חברות הביומד מחפשות אפיקי מימון חדשים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי
בספטמבר 2023 הודיעה קרן פיטנגו הלת'טק על סגירה ראשונה לקרן של 175 מיליון דולר, ייחודית בנוף של אותה שנה. "אנחנו רואים עוד קרנות נערכות לקראת סגירות", אמר אז באופטימיות עומר גביש, שותף תחום מדעי החיים בפירמת PWC. מה שקרה רק מעט זמן אחר כך כולנו זוכרים.
● היזם שמפתח תרופה מהתאים מהעור שלו אולי סידר לעצמו חיי נצח
● בגיל 68 היא הטיסה את המסוק החשמלי הראשון, הפכה לאחת הנשים עם השכר הגבוה בנאסד"ק וכעת מנסה לקדם חיי נצח
מאז שפרצה המלחמה, לא נרשם עוד גיוס כזה לקרן ביומד ממוקדת ישראל. יוצאי דופן היו קרן קידרון פארמה, שגייסה 10 מיליון דולר לתחום הפמטק, קרן Edge שגייסה 15 מיליון דולר להשקעה בחברות בוגרות חממת מדקס פארמה, וקרן משותפת של שיבא וחברת אילקס גייסה 10 מיליון דולר. גופים כמו Team8, שגייסו בתקופה הזאת קרנות כלליות, הצהירו שביומד הוא אחד הוורטיקלים שלהם. מעבר לכך, שקט.
המלחמה אינה הסיבה היחידה לקושי לגייס קרנות. סביבת הריבית בארה"ב, המצב הכללי של שוק הביומד העולמי ואתגרים ייחודיים לשוק המקומי השפיעו גם הם. "הנתונים שלנו מראים קשר ברור בין התנועה בשוק האמריקאי למה שקורה בשוק הישראלי", אומר אבי חסון, מנכ"ל סטארט אפ ניישן סנטרל. "כשמדובר בתחום שמלכתחילה הגיוס בו קשה, התוצאה היא התייבשות".
גורם בשוק, שהעדיף לדבר בעילום שם, הצביע על הקושי המיוחד של הקרנות. "בעוד שחברה ישראלית יכולה לומר, המוצר או הרעיון שלנו כל כך טוב שכדאי לכם להשקיע למרות שאנחנו ישראלים, קרן ביומד ייעודית לישראל מוכרת רק את המותג 'ביומד ישראלי', וזה כרגע הרבה יותר קשה". אבל גם היכולת של חברות להתגבר על המחסור בהון סיכון באמצעות גיוס מקרנות זרות או מקרנות כלליות שמשקיעות מעת לעת בביומד היא מוגבלת.
הסקטור שמרתיע קרנות
אחד האתגרים בשוק הוא להתגבר על הרתיעה של קרנות כלליות מתחום המכשור הרפואי, שישראל חזקה בו. רוב האקזיטים הגדולים שנרשמו פה לאחרונה היו בסקטור הזה.
קרנות שאינן ייעודיות לביומד מתעניינות בעיקר בבריאות דיגיטלית בתעשיית הביומד, כי הן מרגישות שהן מבינות ויכולות לעזור בו, כפי שעולה מסקר שערכו טיראן רוטמן, מנכ"ל פרוסט אנד סאליבן בישראל, ותמיר מאירוביץ', מנהל פיתוח עסקי בחברה. הם אוהבים את העובדה שחברות בריאות דיגיטליות מעניינות רוכשים לא רק בתחום הביומד, אלא גם בחברות טכנולוגיה שאיתן הם מקושרים, ואת העובדה שהן מתנהגות יותר כמו חברות שהם מכירים.
אם כך, הקרנות הכלליות כנראה לא יצילו את תעשיית הביומד הישראלית, אלא רק פלח דק ממנה. ומה לגבי קרנות זרות? זו אופציה לא רעה למי שאכן מצליח לתפוס את תשומת לבן, אך יש גם גורמים המזהירים מתלות יתר בהן. כפי שאמר לנו אחד מהם: "קרנות המתמקדות בחברות ישראליות ראו המון מהן. הן יודעות איפה החברות הללו כושלות ומה הן צריכות, והשוק הישראלי לא יגיע רחוק אם יהיו פה רק קרנות ספורות כאלה".
עוד לפני המלחמה דובר בשוק על מחסור בחברות ביומד ישראליות טובות בשלבים מתקדמים. לכן קרנות הון הסיכון שגייסו את הונן כדי להשקיע בשוק הישראלי התחילו לחפש השקעות בחברות זרות, ולקרנות ביומד ייעודיות לישראל קשה לגייס.
מחסור במימון לקרנות ייעודיות לביומד הישראלי עלול לגזול מישראל הזדמנות לזרוח בתחומים חדשים שנולדים כעת. "למשל, AI לפיתוח תרופות הוא תחום שישראל אמורה להוביל בו, בזכות היכולות הייחודיות שלה בשני התחומים והיכולות יוצאות הדופן שלה בפעילות בין תחומית", אומר גורם בשוק. "אבל זה תחום שדורש הרבה הון, ואם לא יוזרם אליו כעת הון משמעותי, אנחנו עלולים לפספס את ההובלה. קרנות זרות לא יבואו לכאן להשקיע בחברות צעירות".
שפע של שלדים מחכים
במשבר של 2008, בהיעדר מימון מהשוק האמריקאי, פנו חלק מהחברות לשוק הסיני. היום הערוץ הזה לא צפוי להיות משמעותי מכמה סיבות: המתיחות בין סין לארה"ב, המצב הכלכלי בסין והאכזבה ההדדית משיתופי פעולה קודמים.
ב־2014, בהיעדר הון סיכון פנו לא מעט חברות לנאסד"ק, שנפתח בה חלון להנפקות. היום החלון הזה פחות פתוח, אבל לדברי גביש אפשר להגיע לכסף באמצעות מיזוגים הפוכים לשלדים בורסאיים בתחום הביומד, שנשארו בשפע מצונאמי ההנפקות של 2020־2021. "אנחנו מכירים חברות שמתכננות מהלכים כאלה", הוא אומר. האפיק הזה מאפשר הישרדות, אבל רק לעתים רחוקות מוביל לשגשוג, בשל הקושי להשיג הון רב בבת אחת, ואת הקשרים של המשקיעים הגדולים.
חסון מציע אפיק נוסף: "יש פילנתרופיה אמריקאית שמתעניינת בתעשייה הישראלית ובביומד. הממשלה יכולה בצורה יצירתית לייצר מודלים שיכניסו אותה למשחק".
ד"ר ורדה שלו, מנהלת תחום רפואי ב־Team8, מסכימה: "יש עכשיו הזדמנויות ייחודיות ופתיחות של גורמים פרו־ישראלים בעולם, לעזור לחברה ישראלית". כמה גורמים הקימו קרנות חירום כמו קרן גשם שייסד טלאור זקש, שותף־מנהל של קרן ההון סיכון eHealth Ventures, או קרן ההשקעות המהירות של NFX. שתיהן הצהירו שישקיעו גם בתחום הרפואי, אך בפועל לא ביצעו הרבה השקעות כאלה.
שיעור ממשבר 2008
בתקופות משבר קודמות, כמו ב־2008־2009, המימון הממשלתי לחברות צעירות מנע את התרוקנות הסקטור גם כשהיה חסר הון סיכון מהקרנות. הפירות נקצרים עכשיו, למשל באקזיטים של החברות V-Wave או קרטיהיל, שתיהן נוסדו ב־2009.
האם ישראל תצליח לעשות זאת גם עכשיו? חנן ברנד, מנהל חטיבת ההזנק ברשות החדשנות, סבור שכן. "שליש מהכסף של רשות החדשנות מוקצה לביומד, לעומת 13% בשוק הפרטי", הוא אומר. ובשנים האחרונות גם בתי החולים נכנסו לתמונה. הגב ההוני והלוגיסטי שלהם מוזיל מאוד את עלויות ההפעלה של חברות צעירות.
בימים אלה נערך מכרז חדש לחממות הטכנולוגיות, וברנד מבטיח שגם כעת יש עניין רב מצד הגורמים המובילים בתעשיית הביומד העולמית, בעיקר מצד משקיעים שכבר מכירים את ישראל. "האקזיטים הגדולים במכשור רפואי משפיעים לטובה", הוא אומר. "הם מראים שישראל עוד על המפה".