גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אוהדי ישראל ושלדים בנאסד"ק: חברות הביומד מחפשות אפיקי מימון חדשים

קרנות הביומד המקומיות כמעט התייבשו, משקיעים נרתעים מהתחום שהישראלים הכי חזקים בו - מכשור רפואי, ובשוק מזהירים: ישראל מאבדת את ההזדמנות להוביל בתחומים שנולדים ממש עכשיו, כמו AI לפיתוח תרופות ● איפה בכל זאת נמצא הכסף?

חברות הביומד מחפשות אפיקי מימון חדשים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי
חברות הביומד מחפשות אפיקי מימון חדשים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

בספטמבר 2023 הודיעה קרן פיטנגו הלת'טק על סגירה ראשונה לקרן של 175 מיליון דולר, ייחודית בנוף של אותה שנה. "אנחנו רואים עוד קרנות נערכות לקראת סגירות", אמר אז באופטימיות עומר גביש, שותף תחום מדעי החיים בפירמת PWC. מה שקרה רק מעט זמן אחר כך כולנו זוכרים.

היזם שמפתח תרופה מהתאים מהעור שלו אולי סידר לעצמו חיי נצח
●  בגיל 68 היא הטיסה את המסוק החשמלי הראשון, הפכה לאחת הנשים עם השכר הגבוה בנאסד"ק וכעת מנסה לקדם חיי נצח

מאז שפרצה המלחמה, לא נרשם עוד גיוס כזה לקרן ביומד ממוקדת ישראל. יוצאי דופן היו קרן קידרון פארמה, שגייסה 10 מיליון דולר לתחום הפמטק, קרן Edge שגייסה 15 מיליון דולר להשקעה בחברות בוגרות חממת מדקס פארמה, וקרן משותפת של שיבא וחברת אילקס גייסה 10 מיליון דולר. גופים כמו Team8, שגייסו בתקופה הזאת קרנות כלליות, הצהירו שביומד הוא אחד הוורטיקלים שלהם. מעבר לכך, שקט.

המלחמה אינה הסיבה היחידה לקושי לגייס קרנות. סביבת הריבית בארה"ב, המצב הכללי של שוק הביומד העולמי ואתגרים ייחודיים לשוק המקומי השפיעו גם הם. "הנתונים שלנו מראים קשר ברור בין התנועה בשוק האמריקאי למה שקורה בשוק הישראלי", אומר אבי חסון, מנכ"ל סטארט אפ ניישן סנטרל. "כשמדובר בתחום שמלכתחילה הגיוס בו קשה, התוצאה היא התייבשות".

גורם בשוק, שהעדיף לדבר בעילום שם, הצביע על הקושי המיוחד של הקרנות. "בעוד שחברה ישראלית יכולה לומר, המוצר או הרעיון שלנו כל כך טוב שכדאי לכם להשקיע למרות שאנחנו ישראלים, קרן ביומד ייעודית לישראל מוכרת רק את המותג 'ביומד ישראלי', וזה כרגע הרבה יותר קשה". אבל גם היכולת של חברות להתגבר על המחסור בהון סיכון באמצעות גיוס מקרנות זרות או מקרנות כלליות שמשקיעות מעת לעת בביומד היא מוגבלת.

 

הסקטור שמרתיע קרנות

אחד האתגרים בשוק הוא להתגבר על הרתיעה של קרנות כלליות מתחום המכשור הרפואי, שישראל חזקה בו. רוב האקזיטים הגדולים שנרשמו פה לאחרונה היו בסקטור הזה.

קרנות שאינן ייעודיות לביומד מתעניינות בעיקר בבריאות דיגיטלית בתעשיית הביומד, כי הן מרגישות שהן מבינות ויכולות לעזור בו, כפי שעולה מסקר שערכו טיראן רוטמן, מנכ"ל פרוסט אנד סאליבן בישראל, ותמיר מאירוביץ', מנהל פיתוח עסקי בחברה. הם אוהבים את העובדה שחברות בריאות דיגיטליות מעניינות רוכשים לא רק בתחום הביומד, אלא גם בחברות טכנולוגיה שאיתן הם מקושרים, ואת העובדה שהן מתנהגות יותר כמו חברות שהם מכירים.

אם כך, הקרנות הכלליות כנראה לא יצילו את תעשיית הביומד הישראלית, אלא רק פלח דק ממנה. ומה לגבי קרנות זרות? זו אופציה לא רעה למי שאכן מצליח לתפוס את תשומת לבן, אך יש גם גורמים המזהירים מתלות יתר בהן. כפי שאמר לנו אחד מהם: "קרנות המתמקדות בחברות ישראליות ראו המון מהן. הן יודעות איפה החברות הללו כושלות ומה הן צריכות, והשוק הישראלי לא יגיע רחוק אם יהיו פה רק קרנות ספורות כאלה".

עוד לפני המלחמה דובר בשוק על מחסור בחברות ביומד ישראליות טובות בשלבים מתקדמים. לכן קרנות הון הסיכון שגייסו את הונן כדי להשקיע בשוק הישראלי התחילו לחפש השקעות בחברות זרות, ולקרנות ביומד ייעודיות לישראל קשה לגייס.

מחסור במימון לקרנות ייעודיות לביומד הישראלי עלול לגזול מישראל הזדמנות לזרוח בתחומים חדשים שנולדים כעת. "למשל, AI לפיתוח תרופות הוא תחום שישראל אמורה להוביל בו, בזכות היכולות הייחודיות שלה בשני התחומים והיכולות יוצאות הדופן שלה בפעילות בין תחומית", אומר גורם בשוק. "אבל זה תחום שדורש הרבה הון, ואם לא יוזרם אליו כעת הון משמעותי, אנחנו עלולים לפספס את ההובלה. קרנות זרות לא יבואו לכאן להשקיע בחברות צעירות".

שפע של שלדים מחכים

במשבר של 2008, בהיעדר מימון מהשוק האמריקאי, פנו חלק מהחברות לשוק הסיני. היום הערוץ הזה לא צפוי להיות משמעותי מכמה סיבות: המתיחות בין סין לארה"ב, המצב הכלכלי בסין והאכזבה ההדדית משיתופי פעולה קודמים.

ב־2014, בהיעדר הון סיכון פנו לא מעט חברות לנאסד"ק, שנפתח בה חלון להנפקות. היום החלון הזה פחות פתוח, אבל לדברי גביש אפשר להגיע לכסף באמצעות מיזוגים הפוכים לשלדים בורסאיים בתחום הביומד, שנשארו בשפע מצונאמי ההנפקות של 2020־2021. "אנחנו מכירים חברות שמתכננות מהלכים כאלה", הוא אומר. האפיק הזה מאפשר הישרדות, אבל רק לעתים רחוקות מוביל לשגשוג, בשל הקושי להשיג הון רב בבת אחת, ואת הקשרים של המשקיעים הגדולים.

אבי חסון, מנכ״ל סטארט-אפ ניישן סנטרל / צילום: איל יצהר

חסון מציע אפיק נוסף: "יש פילנתרופיה אמריקאית שמתעניינת בתעשייה הישראלית ובביומד. הממשלה יכולה בצורה יצירתית לייצר מודלים שיכניסו אותה למשחק".

ד"ר ורדה שלו, מנהלת תחום רפואי ב־Team8, מסכימה: "יש עכשיו הזדמנויות ייחודיות ופתיחות של גורמים פרו־ישראלים בעולם, לעזור לחברה ישראלית". כמה גורמים הקימו קרנות חירום כמו קרן גשם שייסד טלאור זקש, שותף־מנהל של קרן ההון סיכון eHealth Ventures, או קרן ההשקעות המהירות של NFX. שתיהן הצהירו שישקיעו גם בתחום הרפואי, אך בפועל לא ביצעו הרבה השקעות כאלה.

שיעור ממשבר 2008

בתקופות משבר קודמות, כמו ב־2008־2009, המימון הממשלתי לחברות צעירות מנע את התרוקנות הסקטור גם כשהיה חסר הון סיכון מהקרנות. הפירות נקצרים עכשיו, למשל באקזיטים של החברות V-Wave או קרטיהיל, שתיהן נוסדו ב־2009.

האם ישראל תצליח לעשות זאת גם עכשיו? חנן ברנד, מנהל חטיבת ההזנק ברשות החדשנות, סבור שכן. "שליש מהכסף של רשות החדשנות מוקצה לביומד, לעומת 13% בשוק הפרטי", הוא אומר. ובשנים האחרונות גם בתי החולים נכנסו לתמונה. הגב ההוני והלוגיסטי שלהם מוזיל מאוד את עלויות ההפעלה של חברות צעירות.

בימים אלה נערך מכרז חדש לחממות הטכנולוגיות, וברנד מבטיח שגם כעת יש עניין רב מצד הגורמים המובילים בתעשיית הביומד העולמית, בעיקר מצד משקיעים שכבר מכירים את ישראל. "האקזיטים הגדולים במכשור רפואי משפיעים לטובה", הוא אומר. "הם מראים שישראל עוד על המפה".

עוד כתבות

חזית המדע. מיפוי האקספוזום / צילום: Shutterstock

400 חוקרים השיקו את אחד הפרויקטים השאפתניים של המדע: מיפוי האקספוזום

הפרויקט, שהוכרז במאי השנה באירוע גדול של אוניברסיטת ג'ונס הופקינס, נועד למפות את כל הגורמים שאנחנו נחשפים אליהם לאורך החיים ומשפיעים על הבריאות שלנו - מחיבוק ועד חומרי הדברה ● האם טכנולוגיות חדשות יאפשרו להשלים את המשימה? שלוש חוקרות של התחום מסבירות למה הפרויקט מלהיב כל כך ומספרות על ההישגים שכבר הגענו אליהם

שטפון בטקסס / צילום: ap, Eric Gay

יותר מ-20 הרוגים בשיטפונות בטקסס, עשרות ילדות נעדרות

כ-20 ילדות ממחנה קיץ על גדות נהר הגוואדלופה נעדרות בשל הצפה של הנהר • הרשויות במדינה ציינו כי "אנחנו לא יודעים מתי הגשם ייפסק" • מושל טקסס פרסם סרטון של חילוץ באמצעות מסוק: "מחלצים מסביב לשעון"

עמית סגל / צילום: אריק סולטן

אחרי שבע שנים בידיעות אחרונות: עמית סגל עובר לישראל היום

הפרשן הפוליטי של חדשות 12 צפוי להצטרף לשורת הכותבים של מוסף סוף השבוע החדש של העיתון, לאחר שבע שנים במהלכן החזיק טור במוסף לשבת של ידיעות אחרונות ● מוקדם יותר היום, פורסם כי העורך הראשי של מקור ראשון, אלעד טנא, יעבור להיות עורך העל בידיעות אחרונות

עופר ינאי, שחר גרשון, נדב טנא, נועם פישר / צילום: שלומי יוסף

היחסים עלו על שרטון: מאבקי כוח וכסף טלטלו את מניית נופר אנרג'י

מצד אחד עופר ינאי, מייסד ובעלים אמביציוזי ששואף גבוה ולא נרתע מלבצע שינויים ● מולו צמד המנכ"לים של נופר, שהחזיקו מניות במאות מיליוני שקלים שאותן קיבלו מידיו במתנה ● גורמים בשוק מנתחים את שרשרת האירועים, שהובילו לסיום הדרמטי של השותפות ארוכת השנים בחברת האנרגיה המתחדשת נופר

בובות לבובו מוצגות לראווה בחנות של פופ מארט / צילום: Reuters, Oriental Image via Reuters Connect

חיוך מטריד ששווה מיליארדים: בובת הפרווה שהפכה לטרנד וכבשה את העולם

לבובו, הבובה הפרוותית בעלת הבעת הפנים המעט קריפית, הפכה ללהיט גלובלי - ולפריט חובה אצל סלבריטאיות על, כמו ריהאנה וקים קרדשיאן ● היצרנית, חברת פופ מארט הסינית, הכפילה את הכנסותיה ב־2024 ובסין כבר הזהירו מהתמכרות לבובה המעוצבת

בניין אנבידיה בישראל / צילום: אנבידיה

אנבידיה יוצאת להשקעת ענק בישראל. כל הפרטים

אנבידיה מתכננת להקים קמפוס חדש בצפון הארץ שיעסיק אלפי עובדים חדשים ● לפי ההערכה החברה תוציא עד 500 מיליון שקל על רכישת הקרקע ועוד כ-1.5 מיליארד שקל על בניית הקמפוס החדש ● מדובר באחת מעסקאות הנדל"ן הגדולות ביותר בישראל שנוהלה אי פעם על ידי חברת טכנולוגיה זרה

זוהר לוי, מבעלי סאמיט ו'בעל הבית' החדש בפז / צילום: באדיבות סאמיט

בין פז לניו יורק: רואה החשבון שהקים אימפריית נדל"ן בחו"ל מסמן יעד רכישה חדש

אחרי שהסיט את פעילותה של סאמיט מגרמניה לארה"ב, והפך לבעל המניות הגדול בפז, לוטש זוהר לוי עיניים לנכסי חברת הנדל"ן האמריקאית דה זראסאי, שנקלעה למשבר חוב ● האם הצפת הערך הבאה של מי שיצר לעצמו הון של כ־2 מיליארד שקל בשני עשורים, תגיע משוק הנדל"ן של ניו יורק, שעד כה לא האיר לו פנים?

ניב כרמי, מייסד פולוס-טק / איור: גיל ג'יבלי

לתפוס מחבלים מהאוויר: המיזם החדש של ההייטקיסט שהקים חברה שנויה במחלוקת ועזב לשוויץ

חברת פולוס־טק שהקים אחד ממייסדי NSO, ניב כרמי, מפתחת חיישן שמותקן על מל"טים ומזהה מחבלים על פי אותות רדיו מהטלפון - בלי לפרוץ למכשיר ● לגלובס נודע: מתקיימים מגעים עם מערכת הביטחון לשילוב הטכנולוגיה, שהחלה את דרכה בתחום החילוץ וההצלה

סהאם פרק בראיון לפודקאסט TBPN / צילום: צילום מסך מיוטיוב

"יש אלפים כמוהו": המהנדס שעבד בכמה עבודות במקביל והסערה

סהאם פרק, "הממקבל הסדרתי", הפך לאחרונה לשם הכי חם בעמק הסיליקון לאחר שנחשף שעבד בסתר בכמה סטארט-אפים בו־זמנית ● מאחורי הקלעים בתעשייה פחות מופתעים מהפרשייה: עובדים רבים מודים כי בתעשיית שאינה וודאית, כך הם שומרים על עצמם מפיטורים

הפגנה לשחרור החטופים בדרך בגין בירושלים / צילום: יעל גדות

בכיר ישראלי - התקבלה ההחלטה על יציאת משלחת לקטאר

ראש הממשלה בנימין נתניהו הורה הערב (שבת) על יציאת משלחת ישראלית לקטאר • טראמפ: "חמאס הגיב ברוח חיובית, אולי תהיה עסקה עד השבוע הבא" ● לראשונה: שני עובדי סיוע אמריקנים נפצעו בפיגוע של חמאס בעזה ●  50 חטופים - 638 ימים בשבי ● עדכונים שוטפים 

חיסכון לכל ילד / אילוסטרציה: Shutterstock

מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתוכנית חיסכון לכל ילד, מי קופת הגמל שבראש?

נתוני ביטוח לאומי שמתפרסמים היום מראים כי מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתוכנית חיסכון לכל ילד ב-3.6 מיליון חשבונות, מאז שהחלה התוכנית ב-2017 ● אלטשולר שחם מובילים עם כמעט מיליון חשבונות חיסכון

אלעד טנא / צילום: אריק סולטן

במקום אבי משולם: אלעד טנא מונה לעורך העל בידיעות אחרונות

אלעד טנא ימונה לתפקיד עורך העל של ידיעות אחרונות וב-Ynet במקום אבי משולם, שמילא את התפקיד בשנתיים האחרונות ● טנא, מגיע לאחר כשנתיים בתפקיד העורך הראשי של "מקור ראשון"

בניין בשכונת סיגליות בבאר שבע / צילום: יובל ניסני

עליית שווי של 60%: בכמה נמכרה דירת 4 חדרים בבאר שבע?

ביום האחרון של מבצע "עם כלביא" נרכשה דירת 4 חדרים, בשכונת הסיגליות בבאר שבע ● מדובר בדירת "מחיר למשתכן" שהזוכים מכרו עתה ● לדברי השמאי, "השוני במחירים בשכונה נעוץ בעיקר ברמת ההשקעה של הרוכשים המקוריים, שיכולה להעלות או להוריד את המחיר ב־50־80 אלף שקל"

עומסים בנתב''ג. המסלולים והתנועה האווירית סביב השדה לא הותאמו לגידול בישראל / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המקום בנתב"ג עומד להיגמר. מאיפה נטוס?

עד 2040 צפוי נמל התעופה בן גוריון להגיע לקיבולת המקסימלית שלו, כ–40 מיליון נוסעים בשנה ● אלא שבמשך עשרות שנים מקבלי ההחלטות מתלבטים על המיקום האולטימטיבי של שדה בינלאומי נוסף, ובינתיים הכרעה סופית לא נראית באופק ● אילו אפשרויות כבר בשלב התכנון, מה מסכל אותן וכמה נשלם על הסחבת?

הטריוויה השבועית / צילום: Shutterstock

ארבעה סוגי ירקות מכילים ניקוטין. באיזה מהם הכמות הגדולה ביותר?

מה מקור המילה ונדליזם, איך נקרא המטבע בגמביה ובאיזו קבוצת NBA ישחקו הישראלים בן שרף ודני וולף? ● הטריוויה השבועית

שוקי ניר, דניאל בראל, עומר כילף, ראסל אלוואנגר / צילום: שלומי יוסף, איל יצהר, ענבל מרמרי, באדיבות סולאראדג'

הישראלית שקפצה בכ-40% בשבוע בוול סטריט, וזו שקיבלה אזהרה מנאסד"ק

סולאראדג' זינקה ב-39% בשבוע האחרון, בעוד שהמשקיעים בוחנים את השלכות "החוק הגדול והיפה" של הנשיא טראמפ על תחום האנרגיה המתחדשת ● טאואר קיבלה רוח גבית, לאחר שפורסם כי תיקח חלק בפרויקט שבבים גדול בהודו ● ובתחום האוטוטק: REE ואינוויז דיווחו על הודעות מנוגדות שקיבלו באשר לעמידה בתנאי הסף של נאסד"ק

רשויות הצפון מתחרות על קמפוס הענק של אנבידיה / צילום: מועצה אזורית חוף הכרמל, יח''צ

5,000 מהנדסים חדשים: רשויות הצפון מתחרות על קמפוס הענק של אנבידיה

אנבידיה הצהירה על כוונתה לשלש את היקף הנדל"ן שהיא מחזיקה בישראל בהשקעה של כ־2 מיליארד שקל, ולבנות קמפוס ענק בקרבת משרדיה ביקנעם ● רשויות מקומיות באזור הצפון כבר מציעות קרקעות בשטחן - מעפולה עד חיפה ● ההערכה: הפרויקט יכלול מעבדות שיאפשרו לפתח את שבבי התקשורת העתידיים של החברה - מנוע צמיחה מרכזי שלה

זוהרן ממדאני, המועמד הדמוקרטי לראשות העיר ניו יורק / צילום: ap

המועמד שמסמל את "סופה של ניו יורק היהודית שאנו מכירים"

זוהרן ממדאני, המועמד הדמוקרטי לראשות העיר ניו יורק, צמח בעולם פריבילגי והגיח משם עם פוליטיקה רדיקלית וערימות של קסם אישי ● הוא מבטיח להוריד את יוקר המחיה ולמסות את האחוזון העליון ● אלא שעבור ישראל הנבחר המוסלמי מציג אג'נדה מדאיגה

הניו יורק טיימס: זה "מחיר הניצחון" שישראל משלמת על המלחמה באזור

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: חמאס נתון ללחץ מתושבי הרצועה "שדורשים הקלה מהמשבר",  המדינה המפתיעה עם יותר מאלף פעילי חיזבאללה, וכך המלחמה באיראן "החלישה את מעמדה של ישראל בעולם" ● כותרות העיתונים בעולם

סא''ל איתי זמיר / צילום: פיקוד העורף

הקצין ששלח לנו התרעות של פיקוד העורף: "יש הבדל בין רקטה מעזה לבין מה שמגיע מאיראן"

עשרות אלפי התרעות שוגרו לציבור במהלך 12 ימי הלחימה מול איראן, בעוד מוקד פיקוד העורף טיפל בכמיליון פניות אזרחים ● ההתמודדות, אומר סא"ל איתי זמיר, שאמון על מערך ההתרעה, הייתה מוצלחת - אך "אי אפשר לנוח על זרי הדפנה" ● לאן נעלמה ההנחיה המקדימה, אילו לקחים הופקו מהמערכה - ומה מתוכנן לעשור הבא