גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חשיפת גלובס: קוקה קולה ישראל הפסידה בבית המשפט ותשלם מאות מיליונים למדינה

ביהמ"ש המחוזי דחה ערעורים שהגישה המשווקת הבלעדית של מוצרי קוקה קולה בישראל, החברה המרכזית לייצור משקאות קלים, על שומות מס שהוציאה רשות המסים ● כעת תידרש החברה לשלם מאות מיליוני שקלים כמיסוי על תשלומים שעברו לקוקה קולה העולמית במסגרת הסכמי שיווק בלעדיים ● בכוונת החברה להגיש ערעור על פסק הדין ● הפרסום נעשה בעקבות בקשת גלובס לבית המשפט המחוזי להתיר פרסום 

מפעל החברה המרכזית למשקאות בבני ברק / צילום: איל יצהר
מפעל החברה המרכזית למשקאות בבני ברק / צילום: איל יצהר

מכה לחברה המרכזית למשקאות, המשווקת הבלעדית של מוצרי קוקה קולה בישראל, שתצטרך לשלם מאות מיליוני שקלים לרשות המסים. זאת לאחר שבית המשפט המחוזי בתל אביב דחה ערעורים שהגישה החברה על שומות מס שהוציאה לה רשות המסים בשל חיוב החברה במס בעבור תמלוגים ששילמה בגין שימוש בזכויות הקניין הרוחני של קוקה קולה העולמית. מדובר בתשלומים שעברו לחברת קוקה קולה העולמית בשנים 2010-2017 במסגרת הסכמי השיווק הבלעדיים שנכרתו בין החברות. פסק הדין ניתן ב-29 באוגוסט אך נאסר לפרסום עד כה בשל צו איסור פרסום שניתן לבקשת קוקה קולה ישראל.

לא ידע שבזוס הוא הרוכש של ביתו בשווי 79 מיליון דולר; עכשיו הוא תובע
"חילוקי דעות מהותיים": עורך דינו של גאידמק התפטר מהייצוג במאבק על מכירת ביתו בהרצליה פיתוח

פרסום עיקרי פסק הדין, נעשה עתה לאחר בקשה שהגיש גלובס לבית המשפט המחוזי להתיר פרסום של עיקרי פסק הדין. החברה המרכזית לא התנגדה לבקשת גלובס ורשות המסים הודיעה כי ככל שהחברה המרכזית לא מתנגדת לבקשת גלובס, אז כך גם לא תתנגד רשות המסים. על פסק הדין המלא נותר בשלב זה צו איסור פרסום. ערעורי שומה מתקיימים ככלל ועל-פי חוק בדלתיים סגורות, אולם בפסק הדין קיים שיקול-דעת לשופט אם יפורסם פסק הדין באופן מלא או חלקי, וזאת גם תוך התחשבות בסודות מסחריים שיש למערער ואשר מופיעים בפסק הדין. את גלובס ייצגה עו"ד אוריין אשכולי יהלום.

בהסכמים בין החברה המרכזית לבין קוקה קולה אין כל אזכור לחיוב בתשלום תמלוגים, למרות שקוקה קולה הקנתה לחברה המרכזית זכות שימוש בסימני המסחר שלה ובקניין הרוחני. ואולם בית המשפט קיבל את עמדת רשות המסים כי יש לסווג חלק מהתשלומים כתמורה בגין הרישיון שניתן להשתמש בסימני המסחר והקניין הרוחני של קוקה קולה בשיווק משקאות קוקה קולה בישראל. "תמורת סימן מסחר כה חזק בעל מוניטין עולמי מקובל ונהוג לשלם תמלוגים", נקבע.

משמעות הניצחון של רשות המסים הוא חיוב קוקה קולה ישראל במאות מיליוני שקלים מס בעבור השנים 2010-2017, ועוד סכום מוערך של עשרות מיליוני שקלים כחיוב עתידי מדי שנה, בעבור כל שנה שבה המשיכו לחול ההסכמים המקוריים עם חברת קוקה קולה העולמית, ככל שאלה לא נוסחו מחדש עדיין בעקבות המחלוקת עם רשות המסים. ואולם בכוונת החברה המרכזית להגיש ערעור לבית המשפט העליון על ההכרעה, והמחלוקת עדיין לא תמה.

את פקיד השומה ייצגו עוה"ד אריק ליס וניר וילנר מהמחלקה הפיסקאלית בפרקליטות מחוז ת"א (אזרחי).

רשות המסים: החברה פיתחה "שיטה" לצמצום חבות המס

המחלוקת בין רשות המסים לקוקה קולה ישראל נחשפה בגלובס באוקטובר 2017, אז נודע כי רשות המסים דורשת מהחברה כ-150 מיליון שקל מס בעבור השנים 2010-2011. בשומות שהוציאה לחברה, טענה רשות המסים כי קוקה קולה ישראל פיתחה "שיטה" כדי לצמצם את חבות המס שלה בישראל ולהימנע מתשלום מס עבור תשלומים שהיא העבירה לחברה הבינלאומית בארה"ב - "תמלוגים", כטענת הרשות.

לאחר שנים של דיונים בין כותלי רשות המסים, הגיעה המחלוקת אל פתחו של בית המשפט המחוזי, כאשר החברה המרכזית למשקאות הגישה ערעורים על שומות מס שהוציא לה פקיד שומה גוש דן בגין שנות המס 2010 עד 2017. הערעורים אוחדו ונדונו באולמו של השופט מגן אלטוביה.

המחלוקת סבבה סביב שאלת סיווג וחובת ניכוי מס במקור בגין תשלומים ששילמה קוקה קולה על-פי הסכמי ביקבוק ושיווק בלעדיים שנכרתו בינה לבין קוקה קולה העולמית. כאשר את חלקם סיווג פקיד השומה כתמלוגים בגין שימוש בזכויות הקניין הרוחני של קוקה קולה, החייבים בניכוי מס במקור. את התמלוגים הנטענים העבירה החברה הישראלית למפעל מורשה של החברה האמריקאית באירלנד, בלי כל אסמכתה וצידוק לכאורה, כך לטענת רשות המסים.

החברה המרכזית למשקאות מחזיקה מאז 1968 בזכויות הפצה של המשקאות הקלים הנמכרים בישראל תחת סימני המסחר או המותג "קוקה קולה" מכוח הסכמים שנכרתו בינה לבין קוקה קולה מעת לעת. לצורך שיווק ומכירת המשקאות בישראל רוכשת החברה המרכזית למשקאות תמציות מספק מורשה של קוקה קולה, מכינה את המשקאות בתוספת מרכיבים נוספים, מוזגת לבקבוקים ומשנעת אל נקודות השיווק והמכירה.

בשנות המס הרלוונטיות חייב פקיד השומה את החברה המרכזית באי-ניכוי מס במקור בגין חלק מהתשלומים ששילמה לקוקה קולה העולמית, מאחר שלטענתו מדובר בתמלוגים בגין השימוש שעושה המערערת בסימני המסחר והמוניטין של קוקה קולה.

בשומות שהוציאה רשות המסים נחשף תכנון המס היצירתי, כך לטענת הרשות, שביצעה קוקה קולה לאורך עשרות שנים.

על-פי ההסכם, החברה הישראלית רוכשת תמציות מ-Atlantic Industries, חברה המאוגדת באירלנד, כאשר לחברה המרכזית למשקאות אין כל הסכם עם הסניף מאירלנד אשר מוכר לה את התמציות. מהחשבוניות שהומצאו לחברה על-ידי הסניף מאירלנד עולה כי מדובר בסניף של חברה המאוגדת באיי קיימן.

ברשות המסים טענו כי במסגרת הליך השומה התברר כי בפועל, כל ההתקשרות של החברה המרכזית נעשתה מול חברת קוקה קולה, ובכלל זה ההסכם, ההסכמות בעל-פה ובכתב, הדיווחים, הביקורות, ההנחיות השוטפות וההתחשבנות הכספית.

עוד קבע פקיד השומה כי התמורה שסווגה כתמלוגים מהווה הכנסה מתמלוגים ששולמה על-ידי חברה תושבת ישראל, ובהתאם הופקה בישראל וחייבת במס בישראל החייבת בניכוי מס במקור (מהתשלומים שסווגו כתמלוגים לסניף מאירלנד).

החברה המרכזית: שינוי העמדה של רשות המסים חסר בסיס עובדתי

החברה המרכזית למשקאות ערערה על קביעות אלה, בטענה כי היא רוכשת מקוקה קולה מוצר מוגמר בו דבק המוניטין של קוקה קולה, ובמצב דברים זה הוראות הדין הן שאין לחייב את המשווק בתשלום תמלוגים.

עוד נטען כי הכנה וביקבוק המשקאות באמצעות התמציות שהיא רוכשת מספק מורשה של קוקה קולה, נעשים על-פי הוראות החברה הבינלאומית שתכליתה להבטיח כי המשקאות המופצים בישראל על-ידי החברה המרכזית יהיו מתוצרתה של קוקה קולה בלבד, בהתאם לסטנדרטים ואיכות של קוקה קולה העולמית, "וכך יהיו זהים באיכותם ובטעמם למוצרי קבוצת קוקה קולה בכל העולם".

לטענת החברה המרכזית, שיטת הפעילות הזו נפוצה במדינות רבות, מאחר שאספקת התמצית מפחיתה את משקל המים והסוכר הנגישים לכל מבקבק במדינתו, ובכך מצטמצמות עלויות השינוע של משקאות קוקה קולה באופן משמעותי.

עוד נטען כי אילו היא הייתה רוכשת את המוצר "כאשר הוא ארוז ומוכן למכירה", עלויות השינוע היו כה גבוהות, עד כדי כך שמכירת משקאות קוקה קולה הייתה הופכת לבלתי משתלמת מבחינה כלכלית.

לטענת החברה, מודל פעולה מסחרי זה מונהג על-ידי קוקה קולה מזה למעלה מ-120 שנים ב-200 מדינות באמצעות 300 מבקבקים, והוא מקובל במרבית החברות הפועלות בשוק המשקאות הקלים. משכך, נטען, אין מדובר במודל פעולה שמונהג משיקולים של התחמקות מתשלום מס או הפחתתו, אלא במודל פעולה מסחרי הקיים עשרות שנים.

החברה אף טענה כי במהלך השנים ערכה רשות המסים ביקורות שומה וניכויים, ובין היתר נבחנה סוגיית התמלוגים, ובכל אותן שנים קיבל פקיד השומה את עמדתה לפיה אין מדובר בתשלום תמלוגים, וקבע באופן חד-משמעי כי הוא אינו רואה בחלק מהתשלום בגין התמציות תמלוגים בגין השימוש בקניין הרוחני של קוקה קולה.

רק בשנת 2014 החליט פקיד השומה לשנות מעמדתו "ארוכת-השנים" ולחייב את החברה בניכוי מס במקור בגין תשלום תמלוגים רעיוניים. שינוי העמדה, נטען, הוא שרירותי, חסר בסיס עובדתי ופוגע בעיקרון הוודאות וההסתמכות של החברה.

השופט קבע: נכס כלכלי בעל עוצמה לא מבוטלת

השופט מגן אלטוביה דחה את טענת החברה המרכזית כי היא רוכשת "מוצר מוגמר" מקוקה קולה העולמית, וציין כי "אפילו אם אניח לטובת המערערת וקוקה קולה ששיטת הפעולה של קוקה קולה אל מול היצרנים והמפיצים במדינות השונות, לרבות בישראל, נועדה לצמצם את הצורך בשינוע כמות גדולה של סוכר ומים כדי לחסוך בעלויות הייצור של משקאות קוקה קולה - אין בכך כדי לשנות מהמסקנה שייצור המשקה הסופי מתמציות קוקה קולה והמרכיבים הנוספים הנדרשים לכך, מחייב הפעלת מכונות ועובדים בהיקפים גדולים ומשמעותיים".

השופט מגן אלטוביה / צילום: איל יצהר

בנסיבות קבע השופט כי החברה המרכזית מייצרת את המשקאות כאשר חומרי הגלם מסופקים על-ידי קוקה קולה או על-פי הנחיותיה. נוכח המסקנה שהחברה מייצרת את המשקאות בישראל, ואין מדובר ברכישת מוצר מוגמר, ממילא מתבקשת המסקנה לפיה שיווק המשקאות תוך שימוש במוניטין ובסימני המסחר של קוקה קולה, המהווים נכס כלכלי בעל עוצמה לא מבוטלת, מחייב תשלום תמלוגים בגין השימוש האמור. "כך נהוג וכך מקובל כאשר בעל המותג נותן ליצרן ומשווק רישיון לעשות שימוש בסימני המסחר ובמוניטין שלו לצורך שיווק ומכירה של המוצר המיוצר על-ידי היצרן", קבע השופט אלטוביה.

עוד ציין השופט כי בהתחשב ביחסי הכוחות ובעוצמה של קוקה קולה בשוק המשקאות הקלים לפחות בישראל, סביר להניח שקוקה קולה הייתה דומיננטית בעיצוב העסקה בינה לבין החברה המרכזית, ובתוך כך ידעה שבשיווק המשקאות נסמך המשווק על המוניטין שלה, ועל כן יכולה הייתה לצפות שתשלומים המשולמים לה ייחשבו בחלקם כתשלום תמלוגים.

השופט דחה גם את טענת קוקה קולה כי היא הסתמכה על עמדת רשות המסים במשך עשרות שנים לפיה אין לחייב אותה במס בגין התמלוגים, וציין כי "העובדה שבכל השנים עד לשנת המס 2010 לא פעל פקיד השומה למצות את הדין עם החברה המרכזית למשקאות ו/או קוקה קולה בכל הנוגע למיסוי התמלוגים הגלומים בעסקה שבין החברה המרכזית למשקאות לבין קוקה קולה, אינה מצדיקה להותיר מצב זה, כפי שהיה מקום שעל-פי דין יש לחייב את קוקה קולה במס בגין התמלוגים שהיא גובה".

משמעות הפסיקה היא חיוב החברה המרכזית בתשלום מאות מיליוני שקלים מס בעבור השנים 2010-2017, ועוד חיוב עתידי מדי שנה, בעבור כל שנה שבה המשיכו לחול ההסכמים המקוריים עם חברת קוקה קולה העולמית, ככל שאלה לא נוסחו מחדש עדיין בעקבות המחלוקת עם רשות המסים.

תגובות

תגובת החברה המרכזית למשקאות קלים: "פסק הדין מקבל את עמדת רשות המסים בכל הקשור לחבותן במס בישראל של החברות הבינלאומית המוכרות בישראל, באמצעות חברות מקומיות המשווקות את מוצריהן בישראל, תחת המותגים הבינלאומיים. בהתאם נקבע כי על החברות המקומיות מוטלת חובת ניכוי מס זה במקור. יש לציין כי מדובר בפסק דין ראשון במחלוקת הזו של רשות המסים עם החברות הבינלאומיות, והוא יובא להכרעתו של בית המשפט העליון".

עוד כתבות

מנכ''ל אמזון, אנדי ג'סי / צילום: Reuters

רצף הירידות הארוך מזה 20 שנה: מה עובר על ענקית הטכנולוגיה?

מניית אמזון רשמה ירידות בתשעת הימים האחרונים של המסחר, ואיבדה מערכה כ-18% ● בזמן שהמשקיעים חוששים שההשקעות הקרובות של אמזון ישחקו את תזרים המזומנים, בחברה מנסים להרגיע: "הלקוחות ייצרכו יותר טכנולוגיית מחשוב ותשתית מאי־פעם"

טראמפ רוצה דולר חלש, ובנק ישראל לא צפוי להתערב / צילום: Shutterstock

כטריליון שקל עדיין חשופים לנפילת המט"ח. מומחים: הגנה מפני תרחישי קיצון גאו-פוליטיים

ניתוח נתוני בנק ישראל חושף כי למרות מגמת ההיחלשות של הדולר, כטריליון שקל מחסכונות הציבור עדיין חשופים לתנודות מט"ח ● בשוק מסבירים שחשיפה מאוזנת עשויה לשמש "כרית הגנה" מפני תרחישי קיצון גאו־פוליטיים שעלולים להפוך את המגמה בשווקים

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

ברקת לממונה על התחרות: "לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק"

שר הכלכלה, ניר ברקת, פנה לממונה על התחרות בבקשה לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק וזאת בנוגע למכרז "הסל של המדינה" שבו זכתה רשת קרפור ● בפנייתו לממונה כתב ברקת, כי חלק מרשתות השיווק הפעילו "דפוסי תגובה דומים ומתוזמנים" כנגד המהלך

קשישים / אילוסטרציה: שלומי יוסף

העליון קבע: יש לברר את התביעה הייצוגית נגד חברות האשראי שלא סיכלו את "עושק הקשישים"

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור בנוגע לתביעה ייצוגית נגד חברות כרטיסי האשראי ישראכרט, כאל, ומקס, והורה על החזרת ההליך למחוזי ● בתביעה נטען כי חברות האשראי לא מנעו ניצול קשישים ע"י חברות שיווק שבנו מנגנון שיטתי ורחב-היקף ופעלו לשכנעם למסור להם את פרטי כרטיסי האשראי שלהם

ירידת ערך בשוק המשומשות / צילום: Shutterstock

עד 15% בחודש וחצי: מחירי הרכבים המשומשים נחתכים

הורדת המחירים החדה בדגמים החדשים דוחקת מטה גם את ערך המכוניות המשומשות ● בין הסיבות: התחזקות השקל, הצפת המותגים מסין וחיסול מלאי "אפס קילומטר" ● כך השחיקה המואצת במחירוני המשומשות עלולה להקפיא את השוק כולו

להבות עולות מבניין שנפגע בתקיפה אווירית ישראלית בדרום לבנון בתחילת החודש / צילום: ap, Mohammad Zaatari

הסיבה להתגברות התקיפות בלבנון - היערכות למלחמה עם איראן

צה"ל מגביר את הקצב ומתמקד במשגרים ומחסני אמל"ח למקרה שחיזבאללה יצטרף לאיראן ● בעקבות התקיפות צה"ל שנמשכות, גורמים בלבנון מנהלים מגעים אינטנסיביים עם ארה"ב ודורשים: "לרסן את ישראל" ● משמרות המהפכה פתחו בתרגיל נרחב במצר הורמוז ● כוחות צה"ל זיהו הלילה מספר אזרחים ישראלים שחצו את גדר הגבול לתוך שטח סוריה ● מעטפה חשודה התקבלה במשרד רה"מ נתניהו. מאגף הביטחון והחירום נמסר: "לא נשקפה סכנה למי מהעובדים" ● עדכונים שוטפים

הממונה על התחרות, עו''ד מיכל כהן / צילום: כדיה לוי

רשות התחרות בוחנת הטלת סנקציות נוספות על החברה המרכזית למשקאות

לאחר שהודיעה כי תטיל סנקציות בסך 18 מיליון שקל בגין הפרות שקשורות למוצרי טרה, רשות התחרות מדווחת על ראיות חדשות שעשויות לגרור סנקציות נוספות נגד החברה המרכזית למשקאות - הפעם בגין הפרות בתחום המשקאות הקלים

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

מושגים לאזרחות מיודעת. מיזוג / צילום: Shutterstock

ערוץ רשת 13 ו־i24news יתמזגו? זה מה שהמדינה צריכה לבחון

הבעלים של ערוץ i24news מתקרב לרכישת ערוץ רשת 13, ויש מי שכבר מעלים אפשרות של מיזוג ● מה ההגדרה של מיזוג, באילו תנאים הוא צריך לעמוד, ומי מפקח על זה? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון

לן בלווטניק ואסף רפפורט / צילום: טים בישופ, עומר הכהן

האי הקריבי וההערכות שהתבדו: פרטים חדשים על המו"מ בין אסף רפפורט ולן בלווטניק

העיתון הבריטי "פייננשל טיימס" חשף כי אסף רפפורט נפגש עם בעלי רשת 13 לן בלווטניק מספר פעמים במטרה לנסות ולקדם את הצעת הרכישה שהוביל ● המחלוקת הייתה סביב הצורך בהזרמת כספים מידיית, דבר שהוביל לבסוף לבחירה בהצעה של פטריק דרהי

נתי סיידוף, יו''ר שיכון ובינוי / צילום: איל יצהר

לאחר מחיקת ענק בשדה דב: שיכון ובינוי מכניסה את השכרת הדירות לשלד בורסאי

בשנים האחרונות, נאלצה חברת הבנייה של נתי סיידוף להכיר במחיקות עתק של 1.5 מיליארד שקל בגין ייזום נדל"ן במתחם שבצפון ת"א ● כעת היא מכניסה את הפעילות לבורסה באמצעות מיזוג לשלד לפי שווי של 270 מיליון שקל

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

מימין: לן בלווטניק, מבעלי רשת 13; פטריק דרהי, המשקיע החדש; ואמיליאנו קלמזוק, מנכ''ל רשת 13 / צילום: טים בישופ, יח''צ, רויטרס

הלחץ נגד עסקת רשת מגיע לחו"ל. האם דרהי יקבל שיעבודים, ומה ייצא למנכ"ל?

מנכ"ל רשת 13 אומנם לא יקבל מניות הודות לכך שהביא את איש העסקים פטריק דרהי כמשקיע בערוץ, אבל ההזרמה צפויה לכסות גירעון של 120 מיליון שקל ● רשות התחרות תצטרך להכריע האם מדובר בהלוואה או בשותפות, והעיתונים בבריטניה עוקבים מקרוב אחר ההתרחשויות

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת באירופה; בוול סטריט לא התקיים מסחר בשל יום חג

הדאקס ירד בכ-0.4% ● הצמיחה הנמוכה של כלכלת יפן מגבירה את הסבירות שראש ממשלת יפן תקדם את תוכניותיה להמרצת הכלכלה ● הניקיי עלה ב-0.2%, רוב הבורסות באסיה סגורות לרגל חג ראש השנה ● היום לא התקיים מסחר בוול סטריט, לרגל יום הנשיאים

מדד המחירים לצרכן יורד / אילוסטרציה: Shutterstock

מה יעשה הנגיד: הסעיפים במדד שמסבכים את החלטת הריבית בשבוע הבא

ימים ספורים לפני החלטת הריבית של בנק ישראל, קצב האינפלציה השנתי הגיע ל-1.8%, הרמה הנמוכה ביותר מאז יוני 2021 ● בין הגורמים המשמעותיים ביותר בהחלטת בנק ישראל ניצב השקל, שהתחזק מאוד בחודשים האחרונים ואף שבר שיא של 30 שנה ביחס לדולר

מיכל מור, מנכ''לית ומייסדת סמארט שוטר / צילום: מאיה חבקין

הביטחונית החדשה שמגיעה לבורסה בת"א לפי שווי של 700 מיליון שקל

סמארט שוטר, המייצרת מערכות בקרת אש אלקטרו-אופטיות, תנסה לגייס 200 מיליון שקל במסגרת הנפקה ראשונית ● בין בעלי המניות: חברות הביטוח הפניקס והכשרה והאלוף במיל' ניצן אלון

אילוסטרציה: Shutterstock

אלטשולר וילין לפידות מפספסים גם בינואר. ומי הגופים שמככבים בצמרת התשואות?

זינוק של כמעט 10% במדד הדגל המקומי הקפיץ את התשואות בקרנות ההשתלמות במסלול הכללי והמנייתי ● חברות הביטוח המשיכו ליהנות מהחשיפה המוגברת לשוק המקומי והציגו תשואה עודפת ● אילו גופים פספסו את הביצועים הטובים של הבורסה המקומית, וכמה עשו מסלולי ה-S&P 500 לנוכח התחזקות השקל?

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

האינפלציה הפתיעה לטובה בינואר: הקצב הנמוך ביותר מזה 4.5 שנים; מחירי הדירות שוב עולים

האינפלציה ירדה בכ-0.3% בחודש ינואר 2026, מה שמשקף קצב אינפלציה שנתי של 1.8% - מתחת לאמצע יעד היציבות של בנק ישראל ● הסעיפים הבולטים בהם נרשמו ירידות: הלבשה והנעלה, תחבורה ותרבות ובידור ● מחירי הטיסות לחו"ל ירדו ב-8.1% לאחר העלייה המפתיעה שרשמו בדצמבר ● מחירי הדירות המשיכו במגמת העלייה והתייקרו בכ-0.8%

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה