האינפלציה מושפעת מהשכר הממוצע במשק
עלייה של 10% בשכר במשק מעבר לעלייה בפריון הייצור, מעלה את האינפלציה ב-1% עד 3% - כך על פי מחקר חדש של בנק ישראל. מדובר על יחס העברה משמעותי במיוחד, וגם בכיוון ההפוך: השכר עולה בהתאם לאינפלציה, אך בממוצע כשנה לאחר מכן.
● כולם מרגישים שביטוח הרכב התייקר. הנתון הזה מגלה עד כמה
● חדשות רעות למשק: התוצר לנפש ברבעון השני עודכן בחדות למטה
על פי בנק ישראל, "ממצאי המחקר מצביעים על הצורך לנקוט גישה זהירה בהערכת הסיכונים האינפלציוניים משוק העבודה, שכן אלו עשויים להיות גבוהים מהערכות קודמות". בהתחשב בכך שבחודש יוני השכר עלה ב-5.1% ביחס לשנה שעברה, הדבר מעיד שהאינפלציה הואצה בין 0.5% ל-1.5%. מדובר בשיעור ניכר מהאינפלציה הנוכחית, שעמדה בחודש יוני על 2.8%, והואצה באוגוסט ל-3.6%.
המחקר, שבוצע על ידי שירה בוזגלו-בריס מהאגף המוניטרי של בנק ישראל דרך חטיבת המחקר, ביקש להבין כיצד האינפלציה מושפעת מהשכר הממוצע במשק. היא בחנה זאת באמצעות נתונים מנהליים של מע"מ, עבור השנים 2006 עד 2022. ספציפית שנות ההתאוששות מהקורונה אופיינו ביחס תמסורת חזק במיוחד בין השכר לאינפלציה. המשמעות היא שייתכן וגם בתקופה הנוכחית יש יחס תמסורת חזק כזה, מה שעשוי להסביר את האינפלציה הגבוהה במשק שחווינו בחודש האחרון (3.6%) יחד עם שוק עבודה הדוק במיוחד עם אבטלה של 2.6% בלבד, שצפויה להתגלגל גם לעלייה בשכר.
צריך להיזהר מסחרור שכר-מחירים
אחת השיטות שדרכן נבחן יחס התמסורת הוא עליות בשכר המינימום, שכן הן "מונחתות מלמעלה" בלי קשר לשינויים בפריון. במקרים כאלה, ניתן לראות לאחר שנה עלייה במחירים בשיעור זהה לשיעור שכר המינימום בענף. כלומר, המחקר מראה שהחברות מגלגלות את מלוא העלייה בשכר המינימום למחירים לצרכן.
בהודעת הריבית של בנק ישראל מסוף חודש אוגוסט האחרון, נאמר ש"בשוק העבודה קיימת מגבלת היצע, בין היתר לאור המחסור בעובדים לא ישראלים והיעדרות עובדים המשרתים בכוחות הבטחון או מועסקים באזור גבול הצפון - דבר התורם לשוק עבודה הדוק". וש"מראשית 2023 ניכרת האצה בקצב עליית השכר הממוצע למשרת שכיר בהשוואה לשנים קודמות, וקצב העלייה של השכר הנומינלי נע סביב 7%", דבר שעל פי המחקר הנוכחי עשוי להסביר חלק מהאינפלציה הגבוהה שיש כעת.
בנוסף, אומרים בבנק ישראל כי "עלות העבודה (הנומינלית) ליחידת תוצר (ריאלי) עלתה בקצב מתון ורמת השכר הריאלי נמצאת בקרבת קו המגמה", דבר המתיישב אף הוא עם מסקנות המחקר, לפיהן העלייה באינפלציה מיתרגמת בצורה הפוכה גם לעלייה בשכר. מגמה זו תורמת לדינמיקה הקרויה "סחרור שכר-מחירים", במסגרתה האינפלציה מעלה את השכר, שתורם לעליית המחירים, דבר המביא לעלייה נוספת בשכר וכן הלאה. כל אלו איתותים חזקים לזהירות שבנק ישראל צריך לנקוט בה כשהוא מטפל באינפלציה, ולצורך לשמור אותה נמוכה כדי שלא תצא משליטה.