אבנר חדד, מנכ''ל הפניקס בית השקעות ומנכ''ל משותף קסם קרנות / צילום: טומי הרפז
"כבר בחודשים הקרובים נראה את הפער של הבורסה בת"א מול העולם הולך ונסגר" - כך מעריך אבנר חדד, מנכ"ל הפניקס בית השקעות ומנכ"ל משותף בחברה הבת קסם קרנות. בראיון לפודקאסט שוק ההון של גלובס, מספר חדד מדוע לדעתו השוק המקומי בדרך לקאמבק, מציע אסטרטגיות וטיפים להשקעה ומדבר על הטרנדים החמים בענף הקרנות.
● אחרי הירידות: האם זה הזמן לקנות את האג"ח של ממשלת ישראל
● ניתוח | ירידת השווי הגדולה בהיסטוריה והשאלה: האם האוויר יוצא ממניות השבבים?
בבית ההשקעות, מכהן חדד בתפקידים ניהוליים יותר מ־20 שנה. ב־2022 הוא מונה למנכ"ל, ויחד עם היו"ר בועז נגר הם מציגים צמיחה חזקה. כיום, בית ההשקעות מנהל נכסים בהיקף של יותר מ־120 מיליארד שקל - כפול מאשר לפני שנתיים.
בקסם, המנהלת יותר מ־100 מיליארד שקל, הוא מנכ"ל משותף לצדו של משה אלמוג, והחברה מנהלת קרנות אקטיביות, מנוהלות שמופצות על ידי הבנקים בעיקר, וקרנות פסיביות, בין אם קרנות סל ובין אם קרנות מחקות.
אתם בעצם מספקים למשקיע הקטן את האפשרות לסחור בעצמו בבורסה?
"נכון. המסחר קיים ובעצם הכלי הזה מונגש לכל אחד מהלקוחות. זה יכול להיות לקוח פרטי, יועץ השקעות, מנהל השקעות, לקוחות זרים, ברוקראז' ללקוחות מוסדיים. הפלטפורמה הזאת פתוחה לכולם וכל אחד עושה בה שימוש לפי הצרכים שלו".
"בישראל מפספסים את ההשקעות האקטיביות"
חדד אמנם מנהל לא מעט קרנות אקטיביות, אבל למעשה תפקידו כמנכ"ל קסם הפך אותו לאחד מחלוצי הקרנות הפסיביות בישראל - קרנות שעוקבות אחרי מדדים או מוצרי השקעה שונים. בשנת 2003 כשהקים יחד עם רוי רגב את קסם תעודות סל, התעשייה הפסיבית הייתה בחיתוליה ותפסה שבריר מסך תעשיית הקרנות. היום, הציבור הישראלי נוהר לקרנות הפסיביות והנכסים בהן עקפו את התעשייה האקטיבית המסורתית.
אחד מלהיטי ההשקעה הגדולים של התקופה הוא מדד הדגל האמריקאי S&P 500 שכולל את החברות הגדולות ביותר בכלכלה המובילה בעולם.
בתור מי שמנהל לא מעט קרנות אקטיביות, איך משפיעה עליכם העובדה שהציבור נוהר לקרנות מחקות מדד כמו S&P 500?
"המגמה היא גם בארץ וגם בעולם ללכת למוצרים עוקבי מדד. זו מגמה עולמית - וישראל היא חלק ממנה - שלא נראה שהולכת להיפסק בתקופה הקרובה. אנחנו רואים את זה גם בנתונים של גופים פנסיוניים - יש להם כבר מסלולים עוקבי מדד, וגם שם יש היענות מאוד גדולה. המסלולים האלה הולכים וגדלים ומתעצמים לאורך השנים.
"עם זאת, אני חושב שקצת פספסנו את עולם ההשקעות האקטיביות. כשאתה מנסה לחפש השקעות אקטיביות בעולם, שם זה טיפה יותר קשה, מכיוון שכשאתה מדבר על השקעות בעולם בהיקפים של מדדים כמו S&P 500, היקפי הסחירות שם הם עצומים. היכולת שם לייצר ערך מוסף באמצעות השקעות אקטיביות היא מאוד נמוכה, ולכן שם רוב הכסף הולך על השקעות פסיביות.
"אני כן חושב שבישראל יש אפשרות לייצר ערך מוסף באמצעות השקעות אקטיביות, ולכן פה צריך להיות יותר 'בלנד' של גם פסיבי וגם אקטיבי".
איך מתמודדים כשהמדדים נופלים
הראיון עם חדד נערך שברקע תנודות חריפות בוול סטריט. רק ביום שלישי האחרון, צנח מדד הנאסד"ק ביותר מ־3% בהובלת מניות השבבים, במגמה שהולכת איתנו מאז חודש אוגוסט.
רוב החשיפה למניות, גם של הישראלים, עברה לחו"ל. ארצות הברית מהווה 70% משוק המניות העולמי. מה דעתך על התנודתיות שראינו לאחרונה?
"אם אתה לוקח נתונים של מדדים בעולם, גם בישראל, לאורך עשרות שנים - המדדים עולים. מדד S&P 500 עלה קרוב לפי 100 משנת 1980 עד בערך יוני 2022. אם אתה מסתכל ברמת הימים הבודדים ואתה סופר כמה ימים הוא עלה וכמה ירד, אתה מגלה תמונה מדהימה - המספר הוא בערך חצי־חצי. כלומר, היכולת לנחש מה יקרה מחר בשוק זה כמעט כמו הטלת מטבע.
"לכן, בטווח הקצר אתה תמיד יכול לראות תנודות וקפיצות לכאן ולכאן. זה קשה מאוד עד בלתי אפשרי לנסות, ואני גם לא מציע לאף אחד לנסות להמר. אני גם לא מאמין בזה. אני חושב שהדרך היחידה להצליח, ואני אומר את זה הרבה זמן, היא להשקיע לטווח ארוך. ברגע שאתה מאריך את טווח זמן ההשקעה שלך, אתה משפר משמעותית את סיכויי ההצלחה שלך".
השבוע נכנסנו לחודש ספטמבר, שנחשב לחודש הגרוע של השווקים. במאה השנים האחרונות מאז 1928 ועד 2023, מדד S&P 500 ירד בממוצע בכמעט 1.2% בספטמבר. מתחילת השבוע, מדד S&P 500 כבר ירד ביותר מ־2%, אבל חדד מסרב להתרגש. "אני לא כל כך מכיר את הסטטיסטיקה הזאת, אבל אם היא נכונה אז יש פה נבואה שמגשימה את עצמה ועכשיו בגלל המחשבה הזאת השווקים יתחילו לרדת. אני לא יודע להגיד את זה. מי שבא לחודש אז שלא יבוא".
כשאתה מדבר על השקעות לטווח ארוך, על איזו תקופה מדובר?
"ככל שאתה מעלה את זמן ההשקעה, אתה ממש רואה את אחוז ההצלחה עולה מ־50% ל־100%. אז ככל שאתה רוצה להעלות את אחוז ההצלחה שלך, צריך להאריך את טווח ההשקעה".
איך מתמודדים בדרך? הרי המדדים כבר נפלו בעבר ביותר מ־50%.
"זה האירוע הכי משמעותי. תמיד יהיו מפולות. תראו מה קרה רק לפני חודש וחצי, וול סטריט ירדה בחדות והיה נראה כאילו זה ממשיך. אבל זה בדיוק העניין. אם אתה באותו רגע מסתכל על היום ועל אתמול ואתה בודק את השוק וכמה כסף הפסדת, השאלה היא אם זה מניע אותך לפעולה או שזה לא מניע אותך לפעולה. אם זה מניע אותך לפעולה ואתה מוכר את התיק שלך, זו בעיה.
"הכול מתחיל ונגמר בהגדרת מטרה. אם הגדרת המטרה שלך היא טובה ונכונה וחכמה אז הכול בסדר".
"המשקיעים הזרים יחזרו. ישראל תסגור את הפער"
כאמור, חדד אופטימי מאוד בנוגע לשוק הישראלי חרף האי־ודאות הגדולה והתנאים הבעייתיים שנוצרו בצל המלחמה.
איך אתה רואה את המצב בשוק הישראלי לעומת השוק העולמי?
"ישראל נמצאת מאחור בפער משמעותי מאוד ביחס לעולם בשנים האחרונות. המחירים בישראל מגלמים סיכון ומשבר. אני לא פוסל את זה, הכל נכון. אנחנו לא נהיה פתאום דנמרק או שבדיה. אבל כשאנחנו משווים את השוק בישראל לשוק בעולם ובארצות הברית - השווקים בעולם נמצאים קרוב לשיא שלהם. אני חושב שבישראל נוצרת הזדמנות, מכיוון שהשווקים בישראל מגלמים בעיקר את הסיכון, והשווקים בעולם מגלמים בעיקר את הסיכוי".
כשאתם מדברים עם משקיעים זרים, איך הם רואים את ישראל?
"חלק מהם לא רואה את זה כמוני. המשקיעים הזרים רואים חדשות ומקבלים דוחות מגופי מחקר ומחברות דירוג. שם התמונה היא פחות אופטימית, וזו אחת הסיבות שהתמחור בישראל הוא כמו שהוא. אבל אנחנו מדברים איתם, ומסבירים להם. הם כן מבינים, ואני חושב שברגע שהעניינים פה יתחילו קצת להסתדר הם יחזרו, כי בסוף גם הם כמו כל משקיע אחר, מחפשים למקסם את התשואה".
אתה מעריך שזה משהו שיקרה בחודשים הקרובים?
"כן. קודם כל, אנחנו כבר רואים שישראל סוגרת פערים מול העולם. מתחילת השנה, הפער בין ישראל לארה"ב הוא בערך 8%. למיטב זכרוני הוא היה כבר גבוה מ־17%. ההערכה שלי היא שהפער הזה יילך ויסגר לאורך החודשים הקרובים. אבל גם אם זה יקח עוד שנה שנתיים, אני מאמין בהשקעה לטווח ארוך".
מה היתרונות של השקעה בישראל לעומת השקעה בחו"ל?
"בישראל יש ערך למחקר ואנליזה. קשה מאוד לייצר ערך מוסף בעולם, אפשר, אבל קשה. בישראל, לעומת זאת, יש לזה ערך. ולכן אני חושב שכשאנחנו באים לבצע השקעה בארץ, אנחנו צריכים לבחון גם את החלופה של קרן אקטיבית, לא רק את קרן עוקבת מדד".
למרות שדמי הניהול גבוהים יותר משמעותית בקרנות האקטיביות?
"כן, הם גם נמצאים בירידה. אני חושב שבקרנות אקטיביות יש מחקר ומנהלי השקעות והרבה מאוד דברים שאין לך בקרן עוקבת. אם אתה מסתכל על דמי הניהול בתעשייה היום הם בממוצע של 0.7%. לפני כמה שנים הם היו 1.6%־1.5%".
"רעיונות מגיעים גם מלקוחות" כך בונים קרן סל
בקסם מציעים כיום יותר מ־400 קרנות מסוגים שונים, בשילובים ובסקטורים שונים. חדד נותן הצצה למאחורי הקלעים של הרכבת כל מוצר פיננסי כזה. "כשאנחנו בונים קרן מחקה או תעודת סל, אנחנו עושים קודם כל למידה של מה הקרן מספקת למשקיע, איזה צורך היא ממלאת, איזה תועלת היא מביאה ללקוח, איזה ערך היא מביאה", הוא מספר.
מה השלב הבא?
"אנחנו עושים בדיקות השוואה לכל מיני נתונים ולכל מיני היסטוריות וסטטיסטיקות. אחר כך אנחנו בודקים את האפשרות שאנחנו יכולים גם לעשות כיסוי טוב לנכס. אנחנו בודקים שגם הפתרון הזה הוא גם טוב תפעולית, שאנחנו יכולים גם לממש אותו. אז יש ממש תהליך מאוד מסודר של בדיקות. חלק מהרעיונות, אגב, מגיעים מלקוחות שמביאים כל מיני רעיונות. אנחנו עדיין מוציאים עוד ועוד קרנות, אבל זה קצת קשה כבר כל פעם למצוא עוד דבר חדש".
באילו תחומים הישראלים משקיעים היום במיוחד?
"תחום הפיננסים והבנקים הוא היום יותר מועדף על משקיעים ישראלים כי הסיכון שם נחשב יחסית יותר נמוך. גם תחום הנדל"ן, בגלל כל המשבר, קצת יותר מושך את המשקיעים בישראל מאשר בעולם.
"אחד הדברים היפים בהשקעה במדד זה שאתה לוקח את הבנצ'מרק. לא צריך להתחיל להמר על איזה סגמנט ואיזה סקטור יככב. כי בסוף אתה מחזיק את המדד שמכיל את כולם".
אין לראות באמור המלצה או תחליף לשיקול־דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן אבנר חדד