כוחות צה''ל ליד בית שנפגע ממטח של חיזבללה / צילום: Reuters, Avi Ohayon
הכטב"מ ששיגר חיזבאללה בתחילת השבוע ופגע בקומה 14 בבניין רב־קומות בעיר נהריה לא גרם למרבה המזל לפגיעות בנפש, אבל אותו הבניין הצטרף לרשימה ארוכה ובלתי נתפסת של נכסים שניזוקו בצפון הארץ מתחילת המלחמה מאש ישירה ועקיפה שנורתה מלבנון וסוריה. על פי ההערכות ברשות המסים, הנזק הישיר לרכוש רק בצפון הארץ כבר עומד על סך של כמיליארד שקל.
● מענקי העבודה וחלף אבטלה למפונים יחזרו, כולל פיצוי בדיעבד
● "מוסד מחקר 'תמים' שמסווה ציוד צבאי": מומחה מספר על המתקן שהותקף בסוריה
על פי נתוני מנהלת "אופק צפוני" במשרד הביטחון, נכון להיום ישנם כ־1,400 נכסים פגועים ביישובים שנמצאים עד תשעה קילומטרים מגבול לבנון, מפונים ולא מפונים. 52% הם בתים ודירות של אזרחים פרטיים, והשאר מבנים ריקים, מבני ציבור, סככות חקלאיות ולולים, תשתיות ועסקים. הנתונים כוללים רק פגיעות ישירות במבנים ולא מתייחסים לנזקים עקיפים מהדף וכיוצא בזה.
על פי נתוני המנהלת, שאמונה בין השאר על מיפוי הנזקים לרכוש אזרחי, כ־79% מהנזק לרכוש בצפון מאז תחילת המלחמה נובע מירי של האויב - כ־1,093 נכסים. עוד 293 נכסים נוספים נפגעו מפעילות צה"ל. אם מישהו העריך כי עם הזמן קצב שיגור הרקטות מלבנון לאזור יתמעט, הרי שהמגמה בחודשים האחרונים מוכיחה אחרת: באוגוסט נורו 1,307 מלבנון אל שטח ישראל, לעומת 1,091 ביולי ו־855 ביוני. עם פתיחת שנת הלימודים החדשה המטחים לא פסקו, וכבר נרשמו כמה מקרים שבהם תלמידים נאלצו למצוא מסתור בדרך לבית הספר או בחזרה ממנו.
תושבים, ובעיקר ראשי רשויות בצפון, מוחים כבר זמן רב על הטיפול הלוקה בחסר, לטענתם, במתרחש באזור. בחודשים האחרונים נעשו "על הנייר" כמה מהלכים שאמורים היו לשפר במשהו את הטיפול בתושבי הצפון, המפונים ואלו שלא פונו, אך הם נשארו בעיקר על הנייר: תוכנית הצפון שאושרה על ידי הממשלה במאי האחרון, הקמת מנהלת "אופק צפוני" - אך כזו שאחראית בעיקר על הצד הביטחוני, והמהלך האחרון, מינוי פרויקטור לטיפול בנעשה בצפון, אלוף במילואים אליעזר (צ'ייני) מרום. המהלכים הללו כללו הצהרות רבות, אך צעדים מעשיים הם כמעט לא הביאו איתם.
"להחזיר את התושבים"
במהלך תרגיל צבאי שדימה השבוע לחימה קרקעית בשטח לבנון, אמר שר הביטחון יואב גלנט כי "יש לנו בצפון משימה שלא בוצעה והיא לשנות את המצב הביטחוני ולהחזיר את התושבים אל הבתים שלהם".
ואולם, חלק מהתושבים שירצו לחזור לבתיהם עלולים לגלות שאין להם לאן לחזור. ברשות המסים מנסים בעיקר למפות את הנזקים שלא ניתנים בינתיים לתיקון, כדי להיערך "ליום שאחרי" המלחמה.
מול נתוני הפגיעות הישירות, ישנם אלפי בעלי נכסים שדורשים פיצוי מהמדינה על נזקים שנגרמו להם. עד כה הגישו תושבי הצפון לרשות המסים, לשלושה המוקדים שלה במרחב הצפון (מוקדי חיפה, טבריה ועכו) כ־5,000 תביעות לפיצויים בגין נזק ישיר, שהצטברו לכ־75 מיליון שקל, סכום זעום ביחס לפיצוי שצפוי להיות משולם כשהנזקים יתבררו במלואם.
מתוך התביעות, 3,000 הוגשו בעקבות נזק למבנים. כ־1,000 תביעות הוגשו בעקבות נזק לרכב, 225 תביעות הוגשו בעקבות נזק לשטחי חקלאות וכ־740 בעקבות נזקים אחרים.
רוב הנכסים נפגעו קל
עד כה, הפיצוי הגבוה ביותר ששולם בגין נזק ישיר לרכוש בצפון עומד על כ־25 מיליון שקל שניתנו לאחר פגיעה במבנה מסחרי. רוב הנכסים שנפגעו מסווגים ככאלה שספגו פגיעות "קלות", ואולם כבר היום 141 נכסים מתוכם מסווגים כפגועים ב"אופן כבד" ו־32 מסווגים ככאלה שנפגעו באופן "כבד מאוד". בין הנכסים הללו מסווגים בתים שנשרפו קליל בחלק מהמתקפות או שספגו פגיעת טיל ישירה וחלקים נכבדים מהם התמוטטו.
266 נכסים מסווגים עם נזק באורח "בינוני" וכ־178 נכסים באזורים שבהם יש ירי רציף, רובם במטולה ומנרה, ועל כן לא ניתן לבחון את הנזק שנגרם להם מסווגים כ"לא ידוע". שאר הנכסים סווגו כבעלי פגיעה קלה או קלה מאוד, ביניהם פגיעות בשמשות ובחלונות בבתים, פגיעות הדף במעטפת החיצונית של הבתים ועוד.
מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ' סיפר בכנס "מדברים צפון" של גלובס שהתקיים ביולי כי "הצוותים שלנו פועלים בצפון, אמנם בעצימות לא מאוד גבוהה, כי צריך לזכור שלא תמיד הצבא מאפשר להגיע לכל מקום. איפה שיש אפשרות אנחנו כבר מטפלים עכשיו. אנחנו מתמקדים היום בטיפול במוסדות ציבור כמו למשל גני ילדים ובתי ספר, מתוך תקווה שכשהמלחמה תיגמר יוכלו להחזיר את התלמידים למוסדות החינוך מיד".