המיליארדר היהודי־אמריקאי דניאל לואב, מייסד קרן הגידור ת'ירד פוינט (Third Point), השתתף בכנס JOURNEY השנתי של פירמת הייעוץ וראיית החשבון EY, בפאנל שכלל גם את היזם והמשקיע איל וולדמן והמשקיע אורן זאב מזאב ונצ'רס. לואב נשאל על פעילותו בארץ, זאת כאשר לפני שנתיים, פתח לראשונה את המשרד המקומי של קרן ההשקעות שלו. לדבריו, טרם פתיחת השלוחה המקומית, אסטרטגית ההשקעות שלו אז כללה, בין היתר, התקמדות בחברות סייבר, מה שמשך אותו לכאן. אחרי מספר השקעות שבוצעו בארץ, אמר לואב כי "הבנו שישנה תרבות מקומית מדהימה סביב חדשנות ואקו־סיסטם מלא בהזדמנויות, אז החלטנו להקים משרד מקומי".
● דוח חדש מגלה: שנה קשה להייטק. מי הקרן שהשקיעה הכי הרבה?
● הקרן שלו תקבל מאות מיליוני דולרים מהאקזיט החדש. זה הסיפור שלו
● המשקיעים המפורסמים שמאחורי האקזיט של חברת הסייבר
את ת'ירד פוינט, שמנהלת כיום כמעט 8 מיליארד דולר, הקים לואב ב־1995, אז עם הון של 3.3 מיליון דולר בלבד. לואב למד בעברו בברקלי ולאחר מכן עבר לקולומביה בניו יורק, שם למד לצידו של מי שלימים יהיה נשיא ארצות הברית, ברק אובמה. בין המניות הבולטות בהן מחזיק לואב, אפשר לכלול ענקיות טכנולוגיה דוגמת אמזון, מיקרוסופט, מטא ואלפאבית, החברה האם של ענקית החיפוש גוגל.
לואב נשאל האם הוא נתקל באנטישמיות כאיש עסקים יהודי ברצות הברית והשיב: "כל מה שצריך לעשות זה לראות חדשות כדי להבין שיש אנטישמיות בעולם. אני, כאיש עסקים, אמנם לא נתקל בזה ישירות, אבל זה לא תמיד נאמר ישירות. לפעמים, זה תחת האשמה ברצח עם או תקיפה של הציונות, כולנו רואים גילויים של אנטישמיות בכל יום". לואב הוסיף: "אני חושב שכולם בחדר הזה מגויסים לנקמה באנטישמיות, ומה שאנחנו יכולים לעשות זה להמשיך לבנות עסקים ולעסוק בחדשנות, להקים חברות, להצליח ולהוות את הדוגמה שיהודים הצליחו להוות במשך שנים".
עוד שיתף כי נפגש עם ניצולים ומשתקמים מאירועי ה־7 באוקטובר וסיפר: "אני מתכוון לעשות אפילו יותר ממה שעשיתי בעבר. זה מזעזע אותי שהעולם לא חווה ורואה את הזוועות כאן, נגיד הזוועות הקשורות לכל מה שעברו ועוברים השבויים. אני רוצה להגביר את המאמץ ולעשות כל מה שאני יכול, אם זה להשפיע על פוליטיקאים ולהניע אנשים שאני מכיר לטובת ישראל". וולדמן הוסיף ואמר: "יש לנו כאן אנשים מדהימים, ואני חושב שהדבר הראשון שצריך לעשות, זה להחליף את הממשלה. זאת בעיה גדולה, זה משהו מתסכל ואני מקווה שזה ישתנה מאוד בקרוב".
"חברות לא צריכות רק להציע חדשנות, אלא לבנות עסק בר־קיימא"
לואב התייחס לירידה המשמעותית בהנפקות של חברות ואמר: "אני חושב שהקיפאון הנוכחי בהנפקות זה דבר בריא, זה זורע יותר זרעים של חדשנות, הוולואציות של חברות יותר בריאות, הציפיות של השוק הן יותר רציונליות, והמטרה של חברות היא לגדול. חברות לא רק צריכות להציע חדשנות, אלא המטרה שלהן תהיה לבנות גם עסק בר־קיימא לטווח רחוק, ושתהליך זה, בסופו של דבר, יהיה בריא וטוב יותר לכלל האקו־סיסטם, גם המקומי והעולמי. וולדמן התייחס גם הוא לשאלת ההנפקות ואמר: "אם יש לך את הטכנולוגיה וההצלחה, עדיף לחכות להנפקה מאשר להימכר, זה עלול לקחת יותר זמן אבל יותר משתלם לטוווח הארוך, יותר מכל דבר אחר".
וולדמן התייחס גם לשאלה האם ישראל פספסה את עגלת הבינה המלאכותית ואמר כי לדעתו, ישראל יכולה להפוך למרכז מוביל של בינה מלאכותית, אם כי ההשקעה צריכה להיות לכל אורך השרשרת של הבינה המלאכותית, לא רק ביישום, אלא גם בפיתוח המחקרי והמדעי. עוד אמר וולדמן, כי היום, כמעט כל חברה שהוא משקיע בה נעזרת בבינה מלאכותית, כשסיפר, בין היתר, כי הוא משקיע בחברה שמפתחת רכיבי מזון באמצעות בינה מלאכותית. הוא התייחס גם לתחומים בשווקים שלדעתו ההשקעה בהם תגדל, ביניהם אמצעי לחימה וחברות שמתעסקות בהגנה - בעקבות ביקוש שעלה אחרי המלחמה באוקראינה וגם לאורך המלחמה בעזה. יתרה מזאת, כעצה ליזמים של חברות כאלה, אמר וולדמן כי ייתכן ואפשר למצוא יישום מסחרי של היכולות ההגנתיות שהחברות הללו מפתחות.
אורן זאב התייחס גם הוא לאסטרטגית ההשקעה בה הוא נוקט ואמר שלהבדיל מלהביט מלמעלה למטה - כלומר, לחפש לפי טרנדים מסוימים במה להשקיע - עדיף למצוא את היזמים הטובים, גם כאלו שטרם יש להם חברה, ואז כשלהם נולד רעיון טוב, שם טמונה השקעה טובה. עוד אמר זאב, כי למרות הקושי של התקופה הנוכחית, השוק הוא תמיד דינמי והיכולת להתנהל בשוק הזה היא כל הזמן ללמוד אותו, להתאים ולהסתגל.
