גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

באוצר דורשים להעלות את התמלוגים על ים המלח, מה יקרה לזיכיון של ICL?

הזיכיון של ICL בים המלח יפוג ב-2030, והמדינה נערכת לפרסום מכרז חדש ● על פי טיוטה שהופצה אתמול על ידי אגף החשב הכללי באוצר, השאיפה היא שהתגמולים יעלו מ-33% ל-50% ● בנוסף, השטחים שיוענקו לזכיין יצטמצמו משמעותית ● מאז פרסום המכרז איבדה מניית ICL כ-5%

מפעלי ים המלח של איי.סי.אל (כיל) / צילום: Shutterstock
מפעלי ים המלח של איי.סי.אל (כיל) / צילום: Shutterstock

תקבולי המסים מזיכיון ים המלח, שכיום מחזיקה בו איי.סי.אל. גרופ (לשעבר כי"ל), יעלו משמעותית, היא תחויב לשמור על מפלס מינימלי לים המלח ויוטלו עליה חובות סביבתיות חדשות החל מ-2030. כך על פי טיוטת מסמך שפרסמו משרד האוצר, רשות המסים והמשרד להגנת הסביבה. עם זאת, עדיין עולים סימני שאלה לגבי זכויות היתר ש-ICL צפויים לקבל במכרז החדש, ובכל הנוגע ליישום של הסכמים הנוגעים לאיכות הסביבה בים המלח.

הגדלת רווחי המדינה ממפעלי ים המלח: באוצר מצפים לפקיעת הזיכיון של עידן עופר
המדינה רוצה לשים סוף למחירים המופרזים של יצרני החשמל הפרטיים
"מוכן להתערב על בקבוק ויסקי": סמוטריץ' מאמין שהגירעון לא יעבור את היעד

זיכיון ים המלח, שהוענק לכי"ל ב-1961, הוארך עם הפרטתה בשנות התשעים. הוא צפוי להסתיים ב-2030, מה שבאוצר מגדירים כ"הזדמנות היסטורית" לשינוי של תנאי המכרז, תוך מענה על חלק מהביקורת שהוטחה בזיכיון לאורך השנים, שהוא אינו מניב למדינה מספיק תמלוגים, ופוגע בסביבתו של ים המלח שהוא אזור טבעי ייחודי החשוב גם מבחינת איכות הסביבה והתיירות. לצד זאת, הזיכיון יאפשר את המשך הפקת המחצבים מים המלח, כמו ברום, אשלגן ומגנזיום - בצורה שנחשבת מהזולות והיעילות ביותר בעולם, בשל העובדה שאין צורך לחצוב אותם מהקרקע, אלא די באידוי של המים כדי להפיקם.

הזיכיון החדש יצמצם בחצי את השטח המוענק לזכיין

ההמלצות הן רבות ומקיפות גם עניינים סביבתיים וגם עניינים כלכליים. ראשית, הזיכיון החדש יצמצם בחצי את השטח המוענק לזכיין, ובכך ישחרר שטחים רבים בסביבת ים המלח ובקעת הירדן, שיוכלו לשמש לצרכים תיירותיים, חקלאיים וסביבתיים. גם אתרים ארכיאולוגיים חשובים יהפכו לנגישים יותר לציבור ולחוקרים.

מעבר לכך, הזיכיון החדש יכיל הפנמה של העלויות הסביבתיות, כמו שימוש במים של ים המלח (ובמים הנשאבים מהסביבה) לצרכים התעשייתיים, תוך הורדת מפלס ים המלח. בעוד שהשימוש במים אלו נדרש לצורכי הפקת המחצבים, הטלת עלות על השימוש בהם יביא, לתקוות הצוות הסביבתי, לשימוש יעיל יותר במשאב המוגבל. גם דיני תכנון ובנייה סביבתיים שכי"ל קיבלה פטור מהם בזיכיון המקורי דווקא יוחלו בזיכיון החדש. הזכיין יחויב גם בפרסום דו"חות סביבתיים, וחיוב בשיקום כל נזק שהוא יגרום לסביבה הטבעית.

על פי עו"ד מירב עבאדי, מנהלת רגולציה באדם טבע ודין "ניכר שנעשתה כאן עבודה משמעותית. גם אני הייתי איתם בקשר. יש כאן ניסיון לשפר משמעותית את תנאי הזיכיון בהשוואה לזיכיון הנוכחי. זו הזדמנות של פעם בכמה דורות, וצריך לנצל אותה במקסימום: גם ברמה הסביבתית וגם מבחינת חלק המדינה ברווחים". לדבריה, החלקים החשובים הם לוודא שמיושם הסכם קציר המלח, שנועד להעביר מלח מהאגן הדרומי (בו יושבים בתי המלון) לאגן הצפוני המתרוקן, ולא לסיים את הזיכיון לפני שמפעלי ים המלח מטפלים בנזקים הסביבתיים שהם גרמו.

מבחינת מיסוי, הזיכיון החדש יממש את מסקנות ועדת שישינסקי לגבי הפקת משאבי טבע בישראל, שדרשה הגדלה משמעותית של חלק המדינה בהם, זאת דרך שלושה מנגנונים: תמלוגים על ההפקה, מס חברות ומס רווחי יתר על התקופות בהם מחירי המחצבים גבוה במיוחד ורווחי הזכיין בהתאם. הזיכיון החדש יבצע שינויים בכל שלושת המנגנונים, כך שחלק המדינה במשאב יגיע לכ-50%, לעומת כ-33% כיום. בנוסף, כל משטר המיסוי ישתנה כך שתכנוני מס ש-ICL משתמשת בהם כיום לא יהיו רלוונטיים. כך למשל, ICL היום מקזזת הפסדים מול חברות אחרות, ומוכרת מחצבים בזול לחברות אחרות בבעלותה כדי להפחית את הרווחים בהן חייבת החברה הזכיינית - ומכאן את תשלומי המס שלה.

המסים גם יוטלו על כלל המחצבים המופקים מים המלח יחד, ולא על כל מחצב בנפרד. דבר זה כולל גם מחצבים עתידיים שעשויים להיות מופקים מים המלח והטכנולוגיה להפקתם עוד לא בשלה, כמו ליתיום שנמצא היום בביקוש גבוה בשל שימושו בסוללות לרכבים חשמליים.

זכות סירוב ראשונה על כל מחיר ל-ICL

אך הפיל שבחדר, שאינו מוזכר במסמך, הוא סוגיית המכרז על הזיכיון החדש. שכן על פי תנאי הזיכיון הנוכחי, בכל זיכיון עתידי מובטחים למפעלי ים המלח (בבעלות ICL) זכות סירוב ראשונה על כל מחיר. המשמעות היא שכל הצעה שיגיש מציע חדש, מפעלי ים המלח יוכלו להציע הצעה זהה ולזכות במכרז. על פי עו"ד עבאדי "זה מכביד מאוד על ההליך המכרזי, והוא דורש מהלך של תיקון חקיקה. צריך לאיין ככל הניתן את זכות הסירוב הראשונה של מפעלי ים המלח. האם יש כלים משפטיים לעשות את זה? אני מקווה שהחשכ"ל והייעוץ המשפטי ומי שנוגע לדבר כזה ימצאו את הדרך". באוצר מכירים את הבעיה, וטוענים שיש להם דרכים להתמודד איתה, אך מסרבים לפרט על כך בשלב זה.

המסמך שפורסם עתה מהווה טיוטה להערות הציבור, ולאחר שאלו יתקבלו - משרד האוצר מתכנן להגיש אותו כחוק לכנסת במחצית הראשונה של 2025. לאחר מכן, מתכננים באוצר לצאת למכרז בינ"ל שיאפשר לחברות מכל העולם להתחרות על הזכות להפיק את המחצבים מים המלח, תהליך שצפוי להסתיים ב-2027. לאחר מכן, עם סיום המכרז במרץ 2030, ייכנס הזכיין החדש על פי התנאים הללו.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' אמר על הדוח שהוא "מעצב מחדש את כללי הרגולציה הכלכלית והסביבתית במטרה להגדיל את נתח הציבור בפעילות הפקת משאבי הטבע, לצד שמירה על ים המלח כאתר ייחודי בעל חשיבות תיירותית וסביבתית בינלאומית". השרה להגנת הסביבה עידית סילמן הוסיפה ש"על הזיכיון הבא לספק הגנה מקיפה לערכי הטבע שבאזור, תוך ביטול כל ההחרגות מדיני הסביבה והתכנון שנקבעו בזיכיון הקודם, תוך קביעת מנגנונים להבטחת שיקום מפגעים והגברת השקיפות לציבור".

מבחינת החשב הכללי יהלי רוטנברג "תום תקופת הזיכיון הנוכחי מהווה הזדמנות היסטורית לעיצוב מחדש של הרגולציה הממשלתית על פעילות הפקת המינרלים באזור, תוך שמירה על הערך הכלכלי למדינה והתמודדות מיטבית עם האתגרים הסביבתיים שהפעילות מייצרת".

אך עו"ד עבאדי מדגישה ש"במצב הדברים הנוכחי האיזון בין התקבולים שהמדינה מקבלת מהפעילות של מפעלי ים המלח לעומת הנתח שנשאר בידי החברה הוא לא מאוזן והוא משמעותית לרעת המדינה. אנחנו מתכוונים לבצע בדיקת עומק באמצעות המחלקה הכלכלית שלנו ולהגיש בהמשך את התייחסותנו".

עוד כתבות

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין

קופת חולים כללית / צילום: Shutterstock

ועדת הבדיקה של משרד הבריאות לקופ"ח כללית מתקרבת לפרסום מסקנותיה

ועדת הבדיקה שמינה משרד הבריאות לבחינת הממשל התאגידי בקופת חולים כללית תפרסם את מסקנותיה בשבועות הקרובים ● עדיין לא ידוע לאיזה כיוון הולכת הוועדה, אך משרד הבריאות דרש בעבר הגבלה משמעותי של תפקיד יו"ר הקופה יוחנן לוקר

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

בית בקיבוץ. לא נחתם הסכם ממון / צילום: איל יצהר

הבעל סירב להיות חבר קיבוץ ודרש מחצית מהדירה. מה קבע בית הדין?

לצורך רכישת הבית נלקחה משכנתא שנרשמה על שם שני בני הזוג, והבעל השתתף בתשלומי המשכנתא למשך תקופה מוגבלת של כשנה ● הבחירה שלא להצטרף לקיבוץ עלתה ביוקר, והבעל נותר בלי זכויות בבית

נשימה / צילום: Shutterstock

​קחו אוויר: מה הנשימה שלנו מגלה עלינו?

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

מיזוג ענק בשוק הנדל"ן: ישראל קנדה מתמזגת עם אקרו לחברה בשווי 10 מיליארד שקל

יזמית הנדל"ן ישראל קנדה רוכשת את פעילות אקרו לפי שווי של 3.1 מיליארד שקל ● במסגרת המהלך, תמוזג פעילותה של אקרו שנמצאת כיום בשליטת איש העסקים צחי ארבוב לתוך ישראל קנדה

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נייס זינקה ב-13%, אוויס נפלה ב-22%

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר זויקה לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

מנכ"ל נייס: "ה-AI לא יחליף אותנו. אנחנו נרוויח מזה"

סקוט ראסל, שמסכם שנה בתפקיד, נשמע אופטימי אחרי שהחברה בניהולו עקפה את התחזיות ברבעון הרביעי של שנת 2025 ● חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

זיו קורן (מימין) וניב חורש, מבעלי ראובני פרידן / צילום: אייל נבו

קבוצת ראובני פרידן ממזגת לתוכה את סוכנות Great Digital

ב-15 השנים האחרונות פעלה גרייט דיגיטל כסוכנות עצמאית, וכעת היא תמוזג לזרוע הדיגיטל של ראובני פרידן - ארלו ● היקף התקציבים של גרייט דיגיטל עומד על כ-20 מיליון שקל, ובין לקוחותיה נמנים WeWork, יוניליוור וקבוצת ניאופארם

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"