גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המומחית שמזהירה: האויבים שלנו מתכננים מודל חדש למלחמה

שיחה עם ד"ר תהילה שוורץ-אלטשולר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה ● על החשיבות של המדיה החברתית ביצירת הנרטיב של המלחמה, הצורך ברגולציה בבינה המלאכותית וגם החשש של אילון מאסק ממעצר אחרי מייסד טלגרם

הצוללת. הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תהילה שוורץ–אלטשולר / צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה
הצוללת. הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תהילה שוורץ–אלטשולר / צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה

ד"ר תהילה שוורץ-אלטשולר, בשבוע שעבר נעצר בצרפת מייסד טלגרם פאבל דורוב. הוא מואשם שאפשר את קיומן של פעילויות לא חוקיות ברשת בגלל היעדר מוחלט של פיקוח. זו התחלה של מגמה?
"זו הקצנה של מגמה. זה התחיל כשראשי פלטפורמות כמו מטא, גוגל, אפל ואמזון עמדו בשנים האחרונות מול שימועים בקונגרס ובסנאט האמריקאיים. כמו כן, חברות הביג-טק ספגו תביעות וקנסות, בארה"ב ובאירופה.

מסך העשן של איראן: תוכנית הגרעין צוברת תאוצה בזמן המלחמה
נשק גרעיני תמיד מנע פלישות. ואז חדרו חיילים אוקראינים לרוסיה

המקרה של דורוב - זו הפעם הראשונה שהרשויות האירופיות אומרות בבירור: נגמרה ההפרדה בין מי ששולט בפלטפורמה לבין מי שעושה בה שימוש לרעה. דורוב עלול ללכת לכלא אבל אני לא חושבת שטלגרם תיסגר.

"המעצר הזה מלמד שהספינה משנה כיוון, אם כי עדיין רק באירופה. לארה"ב עדיין קשה לוותר על התפיסה הרומנטית של חופש הביטוי".

כן יש כוונה לחסום את טיקטוק בארה"ב. ניתן לה אולטימטום: מכירה לחברה אמריקאית או הפסקת הפעילות. ההליכים המשפטיים עדיין נמשכים.
"כי בארה"ב הבינו שהמדינות הלא דמוקרטיות שולחות את זרועותיהן לתוך המערב, לתוך המוחות שלנו, לתוך התרבות שלנו, לתוך היציבות של מדינות המערב, והן עושות זאת באמצעות הפלטפורמות הדיגיטליות. לכן אנחנו צפויים לראות שינויים מהסוג הזה מתרחשים גם בארה"ב, אולי לא ברמת האכיפה שיש כיום באירופה. אבל זה יקרה".

ברזיל הולכת אפילו רחוק יותר. בשבוע שעבר בית המשפט העליון שם הורה לחסום את הגישה לרשת X של אילון מאסק, כי לא נענה לצו לחסום חשבונות מסוימים, שלפי הנאמר הפיצו תכנים "נאציים, גזעניים, פשיסטים, רוויי שנאה ואנטי-דמוקרטיים".
"בשנתיים-שלוש האחרונות מאסק מבטא תפיסות שמדברות על חופש ביטוי מוחלט. ברגע שמותר לעשות הכול ולהגיד הכול, נכנסים הקרימינלים והניאו-נאצים. מאסק מבין היטב שמבחינת אירופה הוא הבא בתור, והוא גם צייץ בדיוק את זה ('היום זו טלגרם ומחר זו X' - ה"ו). הוא פוחד ובצדק. זה לא תרחיש בדיוני".

נחזור לטלגרם והנוכחות הדרמטית שלה ב-7 באוקטובר. את מכנה את חרבות ברזל כמלחמה הפיג'ידטלית הראשונה, מלחמה שמשלבת בין הממד הפיזי לממד הדיגיטלי באופן שכמותו לא ראינו בעבר. למה?
"כבר ראינו מלחמות שיש בתוכן אלמנט דומיננטי של סייבר, כמו רוסיה-אוקראינה. אבל מלחמה שבה הממד הפיזי, לחימה ביבשה, באוויר ובים, והממד הדיגיטלי, כמו תיעוד הזוועות בטלגרם, משולבים כך זה בזה - אני לא חושבת שראינו. לכן צריך לחשוב על עצם המושג שנקרא מלחמה בעיניים חדשות".

את יכולה לתת דוגמאות?
"המחבלים פרצו דרך הגדר ולבתים של תושבי העוטף עם מצלמות גו-פרו על הראש. למה צריך לצלם כל דבר? למה חלק נכבד מהעולם של המלחמה הוא החשיבה על הסרטון שאחר כך יצא ממנה? זו חשיבה של טרור. מלחמות עושים כי צריך לתפוס שטח. טרור עושים כשרוצים להפחיד. כשמשלבים את שני הדברים האלה בעידן הדיגיטל, מתקבל מה שז'אן בודריאר קורא לו 'התיאטרון של הטרור'. קיבלנו מעשי זוועה שנועדו לצילום ולשידור אחר כך ברשתות החברתיות.

מחבלי חמאס מתעדים את עצמם ב-7 באוקטובר. ''אירועים שתוכננו לדיגיטל'' / צילום: Associated Press

"אירועי 11 בספטמבר בארה"ב תוכננו לטלוויזיה. אירועי 7 באוקטובר - אני חושבת שהם תוכננו לדיגיטל. אם להיות יותר ספציפית, הערוץ Gaza Now בטלגרם (ששייך לחמאס - ה"ו) שזינק ל-2 מיליון עוקבים אחרי המלחמה, נפתח כנראה עבור אירוע מסוג זה. כך נוצרת ספירלה של העברת מידע, שבסוף מגיע לכל כלי המדיה".

אם להתמקד ב'כלי הנשק' של המלחמה הפיג'יטלית הזאת, הרי שמדובר באמצעים שנמצאים בבעלות חברות פרטיות - טלגרם, מטא, גוגל ואחרות.
"נכון, המרחב של המלחמה נמצא בבעלות פרטית, וזה הופך את מי ששולט בחברות המדיה החברתית ובחברות שמספקות שירותי אינטרנט לווייני, כמו סטארלינק של אילון מאסק, לשחקניות סדר עולמי. ברמת ההשפעה אלה שחקנים שצריכים לשבת סביב שולחן מועצת הביטחון של האו"ם. יש להם השפעה על האופן שבו נראית מלחמה, מי מנצח ומי מפסיד, למי יש יותר כוח ומהו הנרטיב של המלחמה. אבל יש ואקום עצום באסדרה. אין לנו כלים של סדר עולמי כדי להתמודד עם הדבר הזה".

למה הכוונה?
"אין אמנת ז'נבה של הדיגיטל או של הסייבר. אין כללים שקובעים מה מותר ומה אסור לעשות. אין כללי אחריות לחברות האלה בסכסוכים בין מדינות, אין מאזני אימה ואין הסכמי הרס הדדי".

"במלחמה הבאה נקבל הודעות AI של דובר צה"ל"

בואי נכניס למשוואה את הבינה המלאכותית. עוד שחקן בסדר העולמי, אם כך, הוא מייסד OpenAI סם אלטמן. יש כמובן גם שחקנים משמעותיים לצדו.
"האסוציאציה שלנו בהקשר הזה היא יצירת תמונות או סרטי וידאו באמצעות בינה מלאכותית גנרטיבית. אני מדברת על השפעה שהיא הרבה יותר רחבה. הרי כל מערכות המלצות התוכן בתוך הרשתות הן מבוססות AI. האלגוריתם של פייסבוק מחליט לאיזה תוכן איחשף לפי פרסומים של החברים שלי. זה מה שמכונה הנדסה חברתית. אפשר לשאול אם הסרטון שיוצר ב-AI הוא אמיתי או לא. אבל השאלה היותר חשובה היא אם ואיך הוא מגיע ל-5 מיליון אנשים בתוך חמש דקות".

במחקר שהובלת באחרונה עם ענבר יסעור גיליתן שגורמים עוינים עושים שימוש בכלי AI כדי ליצור טקסטים רבים בעברית שאף אחד לא זהה לאחר. מה ההיגיון בזה?
"המטרה היא ליצור רשת השפעה, שכוללת המון חשבונות מזויפים ברשת חברתית. אם נניח גורמים עוינים מפיצים את אותו הטקסט דרך פרופילים שונים, אז הפלטפורמה כנראה תדע לזהות שזו פעילות לא אותנטית ותחסום את השימוש. יש בינה מלאכותית שתפקידה לסרוק את הרשתות ולחפש פעילות לא אותנטית. אבל אם הטקסטים הם שונים, זו דרך טובה 'לעבוד' על המכונה. בעזרת כלי AI אפשר לייצר היום טקסטים בעברית אותנטית ומשכנעת.

"זה יכול להיות 'מחר אנחנו הולכים לשחוט את כולכם', שזה מסר מאוד ישיר. אבל זה יכול להיות גם 'אל תאמינו לביבי. כל מה שהוא רוצה זה לסכל את עסקת החטופים'. כך מעצימים שנאה בתוך החברה ומקצינים את השיח. אפשר היום ליצור חשבונות מזויפים ברשתות חברתיות שנראים אמינים מאוד, עד לרמה של בחירת שם המשתמש. אם את כותבת 'אסתר המלכה', את יודעת שזה לא אמיתי. 'דנה מרעננה' זה כבר חצי משכנע. אבל פתאום את מבינה שהמכונות יודעות לג'נרט שמות שנשמעים אותנטיים לגמרי וגם לייצר תמונות פרופיל משכנעות מאוד".

הבינה המלאכותית הגנרטיבית מצטיינת כבר היום בייצור טקסטים ואף קובצי קול בצורה אמינה מאוד. איך היכולות האלה בלבד יכולות לעצב את המלחמה הבאה?
"סליחה שאני הולכת לדמיין מעשי זוועה, אבל אני אומרת לעצמי: אם מישהו רוצה לפרום את הרקמה של החברה הישראלית, יש לו את האמצעים לעשות זאת כבר עכשיו. ב-7 באוקטובר האמון בין הציבור למדינה נפרם כי אנשים נרצחו בביתם.

"במלחמה הבאה נקבל הודעות בקולו של דובר צה"ל דניאל הגרי, שאומר לנו להתחיל לצבור מזון וגם ללכת לשכנים ולאסוף מהם אוכל, כי אחרת לא יישאר לילדים שלנו. אם מישהו רוצה לשבור את החברה הישראלית, הוא צריך לשבור את האחווה שלנו, את הערך הבסיסי הזה שלפיו שכן עוזר לשכן. אני חוששת שעוד אין מספיק אנשים שמבינים את גודל הסכנה. צה"ל עסוק מאוד בסייבר. אני מבינה את זה, אבל האויבים שלנו מתכננים את הדבר הבא".

הבוטים שישפיעו על הבחירות

נראה שהפורום הכלכלי העולמי מבין את גודל הסכנה. בתחילת השנה הוא הכריז על פייק ניוז כעל הסכנה הכי גדולה לאנושות כיום, יותר ממשבר האקלים ומלחמות בין מדינות.
"אני חושבת שיש הבנה של הפורום הכלכלי העולמי שאנחנו לא יכולים לנהל דיונים על אקלים ועל הגרעין בהיעדר היכולת לברר את המציאות".

עד כמה פייק ניוז בעידן ה-AI עלול להיות גורם משבש בבחירות הדרמטיות לנשיאות ארה"ב, שיתקיימו ב-5 בנובמבר? ראיתי לדוגמה תמונה מזויפת שהפיץ טראמפ ברשתות החברתיות שבה נראית טיילור סוויפט כשהיא חובשת כובע אדום ועליו הכיתוב Make America Great Again. זו תמונה שנראית אמיתית לגמרי.
"מה שהכי מטריד בעיניי בהקשר הפוליטי הוא יכולות השכנוע שיש למודלים גדולים של שפה, כמו ChatGPT-4. כשמודל כזה מקבל קצת חומר רקע עלייך ומנסה לשכנע אותך במשהו, היכולת שלו להצליח בכך גבוהה ב-85% בהשוואה למצב שבו אדם אמיתי מנסה לעשות זאת".

נשמע מטריד מאוד. איך יכולת כזו תיושם במסגרת קמפיין בחירות?
"תחשבי מה עשו פעם בקמפיינים של בחירות. 100 טלפניות קיבלו משימה להתקשר לעוד ועוד אנשים כדי לשאול למי הם מצביעים ולנסות לשכנע לשנות כיוון. כעת יש מערכות שפועלות בלי שום מגבלה של זמן. הן לא מתעייפות, הן יודעות להראות אמפתיה ויש להן יכולות שכנוע מטורפות. אנחנו נכנסים לעידן שמכונה ההיפר-שכנוע".

אפשר להמחיש זאת? איך בדיוק הבוט הזה יפנה אליי?
"זה יכול להיות בוט שיתקשר אלייך בטלפון או יתחיל להתכתב איתך בוואטסאפ. את תחשבי שמדובר אולי באמא מהוועד של בית הספר, שיצרה איתך קשר כדי לקבל אינפורמציה ולדבר על הבחירות. את תרגישי מוחמאת מזה שיש לה כל כך הרבה סבלנות אלייך ולרעיונות שלך. יקשיבו לך ויענו לך, ולאט לאט גם תרגישי שאת אפילו מאמצת חלק מהרעיונות של בן או בת השיח שלך. במקום הזה יש הרבה מאוד דברים שאנחנו לא מתקרבים לגרד אותם. חלק מזה נראה כבר בבחירות הקרובות, אבל הרבה מזה עדיין לא".

הוועדה הבינלאומית לבינה מלאכותית

עד עכשיו שרטטנו את הסכנות. בואי נדבר על פתרונות.
"המדינות הגדולות צריכות לקחת אחריות וכן צריך מוסדות. כפי שיש את ארגון הבריאות העולמי וסבא"א לגבי הגרעין, נדרשים מוסדות שיפקחו על AI. ברמת הרגולציה יש התקדמות. אבל עדיין קיים פער מאוד גדול בין ארה"ב לאירופה. בארבע-חמש השנים האחרונות אירופה אימצה חבילת חקיקה דיגיטלית מקיפה מאוד. היא נותנת לחברות הביג-טק קנסות מטורפים - בהיקפים של עד 10% מהמחזור - על הפרות ושימושים לרעה במידע פרטי. קנס מסוג זה יכול לגרום לירידה בערך המניה. ראינו זאת בקנס של 1.3 מיליארד ד ולר שאירלנד הטילה על מטא במאי 2023 בגלל הפרות בתחום הפרטיות.

"בתחילת החודש נכנס לתוקף חוק הבינה המלאכותית האירופי. צריך להבין, AI הוא לא בגדר משהו שעלול לקלקל לנו בבחירות. זו מלחמה. מדינות שיש להן שפה ייחודית (על תוכן באנגלית ובשפות שגורות באירופה יש יותר רגולציה - ה"ו), שהדמוקרטיה שלהן יותר שברירית ושיש בהן איומים ביטחוניים כמו ישראל - שם החשיפה לנזקים תהיה גדולה יותר. לכן הרשתות בישראל רעילות הרבה יותר בהשוואה לאירופה וארה"ב".

באלגוריה לעולם התרופות, כפי שישראל מאמצת לרוב אישורי בטיחות מה-FDA, כך היא יכולה לאמץ חקיקות מחו"ל בתחומי הדיגיטל?
"כן. בהקשר הזה אני אומרת: בואו נהיה הזבוב שיושב על גב הפיל. כפי שיש את הרפורמה בתחום היבוא, 'מה שטוב לאירופה, טוב לישראל', נעשה את אותו הדבר בדיגיטל. האירופאים יצרו רגולציה. לא צריך להעתיק אותה, אבל בוודאי שאפשר לגייר אותה. בואו נשתמש בכל הטמפלטים של ניהול סיכונים שהם כבר יצרו עבור החברות.

"ברמה היותר כללית כבר יש היום פיצ'רים די פשוטים שמיושמים בהרבה מהרשתות, ויכולים למנוע התפשטות של תוכן בעייתי. למשל, אפשר להגביל את גודל הקבוצות בטלגרם ל-200 איש, כמו בוואטסאפ, במקום קבוצות שכוללות 200 אלף איש. יש מי שחושב שהרשתות הן מפעל שיצא משליטה ואין מה לעשות. אני חושבת שיש מה לעשות. זה דורש מאיתנו להפשיל שרוולים, להכניס את הידיים לבוץ ולייצר פתרונות".

ועוד לא ראינו את מלחמת ה-AI הראשונה.
"נכון. מלחמת ישראל-חמאס היא לא מלחמת ה-AI הראשונה במובן זה שעוד לא יושם בה מכלול היכולות של הבינה המלאכותית. למשל, פלטפורמת הווידאו של חברת OpenAI, ששמה Sora, הושקה בפברואר 2024. היא עדיין לא פתוחה בכלל לציבור הרחב".

עוד כתבות

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

ד''ר ירון דניאלי / צילום: גבריאל בהרליה

"הרוכשים איראנים לשעבר, והיה חיבור": האקזיט של חברת המכשור הרפואי מישראל

חברת האבחון הישראלית Metasight נמכרה ב59 מיליון דולר עם אופצייה ל-90 מיליון דולר נוספים ● הרוכשת  גארדנט הלת' שהוקמה ע"י יזמים איראנים, תהפוך את מרכז הפיתוח של מטאסייט ברחובות לאתר שלה בישראל

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי הקריסה: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד רואי החשבון ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בזמן שהוא מתלבט בנוגע לאיראן, טראמפ חטף מכה בגובה 175 מיליארד דולר. לפחות

175 מיליארד דולר הוא הסכום המוערך שגבה ממשל טראמפ מיבואנים בגין תוכנית המכסים שבוטלה על ידי בית המשפט ● האם הממשל יידרש להחזירם?

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן / צילום: ap, Brian M. Wilbur

דריכות למתקפה: עוד משחתת אמריקאית נכנסת לאזור

טראמפ נתן אתמול דדליין לאיראן: 10 ימים או 15 ימים • דובר צה"ל אפי דפרין: "אנחנו עוקבים אחר ההתפתחויות האזוריות וערים לשיח הציבורי בנושא איראן" ● טראמפ בהצגת מועצת השלום: "אסור שיהיה לאיראן נשק גרעיני" • איראן במכתב למזכ"ל האו"ם: אם נותקף - נגיב נגד בסיסים אמריקניים באזור ● עדכונים שוטפים

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בתחילת השבוע ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

הגפנים. המשפחה היא הציר של הסיפור / צילום: ענת אגמון

אורנה לב נותנת שיעור בהתמדה, דיוק ותשוקה לעשייה

הקצינה ב–8200 שיצאה לגמלאות ממש לא פנטזה על ייננות, ורק לפני כעשור נטעה משפחת לב את הגפנים ברמת צבאים ● מדי שנה מייצרת לב ביקב אדם 4,000 בקבוקים בסך הכול, שבהם טמונים הקשר שלה לאדמה, ההיכרות עם הכרם ועבודת הכפיים

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נייס זינקה ב-13%, אוויס נפלה ב-22%

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר זויקה לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירת 5 חדרים באחת השכונות המבוקשות בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

גלולות סטייל מטריקס. רעיון שמציע שחרור / צילום: Shutterstock

איך הפכנו לחובבי קונספירציות ומה הקשר למזג האוויר

השבוע מזג האוויר קיבל תיאוריות קונספירציה משלו: האובך אינו תופעה טבעית אלא "מבצע לעמעום השמש" ● זה נשמע מופרך, אבל גם מוכר למדי. הוליווד לימדה אותנו לחשוד בגרסה הרשמית ולהאמין שלכל תופעה יש יד מכוונת

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?