רשות המסים איתרה לאחרונה שש עסקאות במטבעות דיגיטליים שלא דווחו לה, וסכומי המס הנגזרים מהן עולים על 150 מיליון שקל שאמורים להיכנס כעת לקופת המדינה - כך נחשף בעתירה שהוגשה נגד הרשות מצד סגן מנהלה לשעבר, גידי בר־זכאי, כיום בעלי התוכנה שבאמצעותה איתרה הרשות את אותן עסקאות. בסך־הכול נחשפו באמצעות התוכנה כ־14 עסקאות ששוויין הכולל הוא יותר ממיליארד שקל, וזאת בתקופה של חמישה חודשים בלבד. לאחרונה, עם זאת, סיימה הרשות את ההתקשרות עם החברה.
● פרשנות | ואף מילה על מס ירושה: מה נותר מחוץ לגזירות של האוצר
● משרד האוצר בדרך לגזירות דרמטיות. על הפרק: מיסוי קרנות השתלמות, קיצוץ בפנסיות ושחיקת הנטו במשך שלוש שנים
בעתירה שהגיש בר־זכאי, מייסד ומנכ"ל חברת Bittax שפיתחה את התוכנה, הוא טוען כי רשות המסים הפסיקה במפתיע את ההתקשרות עמו, הפרה את ההתחייבות ללא הצדקה ואף חשפה את הסודות המסחריים שלו כאשר פתחה במכרז לקבלת שירותי תוכנה דומים מספקים שונים. ההליך המשפטי מתקיים בימים אלה בבית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים.
המסחר בקריפטו: 2.2 טריליון דולר
לפי נתוני אתר CoinMarketCap, שוק המטבעות הדיגיטליים, ששוויו הכולל כ־2.2 טריליון דולר, מגלגל מסחר בהיקף מוערך של כ־68 מיליארד דולר ביום בממוצע, באמצעות אלפי זירות מסחר בעולם. המטבע המוביל בשוק מאז 2009 ועד היום הוא הביטקוין, שנסחר ביממה האחרונה במחיר ממוצע של כ־63.5 אלף דולר.
המסחר מתנהל באמצעות אלפי בורסות קריפטו בעולם, ורשות המסים בישראל מנסה להגיע כבר שנים אל הרווחים הישראלים המסתובבים שם החייבים במס. לפי עמדת הרשות שפורסמה ב־2018, המשקיעים במטבעות הדיגיטליים מחויבים במס רווחי הון בגובה 25%, כל עוד פעילותם אינה עולה לכדי עסק.
במבצעים שונים שקיימה רשות המסים בשנים האחרונות היא ניסתה לאתר ולמפות את השחקנים הישראלים בשוק. בין היתר, נשלחו בעבר למחזיקי ארנקים דיגיטליים מכתבי דרישה לדיווח על כל נכסיהם והכנסותיהם, וכן נעשו פניות לבורסות למסחר במטבעות קריפטוגרפים בישראל ובעולם על־מנת לקבל מידע על ישראלים הסוחרים במטבעות אלה.
במקביל, לרשות המסים מגיע כל העת מידע מתוקף תקנות ה־IRS על כספים וחשבונות של ישראלים ברחבי אירופה, ומידע נוסף מכוח הסכם ה־FATCA ממס ההכנסה בארה"ב על רכוש ונכסים של ישראלים בארה"ב.
בינואר השנה אף נכנס לתוקף "נוהל מיסוי רווחי קריפטו", שאיפשר לבעלי רווחים ממטבעות וירטואליים לדווח על הכנסותיהם ולשלם את המס המתחייב עליהם ישירות לחשבון בנק של רשות המסים. במסגרת הנוהל, שהיה אמור להיות בתוקף במשך חצי שנה בלבד, הוגשו עד כה בקשות בהיקף של עשרות מיליוני שקלים. הנוהל הוארך עד 31 בדצמבר 2024 בשלב זה.
ואולם כל המהלכים הללו עדיין לא הספיקו לחשיפת ההון המתגלגל בזירת הקריפטו. רבים מהפעילים בזירת הקריפטו כלל לא דיווחו על הכנסותיהם ואחרים דיווחו בחסר, כאשר התוצאה היא אובדן של מיליארדי שקלים בגבייה.
בדוח שפורסם בינואר השנה הקדיש מבקר המדינה פרק לטיפול בעבריינות בזירת הקריפטו, תוך שהוא מציין כי על אף שכ־200 אלף ישראלים סוחרים במטבעות וירטואליים - בשלוש שנים נערכו 15 חקירות בלבד בתחום זה, מספר נמוך ביותר בתחום הנחשב לבעל סיכון גבוה להעלמות מס.
מכתב אנונימי שהילך אימים על רשות המסים?
על הרקע הזה, ברשות המסים בחנו שימוש בטכנולוגיות שיסייעו לאיתור פעילות קריפטו לטובת העמקת גביית המס בזירה. בעתירה שהגיש בר־זכאי נגד רשות המסים, נטען כי החיפוש הזה הוביל אל החברה בבעלותו ואל התוכנה שהוא פיתח: תוכנת ביטקס.
בר־זכאי, ששימש בעבר כסמנכ"ל לעניינים מקצועיים ברשות המסים, פרש מתפקידו ב־2009 על רקע חקירת "פרשת המינויים" ברשות. ב־2011 הוא הורשע במסגרת הסדר טיעון בעבירת הפרת אמונים, והוטלו עליו עבודות שירות. מאז ייסד בר־זכאי חברת ייעוץ מס לבעלי הון ויחידים, וכן פיתח התמחות ייחודית בתחום מיסוי המטבעות הדיגיטליים והקים את חברת Bittax.
בעתירה, שהוגשה באמצעות עורכי הדין עופר צור, יצחק לזר, דניאל בר לב ולינוי אבישי ממשרד גורניצקי ושות', טוען בר־זכאי כי רשות המסים הפרה את התחייבותה להתקשר איתו כ"ספק יחיד" ללא הצדקה, רק בשל "מכתב אנונימי" שנשלח אל הרשות נגד ההתקשרות.
תוכן המכתב אינו ידוע, אולם בעקבותיו, נטען, הוחלט על עריכת מכרז לבחינה אם ישנם ספקי תוכנה נוספים שיכולים לתת את אותו שירות. הבעיה, לטענת בר־זכאי, היא שהרשות חושפת את הסודות המסחריים שלו בפני מתחרים שלא הייתה להם הטכנולוגיה הנדרשת אלמלא נחשפו לתוכנה שלו.
בעתירה מגולל בר־זכאי את ההתקשרות של החברה בבעלותו עם רשות המסים. לטענתו, הרשות פנתה להתקשרות מול החברה כ"ספק יחיד". לטענת בר־זכאי, הוא נדרש על־ידי רשות המסים לחדול מלייצג נישומים בענייני מטבעות דיגיטליים כרואה חשבון, נוכח ניגוד העניינים הפוטנציאלי (לכאורה) שעשוי להתקיים. בעקבות ההסכמה, נטען, "החלה רשות המסים להשתמש בתוכנה בפועל, ובכלל זאת קידמה הליכי שומה לטובת חקירה והפקת שומות אמת בסכומים העולים על 150 מיליון שקל, שאמורים להגיע לקופת הציבור".
ואולם, לטענת בר־זכאי, הרשות הפסיקה במפתיע את ההתקשרות עמו. לטענתו, התגלה לו בדיעבד כי הסיבה לכך היא פנייה אנונימית אשר תוכנה מוסתר, אך במסגרתה נעשה ככל הנראה ניסיון פסול להלך אימים על הרשות על־מנת לסכל את התקשרותה עמו.
"היחידים שיש להם אינטרס לשלוח מכתב אנונימי כזה הם מעלימי מס ומי שמסייע בידם", כותב בר־זכאי בעתירה. לטענתו, "על יסוד אותה פנייה אנונימית, בחרה הרשות 'לקבור' הליך ארוך ואינטנסיבי שארך חודשים ארוכים, במסגרתו נחשפה רשות המסים למידע רגיש, סודי ומסחרי ביותר של העותרים ושל תוכנת ביטקס, ולמעשה לליבת הקונספט שעומד בבסיס התוכנה".
עוד טוען בר־זכאי כי על פניו התנהלות הרשות אינה תקינה ואינה סבירה, ומגלה שרשרת של פגמים מינהליים קשים. בעתירה הוא מבקש מבית המשפט לחייב את רשות המסים לחשוף בפניו את כלל המסמכים הקשורים להליך ההתקשרות שהתנהל בינו לבין הרשות, לרבות הפנייה האנונימית נגד ההתקשרות עמו, זאת כדי לאפשר לו לתקוף את ההחלטה.
בתגובה לעתירה העבירה רשות המסים לבר־זכאי חלק מהמסמכים שביקש בה, אך הוא הודיע לבית המשפט כי המסמכים שהועברו אינם מספיקים. לרשות המסים ניתנו 30 ימים להגיב להודעתו.
מרשות המסים נמסר בתגובה: "מאחר שמדובר בהליך משפטי, נמסור את התייחסותנו בבית המשפט".
