מאז תחילת המלחמה, הוא מתייצב בפני הציבור, מוסר מידע ועונה לשאלות קשות, באחד מהאירועים המורכבים שידעה המדינה. המידע הוא לעיתים קשה מנשוא ולשאלות רבות לא קיימת תשובה. דובר צה"ל, תא"ל דניאל הגרי, זוכה לאמון נרחב, נתפס כדמות מנהיגותית וכמקור מידע אמין וסמכותי ומסמל עוגן של יציבות באי-ודאות.
● הפקולטה | ה"אובססיה ללקוחות" של ג'ף בזוס הייתה גורם מכריע בדרך הפנומנלית של אמזון
● הפקולטה | הדרך להשפיע על האקלים הארגוני ולפתח יכולות אסטרטגיות מתחילה ביחסי העבודה בין המנכ"ל ליו"ר
● הפקולטה| המחקר שחושף: כאב שנגרם מהפסד גדול פי שניים מהנאה שמסב לנו רווח
מנהיגים עסקיים בתקופתנו נדרשים לנווט את ארגוניהם ולשמר המשכיות עסקית במציאות משבשת. בין אם זה משבר כלכלי, אירוע אקלימי, מגפה עולמית או שיבוש טכנולוגי - מחקרים בתחום ניהול משברים בארגונים מראים שסיכוייו של ארגון לצלוח משבר ואף לצאת ממנו מחוזק, תלויים במידה רבה בטיב התקשורת של מנהיגיו. תיאוריית המנהיגות האדפטיבית, בפיתוחו של פרופ' רונלד חפץ מאוניברסיטת הרווארד, מדגישה את תפקידו של המנהיג בטיפוח תקשורת פתוחה וכנה, המעודדת מגוון נקודות מבט וגישה שיתופית לפתרון בעיות. לגישתו של חפץ, בעיתות משבר מנהיגים נדרשים לשמור על איזון עדין בין מתן כיוון, יציבות וסדר, לבין גמישות, הסתגלות ועידוד חדשנות.
מחקר של חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה תומך בגישה זו ומדגיש שקיפות, כנות ואמפתיה כמרכיבים חיוניים לתקשורת מנהיגותית יעילה בתנאי משבר.
תקשורת טובה מובילה להצלחה
ההיסטוריה העסקית רצופה דוגמאות מאלפות למנהיגים שבזכות תקשורת מצוינת לא רק ניווטו בהצלחה, אלא אף מינפו משברים כדי לחזק את מעמדו ותדמיתו של המותג. כך בלטה מנהיגותו של סאטיה נאדלה, מנכ"ל מיקרוסופט, במהלך משבר הקורונה. גישתו של נאדלה התאפיינה בהסתגלות מהירה ובתקשורת אמפתית. על ידי מעבר מהיר לתפעול מרחוק ואינטראקציה קבועה עם העובדים באמצעות פגישות וירטואליות, הוא שמר על רמת הפרודוקטיביות, המוטיבציה ומורל העובדים. התקשורת של נאדלה הייתה ברורה, תכופה וחדורה בתחושה של אחדות ומטרה.
במהלך המשבר הכלכלי ב-2008, הווארד שולץ, המנכ"ל החוזר של סטארבקס, התמודד עם ירידה חדה במכירות. התקשורת של שולץ הייתה עקבית, שקופה והתמקדה באסטרטגיה ארוכת הטווח של החברה, מעבר לתיקונים קצרי הטווח. היכולת של שולץ לתקשר באופן שתאם את ערכי הליבה של החברה: אומץ, יושרה, שקיפות ואמפתיה, מילאה תפקיד מכריע בניווט המוצלח של סטארבקס דרך המשבר.
מנגד, ההיסטוריה רצופה גם בדוגמאות של מנהיגים עסקיים שכשלו בתקשורת בזמני משבר ובכך הובילו את החברה למשבר גדול אף יותר. אחת מהן היא האסון במפרץ מקסיקו ב-2010. פיצוץ שהתרחש באסדת הנפט Deepwater Horizon בבעלות תאגיד BP, גרם לאחד האסונות הסביבתיים הגדולים בארה"ב. טיפולו של טוני הייוורד, מנכ"ל החברה דאז, מצוטט לעיתים קרובות כמקרה בוחן בניהול משברים ותקשורת לקויים. התקשורת של הייוורד בזמן האירוע התאפיינה בהערות חסרות רגישות, הערכת חסר של המשבר, התחמקות וחוסר אמפתיה. כל אלה הביאו לאובדן אמון מצד העובדים, הלקוחות ובעלי העניין, צניחה חדה בשווי השוק ובמוניטין, עד להתפטרות המנכ"ל.
עקרונות לתקשורת אפקטיבית
כנות ושקיפות: תקשורת כנה מחזקת אמון ומספקת עוגן ליישור קו בצוותים. חשוב למנהיג לעדכן בשינויים. עובדים מעדיפים תשובות כנות, גם כשהחדשות קשות. מנהיג שמאבד אמון יתקשה לגייס אותו בחזרה.
בהירות ואותנטיות: שמרו על פשטות במורכבות. תקשרו מה ודאי וגם מה לא ידוע. בעולם של שינוי מנהיגים אינם מצופים לספק ודאות מלאה, אך הם כן מצופים לתקשר באופן אותנטי.
שיתוף בנתונים: עובדות מספריות הן הדרך המיטבית להתמודד עם תפיסות שגויות. תקשורת אפקטיבית מתחילה בהבנת השאלות שיש לקהל שלך ולאחר מכן ברור עם מומחים, כדי לענות עליהן במדויק.
חזון והשראה: מנהיגים צריכים לתקשר חזון ברור, במיוחד בזמן משבר. התמקדות בערכי הליבה של הארגון וביעדים מספקת לאנשים כיוון והשראה הנחוצים להתמודדות.
אמפתיה ותמיכה: התייחסות לרגשות העובדים מהותית כדי לשמור על תחושת השותפות וההתגייסות לאורך זמן.
הקשבה ושיתוף פעולה: הקשבה ושיתוף חוצה צוותים בקבלת החלטות ובפתרון בעיות, הם חיוניים כדי לגוון נקודות מבט, לזהות בזמן תפיסות מוטעות ולייצר פתרונות חדשים.
עקביות ותכיפות: עדכונים שוטפים בזמנים קבועים עוזרים לשמר תחושת המשכיות ומידה של שליטה.
בעולם המתאפיין בחוסר יציבות, תקשורת מנהיגותית אפקטיבית היא קריטית לארגון לא רק ככלי לניהול משבר, אלא כאסטרטגיה להפיכת אתגרים להזדמנויות צמיחה. דבקות בעקרונות כמו שקיפות, אמפתיה ועקביות, תסייע למנהיג לנווט דרך אתגרים ובו בזמן לבנות את חוסנו של הארגון ולהתאימו לעתיד.
