ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: העמוד הרשמי של דוברות ראש הממשלה
חבילת צעדי ההתכנסות הפיסקליים שהציגו במשרד האוצר לקראת תקציב המדינה לשנת 2025 מתחילה להתחורר במסגרת הדיונים מול ראש הממשלה, בנימין נתניהו. כל אחד מהצעדים המתנדנדים אמור לספק לקופת האוצר מיליארדי שקלים למימון התקציב, ונפילתם עלולה להביא לגירעון גבוה מזה ששר האוצר בצלאל סמוטריץ' הצהיר עליו - 4% תוצר.
● יוגב גרדוס על פריצת התקציב: חוששים מאובדן אמון המשקיעים
● מענקי העבודה וחלף אבטלה למפונים יחזרו, כולל פיצוי בדיעבד
אחד הצעדים המרכזיים שנכנסו להצעה המקורית של האוצר, וכנראה שיישאר על רצפת חדר הישיבות, הוא איחוד שתי המדרגות התחתונות לתשלום מס הכנסה. בדיון האחרון שהתקיים בתחילת השבוע בין נתניהו, שר האוצר בצלאל סמוטריץ', והדרג המקצועי באוצר - איחוד המדרגות כלל לא עלה.
מהלך זה היה פוגע בעיקר בהכנסה הפנויה של עובדים בעלי רמת שכר נמוכה, אבל היה גורם לעליית מס לכל העובדים המחויבים במס הכנסה. זאת מכיוון שמס הכנסה מחושב שולית, כך שגם בעלי שכר גבוה יותר היו מרגישים את המיסוי בגין החלק היחסי בהכנסותיהם.
כיום, בעלי הכנסה שנתית עד 84,120 שקל, שהם 7,010 שקל בחודש, מחויבים במס מינימלי בשיעור של 10%. המדרגה השנייה, המשקפת הכנסה חודשית של עד 10,060 שקל, מחייבת בתשלום מס של 14%. לפי אומדני האוצר, מהלך זה לבדו היה מגדיל את הכנסות המדינה בכ־2 מיליארד שקל בשנה.
התוכנית לא עוברת חלק
חבילת ההתאמות שהניחו באוצר בפני ראש הממשלה מבוססת בכבדות על הקפאות שונות של טייסים אוטומטיים שנחשבות לקלות יחסית ליישום. אולם גם צעדים אלה לא עוברים חלק.
כך למשל, ההקפאה המתוכננת של שכר המינימום. במהלך הדיונים הביע יועצו הכלכלי של ראש הממשלה פרופ' אבי שמחון, התנגדות נחרצת להקפאת שכר המינימום, שעומד כיום על 5,880 שקל בחודש. שמחון העיר כי כל היושבים בחדר, שמדברים על פגיעה בשכר המינימום, משתכרים לפחות פי 6־7 מהאנשים שההחלטה תשפיע עליהם. חלק מהנוכחים בישיבה בלשכת ראש הממשלה התרשמו שגם סמוטריץ' אינו נלהב לגעת בשכר המינימום.
בהתאם לכך, התפתח שיח על הקפאה חלקית בלבד ודיפרנציאלית של שכר המינימום. לפי רעיון זה, ההקפאה תיושם כמעט רק על עובדי המגזר הציבורי. מסיבות היסטוריות, מבנה השכר במגזר הציבורי בנוי כך שעובדים רבים משתכרים שכר מינימום כבסיס, ועליו מולבשות תוספות שונות ומגוונות באלפי שקלים לחודש.
שכר המינימום צמוד לשכר הממוצע במשק (בשיעור של 47.5%), שעלה בשנה האחרונה ב־5.1% לרמה של כמעט 14 אלף שקל. אם יישמר הקצב הזה עד סוף השנה, הקפאת שכר המינימום תמנע מהעובדים תוספת של קרוב ל־300 שקל בחודש.
באוצר שאפו להעמיד מקור של כ־5 מיליארד שקל לתקציב על סמך הקפאות נוספות, בעיקר של קצבאות הביטוח הלאומי. הקצבאות אמורות להתעדכן בשנה הבאה בהתאם למדד המחירים לצרכן ולשכר הממוצע במשק. בישיבה האחרונה ביקש נתניהו לבחון מחדש את הפגיעה בקצבאות הנכים. עוד נודע לגלובס שגם קצבאות הזקנה מועמדות להחרגה מההקפאה.
פשרה אופציונלית
סימן שאלה נוסף מרחף מעל תוכנית האוצר להטיל מיסוי חדש על רווחים כלואים (דיבידנדים לא מחולקים), שמוכוון לחברות אחזקה וחברות ארנק, ויורגש למשל בקרב נותני שירותים כמו רואי חשבון ועורכי דין.
סמוטריץ' הציג בשבוע שעבר את התוכנית לטיפול ברווחים הכלואים כחלק מחבילת צעדי התכנסות בהיקף של 35 מיליארד שקל. תוכנית זו אמורה להעמיד לרשות האוצר כ־5 מיליארד שקל לתמיכה בתקציב המאתגר.
גורמים שונים בשווקים מתנגדים בתוקף לתוכנית ושיגרו מספר אזהרות לאוצר. שם מלינים על כך שהצוות באוצר לא קיים אף שימוע לגורמים הרלוונטיים שיושפעו מההחלטה, טוענים שמדובר בצעד דרקוני שיפגע בעצמאות הניהולית של העסקים ומזהירים שהוא אינו ישים כיוון שהרשויות יתקשו להגדיר היכן בדיוק עובר הגבול בין צבירת רווחים שיימוסו - לבין צבירת רווחים מותרת לפיתוח עסקי.
אחד התרחישים האפשריים הוא שלבסוף תיקבע מעין פשרה בין תוכנית האוצר לתוכנית הפוכה שהציע בחודשים האחרונים פרופ' שמחון. האחרון דוחף למבצע נוסף של חלוקת דיבידנדים מרווחים כלואים במס מופחת, שיניב למדינה זרם מיידי של הכנסות.
פשרה זו, לה מתנגדים בתוקף בדרג המקצועי באוצר, תצמצם את היקף המבצע ותתמקד ברווחים שנצברו בחברות בין 2018־2020 - תוך קביעת סנקציות על רווחים שייכלאו מ־2021 ואילך, וכן ומניעת מבצעים נוספים בחקיקה. או במילים אחרות: יישום הגזר שמציע של שמחון על רווחים שכבר נכלאו, והנפת המקל של האוצר על רווחים עתידיים.