מטה סוכנות הדירוג מודי'ס / צילום: Shutterstock, Andrius Zemaitis
הכלכלה הישראלית מתמודדת עם שורה של טלטלות בצל המציאות הביטחונית המורכבת. האינפלציה הרימה ראש, הצמיחה דועכת ועדיין לא ברור אם יעבור תקציב לשנה הבאה חרף המתווה שהציג שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. מי שעוקבות מקרוב אחר הנעשה הן סוכנויות דירוג האשראי הבינלאומיות. לעת עתה כל העיניים נשואות אל מודי'ס, שצפויה לפרסם בקרוב עדכון סטטוס על ישראל, ואולי אף להוריד את הציון של המדינה בפעם השנייה ברציפות.
● הנתונים מגלים: תסריט האימים של הכלכלנים עשוי להתגשם בישראל
● חדשות רעות למשק: התוצר לנפש ברבעון השני עודכן בחדות למטה
גורמים בממשלה ובמשק מספרים שנציגי מודי'ס מקיימים עמם שיחות כדי להגיע להחלטה לכאן או לכאן. הם מעידים כי בחברה מסתכלים באופן ספציפי על ענף ההייטק ואף שואלים על היקף העובדים ששוקלים או מבקשים להעתיק מגוריהם לחו"ל.
מבין שלוש חברות הדירוג הגדולות, מודי'ס נחשבת לזו שבוחנת לעומק את המצב הפנימי בישראל ואת התהליכים החברתיים־פוליטיים שמעצבים אותו, ולא מסתפקת רק בשורה התחתונה של נתוני המאקרו. בפברואר האחרון, החברה הורידה את דירוג האשראי של ישראל, לראשונה בהיסטוריה הפיננסית של המדינה. מאז הלכו בעקבותיה החברות המתחרות, S&P ופיץ'.
התסריט המדאיג
אחד התסריטים שמדאיגים במיוחד את כלכלני מודי'ס הוא אפשרות של פתיחת מערכה בצפון. בדוח האחרון שפרסמה החברה על ישראל, ב־28 באוגוסט, נכתב כי עימות כולל מול חיזבאללה יביא ל"השלכות שליליות משמעותיות" על דירוג האשראי. על פי הערכות שונות בשוק, התוצאה עשויה להיות אף הפחתת דירוג בשתי רמות. צעד חריג למדי.
חרף הורדת הדירוג האחרונה והתחזית השלילית, שמשמעותה היא היערכות להפחתה נוספת, ישראל עדיין מדורגת גבוה יחסית בסולם מודי'ס - A2. כלומר, גם אם הדירוג יירד פעם נוספת ברמה אחת (ל־A3) ישראל תישאר במשפחת המדינות הנסחרות בדירוג A הנחשב ליוקרתי יחסית. אם עד לפני שבועיים־שלושה הצפי בשוק היה שמודי'ס אכן תעשה כן, חידוש דיוני התקציב והצגת המתווה של סמוטריץ' שינו במעט את התמונה. מהשיחות שניהלו מודי'ס בארץ עולה כי אם אכן תתממש ההבטחה לקביעת מסגרת גירעון מרוסנת של 4%, יהיה לכך אפקט חיובי מאוד מבחינת החברה. השאלה הגדולה היא מה יישאר מהצעדים שהציג סמוטריץ', ביניהם הקפאת קצבאות, מדרגות מס ושכר במגזר הציבורי.
בזמן שבמודי'ס עוד בוחנים את ישראל, בשווקים הגלובליים היא כבר מתומחרת נמוך בכמה דרגות. כשבוחנים את המרווח בין האג"ח הממשלתיות לעשר שנים של ישראל (הדולריות) לבין המקבילות האמריקאיות, רואים פער שלילי של כמעט 2% לרעת ישראל. כלומר, פרמיית הסיכון שהמשקיעים דורשים מהמדינה גבוהה מאוד, ודומה למדינות כמו מקסיקו ופארווגאי. עם זאת, ישראל מגייסת את רוב החוב שלה בארץ ובשקלים כך שאין חשש ליכולת החזר החובות. בנוסף, מדדי המאקרו, כמו אבטלה או יחס חוב־תוצר, עדיין חזקים ברמה השוואתית.