רמי לוי / צילום: יונתן בלום
כשאנחנו יושבים במשרד של רמי לוי בפאתי מודיעין, לכמה רגעים אפשר לחשוב שמלבד היותו איש עסקים הוא גם קצת מורה שמנסה להיראות חמור סבר ולהשליט סדר בילדים משתובבים. כשאדם פרידלר ואוהד סנדלר, מייסדי ומנכ"לי גוד פארם שבשליטתו, נכנסים למשרד שלו ומתחילים להתבדח, הוא לא ממש מצליח להישאר רציני, אבל מיד לאחר מכן הוא נוזף בהם בנושא אחר, וכולם מרצינים. כשמנהלת הלשכה שלו מבקשת מהעובדים להביא כוסות קפה מקופיקס ותוך כדי מספרת אנקדוטות על לוי, הוא כבר נראה מיואש.
● אחרי שהפך לשם נרדף להונאה: פסטיבל פייר חוזר
● כך הפך גם הגבול השקט ממזרח לאיום על ישראל
● הצוללת | "משברים הם הזדמנות למנהיגים אוטוריטריים לאחוז ביותר כוח. אבל הדמוקרטיה הישראלית חזקה מזה"
ובכל זאת, בשקט ובסבלנות הוא מצליח להשתלט. אפשר בקלות לדמיין איך במשך עשורים הוא עבד עם אשתו וילדיו בצמוד מאוד, לימד אותם את רזי העסק והביט בהם באותו מבט כשהשתוללו במשרד שלו.
מאז עברו הרבה מים בנהר והילדים האלה גדלו. לא סתם גדלו - בשבוע שעבר הודיע לוי על מינויה של בתו, יפית אטיאס־לוי, לכהן כמנכ"לית משותפת לצדו. האמת, לא מדובר בהפתעה - לוי כבר הצהיר לא מעט פעמים שבתו הבכורה מיועדת לתפקיד. בינתיים המינוי צפוי לקבל את אישור המוסדיים באסיפה שתתקיים בסוף אוקטובר, שבה יעודכנו גם תנאי השכר עם תנאים נוספים.
מה התוכנית? אתה מתכוון לזוז הצידה?
"החברה הזאת ענקית - גוד פארם, תקשורת, קופיקס, מועדון הלקוחות המתוכנן עם ישראייר. יש הרבה דברים לפתח, ואני צריך להתפנות כדי שאוכל להמשיך לפתח את העסק. יפית תעזור איפה שהיא צריכה, למרות שגם כיום היא עומדת מאחורי 80% ממה שאתם רואים. היא מתעסקת בשיווק, תפעול, כל מה שקשור ביומיום.
"דווקא כי אני חושב על החברה, על המשקיעים, צריך לעשות דברים כאלה בהדרגה. זה לא שאני מנחית יום אחד מנכ"ל, בלי לדעת מה הידע והניסיון שלו. אני נמצא איתה ביומיום ופיתחתי איתה עסק לא קטן עם מחזור של כמעט 8 מיליארד דולר. התוכנית שלנו היא להגדיל אותו להרבה יותר. באסטרטגיה שלנו ייפתחו עוד 30 חנויות לפחות. היום אנחנו משרתים אולי 60%-55% מהאוכלוסייה, אבל אנחנו לא נמצאים בכל הארץ - אין לנו נוכחות ברמת אביב, הרצליה, יש הרבה אזורים שלא הגענו אליהם. עד עכשיו כל אלה שהלכו ופתחו שם שילמו שכירות יקרה, אבל אנחנו חיכינו. עכשיו השכירות הולכת לרדת, זה לא מה שהיה. אני רואה את זה כבר עכשיו".
דיברת עם המוסדיים לפני המינוי של יפית? קיבלת אינדיקציה אם יאשרו אותו?
"אני חושב שהמוסדיים יקבלו את זה באהבה. דבר שנעשה בצורה כזו משרת את החברה סך־הכול. יפית עובדת איתי פה כבר 25 שנה. היא התחילה בגיל 15, עוד לפני שהנפקתי את החברה בבורסה. היא בתוך העסק חזק מאוד. בכל מקרה, אני ממשיך לנהל ולחזק אותו".
"כולם מפרגנים ליפית, לא מאמינים באגו"
ובכל זאת, קשה להתעלם מהתמונה הגדולה. לוי ובתו ישמשו כמנכ"לים משותפים ב־100% משרה, אשתו עדינה מועסקת בחברה כגזברית בחצי משרה, ויש להם עוד ילדים וקרובים שעובדים ברשת. כשאנחנו שואלים את לוי על כך, הוא מסרב להתרגש. "בעסק הזה יש כמעט 9,000 עובדים, עם כולם אני מרגיש כמו משפחה. אשתי עובדת איתי מ־1976. האחים שלי עובדים איתי עוד מהחנות בשוק מחנה יהודה. הם עזרו לי וממשיכים לעזור, והפלוס בכל המשפחה שלי הוא שהם יודעים שהם מהווים דוגמה לעובדים, והם צריכים להיות יותר טובים. ברגע שזה עובד בצורה כזו, זה שומר על העסק. הלוואי שהיו לי 9,000 אחים".
תמיד יש קצת תחרות בין אחים במשפחה. זה לא יצר קצת מתח?
"ממש לא, להפך. הם מפרגנים ליפית, כל אחד יודע את מקומו. אנחנו לא מאמינים באגו בבית. אני תמיד מלמד את הילדים שכשיוצאים מהבית נועלים את האגו בארון".
מה תהיה חלוקת העבודה ביניכם?
"אני נשאר בפיתוח העסק, היא תעזור לי ותהיה אחראית על הרבה דברים. ברגע שיש אחריות זה אחרת. זו חברה ציבורית, לא עסק פרטי, צריך להתנהל בהתאם לנהלים".
ואיפה תהיו בעוד חמש שנים?
"נהיה כמו רמי לוי שהיה עד עכשיו - שאומר שלשרת זו זכות - אבל נחפש עוד עסקים כדי לייצר סינרגיה. יש כל מיני תחומים על הפרק, כמו חשמל וחיזוק כרטיס המועדון שלנו. בקיצור, נהיה בכל מקום שבו ניטיב עם מי שאנחנו משרתים, וכאמור, יהיו לנו עוד 30 סניפים גדולים של רמי לוי ועשרות סניפים קטנים של רמי לוי בשכונה, עם עשרות חדשים של גוד פארם".
לפני כמה חודשים האחים אמיר הפכו לבעלי השליטה בשופרסל, וגם הם מכהנים כמנכ"לים משותפים. זה השפיע איכשהו על הפעילות שלך?
"לא, ואני מאחל להם בהצלחה. הם חבר'ה טובים".
"למה עגבנייה צריכה להגיע למחירים כאלה?"
כמעט שנה עברה מאז פרצה המלחמה, וגם ברשת של לוי, כמו בכל עסק, הרגישו ומרגישים את ההשפעות. זה התחיל בקשיים להפעיל את החנויות בשבועות הראשונים והמשיך בקשיים להפעיל את האונליין, כשנתח גדול מהעובדים כלל לא הגיע לעבודה. אם שואלים את לוי, זו הבעיה הכי גדולה - המחסור בכוח־אדם. "בהתחלה נאלצנו להפעיל חלקית סניפים באשקלון, בשדרות. כיום גם בקריית שמונה אנחנו פתוחים, אבל המכירות ירדו ב־95%. גם בעכו ונהריה ירדו המכירות".
אחד הדברים שגורמים ללוי לזעם הוא מחיר העגבנייה, שבשנה האחרונה מאמיר. לפי מחירון מועצת הצמחים, מחיר עגבנייה עומד בימים אלה על כ־12 שקל לקילוגרם, ויש מקומות שבהם הוא גם מגיע ל־25 שקל. ברשת רמי לוי היא נמכרת ב־8.90 שקל לקילוגרם. "זו שנה מאוד מאתגרת. למה עגבנייה צריכה להגיע לרמת מחיר כל־כך גבוהה? הייתה לי מלחמת חורמה עם משרד החקלאות השבוע כדי שישחררו לי שישה קונטיינרים שיושבים בנמל, במטרה להוריד את המחיר. אני מעדיף לקנות מהחקלאים בארץ, אבל בתקופה האחרונה אין פה סחורה. מטורקיה אי־אפשר, מצרים אין, ירדן נסגר. אז הבאנו עגבניות דרך יוון ואנחנו עוברים תשעה מדורי גיהינום. תמיד בתקופה הזאת יש חוסר, ואלה שיש להם עגבניות מנצלים את העובדה הזאת ומוכרים במחיר גבוה.
"כל אחד צריך להביא עגבניות לילד שלו, לא רק מי שיש לו כסף. רוב העם, מעמד הביניים, לא מסוגל לקנות ב־20 שקל לקילוגרם, ואני צריך לדאוג להם ולייצר תחרות. אחד הגורמים לאינפלציה הוא שמחיר העגבנייה עלה לשמים והריבית לא יורדת. זה משפיע על המשכנתה של האנשים. אם היינו יכולים לייבא עגבניות ולמכור בזול, זה לא היה פוגע באף אחד. בסוף, כשאתם רואים את יוקר המחיה, מי שאשמים הם משרדי החקלאות והאוצר שלא פותחים את השוק בצורה מאסיבית כדי להוריד מכסים בתקופה שאין".
ומה עם החקלאים שטוענים שזה יפגע בהם?
"חלילה, אסור לפגוע בחקלאים, אבל המדינה צריכה לעזור להם, לא הצרכן. היום מי שעוזר לחקלאים בעקיפין הוא הצרכן. המדינה צריכה לחייב אותם לגדל כמה שיותר, להוריד להם את התשומות של הגידול, ומנגד לפתוח את השוק כדי שתהיה פה כלכלה חופשית. בסוף זה ייטיב עם החקלאים והצרכנים. אנחנו לא רוצים לייבא, זה קורה רק כשאין סחורה".
ראית משהו שהשתנה בשנה האחרונה?
"לצערי הרב לא. אם משרדי הממשלה הרלוונטיים לא יטפלו בזה, יוקר המחיה יעלה לשמים. אני כל היום מתקשר למשרד החקלאות, מדבר עם המנכ"ל, התקשרתי אתמול לשר דיכטר ולצערי הוא לא ענה לי. הם אמרו שהם לא משחררים את הקונטיינרים שלי כי הם רוצים לבדוק שאין משהו שפוגע, אבל הכול חארטות. שישה קונטיינרים תקועים בנמל כבר שמונה ימים.
"יש את מועצת הדבש ומועצת הלול, שפועלות בצורה כזו שפוגעת בסוף גם בעצמן וגם בצרכנים. ניקח את הדבש לדוגמה - בשנה שעברה הבאתי דבש, הורדנו את המחיר מ־40 שקל לקילוגרם ל־18 שקל. מועצת הדבש התחילה לחפש אותנו ולהמציא שהבאתי דבש 4% מזויף. הכול זה המצאות כדי לבלום אותך. עשינו מלחמת עולם כדי שהסחורה תגיע ונוכל להוריד את מחיר הדבש. בסוף הרווח הגולמי שלי עומד על 22%, היה יותר טוב לי אם הייתי מוכר ב־40 שקל ומרוויח 8.5 שקלים, במקום 4 שקלים".
"מרגיש שמערימים עליי קשיים בכוונה"
אחד מהאתגרים של לוי בשנה האחרונה היה היבוא מטורקיה, שמספקת לא מעט מהמותגים הפרטיים. לוי לעומת זאת מציין שדווקא במישור הזה הוא הסתדר. "הרעיון הוא לבדוק איפה יש את האיכות הטובה ביותר במחיר הנמוך ביותר. את המוצרים הסגורים אפשר להביא מכל מקום בעולם, מפני שיש להם תוקף ארוך. בירקות ופירות זה יותר מאתגר כי התוקף קצר ואי־אפשר להביא עגבניות עשרה ימים בים.
"מנכ"ל משרד החקלאות מתרברב שהם פתחו עוד 30 מדינות. אבל אם זה לוקח עשרה ימים ומעכבים לי את זה עוד כמה ימים בנמל, הסחורה מתקלקלת. צריך להגיד שטורקיה מאשרת יבוא רק לפלסטינים, ויש כאלה שמביאים דרכם. אני בחיים לא אעשה את זה. עוד במרמרה הוצאתי הודעה שאני מוריד את כל המוצרים הטורקים מהמדף. אומנם רוב העם הטורקי לא נגד ישראל ובעד לעשות כלכלה חזקה בין המדינות, אבל אני מבין מי שלא רוצה לקנות מהם. עכשיו אנחנו מביאים עגבניות גם מספרד".
ועדיין אתה מרגיש שגם המדינה מערימה עליך קשיים.
"אני מרגיש שעושים פה דברים בכוונה, בכל מה שקשור בלשחרר מהנמל. משרד החקלאות וגם האוצר משחקים משחקים. כך למשל, המכרז לדבש יצא רק ב־5 בספטמבר. זה לא שאתה לוחץ על כפתור ומביא דבש. צריך ליצור קשר עם יצרן, להביא את האישורים הרלוונטיים ממשרד הבריאות. עשו את זה בכוונה בזמנים לחוצים. בסוף כל הצריכה של הדבש נעשית לקראת החג, ואם למישהו היה אכפת לא היו עושים את זה בצורה כזו".
אבל מי שבסוף מנצח על הכול הוא ראש הממשלה.
"לי אין קשר ישיר איתו ואני לא מדבר עם ראש הממשלה. אני מדבר עם מי שאחראי באופן עקרוני. נתניהו עסוק בדברים יותר רציניים. צריך להבין שבגלל העגבנייה בסוף הריבית לא תרד, כי האינפלציה עלתה. בשנה שעברה היה קל יותר להביא את הסחורה ולהוריד מחירים. היום זה קשה, וכל המשרדים האלה מקשים עליך".
נושא אחר שמוציא את לוי משלוותו הוא מדבקות המחירים. כבר שנים שגורמים שונים מנסים לקדם חקיקה שתאפשר לרשתות המזון הגדולות להציג את מחירי המוצרים שעל המדפים באמצעות צג דיגיטלי, אך העניין עדיין תקוע. "בכל מקום בעולם יש צגים אלקטרוניים שמחוברים מהמדף לקופה, ככה שהמחירים אחידים ואין הפתעות כשאתה מגיע לקופה. גם צריך לזכור שמדובר במיליוני מוצרים וגם לאישה שעובדת כסדרנית כבר יש דלקת ביד. בסוף הרווח נגזר מהוצאות התפעול שלך, ואם הן יהיו נמוכות יותר - תוכל למכור במחיר נמוך.
"מי שנהנה מהמציאות הקיימת הם עורכי הדין שעומדים בפינה כדי לתבוע תביעות יצוגיות במקרה של פערי מחירים. בסוף המטרה היא להיטיב עם הצרכן, הוא צריך לדעת מה המחיר על המדף. היום זה לא יכול לקרות באופן הרמטי בחיים. חייבים את הצגים האלקטרוניים. יש מי שאולי פוחד מכך שיהיה יותר קל להעלות מחירים ככה, וגם לזה יש לי פתרון - את המחיר אפשר יהיה להעלות רק בשתיים בלילה, והוא יהיה קבוע למשך 24 שעות. להוריד מחיר אפשר יהיה בכל רגע. גם רפורמת 'מה שטוב לאירופה טוב לישראל' יכולה להיות טובה. כל תחרות מיטיבה עם הצרכנים".
"פיקוד העורף קורא להצטייד, ואני מרגיע"
למרות כל הקשיים זו דווקא הייתה אמורה להיות שנה טובה עבור חלק מהעסקים של לוי. עצירת הטיסות לחו"ל והצריכה המוגברת בארץ הייתה אמורה להגדיל את הרווחים, כפי שקרה אצל החברות המתחרות. אך בפועל ברבעון השני של השנה לוי רשם ירידה של 21% ברווח הנקי, ביחס לתקופה המקבילה בשנה שעברה. לדבריו, מדובר בתוצאה ישירה של העלאות מחירים של המתחרות, לעומת מבצעי עומק שניתנו ברשת שלו, בעיקר לקראת פסח. "זה לא שירדנו במכירות, פשוט אנחנו היחידים שבאמת עשינו מבצעים לחגי פסח, וזה הורגש במאזן. גם עכשיו אנחנו עושים מבצעים מעמיקים.
"בשנה שעברה אנחנו עלינו יותר מכולם. בחגים, במלחמה, לא ניצלנו את המצב. ובכל זאת, הרווח הגולמי לא עלה אצלנו. אם הרווח הגולמי עולה - אוטומטית אתה מבין שאו שהעלו מחירים או ששיפרו את הסחר מול הספקים. אבל אם אתה משפר את הסחר - ראוי שלפחות חצי תעביר לצרכן. ולפי המאזנים, היחיד שהרווח הגולמי שלו ירד זה אני".
דבר נוסף שהיה אמור לעזור ללוי קשור לגלי הפאניקה שנרשמו בפעמים שפיקוד העורף פרסם הודעה להצטייד במזון ובמים. עם זאת, לוי מדגיש כי הוא קרא לצרכנים לא לקנות מים. "אמרתי 'קחו בקבוקים ריקים, תמלאו מים ושימו בממ"ד. חסרים לכם בקבוקים? בואו אליי וקחו בקבוקים מהמיחזור'. הבהלה הרי התחילה עוד בקורונה, כשלא היו ביצים, מים, חלב ונייר טואלט. פה זה שונה מכיוון שהבעיה היא לא עולמית. אבל גם שכשפיקוד העורף קורא לתושבים להצטייד וכולם נכנסים לפאניקה - אני מרגיע. יש מספיק סחורות".
כעת, לקראת החגים, לוי לא מבחין בשינויים משנים קודמות. "קונים רגיל", הוא מציין.
מה עם החלב? בשנה שעברה ייבאת חלב מפולין בעקבות המחסור, זה יקרה גם השנה?
"נאלצנו להביא חלב, כי כמה חודשים לא היה חלב מפוקח על המדף. לחברות הגדולות לא היה נעים לתקוף אותי על זה, אז הם שלחו את הרפתן. אין לי שום קשר אליו בכלל - אני בעד הרפתן, שהמדינה תסבסד אותו ושירוויח הרבה יותר. הבאתי חלב כי היה חסר והלקוחות נאלצו לקנות חלב מועשר, יקר יותר. הורידו אז את המכס של ה־40%, והבאנו אחלה חלב עם איכות מצוינת. ברגע שיש, למה שאני אביא? זה לא שהרווחתי עליו יותר".
ההפסדים של ישראייר והקטסטרופה בשמים
עוד דבר שקשור למלחמה ולעסקים של לוי הוא הפתיחה והסגירה של השמים לישראל. מי שנותרו לבד על המגרש היו בעיקר חברות התעופה הישראליות - אל על, ישראייר וארקיע. שתי הראשונות הן חברות ציבוריות שמניותיהן נסחרות בבורסה - אל על בשליטת קני רוזנברג וישראייר נשלטת בדי רמי לוי.
למרות השמים הסגורים ההבדל בין שתי החברות, לפי תוצאות המחצית הראשונה של השנה, היה גדול. אל על הציגה תוצאות שיא, נזילות ורווחים גואים. ישראייר לעומת זאת הפסידה ברבעון הראשון של השנה, ולכן בסיכום המחצית הראשונה הרווח הנקי נשחק ב־19%. אחד הגורמים לכך היה שמטוסים שחכרה התקשו לנחות בארץ בשל חשש הצוות הזר מהמלחמה. "מה שקרה פגע בנו. אומנם לא ירדנו במחזורים, אבל הטיפול היה קשה מאוד. יולי-אוגוסט-ספטמבר זו התקופה הכי חזקה בטיסות ותיירות, ובתקופה הזאת אנחנו בדרך־כלל חוכרים מטוסים עם הצוות. חמשת המטוסים שלנו לא רצו לעבוד בגלל מה שקורה, ולפני כמה שבועות הם עוד יותר נבהלו והורידו את הנוסעים שלנו בלרנקה במקום בישראל וזה יצר קטסטרופה.
"הדברים האלה תקעו אותנו, ותפעולית זה היה מאוד קשה והיו הרבה נוסעים ממורמרים. אבל הם לא מבינים מה קרה פה. אנחנו תלויים במטוסים החכורים שלא רצו לבוא. גם הביטוח לא רצה לבטח אותם. נכון שלא ירדנו במכירות, אבל אם היינו יכולים לתת שירות בצורה רגילה והחברות יכלו לטוס לפה, היינו עולים.
"הייתה לנו תוכנית לקנות מטוסים, לפחות עוד עשרה, ולהביא מטוסים רחבי גוף שיכולם לטוס לתאילנד. יש בתוכנית גם מטוסים פרטיים. זה כבר היה צריך לצאת לפועל, אבל בגלל המלחמה קצת נדחה. והמחירים עלו, כי הכול עלה מסביב. ישראייר העלתה הכי פחות מחירים, אבל בסוף זה היצע וביקוש. כשההיצע יותר גדול מהביקוש והכול עולה מסביב, אנחנו לא מרוויחים יותר. ברבעון הראשון לא הרווחנו יותר, וגם עכשיו הרווחנו כמו ברבעון רגיל, אולי קצת יותר. אבל מה שכן, עובדים הרבה יותר קשה".
לפני ארבע שנים נכנסת לחברה. אתה שלם עם ההשקעה בישראייר?
"בטח. אני שלם ומרוצה".
לסיום, אנחנו שואלים את לוי על אקטואליה. לוי אומנם מצהיר שהוא לא צופה בחדשות, אבל הוא לחלוטין מעורה במה שקורה בשטח. "צריכים להביא את החטופים כמה שיותר מהר, עכשיו. אבל ההתנהלות לא נכונה. צריך להבין שאנחנו מנהלים את זה מול אויב אכזר, ולא צריך תמיד לגלות לו את החולשה שלנו, שאנחנו רגישים לנושא. הוא מנצל את זה".
מה נתניהו צריך לעשות עכשיו?
"זה לא תלוי בו. אני לא מאמין שנתניהו לא רוצה להחזיר את החטופים. יש שם חיילים, ילדים ותינוקות. עזבו את כל האמירות הפוליטיות".
ממשרד החקלאות נמסר בתגובה: "על אף החרם שהכריזה טורקיה על ישראל, מדינת ישראל מצידה אינה מונעת את היבוא משם. ההפך, לנוכח החוסר בעגבניות בישראל, משרד החקלאות אישר מסלול יבוא של עגבניות מטורקיה דרך מדינת ביניים בהנחיות מיוחדות כדי להקל על היבואנים ולהשלים את צריכת העגבניות בישראל. לעניין המקרה המדובר, רמי לוי פעל בניגוד להנחיות משרד החקלאות. לנוכח המחסור בעגבניות בישראל וניהול סיכונים מקצועי שביצע המשרד, המשרד בדק את המכולות וניתנו ליבואן שתי חלופות לבחירה. בסיום הטיפול הפיטוסניטרי בתוצרת, שוחררה הסחורה.
"בשנים האחרונות ניכרת מגמה של הגברת היבוא והפחתת מכסים. במסגרת ההמלצות של ה-OECD למעבר למודל של תמיכות, בוצעו עד כה הפחתות של המכס ב-2 פעימות, אך רוב המכריע של ענפי החקלאות לא קיבל עד היום שקל אחד של תמיכה. בפועל אנו רואים ירידה משמעותית בייצור המקומי, אולם אין בצידה ירידה מצרפית במחירי התוצרת החקלאית לציבור. הפחתת מכסים נוספת עלולה להוביל לקריסתם של ענפי חקלאות נוספים, כפי שקרה לענף השום הישראלי לדוגמה. יחד עם זאת, חשוב להבהיר כי שוק הפירות והירקות אינו שוק מתוכנן, ויבואנים יכולים לייבא לישראל בכל נקודת זמן תוצרת חקלאית, כל עוד מדובר בתוצרת שנבדקה ונמצאה כלא מסכנת את הצומח והחקלאות הישראלית. כפי שמקובל ברוב מדינות העולם והסטנדרט הבינלאומי המקובל.
"לעניין הדבש, משרד החקלאות וביטחון המזון פרסם מכרז תחרותי ליבוא דבש במטרה להוזיל את המחירים, זאת כחלק מסיכום שערך המשרד עם משרדי האוצר והכלכלה, הגם שאין צפי למחסור בדבש לקראת חגי תשרי. בניגוד מוחלט למצטייר בראיון, רשתות קמעונאיות אשר הקפידו על ההנחיות ולא התעורר חשש שאינם עומדים בתקן, לא חשו עיכובים בתהליך היבוא מרגע הזכייה".