גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חוקר הדמוקרטיות שמרגיע: "אני לא רואה איך בבלגן הישראלי ניתן להשליט משטר טוטליטרי"

שיחה עם פרופ' עמי פדהצור, מומחה למדע המדינה, קיצוניות פוליטית וטרור מאוניברסיטת חיפה ● על מורכבות הדמוקרטיה הישראלית, השינויים החברתיים והפוליטיים שנעבור בעקבות המלחמה והרגע שבו איבד אמון באוניברסיטאות בארה"ב ● האזינו

הצוללת. הילה ויסברג ודין שמואל אלמס, בשיחה עם פרופ' עמי פדהצור / צילום: פרטי
הצוללת. הילה ויסברג ודין שמואל אלמס, בשיחה עם פרופ' עמי פדהצור / צילום: פרטי

פרופ' עמי פדהצור, לפני 20 שנה פרסמת את הספר "הדמוקרטיה המתגוננת בישראל". מה היו הנסיבות?
"הספר עסק במפלגות הימין הקיצוני וספציפית במפלגת 'כך' בישראל, שייסד הרב מאיר כהנא. היא נפסלה מלהתמודד לבחירות ב־1988, ואחרי הטבח במערת המכפלה ב־1994 היא גם הוצאה מחוץ לחוק (מבצע הטבח ברוך גולדשטיין היה פעיל של המפלגה - ה"ו, דש"א). לא הייתי כמובן חסיד שלה, אבל הפסילה הזאת עוררה בי שאלות לגבי הדמוקרטיה הישראלית".

ראיון | "אני נלחם להוריד את המחירים, אבל העבודה עם משרדי הממשלה היא גיהינום"
אחרי שהפך לשם נרדף להונאה: פסטיבל פייר חוזר

אילו שאלות?
"אני חשבתי שהצדקה לפסילת מפלגה יכולה להיות כאשר היא מהווה סכנה ברורה ומיידית לדמוקרטיה. כלומר, לא רק שהיא יכולה לזכות במנדטים, אלא שהיא גם יכולה להפוך למפלגת שלטון. למפלגת 'כך' היה אז מנדט אחד. חשבתי, ואני עדיין חושב, שדמוקרטיה מטבעה צריכה להיות סובלנית גם ללא סובלני".

הונגריה של ויקטור אורבן לא הפכה לדמוקרטיה הלא־ליברלית שהיא ביום אחד. על דמוקרטיות לנקוט לעתים פעולות של הגנה עצמית לצורך הישרדותן.
"זה אכן תהליך וקשה לסמן את הנקודה שבה מדינה מפסיקה להיות דמוקרטיה, כי כל אחד מגדיר דמוקרטיה בצורה שונה".

מה לגבי ישראל? אנחנו דמוקרטיה?
"זה מורכב. ההגדרה של דמוקרטיה בכלל, ושל הדמוקרטיה הישראלית בפרט, היא סופר־בעייתית. אנשים שמזהים עצמם כתומכי הממשלה הנוכחית יגידו שזו פעם ראשונה שיש להם ייצוג מלא והדיפ סטייט מונע מהם ליישם את האידיאולוגיה. מתנגדי הממשלה הנוכחית יגידו בדיוק ההפך - כשהממשלה מפרה שוב ושוב את הוראות היועצת המשפטית לממשלה, פה נשברת הדמוקרטיה. מלבד זאת, העובדה שלאזרחי המדינה הערבים לא היה מעולם שוויון זכויות מלא מול היהודים - כמו חוק השבות שחל רק על היהודים - מסמנת שמראש היינו דמוקרטיה נכה".

איך בעצם מגדירים דמוקרטיה?
"זה סובייקטיבי. האם טורקיה, שמבחינה חוקתית הייתה מוגנת בידי הצבא מפני האסלאמיסטים, הייתה דמוקרטית? ב־1995 המפלגה האסלאמית ניצחה את הבחירות והצבא החליט לפסול את התוצאות מתוך עיקרון של הגנה על החילוניות.

"וכאן אני רוצה להגיד משהו אופטימי לגבי החברה הישראלית - הרבה מתלוננים על הדעתנות של הישראלים, על היעדר ההסכמה. אני נתקל בזה כמרצה שחזר לאוניברסיטת חיפה אחרי 20 שנות הוראה באוניברסיטת טקסס, שם הסטודנטים מקשיבים וכותבים. הסטודנטים הישראלים, לעומת זאת, מתווכחים".

אתה חי עם זה בשלום.
"אני חי עם זה באושר, מהסיבה שעצם הוויכוח והדעתנות מלמד על איזשהו חוסן. זאת אומרת, אני לא רואה את הציבור הישראלי משתתק נוכח גזירות שלא מקובלות עליו. המרדנות טבועה בדנ"א שלנו. אני פשוט לא רואה איך בבלגן הישראלי ניתן להשליט משטר טוטליטרי מלא".

מה יקרה בבחירות הבאות? לפי הסקרים, יש רוב שמתנגד לממשלה הנוכחית.
"הסקרים יכולים לספר לנו סיפורים שונים. בסופו של דבר, כשאדם נכנס לקלפי, הוא נוטה לחזור לזהות הבסיסית שלו. אני מאמין שהציבור בכללותו חצוי".

"השבר מחייב תהליך החלמה"

7 באוקטובר 2023 העיד על כישלון קולוסאלי. גם באוקטובר 1973 חווינו כישלון קולוסאלי. מה למדנו על הדמוקרטיה הישראלית מאז?
"אפשר להסיק מכך שזה ייקח זמן. להזכירכם, זמן קצר אחרי מלחמת יום כיפור, בדצמבר 1973, נערכו בחירות והמערך ניצח. לתהליכי עיבוד ההלם לוקח זמן. ב־1977, כשבגין עלה לשלטון, הליכוד הצליח מאוד, אבל המערך נכשל ומפלגת ד"ש, שהציגה קו מדיני־שמאלני, צמחה באמצע. כלומר, נוצרה אלטרנטיבה.

"ב־1973 המלחמה נגמרה בתוך פחות משלושה שבועות. פה אנחנו לא יודעים מתי היא תיגמר. אני חושב שיהיו הרבה השלכות, השבר שנוצר מחייב תהליך של החלמה והבשלה. הנבואה ניתנה לשוטים, אבל אני חושב שמה שהיה הוא לא מה שיהיה".

ניקח עוד דוגמה. מלחמת לבנון הראשונה התגלגלה לרצועת ביטחון. כיצד היא השפיעה על הדמוקרטיה הישראלית?
"ישראל הייתה 18 שנה בלבנון, אבל מי בסוף דחף ליציאה מלבנון? ארבע אמהות, ארגון חברה אזרחית שצבר תאוצה אחרי אסון המסוקים ב־1997. אנשים התחילו לשאול את עצמם מה אנחנו עושים שם. הרי כשנכנסנו ללבנון זה היה כדי להסיר לכאורה את איום הקטיושות מיישובי הגליל ולגרש את אש"ף מבסיסו בלבנון. כשיצאנו מלבנון האויב שלנו היה חיזבאללה, והאיום היה בעיקר על חיילי צה"ל. לכן האחיזה בטריטוריה כבר לא הייתה משמעותית. זו שאלה שרלוונטית גם היום: אם נכבוש שטח בלבנון, האם זה יסיר את האיום של חיזבאללה?

"אני לא בטוח שאחיזה בשטח תיתן מענה לכול, ואני גם לא בטוח שהציבור ישתכנע שבאמת זו התשובה. גם ההתנתקות לא באה בחלל ריק - על פי ראש הממשלה דאז אריאל שרון, היישובים לא סיפקו את ההגנה לעורף הישראלי, אלא הפכו להיות נטל. יש היום טכנולוגיות שהופכות את העורף לחזית ומערערות את התפיסה שלפיה שליטה בשטח היא המפתח לניצחון".

יצאנו מהרצועה וקיבלנו חמאסטן. אולי צריך לחשוב איך עושים את זה חכם.
"זה מקובל עליי. תראו, אין חלל ריק. כשישראל הצליחה לעצור את התקפות המתאבדים בשנת 2004, חמאס אימץ את הנושא הרקטי. חמאס לא יכול לקבל, לא יסכים לקבל ולעולם לא יקבל את קיומה של מדינת ישראל, נקודה. את חמאס כארגון צבאי צריך להשמיד. אני ארחיק ואומר שאפילו את חיזבאללה כארגון צבאי צריך להשמיד. אבל כאן נשאלת השאלה איך עושים את זה נכון.

"אגב, חמאס הוכיח לנו משהו די מעניין ב־7 באוקטובר: ההישרדות שלהם כישות ריבונית בעזה וההישרדות האישית של מנהיגי חמאס היא חסרת משמעות. הם רואים את עצמם חלק מתהליך מטא־היסטורי".

"הטראומה של המהגר"

נחזור לדמוקרטיה הישראלית. בשנתיים האחרונות היו הרבה שינויים לרעה בתחום של המינהל התקין, ולא נראה שהממשלה מתייחסת בכלל להחלטות היועמ"שית.
"אני מסתכל על מה שקורה היום מנקודת מבט היסטורית. למשל, על המינויים הפוליטיים ששלטו כאן בתקופה שקדמה למהפך 77', ועד כמה הדברים הללו נראו טבעיים.

"באביב 2023 לימדתי סמינר לדוקטורנטים בארה"ב ושמתי לב שמדעני מדינה שם נוטים לדבר בקול אחד ויש להם נטייה דטרמיניסטית. זאת אומרת, נקודת המוצא שלהם היא שמכאן רק ילך ויהיה יותר גרוע. מבחינתם ממשל טראמפ היה הגרוע ביותר בארה"ב. אבל כשאנחנו מסתכלים על מדינות, יש להן יכולת די מרשימה לשקם את עצמן, ואכן היו שינויי שלטון וביידן הדמוקרטי בא אחריו".

ראשית, טראמפ עשוי לחזור. שנית, יש מדינות שבהן הגלגל הלך לאחור. נניח בהונגריה ויקטור אורבן חירב את עצמאות מערכת המשפט וזו לא בהכרח תוכל להיבנות שוב.
"תלוי באיזה טווח זמן. כשאנחנו מסתכלים על הונגריה ועל מדינות אחרות שעברו תהליכי דמוקרטיזציה מהירים אחרי קריסת הגוש המזרחי, יש להן מסורת אחרת משלנו. אני מבין שיש רבים שכועסים וחרדים מהמצב כיום, ומדברים על עזיבת הארץ. אני לא מבקר את ההחלטה אבל כן אגיד משהו בנימה אישית: כאזרח אמריקאי וכמי שחזר לכאן אחרי 20 שנה בחו"ל, אנשים לא מביאים בחשבון את הטראומה של המהגר. יהיו כאלה שיהגרו ויצליחו אבל מרביתנו לא כאלה".

מה קרה לך באופן אישי?
"בשנת 2015 סטודנטים מהתנועה Justice for palestine פרצו לאירוע שארגנתי באוניברסיטה כראש המכון ללימודי ישראל. זה התגלגל לכדי איומים על חיי ולכן במשך שנים הלכתי לאוניברסיטה עם נשק. הם גם הגישו תביעה נגדי לאוניברסיטה בטענה שאני גזען. נקודת השבר שלי הייתה ברגע שהבנתי שהאוניברסיטה שבה עבדתי שנים רבות זרקה אותי מתחת לגלגלים. לא ראו אותי ממטר. התביעה הסתיימה כמובן בלא כלום".

כשאתה מסתכל על ישראל של היום, אנחנו עוברים תהליך של נסיגה דמוקרטית?

"זה קיים. אנחנו חווים תהליך שבו יש ניסיון לקעקע חלק מההיבטים של הדמוקרטיה, כמו הפרדת הרשויות או עצמאות הרשות השופטת. מנגד, ישראל היא בהחלט דמוקרטיה - פגומה, נכה, אבל דמוקרטיה. עדיין יש לנו את רוב החירויות של משטרים דמוקרטיים בעולם. לכן בעיניי לא צריך לאמץ ראיית עולם סופר־פסימית".

מה הקשר בין התפרצות של משברים במדינה לבין נסיגה דמוקרטית?
"משבר באשר הוא יוצר הזדמנויות למנהיגים אוטוריטריים לאחוז יותר כוח. אפילו בתקופת הקורונה ראינו פגיעה בחירויות אזרחיות בסיסיות. אבל הציבור הישראלי חי על יסודות תרבותיים של מחלוקת ופעילות פוליטית. לכן בעיניי מי שינסה לחרב את הדמוקרטיה הישראלית יצטרך להשקיע מאמצים גדולים".

מה יקרה לדעתך אם על רקע תואנה של ניהול מלחמה הבחירות יבוטלו או יידחו באופן כלשהו?
"אני מאמין שליל גלנט הולך להיות חיוור ואומלל לעומת מה שיקרה פה".

עוד כתבות

מטוס אל על / צילום: עידו וכטל

אל על בתגובה לייצוגית: לא יכולנו לנצל את כוחנו בגלל כוחות השוק

חברת התעופה אל על הגישה את תגובתה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגדה בטענה לגביית מחירים מונופולסטיים בתקופת המלחמה ● לטענתה, היא לא הייתה יכולה לנצל את כוחה המונופוליסטי הנטען, כאשר בכל רגע חברות זרות יכלו לחדש את טיסותיהן לישראל

השפעת הבינה המלאכותית על שוק התוכנה / צילום: Shutterstock

ירידות חדות גם בת"א: הדוח האפוקליפטי על ה–AI שזרע בהלה בשווקים

המסמך הוויראלי של Citrini Research מתאר תרחיש עתידי תיאורטי שבו האצת ה–AI מטלטלת את שוק התוכנה, פוגעת בצריכה ומחלחלת למערכת האשראי ● התגובה השלילית לדוח בוול סטריט הגיעה גם לבורסה ת"א, שם מניות הביטוח - שהובילו את הירידות - איבדו כ–7%

בלון של היצרנית האוקראינית Aerobavovna / צילום: Reuters, Justin Yau

זולים וכמעט בלתי ניתנים ליירוט: הבלונים חוזרים לשדה הקרב

הבלונים, שמרחפים מעל זירות הלחימה כבר מימי המהפכה הצרפתית, שבים כעת לשטח כשהם מצוידים בבינה מלאכותית, חיישנים ויכולות אוטונומיות ● מאוקראינה ועד ארה"ב, הם משמשים לסיור, תקיפה ותקשורת - ומציבים חלופה זולה שמאתגרת גם מערכות הגנה מתקדמות

שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר, ובצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: עופר חג'יוב, שלומי יוסף

סערת הפטור ממע"מ: איגוד לשכות המסחר עתר נגד הצו החדש של סמוטריץ'

שר האוצר סמוטריץ' הכריז אמש על צו חדש שמרחיב את הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל-130 דולר, לאחר שהצו הקודם בגובה 150 דולר בוטל ע"י הכנסת ● איגוד לשכות המסחר, שעתר נגד הצו הקודם ונדחה, פנה הבוקר שוב לבג"ץ בבקשה לצו מניעה: "זה לא ויכוח על 20 דולר לכאן או לכאן - זו שאלה עקרונית של כיבוד הכרעת הכנסת"

ארז דגן, נשיא wayve / צילום: יח''צ wayve

עם נשיא ישראלי ומרכז בהרצליה: חברת הנהיגה האוטונומית שגייסה 1.2 מיליארד דולר

Wayve הבריטית השלימה גיוס לפי שווי של 8.6 מיליארד דולר לקראת השקת רובוטקסי בלונדון ● בסבב השתתפו יצרניות הרכב מרצדס בנץ, סטלנטיס וניסן, לצד ענקיות הטכנולוגיה אנבידיה, מיקרוסופט ואובר ● ל־Wayve יש נוכחות ישירה בישראל באמצעות משרד בהרצליה, ונשיא החברה הוא ארז דגן הישראלי

רעיה שטראוס בן דרור / צילום: תומס סולינסקי

שתי ההשקעות שסידרו לרעיה שטראוס 350 מיליון שקל

עסקת הרכישה של קבוצת אקרו והנפקתה הצפויה של ב.ס.ר הנדסה, מניבות ערך נאה עבור המשקיעה הוותיקה בחברות הנדל"ן, שמימשה את מניותיה בקבוצת שטראוס לפני כשני עשורים ● אותן מניות שמכרה שטראוס בן דרור בקבוצת המזון, שוות כיום קרוב ל–2 מיליארד שקל

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

עליות בוול סטריט; הביטקוין מטפס ב-5% והישראליות שצונחות

עליות באירופה ● בעקבות הדוחות -  אודיטי טק (איל מקיאג') הישראלית צונחת בעשרות אחוזים לשפל של כל הזמנים ● ענקית השבבים אנבידיה תדווח לאחר נעילת המסחר את תוצאותיה הכספיות - אלו ציפיות האנליסטים ● הביטקוין עולה ל-67 אלף דולר למטבע

מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל

170 אלף שקל בשנה בממוצע: הדוחות חשפו בונוס אדיר לטייסי אל על

גם בשנה שבה נפגעה משקל חזק, מלחמה באיראן והפרשה לקנס של רשות התחרות, הרוויחה חברת התעופה 403 מיליון דולר - ירידה של 26% מ–2024 ● הבונוס לכל טייס: מעל 170 אלף שקל ויותר מכפול מתחילת המלחמה ● והיכן מתכנן המנכ"ל להשקיע את המיליארדים שבקופה

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

התלונה לשב"כ וביטול טיסות הביזנס: הסכסוך שמאחורי קנס הענק של אל על

לגלובס נודע כי מאחורי הקנס בסך 110 מיליון שקל שקיבלה אל על מרשות התחרות בגין חסימת האנגרים, התנהל קרב שכלל האשמות של ארקיע למשרד רה"מ על אפליה באבטחת טיסות וביטול טיסות בביזנס לבכירים בשתי החברות ● מקורות בענף: אל על פעלה לסכל את התחרות, וחלק מההאשמות לא נכללו בהחלטת הרשות ● אל על: "דוחים מכל וכל את הטענה"

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

המסחר בת"א ננעל במגמה מעורבת; ירידות במניות הבנקים והנדל"ן

מדד ת"א 35 ירד ב-0.1%, מדד ת"א 90 עלה ב-1.2% ● מניות האופנה נחלשו, אחרי ששר האוצר הודיע על העלאת תקרת הפטור ממע"מ לחבילות עד 130 דולר ​​● וגם: אנבידיה תפרסם הלילה את תוצאותיה הכספיות - אלו ציפיות האנליסטים

אורן הולצמן, מנכ''ל ומבעלי אודיטי טק / צילום: יח''צ

הישראלית שצוללת בכ-50% במסחר בוול סטריט

חברת הטכנולוגיה לעולם היופי אודיטי טק צוללת במסחר בוול סטריט לשפל לאחר שסיפקה תחזית חלשה ● בחברה מייחסים את התחזית לאתגר בו היא נתקלה מול שותף הפרסום שלה, שהוביל לגידול בעלויות, ומעריכים כי הסוגיה תיפתר ● אורן הולצמן, מנכ"ל החברה: "זיהינו רק לאחרונה את שורש הבעיה, לוקח זמן להתאושש"

בעל השליטה באל על קני רוזנברג / צילום: גיא כושי ויריב פיין

אל על מציגה: רווח שנתי גבוה למרות איראן, הדולר והתחרות שמתגברת

חברת התעופה אל על דיווחה על רווח של כ-403 מיליון דולר בשנת 2025, המשקף ירידה של 26% ביחס ל-2024 ● החזרה ההדרגתית של חברות התעופה הזרות לישראל הגבירה את התחרות בשמיים והקטינה את נתח השוק של אל על

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

ההערכה בישראל: תקיפה אמריקאית באיראן - בלתי נמנעת

הבית הלבן: "דיפלומטיה היא תמיד האפשרות הראשונה, אבל טראמפ מוכן גם להשתמש בכוח קטלני"; שר ההגנה האיראני: לא מחפשים מלחמה ● דיווח: ארה"ב תוכל לתקוף באיראן רק 5-4 ימים ברצף; טהרן מאיימת: "תיזהרו מטעות בחישוב"● דיווח: ישראל איימה על לבנון - "נתקוף בעוצמה אם חיזבאללה יתערב"; שר החוץ הלבנוני התריע: "חוששים מתקיפות ישראליות, שואפים לפעול דיפלומטית"● דיווחים שוטפים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לא רק הפטור ממע"מ: הסדקים בקואליציה מאיימים על הבטחות האוצר

ההפסד בהצבעה על המע"מ מסמן את הקושי הצפוי לסמוטריץ' בקידום צעדיו הכלכליים ● עתיד רפורמות החלב ומס הרכוש תלוי ביכולתו לגייס רוב בוועדות, בעוד ההתנגדות בקואליציה גוברת

קניות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

"אנשים גילו בבוקר שהם צריכים לשלם מס שלא לקחו בחשבון"

הכנסת הצליחה לבטל הלילה את הצו של שר האוצר סמוטריץ' להרחבת הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל-150 דולר ● מה קורה עם חבילות שכבר הוזמנו, איך נדע אם דרוש חיוב נוסף, ומהי תקרת הפטור עכשיו? ● גלובס עושה סדר

אילוסטרציה: shutterstock

החודש הכי חזק של מיטב אי פעם ושיא של 3 שנים בתעשיית הגמל

מנהל הגמל הגדול בישראל גייס בינואר 2.4 מיליארד שקל - הגיוס החודשי השלישי בגודלו אי פעם בתעשייה ● לעומתו ממשיכים אלטשולר שחם וילין לפידות לשלם את מחיר החולשה בתשואות ומאבדים מיליארדים למתחרים ● מנכ"ל מיטב גמל: "יש לנו יתרון תחרותי משמעותי"

מהו תיק ההשקעות האופטימלי? / אילוסטרציה: Shutterstock

תרחיש של פעם ב-25 שנה והסכנה לתיק המניות שלכם

ענקית המדדים MSCI חוששת שתיק המורכב מ־60% מניות ו־40% אג"ח עלול להוביל להפסדים בשנת 2026 - גם בעקבות אירוע נדיר שכמעט לא נראה ב־25 השנים האחרונות ● עם זאת, בשוק המקומי מעריכים כי הגדלת החשיפה למניות בטווח הארוך נכונה למשקיעים הישראלים

השופט דוד מינץ / צילום: שלומי יוסף

בג"ץ נגד המוסכים: "מרוויחים על חשבון המבוטחים"

בג"ץ דחה את עתירת המוסכים לחייב את חברות הביטוח לשלם על חלקי החילוף לפי מחירון של חברות יבוא חלקי החילוף לרכב (חלפים) - שגבוה במאות אחוזים ולפעמים יותר מ"מחיר השוק" ● השופטים תקפו את משרד התחבורה: "כשל שוק. מצב מעוות"

פעילי חיזבאללה / צילום: ap, Hussein Malla

גורם בחיזבאללה: אם ארה"ב תבצע "תקיפה מוגבלת" - לא נתערב

באיראן מדווחים כי שר החוץ עראקצ'י בדרך לז'נווה • טראמפ התייחס בנאום "מצב האומה" לאיראן, והבהיר: "לא אאפשר למקור מספר 1 של טרור בעולם להשיג נשק גרעיני" • הוא טען כי הטילים האיראניים יכולים לפגוע במדינות אירופה, וכי המשטר מנסה לשקם את תוכנית הגרעין • באיראן הגיבו: "הדברים שאמר - שקר אחד גדול" • בינתיים, הכוננות במזרח התיכון נמשכת • עדכונים שוטפים 

קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מאשימה: חברות סיניות כרו מידע מקלוד לפיתוח מודלים

בפוסט חריג בחריפותו שפורסם מטעם החברה אתמול, אנתרופיק טוענת כי שלוש חברות סיניות, פעלו באופן שיטתי כדי לשאוב מידע ממודל השפה שלה קלוד ● לפי אנתרופיק, החברות הקימו יותר מ־24 אלף חשבונות מזויפים וביצעו למעלה מ־16 מיליון פניות למערכת, בהיקף שהיא מגדירה כתעשייתי