נשיא לשכת רואי החשבון, רו''ח חן שרייבר / צילום: כדיה לוי
נשיא לשכת רואי החשבון, רו"ח חן שרייבר, יחד עם יו"ר ועדת רשות המסים, רו"ח אבי נוימן ורו"ח ג'ק בלנגה, שיגר היום (א') מכתב חריף לשר האוצר בצלאל סמוטריץ', בתגובה לדוח שפורסם על-ידי הצוות "לבחינת רווחים לא מחולקים", בו הוא תוקף את המלצות הצוות ואת העובדה שגובשו מבלי לקיים דיון עם הלשכה בטרם פרסומן.
● כך מבקש האוצר לחייב חברות לשחרר "רווחים כלואים"
● המלצות האוצר לטיפול ב"רווחים הכלואים" מעוררות סערה
● מנהל רשות המסים: "הנהלת האוצר מתנגדת לדיבידנד מוטב", שנתניהו ביקש לבחון
לטענת נשיא לשכת רואי החשבון, ההמלצות אינן עולות בקנה אחד עם עקרונות הליבה של מערכת המיסוי בישראל, ובראשה עיקרון המיסוי הדו-שלבי, מעלות קשיים חקיקתיים שעשויים לפגוע בעיקרון חופש העיסוק, וכן מחילות בפועל מס באופן רטרוספקטיבי על רווחים צבורים, עוד בטרם יתגבשו ההמלצות לכדי חקיקה.
הצוות לבחינת הרווחים הכלואים הלא מחולקים, שמונה בינואר 2024 על-ידי שר האוצר בצלאל סמוטריץ', לצורך בחינת תיקוני החקיקה הנדרשים במטרה לצמצם את תופעת "הרווחים הצבורים" בחברות, פרסם בשבוע שעבר את המלצותיו לקראת גיבוש תקציב 2025. בין הית, כוללות ההמלצות הטלת מס חדש, בגובה 2% בכל שנה, על רווחים צבורים בחברות החזקה שצברו סכומים מעל כרית ביטחון מסוימת; מיסוי בעלי המניות המהותיים בחברות קטנות בעלות שיעורי רווחיות גבוהים במס הכנסה שולי על חלקם ברווחי החברה, מעבר ל-25%; וכן קביעה כי תשלומים לחברת ארנק עבור שירותים של בעל המניות לחברה אחרת, בה יש לו שיעור החזקה הנמוך מ-50%, תיחשב כהכנסה מיגיעה אישית של בעל המניות בחברת הארנק, וימוסו בשיעור מס הכנסה שולי.
במכתב - שהעתק ממנו נשלח לראש המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' אבי שמחון; יו"ר ועדת הכספים של הכנסת, ח"כ משה גפני; וחברי הוועדה - נכתב כי "לשכת רואי החשבון רואה בהמלצות הצוות משום פגיעה מרכזית בעיקרון המיסוי הדו-שלבי, שהינו חלק מאבני-הדרך שבתי המשפט גיבשו בפסיקה לאורך שנים רבות. ככל שהמלצות אלה יתגבשו לכדי חקיקה, הלשכה סבורה כי היא תיצור כאוס טוטאלי במערכת המס בישראל, מערכת פיסקאלית המורכבת גם כך בהשוואה ליתר מדינות ה-OECD".
"ניחוח סקטוריאלי"
עוד תוקף שרייבר את ההמלצות שמתייחסות באופן ספציפי למשרדי רואי חשבון ועורכי דין, וכותב כי "לשכת רואי החשבון סבורה גם כי הניחוח שעולה מהמלצות הצוות הוא פגיעה סקטוריאלית בענפי משלח-היד, ובראשם ענף ראיית החשבון ועריכת דין, כפי שגם מצא לנכון הצוות להדגיש באופן בוטה בהמלצות שפורסמו בדוח".
בעוד שעל-פי הדוח, פוטנציאל גביית המס עומד על כ-5 מיליארד שקל בכל שנה, כאשר כספים אלה מגיעים בעיקר מהשכבות החזקות ביותר בחברה הישראלית, וכ-99% מהסכום מגיע מעשירון העליון - שרייבר טוען כי "מדובר בהמלצות שמבוססות על תחזיות והשערות, שכן לא ברור ללשכה על בסיס אילו נתונים הגיע הצוות לפוטנציאל גבייה מוערך של 5 מיליארד בשנה, אם ייושמו המלצותיו".
עוד מציין שרייבר במכתב כי המלצות הצוות כוללות כבר המלצות שבחלקן הועלו בעבר על-ידי צוות מיסוי חברות ארנק, שהוקם בידי מנהל רשות המסים לשעבר, משה אשר, ואלה נפסלו ולא התגבשו לכדי חקיקה, בהן לדוגמה מיסוי ריבית רעיונית על רווחים לא מחולקים מעל כרית ביטחון.
חקיקה מפלה ואגרסיבית
עוד נכתב בפנייה לסמוטריץ' כי "ראוי לא להיחפז ולגבש חקיקה מפלה, אגרסיבית וחריגה, שעוקרת לחלוטין את כל העקרונות עליהן מושתתים דיני המס. וברור לכל שאם המלצות אלה יתגבשו לכדי חקיקה, משמעותה בפועל היא העלאת מסים (גם אם מדובר בעשירון העליון) - בניגוד להצהרותיו הפומביות של שר האוצר על כך שלא תהיה העלאת שיעורי המס על הציבור".
רו"ח שרייבר מלין גם על אופן גיבוש ופרסום ההמלצות, שנעשה ללא שיתוף הלשכות המקצועיות בדיונים. הצוות לבחינת הרווחים הלא מחולקים, בראשות מנכ"ל משרד האוצר שלומי הייזלר, הורכב מנציגי לשכת המנכ"ל, רשות המסים, אגף הכלכלן הראשי, אגף התקציבים והלשכה המשפטית במשרד האוצר.
לטענת שרייבר, לשכת רואי החשבון "נדהמה לראות את פרסום הדוח מבלי ששותפה באף אחד מהדיונים שערך הצוות שהוקם". הוא מוסיף כי "דפוס פעילות זה, שלפיו לשכת רואי החשבון מתעדכנת על מהלכי חקיקה מפרסום בתקשורת, אינו הליך תקין, וראוי שייפסק לאלתר".
בסיכום המכתב ציין שרייבר כי לשכת רואי החשבון ממליצה מזה תקופה על הפעלת הוראה מחודשת של מבצע "דיבידנד מוטב" (עידוד שחרור רווחים כלואים כדיבידנד באמצעות מס מופחת), אך באוצר ובצוות שבחן את הנושא התעלמו מהצעה זו.
תגובת משרד האוצר
ממדר האוצר נמסר בגתגובה: "הדוח נכתב בעקבות עבודה יסודית וממושכת של צוות שמינה שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. בראש הצוות עמד מנכ"ל משרד האוצר, שלומי הייזלר. הצוות כלל נציגים מלשכת מנכ"ל האוצר, רשות המסים, הכלכלן הראשי ואגף התקציבים, לרבות יועצים משפטיים של המשרד ורשות המסים. עבודת הצוות כללה בחינת נתונים עדכניים של חברות שונות במשק, בחינת דין משווה במדינות שונות, בחינת מקרים של מגוון חברות במשק ודיוני עומק על המודלים השונים.
"שיטת המיסוי הדו-שלבי נועדה לעודד את הצמיחה במשק, וזאת על-ידי הטלת שיעור מס חברות בלבד על הרווחים, על-מנת שכספים אלה יושקעו מחדש בעסקים ויאיצו את צמיחת התוצר והכלכלה. בפועל, העיקרון פועל באופן מיטבי בחלק הארי של הכלכלה והחברות במשק.
"עם זאת, קיימים מקרים בהם חברות ארנק מנצלות לרעה את מנגנון המיסוי הדו-שלבי ופוגעות בעיקרון השקילות המיסויות. חברות אלה משקיעות את רווחיהן לרוב בהשקעות פסיביות, מתוך מטרה להימנע מתשלום מס דיבידנד ובכך ליהנות מהטבת מימון על חשבון כלל אזרחי ואזרחיות ישראל.
"הדוח פורסם לציבור, כמקובל, מתוך מטרה לקבל התייחסויות מהאקדמיה, המגזר העסקי וכל גוף שרואה לנכון להגיב. כל התייחסות מתקבלת בברכה ותיבחן באמות-מידה מקצועיות".