גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בני הזוג הסתירו הסכם מבית המשפט. מה קרה לדירה הסודית כשהחליטו להתגרש?

בני זוג ערכו שני הסכמים שונים לגבי דירה שרכשו בשנות נישואיהם: לפי הסכם אחד, הדירה בבעלות הגבר בלבד - ולפי נספח סודי, הדירה בבעלות משותפת של הגבר והאישה • השופטת הורתה להעביר את ההסכם הסודי לרשות המסים

אילוסטרציה: Shutterstock
אילוסטרציה: Shutterstock

בני זוג רכשו דירה במהלך חייהם המשותפים, לגביה נערכו שני הסכמים שונים: האחד - הסכם שקבע כי הדירה בבעלות הגבר בלבד, ואושר בבית המשפט; השני - "נספח סודי" שקבע כי הדירה בבעלות משותפת של הגבר והאישה, הוסתר ולא הוצג בבית המשפט.

הצעד שמתחבא בגזירות האוצר: תתכוננו לשלם אלפי שקלים יותר על מכונית חדשה
האוצר בדרך לגזירות דרמטיות. על הפרק: מיסוי קרנות השתלמות, קיצוץ בפנסיות ושחיקת הנטו במשך שלוש שנים

כשבני הזוג הסתכסכו והחליטו להתגרש, החל מאבק סביב השאלה איזה הסכם תקף ולמי שייכת הדירה. האישה טענה כי "הנספח הסודי" תקף, וכי ההסכם שאושר היה רק למראית עין כחלק מתכנון מס.

הצדדים נישאו בינואר 2015. כחודשיים לפני הנישואים הם חתמו על הסכם ממון, לפיו כלל הנכסים שהיו בבעלות האיש טרם הנישואים יישארו בבעלותו הבלעדית, לרבות שתי דירות בעיר דרומית. במהלך הנישואים נולדו להם שני ילדים, והם רכשו נכסים נוספים, בהם דירה נוספת באותה עיר דרומית, שנרכשה באוגוסט 2016 ונרשמה בבעלות האיש בלבד, ומשרד באזור התעשייה באותה עיר שנרכש באוגוסט 2019 ונרשם בבעלות האיש.

בספטמבר 2019, בעת שיחסיהם של הצדדים כבר לא במיטבם, חתמו הצדדים על מסמך שכותרתו "תוספת להסכם", אשר קיבל תוקף של פסק דין, ובו נקבע כי אותה דירה נוספת בעיר הדרומית שנרכשה ב־2016 לא תאוזן בין הצדדים במקרה של גירושים. בדיעבד התברר כי נוסף על הסכם זה, חתמו הצדדים על "נספח סודי" הקובע כי למרות האמור בתוספת להסכם, הדירה כן בבעלותם המשותפת של שני הצדדים. הנספח לא הוצג בבית המשפט בעת אישור התוספת להסכם.

בנובמבר 2019 רכשו בני הזוג יחד דירה נוספת בעיר הדרומית, אשר נרשמה בבעלות שניהם.

כחצי שנה מאוחר יותר נקלעו יחסיהם למשבר חריף, והאישה פתחה בהליך של יישוב סכסוך ובהמשך הגישה שלוש תביעות לבית המשפט: תביעה למזונות הקטינים; תביעה למשמורת וזמני שהות ותביעה לחלוקת הרכוש המשותף, שבה עתרה לחלוקת הרכוש שצברה עם הנתבע בתקופת החיים המשותפים, לרבות הרכוש הרשום על שם הבעל בלבד; עוד הגישה האישה תביעה לביטול התוספת להסכם הממון שאושר בבית המשפט בעניין הבעלות הבלעדית לאיש בבית שנרכש באוגוסט 2016 בעיר הדרומית.

משבר אמון, בית נוסף ומסמך "פורמלי" בלבד

האישה טענה כי בחודש מאי 2019 יחסיהם נקלעו למשבר אמון על רקע טענות האיש לגבי בגידה מצידה, לצד ניסיון לגשר על הפערים ולשקם את הנישואים. בתוך כך הם החליטו לרכוש בית נוסף, אך אז פנה אליה האיש וטען כי רכישת הבית ברחוב הנוסף תתאפשר כלכלית רק אם הזכויות בדירה שנרכשה שלוש שנים קודם יהיו שלו בלבד, כחלק מתכנון מס אפקטיבי שייטיב עם שניהם.

לטענתה, על-מנת לוודא כי זכויותיה יישמרו, הם דיברו עם עורך דין מסוים, על-פי המלצתו של האיש, אשר הסביר להם כי מדובר בהסכם שהוא מסמך "פורמלי" בלבד, וכדי לוודא כי זכויותיה לא ייפגעו, אמר שניתן לחתום על מסמך נוסף שבו יצוין מפורשות כי הדירה נמצאת בבעלות שניהם.

לטענתה, למעשה מדובר בהסכם למראית עין אשר נכפה עליה, תוך ניצול תמימותה וחולשתה שעה שהצדדים מנסים לשקם יחסיהם, כאשר בפועל היא כלל לא הבינה השלכותיו של ההסכם.

מנגד טען האיש כי הדירה נמצאת בבעלותו הבלעדית, בדיוק כפי שמצוין בתוספת להסכם, אשר קיבלה תוקף של פסק דין.

לטענתו, עת נישאו היו בבעלותו שתי דירות שרכש בעמל רב של שנים של עבודה מאומצת, ואילו האישה לעומתו עבדה בחנות בגדים וניהלה אורח חיים פזרני.

לטענתו, התוספת להסכם נחתמה כתנאי לשיקום מערכת היחסים, לאחר שהאישה הודתה שבגדה בו, וזאת בנוסף לטיפול זוגי, פרידה מהמאהב והתחייבות שלא לעשות זאת שנית.

באשר לחתימתו בנספח להסכם, טען האיש כי חיפש דרך להראות לאישה שבעתיד יהיה לה חלק בדירה, והיא תהפוך לרכוש משותף, כצעד בונה אמון שיחזק הקשר ביניהם.

לבחון את אומדת דעת הצדדים להסכם

השופטת ענת אלפסי ציינה כי ביטול הסכם שאושר בבית המשפט "לא ייעשה בנקל". עם זאת, גם הסכמי ממון שאושרו בבית המשפט אינם חסינים באופן גורף מפני ביטול מחמת טעות, הטעיה, כפייה ועושק. עוד צוין כי על-פי הפסיקה כאשר מדובר בהסכם שלא קיבל תוקף של פסק דין בבית המשפט, יש לבחון אומד דעת הצדדים לגביו - ואז להחליט מה נפקותו.

השופטת ציינה כי הדירה מושא המחלוקת נרכשה במהלך החיים המשותפים, ולכן נקודת המוצא היא שהיא נמצאת בבעלות משותפת, חרף העובדה שנרשמה בבעלות האיש, וכן שעל-פי העדויות - לא התקיימה הדרישה לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג הקובעת כי "בני הזוג עשו את ההסכם או את השינוי בהסכמה חופשית ובהבינם את משמעותו ואת תוצאותיו".

השופטת ציינה עוד כי מהעדויות עולה כי אותה "תוספת" להסכם נעשתה על-מנת לחסוך בתשלומים לרשויות מיסוי המקרקעין, בעצה אחת בין האיש לעורך דינו, כאשר שניהם גורמים לאשה לחשוב כי אכן מדובר בעניין "פורמלי" בלבד.

עוד קבעה השופטת כי מכל העדויות עלה כי האישה הייתה נתונה בלחץ רגשי על רקע המשבר הזוגי שבו היו נתונים הצדדים ועל רקע רצונה להפיס דעתו של האיש בכל מחיר, לרבות חתימה על התוספת להסכם.

עוד נקבע כי גם פער הגילאים בין בני הזוג (14 שנה), הרכוש וניסיון החיים מלמד כי האישה הייתה בעמדת חולשה.

השופטת אף דחתה את טענתו של האיש כי חתם על הנספח הסודי כתנאי לכך שאם שיקום היחסים יוכיח עצמו, ללא כל בגידה, אז שנה לאחר מכן יעביר מחצית הזכויות בדירה על שמה. נקבע כי אין כל ביטוי לטענה הזאת באותו נספח, וכי טענה מעין זו מנוגדת לעיקרון שלפיו שאלת האשמה אינה שיקול רלוונטי בחלוקת הרכוש.

על בסיס זה קבעה השופטת כי "התוספת להסכם היא בגדר הסכם למראית עין, אשר נעשה על-מנת לחסוך בתשלום מסים. זאת, בניגוד להסכמתם האמיתית של הצדדים לפיה מדובר בדירה השייכת לשניהם, כפי שנקבע בנספח לאותו הסכם". התוספת להסכם בוטלה, ונקבע כי מדובר בנכס הנמצא בבעלות שני הצדדים.

השופטת לא הסתפקה בביטול ההסכם, אלא הורתה להעביר העתק מפסק הדין לאגף מס הכנסה ומיסוי מקרקעין, כדי שיפעל לגביית המס שנגרע מקופת המדינה ויבחן כיצד לטפל בתכנון המס האסור שביצע האיש. השופטת הוסיפה כי "באשר להשלכות הדיווח השגוי לרשויות המס, אלה יועברו למחלקה המשפטית ברשות השופטת, על-מנת להעביר הדיווח לרשויות המס, אשר יפעלו על-פי הוראות החוק".

תכנוני המס המשפחתיים נחשפים

בתקופה האחרונה מתרבים המקרים שבהם בתי המשפט לענייני משפחה פותחים את הדלתיים הסגורות בפני רשות המסים.

כך למשל, לאחרונה ביטל בית המשפט לענייני משפחה באשדוד הענקה של דירה במתנה מאב ואם לבתם הבכורה, שש שנים לאחר שהדירה ניתנה לה במתנה, כיוון שהעדיף את עדותו של האב בעל-פה על כך שבני המשפחה ניסו להתחמק מתשלום מס ולא התכוונו להעניק את הדירה לבת.

לדברי עו"ד דניאל פרידנברג, שותף מייסד במשרד הופמן & פרידנברג המתמחה בענייני ירושה ומשפחה, "בשנים האחרונות מתגלה מגמה ברורה שבה לצד ההכרעה השיפוטית הקונקרטית, בתי המשפט מורים על העברת המידע לרשות המסים, מה שמייצר השלכות רחבות שעלולות להשפיע גם על מי שלא היו בהכרח צד להליך המשפטי.

"מי שפועל מתוך שיקולי מס צריך להביא בחשבון שמדובר בפעולת אל-חזור, שכן האפשרות של גילוי או חזרה מן הפעולה שנעשתה עלולה לפתוח נגדו תיבת פנדורה בעלת משמעויות כבדות-משקל".

עוד כתבות

הזמר במסכה / צילום: צילום מסך מאתר קשת

המדד שקובע אפקטיביות בפרסום: "הזמר במסכה" וליגת העל במקום הראשון

ניתוח של מאות קמפיינים שעלו בטלוויזיה ב-2025, והתרומה שלהם לחיפושי מותג, שיחות נכנסות, המרות ומכירות, הוביל את חברת אנימו ליצור את מדד אפקטיביות הפרסום ● החלק הראשון לא מתחשב בתקציב שהושקע אלא רק בביצועים, והחלק השני משקלל אותו לתוך הנוסחה

פאנלים סולאריים מעל שדה חקלאי / צילום: אמיר טרקל

האיום החדש על שדות סולאריים חקלאיים עוד לפני שהוקמו

בדיון בכנסת התגלה שהקמת פאנלים סולאריים מעל שטחים חקלאיים יגרור חיוב בהיטל השבחה, מכיוון שבוטלה הדרישה בהליך תכנוני חדש לשדות ● משרדי הממשלה חלוקים, והחקלאים חושבים מחדש אם הפרויקט משתלם

אוריאל קנורוביץ, מייסד שותף ומנכ''ל Nimble / צילום: Nimble

בשווי של 400 מיליון דולר: החברה שמאמנת את המודלים הגדולים בעולם

החברה הישראלית-אמריקאית נימבל מאמנת כמה ממודלי השפה הבולטים בעולם ומסייעת להם לשפר את הדרך שבה הם אוצרים מידע מהרשת ● היום היא נחשפת לראשונה, בהודעה על גיוס סבב הון מאוחר יחסית בהיקף של 47 מיליון דולר ● "אין הרבה חברות בישראל שעושות AI אמיתי", אומר המנכ"ל אוריאל קנורוביץ, "אנחנו ממציאים את החיפוש לעסקים מחדש"

קלדנית בבית המשפט / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

האולם הדיגיטלי יוצא לדרך: כלי AI בשירות השופטים וסוף לעידן הקלדנות

מערכת המשפט מתקרבת להשלמת המעבר לדיגיטל, לטובת הפחתת העומס והבירוקרטיה ● לצד כלים המסייעים בכתיבת פסקי דין, מערכת חדשה תאפשר לקיים דיונים בווידאו ללא הגעה פיזית ● במקביל, התמלול האוטומטי מחליף את הקלדניות - שנוצר עבורן תפקיד חדש

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט התאוששה בהובלת מניות התוכנה; AMD זינקה ב-9%

נאסד"ק עלה ב-1% ● מנכ״ל ג'יי.פי.מורגן, ג'יימי דיימון, מזהיר כי האווירה בשווקים מזכירה באופן מדאיג את השנים שלפני המשבר הפיננסי העולמי ● AMD זינקה בעקבות עסקת ענק שחתמה עם מטא ● הביטקוין בדרך לחודש הגרוע ביותר מאז יוני 2022 ורצף של חמישה חודשי ירידות, הארוך ביותר מאז 2018

רעיה שטראוס בן דרור / צילום: תומס סולינסקי

שתי ההשקעות שסידרו לרעיה שטראוס 350 מיליון שקל

עסקת הרכישה של קבוצת אקרו והנפקתה הצפויה של ב.ס.ר הנדסה, מניבות ערך נאה עבור המשקיעה הוותיקה בחברות הנדל"ן, שמימשה את מניותיה בקבוצת שטראוס לפני כשני עשורים ● אותן מניות שמכרה שטראוס בן דרור בקבוצת המזון, שוות כיום קרוב ל–2 מיליארד שקל

זהבית כהן, מנכ''לית אייפקס / צילום: יונתן בלום

"זבל ואידיוט": התביעה שמסעירה את שוק ההון והשאלות הפתוחות

תביעה שהגיש ארז נחום נגד קרן אייפקס והעומדת בראשה, זהבית כהן, מתארת יחס פוגעני לעובדים ופגיעה בשקיפות ובניהול חברת הפורטפוליו הציבורית, מקס סטוק ● מומחי משפט מצביעים על השאלות העקרוניות שאיתן תתמודד התביעה

ליסה סו, מנכ''לית AMD / צילום: Shutterstock

עסקת הענק עם מטא שהקפיצה את מניית השבבים בוול סטריט

מטא תרכוש שבבי AI ועוצמת מחשוב מ-AMD בהיקף של עד 100 מיליארד דולר ותקבל אופציה להחזיק עד 10% מהחברה ● המהלך נתפס בין היתר כהבעת אמון ביכולת של AMD להתחרות באנבידיה

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

נגיד בנק ישראל מגיב לסמוטריץ': "אני לא קם בבוקר, פותח חלון ומחליט מה גובה הריבית"

אמיר ירון התייחס בראיון לגלובס להחלטה להשאיר את הריבית ללא שינוי על רמה של 4%, וכך לקטוע רצף של שתי הפחתות ● הוא התייחס למצב הכלכלה ול"רוחות המלחמה" שהיוו שיקול מרכזי בהחלטת הוועדה, הגיב בתקיפות לדרישתו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לחזור בו מהחלטתו, וגם סיפר איפה הוא מוכן להתגמש בדיונים בכנסת על רפורמת הבנקים הקטנים

בבנק ההשקעות גולדמן זאקס מהמרים נגד השקל / צילום: Shutterstock

מה יקרה לשקל עד סוף השנה? בשוק לא קונים את התחזיות הקשות

לנוכח הסיכונים הגיאופוליטיים והלחץ על מניות הטכנולוגיה, בבנק ההשקעות מעריכים שהשקל בתמחור יתר של 13% וממליצים על פוזיציית שורט ● מנגד, כלכלנים מקומיים מעריכים שהירידה ברמת הסיכון והגאות בהייטק ובתעשיות הביטחוניות יתמכו בהמשך התחזקות המטבע

קניות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

"אנשים גילו בבוקר שהם צריכים לשלם מס שלא לקחו בחשבון"

הכנסת הצליחה לבטל הלילה את הצו של שר האוצר סמוטריץ' להרחבת הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל-150 דולר ● מה קורה עם חבילות שכבר הוזמנו, איך נדע אם דרוש חיוב נוסף, ומהי תקרת הפטור עכשיו? ● גלובס עושה סדר

מכונת בדיקת שבבים של קווליטא / צילום: אתר החברה

לאחר זינוק של 4,000% בחמש שנים: הגיוס הענק של מניית השבבים בת"א

קווליטאו גייסה כ–225 מיליון שקל על רקע הביקוש גובר למערכות שאותן היא מייצרת, המשמשות לבדיקת השבבים של חלק מענקיות התחום ● וגם: טדי שגיא נכנס לבורסה עם אולטרייד מחזור

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לא רק הפטור ממע"מ: הסדקים בקואליציה מאיימים על הבטחות האוצר

ההפסד בהצבעה על המע"מ מסמן את הקושי הצפוי לסמוטריץ' בקידום צעדיו הכלכליים ● עתיד רפורמות החלב ומס הרכוש תלוי ביכולתו לגייס רוב בוועדות, בעוד ההתנגדות בקואליציה גוברת

מכשיר בדיקה של קווליטאו / צילום: אתר החברה

הגיוס הענק של חברת השבבים שעלתה בת"א במעל 4,000%

חברת השבבים קווליטאו מנצלת את הגאות במחיר מנייתה כדי לגייס מהמוסדיים סכום של כ-225 מיליון שקל ● בגיוס השתתפו בעלי המניות הגדולים של החברה, בהם בית ההשקעות ילין לפידות

מטוס אל על חונה בהאנגר תחזוקה בשדה התעופה בן גוריון / צילום: Shutterstock

חסימת האנגרים וביטול הטבות לבכירים: המאבק היצרי מאחורי הקנס שהוטל על אל על

לגלובס נודע כי מאחורי הקנס של 110 מיליון שקל שקיבלה אל על מרשות התחרות בגין חסימת האנגרים, התנהל קרב שכלל האשמות של ארקיע למשרד ראש הממשלה על אפליה באבטחת טיסות וביטול טיסות בביזנס לבכירים בשתי החברות ● מקורות בענף: אל על פעלה לסכל את התחרות, וחלק מהאשמות לא נכללו בהחלטת רשות החברות ● החברה: "דוחים מכל וכל את הטענה"

בלון של היצרנית האוקראינית Aerobavovna / צילום: Reuters, Justin Yau

זולים וכמעט בלתי ניתנים ליירוט: הבלונים חוזרים לשדה הקרב

הבלונים, שמרחפים מעל זירות הלחימה כבר מימי המהפכה הצרפתית, שבים כעת לשטח כשהם מצוידים בבינה מלאכותית, חיישנים ויכולות אוטונומיות ● מאוקראינה ועד ארה"ב, הם משמשים לסיור, תקיפה ותקשורת - ומציבים חלופה זולה שמאתגרת גם מערכות הגנה מתקדמות

מימין: יוסף עליאש, ריצ'י האנטר, דני בן רעי / צילום: דרור סיתהכל

גרין לנטרן רוכשת מחצית מקפה גן סיפור לפי שווי של כ־150 מיליון שקל

קרן גרין לנטרן של ריצ’י האנטר נכנסת כשותפה ברשת בתי הקפה של ברנרדו בלכוביץ’; העסקה מצטרפת לגל עסקאות גדולות בענף המסעדנות

עבודה מהבית / צילום: Shutterstock

עדכון המס שיכול לשים סוף לכדאיות הרילוקשיין

ה־OECD אישר לאחרונה עדכון לאמנת המס הקובע מתי עבודה מרחוק במדינה זרה עלולה לחשוף חברות לחיוב במס ● לפי ההחלטה, אם העובד עובד למעלה מ־50% מזמן מהבית, והעבודה במדינה הזרה חיונית לפעילות העסקית - התאגיד ישלם מס של עשרות ואף מאות מיליוני דולרים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

ההערכה בישראל: תקיפה אמריקנית באיראן - בלתי נמנעת

הבית הלבן: "דיפלומטיה היא תמיד האפשרות הראשונה, אבל טראמפ מוכן גם להשתמש בכוח קטלני", שר ההגנה האיראני: לא מחפשים מלחמה ● דיווח: ארה"ב תוכל לתקוף באיראן רק 5-4 ימים ברצף; טהראן מאיימת: "תיזהרו מטעות בחישוב". דיווח: ישראל איימה על לבנון - "נתקוף בעוצמה אם חיזבאללה יתערב", שר החוץ הלבנוני התריע: "חוששים מתקיפות ישראליות, שואפים לפעול דיפלומטית"● דיווחים שוטפים

וול סטריט / צילום: ap, M. Spencer Green

הדוח האפוקליפטי שהפחיד את המשקיעים בוול סטריט

דוח ויראלי של חברת המחקר Citrini Research הצית גל ירידות חריג בוול סטריט והעמיק את חשש המשקיעים כי האצה חדה בהתפתחות הטכנולוגיה והבינה המלאכותית עלולה לערער את השוק