שטרות של 200 / צילום: Shutterstock, Ufuk ZIVANA
בנק ישראל שופך מים צוננים על ההצעה שנחשפה בגלובס לביטול שטרות ה־200 שקל כדי להילחם בהון השחור, בטענה שלא הוצג לו נימוק מספק לכך. גם מומחים ובכירים לשעבר חלוקים בנושא. מצד אחד, אומרים שפשוט יעברו לשיטות אחרות לאגירת הון. מצד שני, אומרים שאם זה ייעשה נכון - זה יכריח מעלימי מס ופושעים לשלם מסים או לוותר על הון שצברו.
● שאלות ותשובות | בדרך למיסוי קרנות ההשתלמות: האם כדאי לפדות את החיסכון? התשובה ברורה
● ניתוח | במוקד תוכנית הגזירות של משרד האוצר: מסים על עבודה וחיסכון
ההצעה לביטול השטרות נועדה להילחם בהון השחור ולהניב הכנסות נוספות בתקופה בה קופת המדינה זקוקה להן יותר מכל. על פי התוכנית, יינתן זמן קצר לאנשים להחליף את שטרות ה־200 שלהם, ולאחר תאריך מסוים הם כבר לא ייחשבו כהילך חוקי והבנקים יסרבו לקבלם. מי שיביא את ההון שלו לבנקים יצטרך להסביר את מקורו ולשלם עליו מס. על פי מקורות המעורים בנושא, ראש רשות המסים עו"ד שי אהרונוביץ' וראש הרשות להלבנת הון עו"ד עילית אוסטרוביץ־לוי תומכים, וגם בדרגים המקצועיים במשרד האוצר שומעים תמיכה בעניין.
בבנק ישראל כאמור מתלהבים פחות ואומרים כי "נציג את עמדתנו המקצועית בנוגע למהלך כזה אם יעלה לדיון", ומדגישים כי "הסמכות לביטול שטרות על פי חוק היא של הנגיד". עוד טוענים בבנק כי "עד כה, לא הוצג צידוק מקצועי מבוסס דיו לביטול שטר כזה או אחר".
יש גם שימוש לגיטימי
בנק ישראל מסרב להרחיב מה הסיבות להתנגדות, אך מומחים ובכירים לשעבר שופכים על כך אור. "ראשית, יש הרבה אנשים בלי חשבונות בנק ואשראי, או מבוגרים שרגילים להשתמש רק במזומן", אומר בכיר לשעבר בבנק ישראל. "השימוש במזומן לא מאפיין רק פושעים, והאחריות של בנק ישראל היא שלכולם תהיה אפשרות לנהל חשבונות כספיים". כך למשל, 51% ממשקי הבית בחברה הערבית לא מחזיקים בכרטיס אשראי, ול־13% אין בכלל חשבון בנק.
טלי ירון־אלדר, לשעבר נציבת מס הכנסה, משתמשת במילים חריפות הרבה יותר: "מישהו חושב שבגלל זה יפסיקו להשתמש במזומן? זה לא ישפיע. איסור השימוש במזומן רלוונטי רק לאנשים שומרי חוק. מי שמראש לא שומר חוק, אם יעבור על עוד עבירה, זה יעצור אותו? אנשים פשוט יעברו לשטרות של 100, ימצאו דרכים להלבין את זה. נחזור לתקופות שאנשים החביאו דולרים בקירות".
בעיה נוספת שמעלה יאיר אבידן, המפקח על הבנקים לשעבר, הוא הניסיון להכניס כסף "מלוכלך" שמקורו בפשיעה, למערכת הבנקאית: "לכאורה, מציעים לעשות תוכנית 'חנינה' ולהגיד 'כל מי שיבוא מרצונו ויצהיר, נסלח לו'. אבל מה אם נתפוס ככה כסף מעסקאות נשק אסורות? האם אפשר לגבות ממנו מס ולהכניס את הכסף הזה למערכת הבנקאית? המס הרי לא מנקה את העבירה. זה כסף שנולד בחטא. אבל אם תפסת, לא תוכניס את הכסף? זה מעודד להכניס עסקאות אסורות".
על פי החוק לאיסור הלבנת הון, אי אפשר להכשיר בצורה כזאת כסף שמקורו בפשיעה, ולדברי אבידן "הבנקים פשוט יסרבו לקבל את זה. ברגע שהכסף נכנס לצנרת של הבנקאות, קשה יותר לעקוב אחריו. כשכסף עובר מבנק לבנק, הוא נחשב כבר כסף נקי".
אבידן מדגיש כי יש שני סוגים שונים מאוד של אוכלוסיות: עסקאות לגיטימיות עם העלמת מס, ועסקאות לא לגיטימיות. הראשונים אולי יושפעו, אבל בעיניו הם המיעוט של ההחזקה במזומן. המחיר, כפי שאמר גם הבכיר מבנק ישראל לשעבר, הוא פגיעה בעסקאות לגיטימיות במזומן: "גמ"חים לא יודעים לעבוד בלי מזומן, וגם למגזר הערבי יהיה קשה. כל זה בזמן שלעבריינים זו תהיה רק מכה קלה בכנף". לדבריו, ההכרזות של המציעים על תוספת הכנסות מדינה של מעל 20 מיליארד שנה הן לא ריאליות, ו"כנראה מדובר בהרבה פחות מכך".
לעומתם, בכיר לשעבר ברשות המסים תומך בהצעה, ואף מציע תוכנית פעולה ספציפית: "צריך ליזום חובת הצהרה על החזקה של מעל סכום מסוים במזומן. כך כשיבוטלו או יוחלפו השטרות לא יהיו תירוצים להופיע עם כמויות גדולות בהרבה". בנוסף, הוא ממליץ לאסור על צ'יינג'ים למכור מט"ח מעל סכום מסוים בלי אישורים והצהרות, "כדי למנוע בריחה למטבע חוץ". וכמו בהצעה המקורית, לדבריו "כדי שזה יעבוד, חייבים אפשרות גילוי מרצון: מי שמגיע עם מזומן ומשלם את המס המלא, לא ייפתח נגדו הליך פלילי".
מס על פעילות עבריינית
ומה לגבי הכסף שמקורו בפעילות עבריינית? בעיניו, זו לא בעיה: "הפושעים יחלקו כסף לקרובים או ילבינו אותו באמצעות העברה דרך עוסק לגיטימי במזומן. בכל מקרה, המדינה תרוויח את המס הזה, וכך תמסה גם את הפעילות העבריינית". אך לדבריו, מהלך כזה דורש שיתוף פעולה נרחב בין רשויות המדינה, שיהיה מאתגר לארגן.
עו"ד אודי ברזלי, לשעבר היועמ"ש של נציבות מס הכנסה, תומך במהלך. "אנשים יצטרכו להפקיד את השטרות שברשותם עד תאריך מסוים או שייתקעו איתם. ביום אחד זה יהיה 'הון מת' שאין מה לעשות איתו. זה יהרוג את ההון השחור, ויקטין את כמות הכסף שיש לארגוני פשע". גם לדבריו נדרש הליך של גילוי מרצון שיאפשר למדינה לגבות סכומי כסף נרחבים, אבל להערכתו "הרוב לא יעשו זאת כדי לא לחשוף את הפעילות העבריינית שלהם. בכל מקרה, יהיה להם קשה לעבור לשטרות אחרים או למט"ח, כי מי שייקח מהם את שטרות ה־200 ייתקע איתם בעצמו. זה משחק הכיסאות, בסוף מישהו יישאר בלי כיסא".
גם ד"ר חדוה בר, משנה למנכ"ל איטורו ולשעבר המפקחת על הבנקים, אומרת כי "ההבנה ששטרות בסכומים גבוהים משמשים להלבנת הון קיימת בעולם שנים ונתמכת בעדויות של גורמי אכיפה ומחקרים. יש מדינות שהחליטו לבטל שטרות גדולים כדי להילחם בפשיעה, בהעלמות מס ובמימון טרור. באירופה הופסקה הדפסת שטרות 500 אירו ב־2018". לדבריה, "המלחמה בהון השחור, ובתוך כך צמצום העלמות מס, הם אינטרס לאומי".
כעת, בעלי העמדות בגופי המדינה יצטרכו לשתף פעולה באופן הדוק ולהגיע להחלטה באשר לביטול השטרות. "אם ישאירו חורים, אז זה לא יעבוד", מסכם הבכיר לשעבר ברשות המסים.