חברות ביטחוניות גדולות מכל העולם, מייצרות מוצרים שונים במדינות שונות - כשהאחרונה שבהן היא רוסיה, שמעוניינת לייצר מטוסי תובלה בהודו. כל זאת, בזמן שהיא משקיעה סכומים חסרי־תקדים בתקציב הביטחון. בד־בבד, ארה"ב מציגה אמצעי חדש מתוצרת פינלנד, ובנורבגיה חוגגים ניסוי מרשים בטכנולוגיה בלתי־מאוישת תת־מימית. על כל זאת ועוד, בפינת התעשיות הביטחוניות השבועית.
● "תרזה" הטייוואנית, חברת הייעוץ ההונגרית והחקירה האירופית: כל הפרטים על החברה התמוהה שהתקשרה למתקפת הביפרים
● "צפו תגובה": המומחה שמסביר - איך בוצעה מתקפת הפייג'רים ומה יקרה עכשיו
כמה פוטין משקיע בשעת לחימה באוקראינה?
במהלך המחצית הראשונה של 2024, רוסיה השקיעה סכום חסר־תקדים של 5.3 טריליון רובל (כ־55.65 מיליארד דולר) בתחום הביטחון. כך פרסם יאניס קלוגה, חוקר במכון הגרמני לנושאים בין־לאומיים וביטחון, בהתבסס על נתוני תקציב ברשת. מדובר בעלייה של 36% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד - קרי, תוספת של 1.4 טריליון רובל (16.77 מיליארד דולר).
לפי חישוביו של קלוגה, נשיא רוסיה ולדימיר פוטין משקיע ממוצע של 203 מיליארד רובל (2.25 מיליארד דולר) בשבוע, 29 מיליארד רובל (322.6 מיליון דולר) ביום, ו־1.2 מיליארד רובל (13.3 מיליון דולר) בשעה, בהנעת מכונת המלחמה שלו. באתר "ארמי רגונישן" מדווחים כי היקף ההשקעה של רוסיה בביטחון גדול פי שלושה מתקציב ההשכלה הגבוהה במדינה (17.2 מיליארד דולר), ויותר מפי 90 מתקציב של רפובליקת טובה (623 מיליון דולר) שבמזרח הרחוק הרוסי.
קלוגה מציין, כי חלה עלייה חדה ב"הוצאות החשאיות", שמשמשות בעיקר לרכישת נשק לחזית באוקראינה. סעיף זה הגיע לכטריליון רובל (כ־11 מיליארד דולר) ברבעון בלבד. במטרה להניע את הפלישה לאוקראינה, רוסיה משתמשת בגיוס "מתנדבים" - שכירי חרב מרוסיה ומחוצה לה. בתחום של אותם "מתנדבים", חלה עלייה ב־25% ביחס לאשתקד וזינוק של 175% מאז 2021.
רוסיה רוצה לייצר מטוסים חדשים בהודו
תאגיד המטוסים הרוסי (UAC) הגיש הצעה לייצור מטוסי תובלה מדגם איליושין Il-76MD-90A על אדמת הודו, כדי שאלו יחליפו את הצי המתיישן של 17 מטוסי איליושין Il-76MD שמשמשים את חיל האוויר ההודי מאז תחילת שנות ה־80 - כך מדווח אתר "בולגריאן מיליטארי". במוסקבה מאמינים כי הייצור בהודו יפחית את העלויות ויזרז את האספקות.
מגבלה מרכזית שמעוניינים לפתור ההודים היא שאותם מטוסים בעלי מערכות ניווט ישנות, מוגבלים ביכולת הטיסה שלהם בנתיבי תעופה אזרחיים ובין־לאומיים. בה בעת, המטוסים מהדגם החדש יעילים יותר בצריכת הדלק ובעלי טווח טיסה של 5,000 ק"מ עם מטען 52 טון. מהירות השיוט של המטוס עומדת על כ־800-780 קמ"ש, וגובה הטיסה המרבי שלו עומד על 12 אלף מטר.
מאפיין משמעותי של המטוס הוא האפשרות לפעול במקומות לא סלולים בטווח של 2,000 מטר, ועל כן, הוא פופולרי למשימות בשטחים לא מפותחים. בכל הנוגע להובלת כוחות, מסוגל האיליושין לשאת 126 לוחמים מאובזרים, או 145 מאובזרים קלות. בסיכומו של דבר, יהיה מעניין לראות כיצד מיזם כזה ייצא לפועל כשרוסיה נתונה לסנקציות.
סין רוצה למכור את מערכת נשק הלייזר שלה ברחבי העולם
סין פועלת לקידום מכירות מוצריה הביטחוניים ברחבי העולם, ובמזרח התיכון בפרט, כולל מערכת נשק הלייזר OW5-A50 - כך מדווח באתר דיפנס בלוג. את המערכת פיתח תאגיד התעשיות של צפון סין (נורינקו), וזו הציגה אותו כבר בתערוכות בערב הסעודית, בקטאר ובמצרים. נורינקו היא שחקנית משמעותית בתעשייה הביטחונית הסינית, וסיימה במקום התשיעי בעולם בדירוג 100 החברות הביטחוניות לשנת 2024 של דיפנס ניוז.
המערכת הזו מיועדת ליירט כטב"מים "נמוכים, איטיים וקטנים", אתגר מוכר בשדה הלחימה המודרני. "מערכת הלייזר OW5-A50 היא קפיצה קדימה בהצעות הטכנולוגיה הביטחונית", נמסר מנורינקו. "היא מיועדת לספק הגנה מול איומים אוויריים נפוצים". המערכת כוללת שלושה מרכיבים עיקריים: מערכת המשגר, יחידת הסוללה מקדימה, וחדר פיקוד ובקרה מאחור.
בדיפנס בלוג מציינים כי הפעילות של סין לשיווק OW5-A50 במזרח התיכון היא חלק מאסטרטגיה רחבה יותר להרחבת השפעתה בשוק הביטחון העולמי. עם זאת, למערכות הגנה באמצעות לייזר יש גם חסרונות: ראשית, המערכת מיירטת בטור, מה שאומר כי במקרה של מטח, היא תיירט רק רקטה אחת - אלא אם פורסים כמה מערכות במקביל. הבעיה השנייה שמקשה על המערכת, היא השפעת מזג אוויר מעונן, אובך וערפל, שמגבילים את פעילותה.
ארה"ב הציגה משגר פיני מתקדם
צבא ארה"ב הציג במהלך ועידת "מנובר וורפייטר" בג'ורג'יה את משגר המרגמות 120 מ"מ המופעל מרחוק "נמו", מתוצרת פטריה (Patria) הפינית. המערכת, שמשקלה כ־1.9 טונות, מסוגלת לבצע עד עשרה שיגורים בדקה. המערכת משתלבת כחלק משאיפת צבא ארה"ב להעניק לנגמ"שים מדגם סטרייקר יכולות אש מהירות ומדויקות.
נגמ"שי סטרייקר מוצבים גם במזרח התיכון. בפברואר, החליטה ארה"ב להציב מערכות יירוט בלייזר על הנגמ"שים שמוצבים בעיראק. כשלושה חודשים לאחר מכן, הודה תת־מזכיר הצבא לנושאי רכש, דאג בוש, כי הביקורות לא נלהבות. זאת, לאחר שהחלו להשתמש בלייזר בהספק 50 קילו־וואט, אלא שהוא ככל הנראה גבוה מדי ביחס לזירה העיראקית ומאפייניה.
פטריה, שמייצרת את מערכת המרגמות החדשה, היא חברה פינית שהמטה שלה יושב בהלסינקי. החברה מעסיקה יותר מ־3,000 עובדים, כאשר הבעלות שלה מתחלקת בין ממשלת פינלנד (50.1%) לבין חברת קונגסברג הנורבגית (49.9%). הנורבגים רכשו את האחזקות במרץ 2016, תמורת 283.5 מיליון אירו.
הכצב"מ שהשלים בחינה פורצת דרך
עולם הבלתי־מאוישים הולך ותופס מקום מרכזי בעולם הביטחוני: באוויר, ביבשה, בים ואף מתחת לפני הים עם כצב"מים - כלים צוללים בלתי־מאוישים. כעת, חטיבת קונגסברג דיסקברי של קונגסברג הנורבגית השלימה ניסוי חשוב בכלי ה־AUV (ראשי תיבות: Autonomous underwater vehicle) - הוגין (HUGIN) "אנדיורנס". זהו כלי במשקל 8 טונות, שהצליח להשלים משימה שנמשכה כמה שבועות, וכולה הייתה אוטונומית.
במהלך המשימה, הוגין עלה וירד בעומקים שנעים בין 50 מטרים לבין 3.4 ק"מ. ה־AUV החדש כיסה מרחק של 1,200 מייל ימי, כשבעת חזרתו - שגיאת המיקום עמדה על 0.02% בלבד מהמרחק הכולל ששט. "המשימה הזו ממחישה את היכולות המתקדמות של הוגין אנדיורנס, ומאמתת את המהימנות והדיוק שלה בפעולות ממושכות ללא פיקוח", נמסר מהחברה.
מסע הרכש של ארמניה בהודו
ארמניה נמצאת במגעים עם הודו לרכישת טילי אוויר־אוויר מדגם "אסטרה" ושיפורים למטוסי סוחוי 30 - כך מדווח באתר "דה פרינט". את הטיל פיתחו DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו (המקביל של מפא"ת וסיב"ט), כאשר הוא מיועד לשיגור אל מעבר לטווח ראייה. הסיבה שבירבאן מעוניינים בטיל, היא שהודו בעצמה כבר משתמשת בו על גבי מטוסי סוחוי 30 שלה.
הליך המודרניזציה המיועד עשוי לכלול שיפורים למערכות המכ"ם, לאמצעי הלוחמה האלקטרונית ושילוב מערכות נשק מחודשות. עבור ההודים, הפנייה הזו מבורכת בגלל שבניו דלהי פועלים בכל התחומים במטרה לקדם את יוזמת "Make in India".
מהזווית הישראלית, מדובר בסיטואציה מעניינת, משום שהאויבת של ארמניה זו אחת הלקוחות הביטחוניות הבולטות שלה, אזרבייג'ן. ניתן למצוא ברשותה, בין השאר, טילי נ"ט מסדרת ספייק של רפאל, מל"טים מסדרת הרמס של אלביט, וחימושים משוטטים מדגם הארופ של התעשייה האווירית.
בד־בבד, בין ישראל להודו קיים שיתוף־פעולה ביטחוני רחב מאוד. במהלך חודש מאי, למשל, חצו את מיצר גיברלטר שתי ספינות עמוסות בחומרי נפץ שיצאו מנמל צ'נאי בהודו בדרכן לישראל.
