גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

גרמניה והולנד נגד, האם המושיע המיתולוגי של אירופה בכל זאת יצליח?

מריו דראגי, מי שנחשב למושיע המיתולוגי של האיחוד האירופי, הציג השבוע את הדוח שנועד להתוות לו מסלול צמיחה כלכלי ● ממיזוגים ורכישות ועד לקיחת חוב משותף בסך 800 מיליארד אירו: אלו הצעותיו ● האם יש להן סיכוי להתקבל ביבשת?

הכלכלן והפוליקיטאי מריו דראגי מציג את הדוח לצמיחה הכלכלית של האיחוד האירופי / צילום: Reuters, Yves Herman
הכלכלן והפוליקיטאי מריו דראגי מציג את הדוח לצמיחה הכלכלית של האיחוד האירופי / צילום: Reuters, Yves Herman

בהיסטוריה הלא־מאוד־ארוכה של האיחוד האירופי, מריו דראגי נחשב למושיע המיתולוגי. הנאום שלו בשיאו של משבר החוב האירופי ב־2011, כאשר שורת מדינות החברות בגוש האירו איימו להכריז על חדלות־פירעון ולשים קץ הרסני לניסוי הכלכלי של איחוד מוניטרי ללא איחוד פיסקלי, התייצב הכלכלן האיטלקי מול המצלמות ואמר שלוש מלים שקיבעו את מעמדו - "כל מה שדרוש". "נעשה כל מה שדרוש כדי לשמור על האירו", אמר אז דראגי, שכיהן כנשיא הבנק המרכזי האירופי. דבריו סימנו נקודת מפנה שגרמה לשווקים להאמין בו, בבנק המרכזי ובפרויקט האירופי כולו.

המניות שצפויות להרוויח מהורדת הריבית בארה"ב - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים
מה עומד מאחורי התרופפות הקשר בין שוק המניות בארה"ב לשער הדולר?

מאז דראגי פרש, נקרא לדגל לפני כשנתיים לנסות ולהציל את איטליה ממשבר פוליטי, פרש שוב, ובשנה האחרונה עבד על פרויקט הדגל של הנציבות האירופית - דוח שנועד להתוות מסלול צמיחה כלכלי לאיחוד אירופי, העומד בפני משברים מרובים בעידן של גיאופוליטיקה משתנה. הסמכות שמקרין דראגי, בן 77, הפכה את הגשת הדוח השבוע למאורע בקנה מידה יבשתי. נשיאת הנציבות אורסולה פון־דר־ליין קיבלה את הדוח עב הכרס (כ־400 עמודים) בטקס מיוחד, העיתונים התייחסו אליו בהרחבה ודראגי עצמו נשא דברים.

האזורים הבעייתיים

אחת מבעיות היסוד של גוש האירו, לפי הדוח של דראגי, היא חוסר בקונסולידציה. תחומים קריטיים כמו ביטחון ורכש צבאי, אנרגיה או טכנולוגיה מפוזרים על פני חברות שונות במדינות שונות, עם תקציבים ממשלתיים שונים ואינטרסים מנוגדים. זאת, לעומת סין המנוהלת היטב ואינה חייבת דין וחשבון לאזרחיה, או ארה"ב שיכולה לשפוך כסף כמעט כאוות נפשה, כשהיא מנצלת את השווקים הפיננסים היעילים שלה ומגובה בהיותה הכוח הצבאי החזק ביותר בעולם. "מעולם סדר הגודל של מדינות האיחוד לא היה נראה כה מצומצם ובלתי־הולם להתמודד עם גודל האתגרים הנוכחיים", כתב דראגי.

הוא הצביע על שלושה אזורים בעייתיים במיוחד, שבהם הפרגמנטציה הזו פוגעת באיחוד בעידן הנוכחי. הראשון, חדשנות לצד מחקר ופיתוח. האיחוד האירופי מזדחל מאחורי סין וארה"ב בכל תחומי הכלכלה הדיגיטלית. "החברות המובילות במחקר ופיתוח באיחוד הן אותן חברות שעשו זאת לפני 20 שנה", אמר דראגי. בהיבט זה, הוא ממליץ להקל על מיזוגים ורכישות בשוק האירופי המשותף. המטרה היא ליצור ענקים אירופיים שיוכלו לקחת על עצמם את העולם כולו. כיום רק 4 מ־50 חברות הטכנולוגיה הגדולות בעולם הן אירופיות.

התחום השני הוא השווקים הפיננסיים האירופיים, שמפגרים הרבה אחרי מקביליהם בארה"ב ובאסיה, בין אם בשל חסמים חוקיים ובין אם בשל שנאת סיכון אירופית תרבותית. ההמלצה של דראגי היא לליברליזציה של השווקים הללו באמצעות פיקוח ברמה אירופית, ולא ברמת המדינות עצמן. השלישי הוא האנרגיה, אחרי שעידן הגז הרוסי הזול הסתיים. עלות החשמל לתעשייה באירופה גבוהה ב־158% מאשר בארה"ב, עלות הגז לתעשייה יקרה ב־345%. גם באסיה האנרגיה זולה יותר.

בהיבט זה מציע דראגי לשתף תשתיות חשמל (גרידים), לאחד ייצור לכמה מדינות ולשים דגש על אנרגיות מתחדשות. למרות הספקות שעלו בשנים האחרונות לגבי היכולת של האיחוד "לקצור פירות" מהמחויבות שלו לצמצום גזי חממה, דראגי מאמין כי פיתוח הטכנולוגיה לאנרגיות מתחדשות היא הזדמנות צמיחה לאיחוד האירופי.

הטאבו האירופי

דראגי אינו חוסך בנבואות זעם לגבי מה יקרה אם האיחוד ימשיך להפגין את ההססנות של השנים האחרונות. "בעולם של גיאופוליטיקה יציבה, לא היתה לנו שום סיבה להיות מודאגים מהתלות במדינות שציפינו שימשיכו להיות הידידות שלנו", הוא כותב, "אבל היסודות של השגשוג שלנו כעת מתערערים".

אם כך, הבעיות ברורות. אירופה סמכה במשך זמן רב מדי על הגלובליזציה לשגשוג, על ארה"ב להגנה, ועל סין לצריכה. הזמנים משתנים. האתגר למעשה אינו בזיהוי הבעיות - הן הפכו לברורות בשנים האחרונות - אלא כיצד לדאוג שכל חברות גוש האירו רואות עין בעין לגבי הפתרונות האפשריים. כדי להשיג את המטרות שלו, שמפורטות ב־170 המלצות קונקרטיות, קובע דראגי כי יש להעלות את ההשקעה במנועי צמיחה כלל־אירופיים בשיעור של 4.4% מהתמ"ג המשותף לפחות, מדי שנה. מדובר על הזרקת קרוב ל־800 מיליארד אירו ליבשת מדי שנה, תוכנית כה גרנדיוזית עד שהיא מגמדת את תוכנית מרשל לשיקום אירופה אחרי מלחמת העולם השנייה.

ובנוגע לסכום זה מגיעה ההמלצה השנויה־במחלוקת ביותר של הפוליטיקאי והכלכלן האיטלקי. לדבריו, הדרך שבה האיחוד צריך להתקדם היא דרך מימון חלק הארי של סכום זה על ידי לקיחת חוב משותף.

עצם המונח "חוב משותף" הוא טאבו בבירות מסוימות בצפון אירופה. מבחינה כלכלית, האיחוד האירופי הוא יצור מוזר. מועדון של 27 מדינות ש"ויתרו" על נתחים שלמים מהמדיניות הכלכלית העצמאית שלהן לטובת מסגרת על־לאומית שקובעת את הכללים בצורה שלא תמיד משקפת את האינטרסים שלהן. ובתוכו, מועדון קטן יותר של 20 מדינות שלהן מטבע משותף, האירו, שהחלטות הריבית לגביו משפיעות על האינפלציה והעסקים, אבל אין להן תקציב משותף, כל אחת לעצמה.

עד כה, האיחוד וגוש האירו התנהלו מתקציבים שנתיים של מדינות שהזרימו אליו כספים, קיבלו חזרה כספים ונהנו מיתרונות השוק המשותף. אבל מדינות מסוימות באיחוד האירופי, במיוחד כאלה השקועות בחוב כמו איטליה וצרפת, סבורות כי הדרך שלו קדימה היא לקחת חוב משותף, לנהל בעצם תקציב חלקי משותף. על הדרך, הדבר יוזיל להן את עלויות תחזוק החוב. מדינות כמו גרמניה, הולנד, פינלנד, שמנהלות תקציב מאוזן ונמנעו משיעורי חוב גדולים עד כה (מה שמפחית להן את עלויות ההלוואות) מתנגדות לכך נחרצות. מדובר בהתנגשות של שתי תפיסות כלכליות, וכן בתחושה כי מדינות החוב "ירוויחו על חשבון" מדינות האיזון התקציבי, אם יילקח חוב משותף.

גרמניה והולנד נגד

אחרי מגיפת הקורונה, כאשר האיחוד האירופי איים להתפרק בשל חוסר הסולידריות והמשבר הכלכלי שהיא יצרה, שינו גרמניה ומדינות אחרות את דעתן "באופן זמני בלבד", כפי שהבהירו, והסכימו להקים קרן של 750 מיליארד אירו שתדאג לשיקום כלכלות איטליה, ספרד ומרכז אירופה, על ידי חוב משותף. כעת מציע דראגי בעצם להפוך את המנגנון הזה לשנתי, ובהיקפים גדולים הרבה יותר.

זו היתה אחת הסיבות כי לא עברו יותר משלוש שעות מאז פרסום ההצעה שלו ועד ששר האוצר הגרמני כריסטיאן לינדנר הודיע באופן פומבי כי גרמניה לא תומכת בה. "חוב משותף לא יפתור בעיות מבניות", כתב לינדנר ברשת X, "הבעיה היא לא מחסור של סובסידיות לחברות, אלא שהן כבולות על ידי כלכלה מתוכננת וביורוקרטיה. גרמניה לא תסכים לחוב משותף". הולנד הצטרפה בזריזות לעמדה זו.

לכן, הבעיה היא שלאיחוד אין כיום את הכוח הפוליטי והכלכלי לבצע את הרפורמות שדראגי שירטט, שיכולות להיות היחידות שיצילו אותו. המסמך של דראגי מציג צומת דרכים לאיחוד האירופי - או שיהיה עליו להעמיק את האינטגרציה ברמה כזו שיוכל להתחרות בכוחות הגלובליים האחרים, או שיגווע לאיטו. במילותיו של דראגי: "עלינו לזנוח את האשליה שהשתהות יכולה לשמר את הקונצנזוס. הגענו לנקודה שבה ללא פעולה כלשהי, נהיה חייבים להתפשר על הרווחה שלנו, על הסביבה שלנו, או על החירות שלנו".

עוד כתבות

חדשות הביומד / צילומים: אינטואיטיב סרג'יקל, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדוח שמגלה: תחום בריאות האישה מצריך שינוי גישה מהותי

דוח של UBS חושף את ההשלכות הכלכליות המשמעותיות של השקעה בבריאות האישה; חברת Scinai רוכשת את המפעל הישראלי של רציפארם השבדית; סטארגט פארמה גייסה מיליוני דולרים לקידום תרופה רדיואקטיבית; יחסי בריטניה-ישראל בתחום המחקר הרפואי מתהדקים; ואתר חדש ירכז משרות בתחום מדעי החיים ● השבוע בביומד

ויקטור וקרט, מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: הגר בדר

מסע הרכש נמשך: לאומי פרטנרס משקיעה ברייק נדל"ן לפי שווי של 525 מיליון שקל

זרוע ההשקעות של בנק לאומי תרכוש 16% ממניות חברת ההתחדשות העירונית שבשליטת אספן ויוסי רייק ● ההשקעה מגיעה כשלב מקדים להנפקה ראשונית שתבוצע בשלוש השנים הקרובות

צפנת דרורי, ד''ר חדוה בר, איילת שקד, מירי קמחי וטל אייל-בוגר / צילום: ניב קנטור

איילת שקד: "הממשלה יצרה קרע בחברה הישראלית"

איילת שקד, חדוה בר ונדין בודו-טרכטנברג לקחו חלק בכנס "נשים, משפט ועסקים" שערכו פירמת עורכי הדין פישר (FBC & Co) וארגון היועצים המשפטיים בחברות ● עמוס תמם יחליף את אסף גרניט כפרזנטור של אלבר. כמה יעלה הקמפיין החדש? ● והמהלך החדש של נמל חיפה ● אירועים ומינויים 

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

״השקיע במניה כשהייתה שווה שקל וחצי״: מאחורי החקירה שמסעירה את שוק ההון

מנכ"ל בית ההשקעות לביא את לביא, שנחקר על ידי רשות ני"ע, הוא בנו של אחד מראשוני שוק ההון בישראל, שחילץ את לקוחותיו במשבר ויסות הבנקים ● אנשי שוק שמכירים את לביא מתקשים להאמין לחשדות: "זה לא בחור צעיר שבא לעשות מכה של כמה מאות אלפי שקלים"

שדות סולאריים של דוראל בארה''ב / צילום: באדיבות דוראל

מניות האנרגיה הלוהטות של ת"א קפצו פי 3 בזכות הימור על השוק האמריקאי

חברות האנרגיה אנלייט, או.פי.סי ודוראל הוסיפו בשנה האחרונה מאות אחוזים לשוויין, על רקע פעילותן המתרחבת בארה"ב ● השלוש הפכו לחביבות המשקיעים בזכות רוח גבית לה הן זוכות מהביקוש האדיר לחשמל בארה"ב, בעיקר עבור חוות שרתים למהפכת ה–AI

כותרות העיתונים בעולם

תרחיש האימה של טראמפ: התגובה האיראנית שעוצרת מלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תקיפה באיראן לא תהיה קלה לביצוע כמו המבצע האמריקאי בונצאולה, השאלות הפתוחות שנשארו לטראמפ, ואיך עשויה להיראות המלחמה מול איראן? • כותרות העיתונים בעולם

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל, זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

עשרת הימים שיכריעו: האם רוזן וטוכמאייר הימרו נכון

העסקה לרכישתה של חברת הנדל"ן אקרו בידי ישראל קנדה תייצר חברת ענק בשווי של 10 מיליארד שקל ● אם החברה הממוזגת הייתה מתחילה להיסחר היום, היא לא הייתה מצליחה להיכנס למדד הדגל של הבורסה ● הכניסה של פאלו אלטו לבורסה אף הופכת את הסיכויים לקשים יותר ● בכמה תצטרך המניה לזנק?

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

חוות השרתים סארברפארם במושב בני ציון / צילום: ט. ג. הפקות

בהשקעה של כ-1.5 מיליארד דולר: סרברפארם ותש"י יבנו לדליה חוות שרתים

יחד עם קרן תשתיות ישראל, סרברפארם תיבנה חוות שרתים באשדוד בהיקף של 130 מגה-וואט ובהשקעה של כ-1.5 מיליארד דולר ● מדובר באחת מחוות השרתים הגדולות ביותר בישראל המתוכננות בימים אלה

מנכ''ל דקארט דין לייטרסדורף וסמנכ''ל המוצר משה שלו / צילום:  עמית אלקיים

מ-8200 להנהלת חד הקרן: התפקיד החדש של יוסי שריאל

יוסי שריאל צורף לחברת דקארט על ידי מייסדיה, דין לייטרסדורף ומשה שלו, שהיו גם פקודיו ביחידת 8200 ● הוא שוחרר משירות מילואים על ידי הרמטכ"ל אייל זמיר כמי שנושא באחריות פיקודית לאירועי ה-7 באוקטובר מעצם תפקידו כמפקד 8200

מטה בנק ישראל בירושלים / צילום: בר לביא

בניגוד לקונצנזוס: האנליסט שמעריך שבנק ישראל יוריד מחר את הריבית

למרות הערכות כי ריבית בנק ישראל תישאר מחר ללא שינוי, ישנן גם הערכות של אנליסטים בשוק הסבורים כי הריבית בכל זאת בדרך להורדה נוספת השבוע ל-3.75%

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

נתן שירות למוכרים וגם לקונים. האם המתווך זכאי לדמי תיווך?

בית המשפט קבע: פסיכולוגית תחויב ב־40 אלף שקל פיצוי לאחר שסיפקה הערכה שלילית על תובע מבלי לפגוש אותו ● השכנים טענו לירידת ערך בשל חריגות בנייה - אך ביהמ"ש קבע כי דווקא הם השתלטו על רכוש משותף, וחייב אותם בפיצוי ● מתווך שניהל ייצוג כפול לקונה ולמוכר ללא גילוי נשלל מזכאותו לדמי תיווך וחויב בהוצאות משפט ● 3 פסקי דין בשבוע

אייפון 17 פרו מקס / צילום: יחצ

כך תאריכו את חיי הסוללה באייפון שלכם

עדכוני גרסה באייפונים מובילים לעתים לכך שהסוללה דווקא מתרוקנת מהר יותר, ובעוד באפל מבהירים שמדובר במצב זמני - יש כמה שיטות להתגבר על כך ● מבהירות המסך דרך שימוש ב–wifi ועד הטענה של פחות מ–80%

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011 נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עורך הדין המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש כי הדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"

אתר בנייה במרכז הארץ. ''כשהשוק מאט, יש ליזמים תמריץ לתת הנחות והטבות'' / צילום: Shutterstock

28 דירות בחודש בפרויקט אחד ביהוד: מה גובה ההנחה שקיבלה קבוצת הרוכשים

ההאטה בביקושים וההיצע הגדול של דירות על המדף מאיצים את תופעת ה"פרי־פריסייל": יזמים מסכימים להנחות של 5%-15% בתמורה לוודאות תזרימית ומכירה מרוכזת של עשרות יחידות דיור בפרק זמן קצר ● למי זה מתאים, ומה הסיכונים?

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדילמה של בנק ישראל עם הריבית והסיבה שהאנליסטים עשו סיבוב פרסה

האינפלציה באמצע טווח היעד והשקל התחזק, אך רוחות המלחמה מול איראן טרפו את הקלפים, וגרמו לשוק לשנות כיוון ● בעוד שנתוני הצמיחה המפתיעים מעניקים לנגיד "מרחב נשימה", רוב האנליסטים מעריכים כעת: בנק ישראל יבחר בשמרנות וישאיר את הריבית על כנה