הכותבת היא מומחית לדיני משפחה
חוק המקרקעין קובע כי כל שותף במקרקעין המשותפים זכאי בכל עת לדרוש את פירוק השיתוף בהם. כאשר מדובר בבני זוג - הנושא הופך מורכב יותר, ובוודאי כאשר יש ילדים משותפים. בחלק מן המקרים מחליטים בני הזוג לפרק את השיתוף בדירה המשותפת, בין אם באופן שאחד מהם קונה את זכויותיו של משנהו, ובין אם הדירה מוצעת למכירה לכל המרבה במחיר, וכל זאת במסגרת איזון המשאבים הכולל ביניהם.
אך מה קורה כאשר בני זוג קובעים בהסכם הגירושים שהאישה והילדים ימשיכו להתגורר בדירה משותפת עד הגיע הילד הצעיר לגיל 21, ואחד מבני הזוג מבקש לפרק את השיתוף ולמכור אותה לפני הזמן?
● האישה החזיקה ב-80% מהדירה, אך לא קיבלה זכות ראשונים לרכוש אותה
● חלוקת דירה בגירושים: האם כספי התמורה יחולקו שווה בשווה גם אם חלקם הושגו רק על-ידי צד אחד?
רקע: חוק המקרקעין קובע כי גם אם הסכימו השותפים על דחיית מועד פירוק השיתוף, לאחר שלוש שנים יכול בית המשפט לבחון מחדש את ההגבלה. המשמעות היא, ולשם הדוגמה, שגם אם נקבע בהסכם גירושים כי פירוק השיתוף ייערך עם הגיע צעיר הילדים לגיל 21, יכול אחד מבני הזוג לפנות לבית המשפט ולבקש להקדים את מועד פירוק השיתוף. בית המשפט יבחן את הנסיבות, יתחשב בעובדה שזכות קניינית היא עיקרון-על, וייתכן מאוד שיורה על הקדמת פירוק השיתוף בדירה למרות קיומו של סעיף בהסכם הקובע את ההפך.
פסיקות אחרונות: לאחרונה התבקש בית המשפט לענייני משפחה באשדוד להכריע בסוגיה, כאשר דווקא האישה המתגוררת בדירה על-פי הוראות הסכם הגירושים ביקשה להקדים בה את פירוק השיתוף. בית המשפט קיבל את תביעתה והורה על הקדמת מועד פירוק השיתוף, כשציין בין היתר כי מדובר בזכות שניתנה לאישה, ועל כן היא רשאית לוותר עליה.
לפעמים עדיף להקדים את פירוק השיתוף
חשוב להכיר סעיף נוסף בחוק המקרקעין, מקבילה לסעיף המופיע בחוק יחסי ממון בין בני זוג, הקובע כי גם אם החליט בית המשפט על פירוק השיתוף, "לא יורה על ביצועה, והמכירה תעוכב, כל עוד לא נוכח בית המשפט כי לילדי בני הזוג הקטינים, ולבן הזוג המחזיק בהם, יחדיו, נמצא הסדר מגורים אחר המתאים לצרכיהם, לרבות הסדר ביניים למגורים זמניים".
אלא שגם הוראה זו אינה מבטיחה את דחיית פירוק השיתוף באופן מוחלט, שכן נקבע בפסיקה לא פעם כי יש מקרים בהם דווקא פירוק השיתוף בדירה המשותפת יאפשר ויקדם את סיום כלל המחלוקות הקיימות והמעוכבות בין בני הזוג.
ואכן, במקרה אחר שבו עדיין הצדדים לא התגרשו, בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה הקדים את פירוק השיתוף בדירה, למרות התנגדות האישה. בית המשפט קבע כי בנסיבות הקיימות אי-ביצוע פירוק השיתוף יהווה פגיעה בקניינו של הבעל, ושלא לצורך, שכן העובדה שהאישה היא בעלים של מחצית מהדירה מעידה על יכולת כלכלית גבוהה, ויש בחלק שתקבל לידיה מתמורת מכירת הדירה להבטיח את מדור הקטינים.
פסקי דין אלה מהווים תמרור אזהרה לזוגות העומדים לחתום על הסכם גירושים ולעגן בו הסכמות לגבי דחיית מועד פירוק השיתוף, שכן הסכם אינו סוף פסוק, ואין בו בהכרח כדי להבטיח הסדר מגורים ארוך-טווח עבור הילדים.
תלה"מ 23175-06-22 תלה"מ 45451-07-19, 10570-04-21
