לשכת התעסוקה בחולון / צילום: איל יצהר
12 גופים שונים האחראיים על השמה, הכשרה מקצועית וקישור בין עובדים למעסיקים יאוחדו לגוף מרכזי אחד שירכז את הידע המקצועי והטיפול בפועל בעובדים, כך על-פי טיוטת חוק ההסדרים שפורסמה במוצאי שבת. עם זאת, נושא קריטי אחד עוד לא הוכרע: תחת איזה משרד יישב הגוף המאוחד?
● הפרטת נמל אשדוד ומס חדש על הבנקים: טיוטת חוק ההסדרים נחשפת
● פיקוח הדוק על הפנסיות והתשלום למילואימניקים: האוצר דוחף לשינויים מבניים בניהול תקציב הביטחון
על-פי הפירוט בטיוטת חוק ההסדרים, קיימים היום לא פחות מ-12 גופים שונים בממשלה האחראיים על נושא התעסוקה. אלה הם שירות התעסוקה (משרד הכלכלה), אגף מעסיקים (משרד הכלכלה), רשות ההשקעות (משרד הכלכלה), מסלולי הון אנושי ברשות החדשנות (משרד הכלכלה), מרכזי ההכוון התעסוקתי (משרד העבודה), המכון הממשלתי להכשרה בטכנולוגיה ומדע (משרד העבודה), מיזם Co-impact, שנת מעבר ותעסוקת אזרחים ותיקים (המשרד לשוויון חברתי), אגף שיקום תעסוקתי (משרד הביטחון), אגף תעסוקה ולימוד עברית (משרד הקליטה והעלייה), חינוך טכנולוגי על-תיכוני (משרד החינוך), אגף תעסוקת רווחה (משרד הרווחה) והכוון לצעירים (משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי). בנוסף, גם ביטוח לאומי יוכפף במידה מסוימת לגוף החדש, משום שקבלת דמי האבטלה תותנה בתוצאות ההכוון התעסוקתי שהוא ייתן.
על-פי הצעת האוצר, כל אלה יאוחדו תחת מספר אגפים של אותו המשרד, כאשר הגוף המקצועי שיכווין זאת יהיה שירות התעסוקה נמצא כיום תחת משרד הכלכלה. השאיפה באוצר היא כי האיחוד יסיים את החלוקה המלאכותית בין משרד הכלכלה והתעסוקה, שהובילה לנסיגה של 44% בהכשרות המקצועיות בשנת 2023. אך טיוטת החוק אינה מכריעה בשלב זה בשאלה הפוליטית של איזה משרד יקבל את האחריות על הנושא.
"מקשה על מדיניות אחידה"
על-פי דברי ההסבר בטיוטת חוק ההסדרים, "במשך השנים ולאור אתגרי המשק הישראלי בשילוב אוכלוסיות מעוטות השתתפות בשוק העבודה, גופים ממשלתיים רבים החלו לספק מענים יזומים נקודתיים לאוכלוסיות אלה. כיום קיימות תוכניות תעסוקה ממשלתיות רבות, המופעלות על-ידי מגוון גופים: שירות התעסוקה, משרד העבודה, משרד הכלכלה, משרד החינוך, רשות החדשנות, משרד העלייה והקליטה, משרד הרווחה, משרד הבריאות, המוסד לביטוח לאומי, המשרד לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה, משרד הנגב הגליל והחוסן הלאומי, משרד הביטחון ועוד".
לדברי האוצר, הדבר "מקשה על פיתוח מומחיות, מדיניות אחידה בתחום ויצירת קשרי מעסיקים לצורך הכוון והשמה, מייצר כפילות ובזבוז משאבים רב ומוביל למענה מסורבל ולא מיטבי לאוכלוסיות היעד השונות עבורן קיימים מגוון תרחישי פנייה אפשריים, כתלות בגורמים אליהם הן פונות ולידע שיש להן בנוגע לזכויותיהן".
בעיות נוספות הן קשיים בהעברת מידע בין הגופים השונים. גם המתודולוגיות שהגופים השונים משתמשים בהן הן שונות, ובכך לא מתאפשר לממשלה להבין מה מצב שוק התעסוקה בפועל. וזה, לדברי האוצר, מביא בסופו של דבר ל"איכות השירות הנמוכה אותה חווים דורשי העבודה".