גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אוהדי ישראל ושלדים בנאסד"ק: חברות הביומד מחפשות אפיקי מימון חדשים

קרנות הביומד המקומיות כמעט התייבשו, משקיעים נרתעים מהתחום שהישראלים הכי חזקים בו - מכשור רפואי, ובשוק מזהירים: ישראל מאבדת את ההזדמנות להוביל בתחומים שנולדים ממש עכשיו, כמו AI לפיתוח תרופות ● איפה בכל זאת נמצא הכסף?

חברות הביומד מחפשות אפיקי מימון חדשים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי
חברות הביומד מחפשות אפיקי מימון חדשים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

בספטמבר 2023 הודיעה קרן פיטנגו הלת'טק על סגירה ראשונה לקרן של 175 מיליון דולר, ייחודית בנוף של אותה שנה. "אנחנו רואים עוד קרנות נערכות לקראת סגירות", אמר אז באופטימיות עומר גביש, שותף תחום מדעי החיים בפירמת PWC. מה שקרה רק מעט זמן אחר כך כולנו זוכרים.

היזם שמפתח תרופה מהתאים מהעור שלו אולי סידר לעצמו חיי נצח
●  בגיל 68 היא הטיסה את המסוק החשמלי הראשון, הפכה לאחת הנשים עם השכר הגבוה בנאסד"ק וכעת מנסה לקדם חיי נצח

מאז שפרצה המלחמה, לא נרשם עוד גיוס כזה לקרן ביומד ממוקדת ישראל. יוצאי דופן היו קרן קידרון פארמה, שגייסה 10 מיליון דולר לתחום הפמטק, קרן Edge שגייסה 15 מיליון דולר להשקעה בחברות בוגרות חממת מדקס פארמה, וקרן משותפת של שיבא וחברת אילקס גייסה 10 מיליון דולר. גופים כמו Team8, שגייסו בתקופה הזאת קרנות כלליות, הצהירו שביומד הוא אחד הוורטיקלים שלהם. מעבר לכך, שקט.

המלחמה אינה הסיבה היחידה לקושי לגייס קרנות. סביבת הריבית בארה"ב, המצב הכללי של שוק הביומד העולמי ואתגרים ייחודיים לשוק המקומי השפיעו גם הם. "הנתונים שלנו מראים קשר ברור בין התנועה בשוק האמריקאי למה שקורה בשוק הישראלי", אומר אבי חסון, מנכ"ל סטארט אפ ניישן סנטרל. "כשמדובר בתחום שמלכתחילה הגיוס בו קשה, התוצאה היא התייבשות".

גורם בשוק, שהעדיף לדבר בעילום שם, הצביע על הקושי המיוחד של הקרנות. "בעוד שחברה ישראלית יכולה לומר, המוצר או הרעיון שלנו כל כך טוב שכדאי לכם להשקיע למרות שאנחנו ישראלים, קרן ביומד ייעודית לישראל מוכרת רק את המותג 'ביומד ישראלי', וזה כרגע הרבה יותר קשה". אבל גם היכולת של חברות להתגבר על המחסור בהון סיכון באמצעות גיוס מקרנות זרות או מקרנות כלליות שמשקיעות מעת לעת בביומד היא מוגבלת.

 

הסקטור שמרתיע קרנות

אחד האתגרים בשוק הוא להתגבר על הרתיעה של קרנות כלליות מתחום המכשור הרפואי, שישראל חזקה בו. רוב האקזיטים הגדולים שנרשמו פה לאחרונה היו בסקטור הזה.

קרנות שאינן ייעודיות לביומד מתעניינות בעיקר בבריאות דיגיטלית בתעשיית הביומד, כי הן מרגישות שהן מבינות ויכולות לעזור בו, כפי שעולה מסקר שערכו טיראן רוטמן, מנכ"ל פרוסט אנד סאליבן בישראל, ותמיר מאירוביץ', מנהל פיתוח עסקי בחברה. הם אוהבים את העובדה שחברות בריאות דיגיטליות מעניינות רוכשים לא רק בתחום הביומד, אלא גם בחברות טכנולוגיה שאיתן הם מקושרים, ואת העובדה שהן מתנהגות יותר כמו חברות שהם מכירים.

אם כך, הקרנות הכלליות כנראה לא יצילו את תעשיית הביומד הישראלית, אלא רק פלח דק ממנה. ומה לגבי קרנות זרות? זו אופציה לא רעה למי שאכן מצליח לתפוס את תשומת לבן, אך יש גם גורמים המזהירים מתלות יתר בהן. כפי שאמר לנו אחד מהם: "קרנות המתמקדות בחברות ישראליות ראו המון מהן. הן יודעות איפה החברות הללו כושלות ומה הן צריכות, והשוק הישראלי לא יגיע רחוק אם יהיו פה רק קרנות ספורות כאלה".

עוד לפני המלחמה דובר בשוק על מחסור בחברות ביומד ישראליות טובות בשלבים מתקדמים. לכן קרנות הון הסיכון שגייסו את הונן כדי להשקיע בשוק הישראלי התחילו לחפש השקעות בחברות זרות, ולקרנות ביומד ייעודיות לישראל קשה לגייס.

מחסור במימון לקרנות ייעודיות לביומד הישראלי עלול לגזול מישראל הזדמנות לזרוח בתחומים חדשים שנולדים כעת. "למשל, AI לפיתוח תרופות הוא תחום שישראל אמורה להוביל בו, בזכות היכולות הייחודיות שלה בשני התחומים והיכולות יוצאות הדופן שלה בפעילות בין תחומית", אומר גורם בשוק. "אבל זה תחום שדורש הרבה הון, ואם לא יוזרם אליו כעת הון משמעותי, אנחנו עלולים לפספס את ההובלה. קרנות זרות לא יבואו לכאן להשקיע בחברות צעירות".

שפע של שלדים מחכים

במשבר של 2008, בהיעדר מימון מהשוק האמריקאי, פנו חלק מהחברות לשוק הסיני. היום הערוץ הזה לא צפוי להיות משמעותי מכמה סיבות: המתיחות בין סין לארה"ב, המצב הכלכלי בסין והאכזבה ההדדית משיתופי פעולה קודמים.

ב־2014, בהיעדר הון סיכון פנו לא מעט חברות לנאסד"ק, שנפתח בה חלון להנפקות. היום החלון הזה פחות פתוח, אבל לדברי גביש אפשר להגיע לכסף באמצעות מיזוגים הפוכים לשלדים בורסאיים בתחום הביומד, שנשארו בשפע מצונאמי ההנפקות של 2020־2021. "אנחנו מכירים חברות שמתכננות מהלכים כאלה", הוא אומר. האפיק הזה מאפשר הישרדות, אבל רק לעתים רחוקות מוביל לשגשוג, בשל הקושי להשיג הון רב בבת אחת, ואת הקשרים של המשקיעים הגדולים.

אבי חסון, מנכ״ל סטארט-אפ ניישן סנטרל / צילום: איל יצהר

חסון מציע אפיק נוסף: "יש פילנתרופיה אמריקאית שמתעניינת בתעשייה הישראלית ובביומד. הממשלה יכולה בצורה יצירתית לייצר מודלים שיכניסו אותה למשחק".

ד"ר ורדה שלו, מנהלת תחום רפואי ב־Team8, מסכימה: "יש עכשיו הזדמנויות ייחודיות ופתיחות של גורמים פרו־ישראלים בעולם, לעזור לחברה ישראלית". כמה גורמים הקימו קרנות חירום כמו קרן גשם שייסד טלאור זקש, שותף־מנהל של קרן ההון סיכון eHealth Ventures, או קרן ההשקעות המהירות של NFX. שתיהן הצהירו שישקיעו גם בתחום הרפואי, אך בפועל לא ביצעו הרבה השקעות כאלה.

שיעור ממשבר 2008

בתקופות משבר קודמות, כמו ב־2008־2009, המימון הממשלתי לחברות צעירות מנע את התרוקנות הסקטור גם כשהיה חסר הון סיכון מהקרנות. הפירות נקצרים עכשיו, למשל באקזיטים של החברות V-Wave או קרטיהיל, שתיהן נוסדו ב־2009.

האם ישראל תצליח לעשות זאת גם עכשיו? חנן ברנד, מנהל חטיבת ההזנק ברשות החדשנות, סבור שכן. "שליש מהכסף של רשות החדשנות מוקצה לביומד, לעומת 13% בשוק הפרטי", הוא אומר. ובשנים האחרונות גם בתי החולים נכנסו לתמונה. הגב ההוני והלוגיסטי שלהם מוזיל מאוד את עלויות ההפעלה של חברות צעירות.

בימים אלה נערך מכרז חדש לחממות הטכנולוגיות, וברנד מבטיח שגם כעת יש עניין רב מצד הגורמים המובילים בתעשיית הביומד העולמית, בעיקר מצד משקיעים שכבר מכירים את ישראל. "האקזיטים הגדולים במכשור רפואי משפיעים לטובה", הוא אומר. "הם מראים שישראל עוד על המפה".

עוד כתבות

בניין אנבידיה בישראל / צילום: אנבידיה

אנבידיה יוצאת להשקעת ענק בישראל. כל הפרטים

אנבידיה מתכננת להקים קמפוס חדש בצפון הארץ בגודל שינוע בין 80 ל-180 מ"ר ● לפי ההערכה החברה תוציא עד 500 מיליון שקל על רכישת הקרקע ועוד כ-1.5 מיליארד שקל על בניית הקמפוס החדש ● מדובר באחת מעסקאות הנדל"ן הגדולות ביותר בישראל שנוהלה אי פעם על ידי חברת טכנולוגיה זרה

חיסכון לכל ילד / אילוסטרציה: Shutterstock

מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתכנית חסכון לכל ילד, מי קופת הגמל שבראש?

נתוני ביטוח לאומי שמתפרסמים היום מראים כי מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתוכנית חיסכון לכל ילד ב-3.6 מיליון חשבונות, מאז שהחלה התוכנית ב-2017 ● אלטשולר שחם מובילים עם כמעט מיליון חשבונות חיסכון

טלי גוטליב, מהרן פרוזנפר / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות, תמר מצפי

סמוטריץ' רוצה מישהו מבחוץ לאגף התקציבים. איך יגיבו העובדים?

סמוטריץ' רוצה מישהו מבחוץ לאגף התקציבים ● הדיון בבג"ץ שלא היה אמור להתקיים ● ומחיר ההתחייבויות שמשרד החינוך שכח ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

ביה"ד קבע: רכיב לא מוצדק יכול להפוך תלוש שכר לפיקטיבי

ביהמ"ש קבע שתלוש שכר בו הופיע מרכיב "בונוס" אותו המעסיק לא ידע להסביר, הינו תלוש שכר פיקטיבי ● ביהמ"ש השלום בירושלים דחה תביעת בני משפחה שטענו לזכויות דיירים מוגנים וזכות בעלות בדירת מגורים ● בעל עירב את אישתו בעסקי החברה, האם היא זכאית לחלק ממנה בגירושים?

ספגטי ארבייטה / צילום: בנצי ארבל

בלי פוזה ובמחיר משתלם: מסעדה איטלקית תל אביבית ששווה ביקור

ב"טברנה רומאנה" אף אחד לא בא להמציא את הגלגל, רק להציע אוכל טעים ומספק שלפעמים אף עולה על הציפיות ● המחירים הם חלק מהפאן

סא''ל איתי זמיר / צילום: פיקוד העורף

הקצין ששלח לנו התרעות של פיקוד העורף: "יש הבדל בין רקטה מעזה לבין מה שמגיע מאיראן"

עשרות אלפי התרעות שוגרו לציבור במהלך 12 ימי הלחימה מול איראן, בעוד מוקד פיקוד העורף טיפל בכמיליון פניות אזרחים ● ההתמודדות, אומר סא"ל איתי זמיר, שאמון על מערך ההתרעה, הייתה מוצלחת - אך "אי אפשר לנוח על זרי הדפנה" ● לאן נעלמה ההנחיה המקדימה, אילו לקחים הופקו מהמערכה - ומה מתוכנן לעשור הבא

ניב כרמי, מייסד פולוס-טק / איור: גיל ג'יבלי

לתפוס מחבלים מהאוויר: המיזם החדש של ההייטקיסט שהקים חברה שנויה במחלוקת ועזב לשוויץ

חברת פולוס־טק שהקים אחד ממייסדי NSO, ניב כרמי, מפתחת חיישן שמותקן על מל"טים ומזהה מחבלים על פי אותות רדיו מהטלפון - בלי לפרוץ למכשיר ● לגלובס נודע: מתקיימים מגעים עם מערכת הביטחון לשילוב הטכנולוגיה, שהחלה את דרכה בתחום החילוץ וההצלה

דונלד טראמפ, נשיא ארצות הברית פוסט ברשת Truth, 26.6.25 / צילום: ap, Michael Perez

חנינה בלי הרשעה: האם הנשיא יכול לחלץ את נתניהו ממשפט?

הקריאה של הנשיא האמריקאי להפסיק את משפט נתניהו העלתה לשיח את האפשרות שהנשיא הרצוג יעניק לו חנינה ● אלא שנתניהו טרם הורשע בדבר, מה שמקשה על כניסה למסלול הזה ● וגם: מה חשב בזמן אמת אהרן ברק על הרעיון?

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: ap, Evan Vucci

נעילה אדומה באירופה; טראמפ: מדינות יתחילו לשלם מכסים ב-1 באוגוסט

טראמפ הודיע כי 10 עד 12 מדינות יקבלו הודעה היום בנוגע לשיעור המכס שיוטל עליהן, וכי מכסים בטווח שנע בין 10% ל-70% ייכנסו לתוקף בתחילת אוגוסט ● דאקס מאבד 0.7%, קאק נסוג ב-0.9% והפוטסי נחלש ב-0.2% ● הביטקוין ירד ביממה האחרונה ב-0.6%, וכעת ערכו של מטבע אחד עומד על כ-108,870 דולר ● היום יום העצמאות בארה"ב - לא יערך מסחר בוול סטריט

פופקורן. ליאור פרנקל בשיחה עם אור רז / צילום: לירון ויסמן

רוצים לקדם את האינטרסים שלכם במקום העבודה? הטיפ שאסור לכם לדלג עליו

הפודקאסט הפופולרי פופקורן מגיע לגלובס במדור חדש על עולם העבודה • "אתם לא מבינים כמה בכירים עובדים בפוליטיקה ארגונית", אומר אור רז, מנכ"ל ובעלים של קבוצת לדעת, מלווה ומפתח מנהלים בחברות הייטק ופיננסים • בשיחה עם ליאור פרנקל הוא מסביר איך תצליחו להעביר את הקולגות שלכם צד בשולחן הדיונים ● פופקורן

יונדאי טוסון הייבריד 4X4 / צילום: יח''צ

מלחמת הסחר שולחת אלינו רכב חדש מאמריקה. האם הוא גם משתלם?

הגרסה האמריקאית של הטוסון, שהגיעה לישראל באדיבות מכסי טראמפ, מציעה תוספת מקום ומערכת הנעה היברידית חסכונית ● המחיר מציב לה אתגר שיווקי ● מבחן דרכים

הטריוויה השבועית / צילום: Shutterstock

ארבעה סוגי ירקות מכילים ניקוטין. באיזה מהם הכמות הגדולה ביותר?

מה מקור המילה ונדליזם, איך נקרא המטבע בגמביה ובאיזו קבוצת NBA ישחקו הישראלים בן שרף ודני וולף? ● הטריוויה השבועית

עופר ינאי, שחר גרשון, נדב טנא, נועם פישר / צילום: שלומי יוסף

מארבעה נשאר אחד: מאבקי הכוחות והכסף הגדול שטלטלו את מניית נופר אנרג'י

מצד אחד עופר ינאי, מייסד ובעלים אמביציוזי ששואף גבוה ולא נרתע מלבצע שינויים ● מולו צמד המנכ"לים של נופר, שהחזיקו מניות במאות מיליוני שקלים שאותן קיבלו מידיו במתנה ● גורמים בשוק מנתחים את שרשרת האירועים, שהובילו לסיום הדרמטי של השותפות ארוכת השנים בחברת האנרגיה המתחדשת נופר

זוהר לוי, מבעלי סאמיט ו'בעל הבית' החדש בפז / צילום: באדיבות סאמיט

בין פז לניו יורק: רואה החשבון שהקים אימפריית נדל"ן בחו"ל מסמן יעד רכישה חדש

אחרי שהסיט את פעילותה של סאמיט מגרמניה לארה"ב, והפך לבעל המניות הגדול בפז, לוטש זוהר לוי עיניים לנכסי חברת הנדל"ן האמריקאית דה זראסאי, שנקלעה למשבר חוב ● האם הצפת הערך הבאה של מי שיצר לעצמו הון של כ־2 מיליארד שקל בשני עשורים, תגיע משוק הנדל"ן של ניו יורק, שעד כה לא האיר לו פנים?

מייסדי רובינהוד. מימין: ולדימיר טנב, ובאיג'ו באט / צילום: ap, Mark Lennihan

וול סטריט סוף סוף מתגמלת את החברה של שני האאוטסיידרים שהפכו למיליארדרים

אפליקציית המסחר האמריקאית רובינהוד הגיעה לוול סטריט בסערה לפני כארבע שנים וספגה כישלון חרוץ ● סאגת מניות ה"מם" סיבכה את החברה עם הרגולטורים, היא נזקקה למיליארדי דולרים לערבויות ואף הגיעה לסף פשיטת רגל ● אבל מאז השפל ההוא, המניה זינקה ביותר מ־1,300%, הרווחים רק גדלים, והמוניטין השתקם

מצלמות לרחפנים של נקסט ויז'ן / צילום: יח''צ

המצלמה שהפכה את האלוף במילואים, ולא רק אותו, למיליונר כבד

המניה שזינקה ב־2000% בארבע שנים, המימושים שהניבו לבכיריה 800 מיליון שקל והאלוף במיל' עמירם לוין שרשם אקזיט עצום ● איך הפכה חברה ביטחונית קטנה מרעננה לאחד מסיפורי ההצלחה הגדולים של שוק ההון, והאם יש סדקים בחלום של נקסט ויז'ן?

זוהרן ממדאני, המועמד הדמוקרטי לראשות העיר ניו יורק / צילום: ap

המועמד שמסמל את "סופה של ניו יורק היהודית שאנו מכירים"

זוהרן ממדאני, המועמד הדמוקרטי לראשות העיר ניו יורק, צמח בעולם פריבילגי והגיח משם עם פוליטיקה רדיקלית וערימות של קסם אישי ● הוא מבטיח להוריד את יוקר המחיה ולמסות את האחוזון העליון ● אלא שעבור ישראל הנבחר המוסלמי מציג אג'נדה מדאיגה

בובות לבובו מוצגות לראווה בחנות של פופ מארט / צילום: Reuters, Oriental Image via Reuters Connect

חיוך מטריד ששווה מיליארדים: בובת הפרווה שהפכה לטרנד וכבשה את העולם

לבובו, הבובה הפרוותית בעלת הבעת הפנים המעט קריפית, הפכה ללהיט גלובלי - ולפריט חובה אצל סלבריטאיות על, כמו ריהאנה וקים קרדשיאן ● היצרנית, חברת פופ מארט הסינית, הכפילה את הכנסותיה ב־2024 ובסין כבר הזהירו מהתמכרות לבובה המעוצבת

נתב''ג. הישראלים חזרו להזמין חופשות / צילום: ap, Matias Delacroix

רוב החברות הזרות לא יחזרו לנתב"ג בקיץ. לאן בכל זאת תמצאו טיסה בפחות מ-200 דולר

על אף המספר המצומצם של חברות התעופה שפועלות כיום מנתב"ג, עדיין ניתן למצוא כרטיסי טיסה ברגע האחרון במחירים יחסית זולים, בעיקר ליעדים קרובים כמו קפריסין ויוון ● ייתכן שפתיחתו מחדש של טרמינל 1 באוגוסט יזרז את חזרתן של חברות הלואו קוסט, מה שיגדיל את היצע הטיסות

שלי הוד מויאל / צילום: חן מזרח

הכרישה החדשה: הדרך של היזמת שהייתה מעורבת כבר ב-27 אקזיטים

לפני 15 שנה אבא של שלי הוד מויאל נפטר בפתאומיות, והיא החליטה לעזוב את הקריירה בניו יורק ולחזור לארץ ● מאז היא הספיקה להקים קרן הון סיכון ובקרוב גם נראה אותה על המסכים בתוכנית "הכרישים": "במשך שנים הרגשתי שהיה לי הרבה מזל כשאנשים מסביבי העצימו אותי ודאגו לי - ורציתי לתת את זה גם לאחרים"