גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

למרות 200 התנגדויות: מגדל של 42 קומות יקום סמוך להר הרצל בירושלים

על אף גל הביקורת סביב התוכנית ל"בורג' ח'ליפה" הירושלמי, הוועדה המחוזית החליטה: יוקם מגדל בן 42 קומות בסמיכות להר הרצל ויד ושם ● ארגון יד לבנים שהתנגד בתחילה חזר בו: "נערכו האיזונים והפעולות הנדרשות כדי למנוע פגיעה ברגשות המשפחות השכולות"

הדמיית ה''בורג' ח'ליפה של ירושלים'' / צילום: AS+GG Architects
הדמיית ה''בורג' ח'ליפה של ירושלים'' / צילום: AS+GG Architects

הרעש הרב וההתנגדויות לא עצרו את הוועדה המחוזית: תוכנית מתחם אפשטיין, המציעה מגדל בן 42 קומות בסמוך להר הרצל ולמוסד יד ושם, אושרה באופן רשמי השבוע - כך נודע לגלובס. התוכנית יצרה הד ציבורי נרחב, לאחר שגורמים שונים טענו לפגיעה בזיכרון הנופלים הקבורים בבית העלמין הצבאי, ולפגיעה במעמדו של המוסד להנצחת השואה. הוועדה המחוזית בראשות שירה תלמי באבאי טענה כי התוכנית תואמת את מדיניותה להעצמת הבינוי לאורך ציר הרכבת הקלה - ואישרה סופית את הקמת המגדל.

שאלות ותשובות | מתביעות ועד פיצויים: כך נחלש כוחם של הדיירים הסרבנים
פרשנות | רוצים לדעת למה מחירי הנדל"ן עולים? הדירות שהרוכשים מחפשים

נקלטה לפני כשש שנים

התוכנית להקמת מגדל אפשטיין משתרעת על שטח של שבעה דונמים, על שדרות הרצל, מדרום להר הרצל ולמוסד יד ושם. המגדל יוקם בסמוך לתחנת רכבת קלה קיימת של הקו האדום, ולתחנת רק"ל מתוכננת נוספת, ועל כן יציע בינוי מאסיבי למדי: כ־240 יחידות דיור, מהן 20% דירות קטנות ו־50 יח"ד לשכירות ארוכת טווח; כ־60 אלף מ"ר שטחי משרדים; כ־11 אלף מ"ר שטחים למלונאות, שיהיו בקומות התחתונות של המגדל; כ־4,000 מ"ר מבני ציבור - מוזיאון, מרכז תרבות ועוד; ועוד כ־300 מ"ר שטחי מסחר. הפרויקט יכלול גם שטח ציבורי פתוח וכיכר עירונית הפונה לכיוון צפון.

שירה תלמי באבאי / צילום: אלידור חדד

התוכנית נקלטה במוסדות התכנון כבר לפני קרוב לשש שנים, אך נדמה כי מראשית דרכה נתקלה בהתנגדות מצד הציבור. כבר לפני יותר משנתיים פרסמנו כאן כי תושבים בעיר אינם מרוצים מהבינוי הגבוה שמציעה התוכנית, ונראה שלא במקרה מוגדר המגדל כ"בורג' ח'ליפה" של ירושלים, על שם המגדל הגבוה בעולם שנמצא בדובאי. עניין זה מקבל משנה תוקף כאשר לוקחים בחשבון כי על תכנונו הופקד משרד אדריאן סמית וגורדון גיל אדריכלים, משרד בינלאומי שתכנן גם את הבורג' ח'ליפה המקורי בעצמו.

בזמנו, נשמעה התנגדות בין היתר מצד מי שהיה אז המועמד לראשות העיר, עופר ברקוביץ', שטען אז בשיחה עם גלובס כי אפשר להסתפק גם במגדל בן 30 קומות במגרש. לאחרונה, סביב שלב ההתנגדויות הרשמי שהתנהל בוועדה המחוזית, נשמעו התנגדויות נוספות - לא מעט מהן עוסקות במקומו של המגדל המתוכנן, בסמוך להר הרצל וליד ושם.

כמעט 200 התנגדויות הוגשו לתוכנית, רבות מהן באותה הלשון, שקבעה כי המגדל "יגמד ויפגע קשות" במעמד של הר הרצל ושל יד ושם, וכי מדובר ב"חילול הקודש". עוד צוין בהן כי התוכנית עומדת "בניגוד לאינטרס הציבורי ובניגוד גמור לערכי היהדות, הציונות, המורשת, התרבות החברה, הטבע והנוף של ירושלים".

מתנגדת מרכזית נוספת היא התאחדות האדריכלים ובוני הערים בישראל, אשר ציינה כי העצמת הבינוי בתוכנית נעשה שלא לפי מדיניות הבינוי והציפוף לאורך קווי הרק"ל בירושלים, וכי "מדובר על מגדל חריג בגובהו בשמי העיר ירושלים". למרות כל אלו, הוועדה המחוזית החליטה על אישור התוכנית.

נבחנו חלופות

החלטת הוועדה המחוזית הגיעה לאחר בחינה של כמה חלופות - בהן הקמת שני מגדלים צמודים בני 30 קומות, או הקמת ארבעה בניינים בני עשר קומות כל אחד. הבחירה בחלופת המגדל הגבוה באה כאמור גם על רקע מדיניות העצמת הבינוי לאורך צירי הרק"ל בעיר, וגם בשל הרצון להקצות כמה שיותר קרקע עבור שטח ציבורי פתוח - דבר המתאפשר בעיקר כאשר ישנו מגדל בודד במגרש. במסגרת ההחלטה הפחיתה הוועדה מעט את גובהו של המגדל, מכ־200 מטרים ל־165 מטרים, על ידי הפחתת גובהה של כל קומה בו.

יש לציין כי המוסדות הרלוונטיים לעניין לא מתנגדים לתוכנית שאושרה כעת. לגלובס נודע כי מוסד יד ושם כלל לא רואה עצמו צד בעניין, ולכן לא הגיש התנגדות. ארגון יד לבנים, אשר עיקר עיסוקו הוא הנצחת חללי מערכות ישראל וטיפול במשפחות החללים, התנגד בראשית הדרך לתוכנית ואף היה בין הגורמים שהגישו התנגדות רשמית לה. עם זאת, בהמשך חזר בו והסיר את ההתנגדות. יו"ר הארגון, אלי בן שם, ציין בהודעתו לוועדה המחוזית כי לאחר עיון מעמיק נוסף בתוכנית "הגענו לכלל מסקנה כי אכן נערכו האיזונים והפעולות הנדרשות כדי למנוע פגיעה ברגשות המשפחות ולשמירה על צביונו של ההר. נוכח האמור, ולאחר ששקלנו את הדברים בכובד ראש, אנו סבורים כי אין מקום להותיר את התנגדותנו על כנה, והיא מתייתרת למעשה".

גורם המעורה בהליך התכנון והאישור של התוכנית ציין בשיחה עם גלובס כי המגדל נמצא בחלקו הדרומי ביותר של המגרש, מרחק מאות מטרים מהר הרצל ומיד ושם, וכי גם ועדת המשנה להתנגדויות של הוועדה בחנה את הסוגיה, והגיעה למסקנה כי מגדל בן 42 קומות הוא הגרסה הטובה ביותר של התוכנית. "זה מגדל לא רגיל במראה שלו, שיכבד את העיר ואת מעמדם של שני המוסדות החשובים. לאורך כל הציר של הרק"ל נבנים ומתוכננים עשרות מגדלים, וזה הכיוון שאליו הולכת העיר".

באשר לעובדה שהמגדל "פורץ" את מדיניות הבינוי לאורך צירי הרק"ל, אשר קובעת כי המגדלים יהיו בני 30 קומות לכל היותר, אומר אותו גורם: "המדיניות אכן מנחה בנייה מגדלית של עד 30 קומות, בהיקפי בינוי ובאחוזי בנייה קבועים, אך בתוכנית מפורטת יש לוועדה המחוזית שיקול דעת: כל עוד נשמר היקף הבינוי שהוא לפי המדיניות, ניתן לשנות את הבינוי ו'לארוז' אותו באופן שונה, אם הוועדה סבורה כי יש בכך תועלות תכנוניות. כך נעשה כבר בתוכניות אחרות לאורך ציר הרק"ל, כדוגמת פרויקט 'מידטאון' ברחוב יפו".

מתכנן מחוז ירושלים במינהל התכנון, אדריכל דן קינן, ציין כי "מדובר בתוכנית התואמת את מדיניות הוועדה של בינוי העיר פנימה בסמוך לצירי הרכבת הקלה, וזאת כדי לשמור על השטחים הפתוחים וכדי לתת מענה לזוגות הצעירים בעיר".

יו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה ירושלים, שירה תלמי באבאי: "התוכנית מציגה איכות אדריכלית יוצאת דופן, הממשיכה את תנופת ההתחדשות בירושלים, ותאפשר לנו לשפר את התכנון וליצור מרחבים עירוניים מוצלחים. כל אלה יאפשרו לנו להתמודד עם משימות הפיתוח המורכבות של העיר".

עוד כתבות

משרדי אנבידיה ביקנעם / צילום: אנבידיה

הרחק מהעיסוק המסורתי: מאחורי הרכישה החמישית של אנבידיה בישראל

הרכישה האחרונה של ענקית השבבים בארץ מסמנת את כניסתה לתחום ניהול המידע בארגונים. מאחוריה: מהפכת הסוכנים החכמים שלה ● המהלך מצטרף לרכישות קודמות דוגמת ראן איי.איי ודסי

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

לייזר ועסקאות במיליארדים: מה מחפש ראש ממשלת הודו בישראל

ביקורו של נרנדרה מודי בארץ, לראשונה מאז 2017, יכלול שורת היבטים, בהם ביטחוניים, סחר והעברת טכנולוגיות להודו ● לצד הרחבת הסחר ושיתופי פעולה טכנולוגיים, אחד הנושאים המרכזיים שהצדדים ידונו עליו הוא פיתוח בתחום ההגנה מטילים בליסטיים

אילוסטרציה: shutterstock

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מדד הביטוח צנח ב-7.5%, הבנקים ב-2%

מדד ת"א 35 ירד בכ-1.7% ● הירידה במניות הביטוח והפיננסים באה בעקבות דוח אפוקליפטי של חברת המחקר Citrini Research סביב עתיד ה-AI ● המניה שנמחקת מהבורסה בתל אביב אחרי 25 שנים ● טרמינל איקס זינקה בעקבות נפילת הצעתו של שר האוצר להעלות את תקרת הפטור ממע"מ

ח''כ לימור סון הר-מלך. ''זמרי ופתחי בע''מ'', גלי ישראל, 22.2.26 / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

לימור סון הר-מלך טענה שאין חוק שאוסר על כניסה לעזה. מתברר שיש שניים כאלה

ח"כ לימור סון הר-מלך נכנסה לעזה והתעקשה שאין חוק שאוסר זאת עליה ● אלא שיש שני חוקים כאלה, והפרתם יכולה לעלות כדי עבירה פלילית ● המשרוקית של גלובס

אורן הולצמן, מנכ''ל ומבעלי אודיטי טק / צילום: יח''צ

הישראלית שצוללת בכ-50% במסחר בוול סטריט

חברת הטכנולוגיה לעולם היופי אודיטי טק צוללת במסחר בוול סטריט לשפל לאחר שסיפקה תחזית חלשה ● בחברה מייחסים את התחזית לאתגר בו היא נתקלה מול שותף הפרסום שלה, שהוביל לגידול בעלויות, ומעריכים כי הסוגיה תיפתר ● אורן הולצמן, מנכ"ל החברה: "זיהינו רק לאחרונה את שורש הבעיה, לוקח זמן להתאושש"

השפעת הבינה המלאכותית על שוק התוכנה / צילום: Shutterstock

ירידות חדות גם בת"א: הדוח האפוקליפטי על ה–AI שזרע בהלה בשווקים

המסמך הוויראלי של Citrini Research מתאר תרחיש עתידי תיאורטי שבו האצת ה–AI מטלטלת את שוק התוכנה, פוגעת בצריכה ומחלחלת למערכת האשראי ● התגובה השלילית לדוח בוול סטריט הגיעה גם לבורסה ת"א, שם מניות הביטוח - שהובילו את הירידות - איבדו כ–7%

ממ''ד / צילום: דוברות משרד הביטחון

עוד 700 שקל לדירה עם ממ"ד, בתל אביב - דחוף

בקבוצות פייסבוק שונות המיועדות למחפשי דירות ניכרת עלייה בפוסטים שפורסמו בחיפוש אחר דירות עם ממ"ד, הן להשכרה והן לסאבלט, כדי להיערך מבעוד מועד לתקיפה נוספת

מהו תיק ההשקעות האופטימלי? / אילוסטרציה: Shutterstock

תרחיש של פעם ב-25 שנה והסכנה לתיק המניות שלכם

ענקית המדדים MSCI חוששת שתיק המורכב מ־60% מניות ו־40% אג"ח עלול להוביל להפסדים בשנת 2026 - גם בעקבות אירוע נדיר שכמעט לא נראה ב־25 השנים האחרונות ● עם זאת, בשוק המקומי מעריכים כי הגדלת החשיפה למניות בטווח הארוך נכונה למשקיעים הישראלים

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

עליות בוול סטריט; הביטקוין מטפס ב-5% והישראליות שצונחות

עליות באירופה ● בעקבות הדוחות -  אודיטי טק (איל מקיאג') הישראלית צונחת בעשרות אחוזים לשפל של כל הזמנים ● ענקית השבבים אנבידיה תדווח לאחר נעילת המסחר את תוצאותיה הכספיות - אלו ציפיות האנליסטים ● הביטקוין עולה ל-67 אלף דולר למטבע

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

בלי שירות המשלוחים ועם שורה של מגבלות: מי ירכוש את המרקט של וולט?

הודעת רשות התחרות כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, מחייבת את ענקית המשלוחים למכור את זרוע הקמעונאות שלה, אך היקף הפעילות הרחב - כ-30 סניפים והכנסות של עד מיליארד שקל - עלול להקשות עליה ● במקביל, וולט מעלה הילוך בתחרות מול סיבוס

בית חולים שיבא, תל השומר / צילום: תמר מצפי

מקום 7 בעולם: בית החולים הישראלי שמככב ברשימה היוקרתית

המרכז הרפואי שיבא עלה שלב נוסף בדירוג הבינלאומי של Newsweek, ומתמקם לצד מוסדות מובילים בעולם ● לרשימה נכנסו חמישה בתי חולים ישראליים, ביניהם גם איכילוב והדסה עין כרם שעלו בדירוג מאז השנה שעברה, בעוד בילינסון ירד למקום נמוך יותר

אילוסטרציה: shutterstock

החודש הכי חזק של מיטב אי פעם ושיא של 3 שנים בתעשיית הגמל

מנהל הגמל הגדול בישראל גייס בינואר 2.4 מיליארד שקל - הגיוס החודשי השלישי בגודלו אי פעם בתעשייה ● לעומתו ממשיכים אלטשולר שחם וילין לפידות לשלם את מחיר החולשה בתשואות ומאבדים מיליארדים למתחרים ● מנכ"ל מיטב גמל: "יש לנו יתרון תחרותי משמעותי"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

ההערכה בישראל: תקיפה אמריקאית באיראן - בלתי נמנעת

הבית הלבן: "דיפלומטיה היא תמיד האפשרות הראשונה, אבל טראמפ מוכן גם להשתמש בכוח קטלני"; שר ההגנה האיראני: לא מחפשים מלחמה ● דיווח: ארה"ב תוכל לתקוף באיראן רק 5-4 ימים ברצף; טהרן מאיימת: "תיזהרו מטעות בחישוב"● דיווח: ישראל איימה על לבנון - "נתקוף בעוצמה אם חיזבאללה יתערב"; שר החוץ הלבנוני התריע: "חוששים מתקיפות ישראליות, שואפים לפעול דיפלומטית"● דיווחים שוטפים

בבנק ההשקעות גולדמן זאקס מהמרים נגד השקל / צילום: Shutterstock

מה יקרה לשקל עד סוף השנה? בשוק לא קונים את התחזיות הקשות

לנוכח הסיכונים הגיאופוליטיים והלחץ על מניות הטכנולוגיה, בבנק ההשקעות מעריכים שהשקל בתמחור יתר של 13% וממליצים על פוזיציית שורט ● מנגד, כלכלנים מקומיים מעריכים שהירידה ברמת הסיכון והגאות בהייטק ובתעשיות הביטחוניות יתמכו בהמשך התחזקות המטבע

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: מירי שמעונוביץ

סמוטריץ' חתם על צו חדש: פטור ממע"מ עד 130 דולר ביבוא אישי

שר האוצר חתם על הצו לאחר שהכנסת פסלה אמש את הצו הקודם שהוציא, שכלל פטור ממע"מ לחבילות בסכום של עד 150 דולר ● הכניסה לתוקף של הצו החדש: מהלילה בחצות ● סמוטריץ': "לא אתן לקומץ קומוניסטים בליכוד ולאופוזיציה חסרת אחריות לנצח" ● איגוד לשכות המסחר: "מחר בבוקר נגיש לבג"ץ בקשה לצו מניעה"

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

סלייס: בית המשפט אישר לשלול רישיונות מסוכני פינברט

המחוזי אישר את החלטת הממונה על שוק ההון עמית גל לשלול את רישיונם של שבעה סוכני ביטוח שהיו מעורבים בניוד כספי חוסכים בסלייס לקרנות השקעה "אדומות" ● השופט קובי ורדי: "סוכן ביטוח אינו איש מכירות או איש שיווק בלבד"

דירה בשיפוצים / צילום: כדיה לוי

החשש ממלחמה מגיע לתחום השיפוצים: ירידה של 25% בהזמנות לקראת פסח

הציפייה להסלמה ביטחונית עוצרת את תנופת ההתחדשות של משקי הבית: הציבור חושש להיתקע עם "בית מפורק" בחירום, וקבלני השיפוצים מדווחים על טלפונים דוממים בשיא העונה ● במקביל, האיום האיראני מאלץ את ענף הבנייה לדרוש פתרונות להפעלת מנופים מהקרקע

שכונת פארק הים שתוקם בשטח ''מטווח 24'' במערב ראשון לציון / הדמיה: עיריית ראשון לציון

"שדה דב" של ראשון לציון: מהו "מטווח 24", וכמה יעלה לגור שם?

השבוע נסגרו שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות במתחם "מטווח 24" במערב ראשון לציון, בו צפויות להיבנות כ-1,100 יחידות דיור ● אילו חברות זכו במכרזים, מתי היזמים יכולים לעלות על הקרקע, ומה אומרים מחירי הקרקע במתחם על מחירי הדירות שייבנו? ● גלובס עושה סדר

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

התלונה לשב"כ וביטול טיסות הביזנס: הסכסוך שמאחורי קנס הענק של אל על

לגלובס נודע כי מאחורי הקנס בסך 110 מיליון שקל שקיבלה אל על מרשות התחרות בגין חסימת האנגרים, התנהל קרב שכלל האשמות של ארקיע למשרד רה"מ על אפליה באבטחת טיסות וביטול טיסות בביזנס לבכירים בשתי החברות ● מקורות בענף: אל על פעלה לסכל את התחרות, וחלק מההאשמות לא נכללו בהחלטת הרשות ● אל על: "דוחים מכל וכל את הטענה"

צוללת BlueWhale בניסוי שהתקיים בקיץ בגרמניה / צילום: commons.wikimedia.org

היוצרות התהפכו: התעשייה האווירית מסרה צוללת לחיל הים הגרמני

הצוללת הבלתי-מאוישת Bluewhale, של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לצרכי איסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ובחשאיות ● העסקה מוערכת בשווי של עשרות מיליוני אירו ועשויה לפתוח פתח להצטיידות נוספת בעתיד