים אומרים כי כיום חלק מהיועצים המשפטיים במשרדים כבר מזמן מעוניינים לפרוש ולהתקדם לתפקידים אחרים, אבל נמנעו מכך עד כה בהמתנה לאישור מענק הפרישה, מחשש לאובדן התנאים. אחרים כבר פרשו בתום שבע השנים, תוך מסירת הערה כתובה כי הם מבקשים לקבל את תנאי הפרישה לאחר שאלה יסוכמו בממשלה.
אבל מסינג נבדל מהם. לגלובס נודע כי בפורום פנימי עם אנשי הלשכה המשפטית באוצר, אמר מסינג כי כרגע לא יהיה נכון מצדו לפרוש, בין השאר בגלל מצבו הנוכחי של המשרד ולנוכח הקשיים בקידום תקציב המדינה לשנה הבאה. ההערכה היא שמסינג לא מעוניין שהממשלה הנוכחית תמנה את המחליף שלו.
צעד שיוביל למאבקים משפטיים חדשים?
תהליך מינוי יועץ משפטי למשרד ממשלתי נעשה דרך ועדת איתור. לשר אין סמכות ישירה למנות את היועץ המשפטי של משרדו. עם זאת, הוא יכול להשפיע על התהליך באופן עקיף דרך נציגי המשרד בוועדה, שבדרך־כלל כוללים את מנכ"ל המשרד - תפקיד הממונה על־ידי השר.
כשמסינג מאותת לעובדיו שהוא מעוניין להישאר כל עוד הממשלה הנוכחית מכהנת, הוא סוגר מעגל מול הפעם שבה הגיע סמוטריץ' לפגישת היכרות עם הלשכה המשפטית של המשרד לאחר שמונה כשר האוצר. שם רמז על כוונותיו, בפניו של מסינג וכל הכפופים לו, כשאמר שהמדד לאגף חזק הוא אגף שניתן להחליף בו את המנהל מבלי שהעבודה תיפגע.
עדיין לא ברור מי יתחלף קודם - מסינג או הקואליציה - אבל ברור שהסדרת תנאי הפרישה של היועצים המשפטיים עשויה לשנות משמעותית את המערכת המשפטית בממשלה. עם זאת, האתגרים ביישום ההסדר והשלכותיו הרחבות מעלים שאלות לגבי עתיד התפקיד ויחסי הכוחות בין הדרג הפוליטי והמקצועי. ככל שהדיונים על הוראות המעבר יתקדמו, יתבהר אם צעד זה אכן יביא לסיום עידן הכהונה הבלתי מוגבלת של היועצים המשפטיים, או שמא יוביל למאבקים משפטיים חדשים.
מטעמו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא התקבלה תגובה.