על רקע ההבטחות של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' להילחם בהון השחור באמצעים טכנולוגיים מתקדמים, אנשי עסקים ובכירים לשעבר במגזר הציבורי מציעים דרכים נוספות להיאבק בהון הבלתי־ממוסה, לרבות דרך מפתיעה במיוחד: לבטל את שטרות ה־200 שקל כליל, שלדבריהם מוחזקים בהם כמויות אדירות של הון שחור. חלק מההנחות אופטימיות למדי, אך מדובר בצעדים שייתכן שיכניסו לא מעט כסף לקופת המדינה בתקופה בה היא זקוקה לו נואשות.
● ניתוח | המהלך לביטול היטל ההשבחה: העיריות והשמאים זועמים
● כך מבקש האוצר לחייב חברות לשחרר "רווחים כלואים"
● בלעדי | גזירה נוספת: באוצר בוחנים העלאת המע"מ ל-18.5%
במסמך המדיניות מוצעים שלושה צעדים עיקריים למאבק בהון השחור, שיכולים להוסיף לקופת המדינה כמעט 22 מיליארד שקל כבר ב־2025. הצעד הראשון וה"צבעוני" ביותר הוא כאמור ביטול שטרות ה־200 שקל, שעל פי בנק ישראל מהווים קרוב ל־80% משווי השטרות המוחזקים בידי הציבור.
זה נתון מפתיע לכאורה, שכן רוב תנועת הכסף שלנו לא מתבצעת בשטרות הגדולים - אך זה בדיוק העניין: הכסף הזה לא משמש לתשלומים, אלא לאגירת הון, בצורה שלעתים קרובות משמשת להעלמת מס. על פי מחקר של הבנק המרכזי האירופי על בסיס נתונים מ־2008, רק שליש מהשטרות בידי הציבור שימשו לתשלומים בפועל, והשאר כצורה לאחסון הון.
לא ברור עדיין מה הסיכוי של הצעות אלו, שהוגשו בצהרי יום חמישי לבכירי האוצר, בנק ישראל וראש הממשלה, אך הן בהחלט משתלבות עם המגמה ארוכת הטווח של רשות המסים לצמצם את השימוש במזומן ולדווח על עסקאות משמעותיות. רק השבוע נרשם מעצר ראשון בעזרת תכנית "חשבוניות ישראל" של הרשות, בגין הוצאת חשבוניות פיקטיביות בהיקף של 135 מיליון שקל, תוך הימנעות מתשלום 20 מיליון שקל במסים.
חשיפת מעלימי המס
"בשטרות האלה מתחבא רוב ההון השחור", אומר ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, שחתום על המסמך. לצדו חתומים גם ד"ר אודי לוי שכיהן כראש "צלצל" במוסד, נגה קינן, יו"ר פורום ראשי החברות, פרופ' אשר טישלר, לשעבר דקאן הפקולטה לניהול באוניברסיטת ת"א, עדן בר טל, לשעבר מנכ"ל משרד התקשורת ויו"ר הרשות השנייה, עו"ד רז נזרי, לשעבר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, משה טרי לשעבר יו"ר הרשות לניירות ערך, נורית זאבי, מהנדסת ויזמת, ואייל עופר, מומחה לנתיבי העברות כספים בכלכלות צללים.
ניתן להניח שלא כל המזומן המשמש לצבירת הון הוא כזה שהועלם ממנו מס, אך כנראה מדובר בחלק ניכר ממנו: "במדינה מודרנית, בה יש תשתית בנקאית חזקה, אין סיבה לבעל עסק להחזיק מזומן רב שכן זה הופך אותו למטרה קלה לשוד", אומר רויטר. זאבי מוסיפה ש"ניתן להניח שהרוב הגדול של המזומנים שלא משמשים לרכישה בפועל - משמשים לצבירת הון והעלמת מס. בסופו של דבר אנשים יקנו עם זה רכב, דירה או ילבינו אותו בדרך אחרת".
על כן, הם מציעים, יש לבטל לגמרי את שטרות ה־200 שקל. בנק ישראל יכריז שתוך זמן קצר שטרות אלו מבוטלים ולא יוכלו לשמש יותר כמטבע עובר לסוחר, ואנשים המחזיקים בהם יצטרכו להגיע לבנקים ולהחליפם בשטרות אחרים, או להפקיד אותם בחשבון הבנק שלהם. לדברי המציעים, "המהלך יאפשר צמצום דרמטי של כמות המזומנים במחזור ויאלץ מעלימי מס להיחשף, לדווח ולשלם לאוצר המדינה על מנת להחליף את הכספים, להפקידם - או להפסידם".
במסמך מודגשת החשיבות של קביעת לוח זמנים קצר ביותר להחלפת או הפקדת השטרות, "כדי לא לאפשר למחזיקים לנקוט אמצעי מעקף ולתמרץ להשתתף במהלך 'גילוי מרצון' של רשות המסים כדרך היחידה למנוע את אובדן כספם".
מהלך זה של גילוי מרצון הוא השלב הבא בתכנית שהם מציעים, שיאפשר למי שמחזיק בכמויות מזומן גדולות להפקיד אותן בצורה מיידית תוך "חסינות מאישומים פליליים לגבי אי הדיווח על הכנסות, ותשלום מס מופחת ללא קנסות". כך, אומר רויטר, "השיפוצניק שהעלים מס עד כה יאלץ להפסיק לצבור מזומן, ויהיה לו מקל וגזר כאחד להתחיל ולשלם מסים כחוק".
הערכות אופטימיות למדי
"ניסיון העבר מלמד שמהלכי גילוי מרצון הקטינו את הרצון של מעלימי המס לחזור על העבירה", לדברי המציעים, כך שתשלומי המס צפויים לעלות בקביעות. בהמשך, תנאי הגילוי מרצון יהפכו למחמירים יותר ויותר, עד שלא תהיה ברירה אלא להיפטר מכל השטרות. בצורה כזאת, הם מאמינים, יהיה ניתן לגבות 75% מההון השחור שהיום מאוחסן בשטרות אלו.
עם זאת, ייתכן שמדובר בהערכה אופטימית למדי שכן ניתן להעלים את ההון בדרכים אחרות, וגם לאחר ה"שוק" הראשוני של ביטול שטרות ה־200, ימצאו שטרות אחרים או דרכים אחרות לאחסן את ההון. אך בטווח הארוך, הם שואפים להפוך את ישראל ל"מדינת חסרת מזומן" בצורה שתקשה מאוד על העלמת מס. לדברי זאבי, "כל הצעדים צריכים להיעשות ביחד כדי להיות אפקטיביים. אחרת ההון השחור יעבור ממקום א' למקום ב'".
צעדים משלימים נוספים שהם מציעים הם גם הרחבת חובת הדיווח לרשויות, שימוש בכלי בינה מלאכותית ואיסור על שימוש בתחליפי מזומן, כמו מתכות יקרות, בהיקף משמעותי.
אך אפילו אם מדובר בחישוב אופטימי, והצעד יניב רק חלק מה־21.9 מיליארד שקל שהם טוענים שיכולים להיכנס לקופת המדינה, עדיין מדובר בכסף בסדר גודל שיוכל לסייע לצמצם ולסגור את הגירעון הגבוה שאנחנו סובלים ממנו כעת. על פי בר טל, "האפשרויות הן 'גזירות' שידכאו את הצמיחה, או לעשות את הדבר הנכון. ובטווח הארוך, זה יאפשר לצמצם את הנטל על מי שמשלם מס כחוק היום".
"מלחמה בהון השחור" הפכה לסיסמה קלישאתית, כמעט פארודית, של מי שמעוניין להתחמק מצעדים כואבים אך הכרחיים כמו קיצוץ בהוצאות הממשלה או העלאת מסים. אך שר האוצר סמוטריץ' מבטיח שהפעם נעשתה עבודה מקצועית נרחבת, לרבות מיקוד טכנולוגי, שתאפשר לצמצם את העלמות המס ולהכניס עוד כספים לקופת המדינה. כעת חובת ההוכחה מוטלת עליו - האם יצליח ליצוק תוכן אמיתי לתוך הסיסמה השחוקה?
