אד סקיילר / צילום: Citi
את אד סקיילר אני פוגש לאחר שהשתתף בטקס של השלוחה הישראלית של ענקית הבנקאות וההשקעות קבוצת סיטי (Citigroup) לציון טבח ה־7.10. סקיילר, העומד בראש מערך שירותי תאגידים וקשרי חוץ (Enterprise Services and Public Affairs) בסיטי, הגיע לביקור תמיכה בישראל ולגילוי אבן הפינה לשטח חדש עבור מעבדת החדשנות של הבנק, שנבנית בימים אלו. זו הפעם החמישית שסקיילר מבקר בארץ, והשנייה שלו בתפקיד הנוכחי בסיטי בנק. הוא מספר שהוא נפעם בכל פעם מחדש מהחדשנות הישראלית.
● ניתוח | הטיעונים מאחורי ההחלטה המפתיעה ולאן הולכים מכאן? 5 הערות על הורדת הריבית הדרמטית בארה"ב
● ניתוח | ישראל בדרך לפער היסטורי מול ארה"ב. מה זה יעשה לשקל?
"יש כאן פוטנציאל אדיר, כוח עבודה מדהים וכלכלה שמראה איתנות לאורך זמן. כשאתה מסתכל על החדשנות בהייטק ועל ענקיות שרוכשות סטארט־אפים, אתה רואה משהו גדול מאוד", הוא אומר.
ולא מדובר רק באמונה שלו בהייטק, אלא גם בענפים נוספים. "פגשנו אנשים גם מתחומי הביטוח והבריאות שמנסים להביא חדשנות לתחומם. ההיבט הזה ניכר כאן בכל פינה. אנשים בישראל מנסים להסיר מכשולים בתחומים שלכאורה אין בהם מקום לשיפור אך הם מוצאים כיוון חדש במטרה להפוך ענף לטוב יותר".
"איך אפשר לא להיות אופטימי לגבי ישראל?"
כבר כמעט שנה שישראל נמצאת במלחמה, הצמיחה מעלה סימני האטה, הגירעון תופח, והאינפלציה מאיימת לזנק מחדש. אבל למרות כל זאת, סקיילר מסתכל על הכלכלה הישראלית ורואה בעיקר הזדמנות. הוא אופטימי לאורך כל השיחה שלנו, משוכנע שזה רק עניין של זמן עד שנחזור למסלול הצמיחה החזקה. אגף המחקר בבנק האמריקאי סיטי, סיפק לאחרונה ניתוח על המצב הכלכלי הנוכחי של ישראל לפיו הצמיחה של ישראל בסוף השנה תעמוד על 1.6% בהשוואה לשנה שעברה. זו צמיחה ריאלית שלילית אמנם אבל בסיטי מעריכים שב־2025 כבר נראה בריבאונד עם צמיחה של 4.9%.
מבחינת הגירעון, בסיטי מעריכים כי נגיע ל־7.6 אחוזי תוצר עד סוף השנה, מעל ליעד הגירעון של משרד האוצר אמנם (6.6%). בבנק סקפטיים לגבי הכוונה של הממשלה להעלות מסים או לרסן את הוצאותיה ומעריכים כי חוסר היכולת, או הרצון, של המדינה לתקן את הפער במאזן התשלומי, הוא הגורם המשמעותי שהביא להפחתות דירוגי האשראי שכבר נרשמו בישראל, וגורם סיכון גם במבט לעתיד.
אבל כשסקיילר מסתכל על הנתונים הללו, הוא פחות מתרגש, ומתעקש להתמקד ביום שאחרי המלחמה. "אני מאוד אופטימי לגבי ישראל. איך אפשר שלא? אני לא מסתכל רק על נקודת הזמן הנוכחית. ישראל חווה את אחת ההתקפות הקשות שידעה, אנשים מפונים מבתיהם וחלק גדול מכוח העבודה מצוי בצבא. צריך לראות את ישראל לפני המלחמה ובשנים האחרונות - יחס החוב שהלך וירד, הפוטנציאל הכלכלי. ישראל היא פוטנציאל להשקעות זרות ובדרך כלל הימור בטוח. לכן אנחנו בונים כאן את המעבדה שלנו. אנחנו רואים פה המון פוטנציאל. אנחנו בונים פה מעבדה בשטח עצום ולא הולכים לשום מקום, להיפך. יש לנו יותר אנשים במעבדת החדשנות מאשר אלו העוסקים בעסקים".
"מה שחשוב לכלכלה הוא סיום המלחמה"
סקיילר מוסיף ש"לעיתוי המלחמה, זמן קצר יחסית לאחר הקורונה, בוודאות יש השפעות, אך עדיין אתה רואה שהכלכלה של ישראל מראה סימני התאוששות לאורך השנה האחרונה, וזה אומר הרבה על ישראל". הוא מציין לחיוב את הצריכה הפרטית שעלתה בצורה חזקה לאורך השנה. ההשקעות שהחלו לחזור לאיטן והפעילות הכלכלית, שלמרות הזעזוע, מתפקדת.
אתם פועלים בהמון מקומות בעולם. לא פעם גופים בינלאומיים מקבלים קריאות דווקא להחרים את ישראל ולא לפעול בתוכה, האם קיבלתם קריאות כאלו?
"לא, אני לא שמעתי על כך אצלנו, תראה, אנחנו פועלים ביותר מ־100 מדינות, ואנחנו גם פועלים באוקראינה. יש לנו לקוחות כאן והמטרה שלנו היא לעזור להם, ולתת להם שירות. ישראל היא מרכז משמעותי לטכנולוגיה. לכן, כל כך הרבה חברות רוצות לפעול כאן, וגם אנחנו".
במה אתה חושב שישראל צריכה להתמקד כרגע?
"לדעתי מה שחשוב כעת לכלכלה הוא סיום המלחמה, יש כרגע דברים חשובים יותר מהכסף עצמו והוא ההתאוששות מהמלחמה, אנשים עדיין מפונים מביתם וכסף ממשלתי שצריך ללכת לשם עדיין מושקע במלחמה. סיום המלחמה יעזור גם לדברים נוספים, כמו חברות תעופה שיחזרו לישראל ויורידו את האינפלציה כאן".
אם יתרחש מיתון בארה"ב הוא יהיה קל
ביום רביעי בערב, יו"ר הפדרל ריזרב הכריז סוף סוף על ההחלטה שהשוק חיכה לה: הורדת ריבית של 0.5 נקודות האחוז. הראיון עם סקיילר התקיים לפני ההחלטה והוא לא סיפק תחזיות לגביה. ובכל זאת, הוא התייחס לאחד החששות המרכזיים שהובילו להורדת הריבית האגרסיבית - החשש שהכלכלה הגדולה בעולם תידרדר למיתון. "גם אם ארה"ב תיכנס למיתון בקרוב, כלומר תרחיש הנחיתה הרכה לא יתממש, המיתון לא יהיה חמור. יש לנו ביטחון ברור בכלכלה האמריקאית".
בינתיים השווקים משדרים אופטימיות חזקה למדי. מה אתה מעריך שצפוי לנו?
"שוק המניות היה עד כה חזק במיוחד. בארה"ב, כמו בישראל, הגיעו השקעות זרות בהיקפים גבוהים. אני חושב שנוכל לראות את השווקים עולים גם במקרה של מיתון קל. יש אפשרויות נהדרות להשקעה, ושוק המניות עשוי לעלות בשל כך.
"בנוסף, לבחירות יש משמעויות נרחבות על הכלכלה האמריקאית", אומר סקיילר. "זה חייב להיות כך, יש שני מועמדים עם מדיניות שונה זו מזו, החל מהגישה למיסוי ועד למדיניות חוץ".
האם יש ענף מסוים שאתה חושב שכדאי לשים לב אליו?
"בהחלט. כל מה שנוגע ל־AI, כל תחום הסייבר והטכנולוגיה ממשיך לפרוץ גבולות ומושך עניין רב מצד משקיעים. זה בום שמתרחש כבר כמה שנים ולא נראה שהוא עומד להסתיים. החדשנות בתחום הזה ממשיכה להוות גורם משמעותי להשקעות. אנחנו רואים שתחום התשתיות הטכנולוגיות והאבטחה שלהם, רלוונטי לכל תחום בחיים שלנו, בין אם זה אנרגיה, תחבורה ופיננסים. כל חברה בעלת תמריץ לפעול בתחום ולשמור על מה שיש לה".
הוא מזכיר את התקלה של קראוד־סטרייק (CrowdStrike) מיולי האחרון שכונתה "תקלת הסייבר הגדולה בעולם" שגררה שיבושים נרחבים בשירותים ברחבי העולם, כולל בישראל. סקיילר הדגיש כמה תחום הסייבר פעיל ורלוונטי יותר מתמיד.
"חייבים לשלם את החוב הפדרלי"
סקיילר הוא אחד האנשים הוותיקים והבכירים בתעשיית הפיננסים האמריקאית. הוא בעל רישיון בעריכת דין במדינת ניו יורק, בוגר אוניברסיטת פנסילבניה היוקרתית ובעל תואר במשפטים מבית הספר של אוניברסיטת פורדהאם. לסיטי הוא הצטרף לפני כעשור, אך עוד קודם לכן, בין השנים 2002־2010, שימש בשורת תפקידים תחת ראש עיריית ניו יורק המיתולוגי מייקל בלומברג. בתפקיד האחרון שלו לצדו של בלומברג, הוא פיקח על ביצועי הסוכנויות התפעוליות המרכזיות של העיר, והיה נציגה במשא ומתן עם גופים שונים בנושאי תקציב, חקיקה ועבודה. הוא פיקח על ארבעה תקציבים עירוניים מאוזנים ובזמן.
אולי זו הסיבה שנושאי מדיניות תקציבית, גם בישראל וגם בארה"ב מעסיקים אותו כל כך. מעל ארה"ב מרחבת עננת החוב כבדה בהיקף של יותר מ־35 טריליון דולר. החוב הזה כבר גרר הורדת דירוג אשראי לארה"ב על ידי חברת S&P. "לממשל הפדרלי אין לכאורה השלכות מכך שהוא נכנס לחוב", אומר סקיילר. "אבל אנחנו יודעים שהחוב צריך להיות משולם בסופו של דבר. החוב הלאומי רק הולך וגובר, ואני מקווה שקובעי המדיניות בארה"ב ייקחו זאת בחשבון".
האם לדעתך זהו צעד בר ביצוע?
"זה נעשה בעבר, ובשנות ה־90 הצליחו להוריד את הגירעון ואת החוב הכבד. אז אני חושב שזה בהחלט בר ביצוע, אבל צריך לרצות לעשות את זה. זה לא טוב למדינה שהגירעון הולך וגדל".