גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"מבקשת להצטרף להליך": רשות שוק ההון שוקלת להתערב בהסדר החוב של נטו פיננסים

בקשת הרשות נובעת מרצונה להיות חשופה למידע על מנת שתוכל להגיש עמדה כדי לשמור על זכויות אלפי הלקוחות ולברר לאן נעלמו 800 מיליון שקל ● לפני כשבועיים אישר בית המשפט המחוזי צו עיכוב הליכים זמני לקבוצת נטו פיננסים

בעלי סוכנות נטו פיננסים וקרן וולת''סטון,מימין: עידן כץ, אילן בן ישי וירון פיטארו. אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: תמר מצפי, אתר החברה, שאטרסטוק
בעלי סוכנות נטו פיננסים וקרן וולת''סטון,מימין: עידן כץ, אילן בן ישי וירון פיטארו. אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: תמר מצפי, אתר החברה, שאטרסטוק

לפני מספר שבועות הגישה סוכנות הביטוח נטו פיננסים בקשה להסדר חוב וחדלות פירעון בעקבות חובות של 120 מיליון שקל אליהם נקלעה. 90 מיליון מתוכם ללקוחות וסוכנים ועוד 30 מיליון לבנק מזרחי טפחות.

בלעדי | פירוק או הבראה? נטו פיננסים מינתה מומחה ל"לשיקום והבראת חברות" 
בלעדי | בפעם השנייה בתוך שנה: הדרך של בלדי בחזרה לבורסה מסתבכת 

נטו נכנסה לסחרור לאחר שורה של השקעות כושלות בתחום הנדל״ן ובפרט בפרויקטים של התחדשות עירונית ותמ״א 38. סוכנות נטו ניסתה לקנות חלק מההשקעות הכושלות של לקוחותיה, אך הניסיון הזה רק העמיק את הבור בקופת החברה והוביל בסופו של דבר להליך חדלות הפירעון בו היא מצויה כיום.

במסגרת הפרשה לא ברור מה עלה בגורלם של כ-800 מיליון שקל. לכן, מבקשת כעת רשות שוק ההון להצטרף להליך מטעם למדינה.

בבקשה לבית המשפט מציינת הרשות כי מכיוון שאינה צד בהליך היא אינה חשופה לחלק גדול מהמידע בתיק: ״על פי בחינה ראשונית, שוקלת הרשות להגיד עמדה מטעמה וזאת לשם שמירת זכויות אלפי הלקוחות של החברות״. אלא ש״ניסיון הרשות לעיין באופן מלא בתיק... לא צלח מחמת שאינה מוגדרת כגורם בתיק כך שאינה יכולה לצפות או לעיין בכל המצוי בתיק (למעט החלטות בודדות, טכניות בעיקרן)״.

לפני כשבועיים אישר בית המשפט המחוזי צו עיכוב הליכים זמני לקבוצת נטו פיננסים ובית המשפט מינה את עוה"ד ליזה חדש וישראל בכר למנהלי הסדר של החברות בקבוצה והוציא צו עיכוב הליכים לקבוצה ולבעלי המניות אילן בן ישי אילן ועידן כץ, שמונע פתיחת הליכים משפטיים חדשים נגדם.

איך הסתבכה קרן וולת'סטון?

הקרן הקימה שותפויות רבות שמטרתן לספק הלוואות משלימות להון עצמי (מזנין) לקבלנים, בעיקר בתחום ההתחדשות העירונית, או תמ"א 38. המנגנון אמור היה להיות פשוט. השותפויות העמידו הלוואה לקבלן ופתחו בפניו את האפשרות לקבל מימון גבוה יותר מהבנק, ובתמורה הקבלן ישלם לשותפויות ריבית וחלק מהתשואה על הנכס. לכאורה תחום ההתחדשות העירונית נחשב לבטוח יחסית, שכן אין צורך לרכוש קרקעות והפרויקטים הם יותר קצרי טווח, אבל בפועל מדובר בתחום רווי בירוקרטיות וחסמים רגולטורים, ועד שהדחפורים מגיעים לשטח עוברות לעתים קרובות שנים ארוכות. וולת'סטון כשלה בחלק מהשקעותיה, אולי גם בבחירת היזמים שאיתם תעבוד ותספק להם את ההלוואות שמכונות "המסוכנות ביותר בענף". היא נקלעה לסכסוכים משפטיים מול יזמים שונים, פרויקטים נתקעו, וחלקם לא יושלמו בעתיד הנראה לעין. הקרן הייתה מעורבת גם בפרויקטים של מחיר למשתכן, אך שם משוכנעים בכירי וולת'סטון ונטו פיננסים, שהכסף יחזור במלואו ללקוחות, כולל הריבית.

מי ששיווקו בהתלהבות את קרנות וולת'סטון הם סוכני הביטוח של נטו פיננסים, סוכנות ביטוח מהגדולות בישראל. הבעלים של נטו פיננסים, כץ ובן־ישי הם גם הבעלים המשותפים לצד ירון פיטארו של קרנות וולת'סטון. במילים אחרות הם מרוויחים גם מהסוכנות וגם מקרן ההשקעות, והאינטרס שלהם לכאורה כבעלים של נטו ו-וולת'סטון לא תמיד זהה לאלה של המשקיעים בקרנות.

חלק גדול מהמשקעים בוולת'סטון הופנו לקרן דרך סוכני הביטוח של נטו פיננסים. משיחות שקיימנו עם סוכנים לשעבר בנטו עולה כי זו הייתה שיטה נפוצה בחברה: "זה היה מוצר הדגל", מעיד אחד מהם ואחר מוסיף כי "המנהלים פמפמו לסוכנים לשווק את זה. זו הייתה קרן הבית". עם זאת, בנטו מתעקשים כי קרנות וולת'סטון "הופצו בעבר ע"י חלק קטן מהסוכנים" וכי הבעלות הצולבת הובהרה לחוסכים, ואף צוינה במסמכים הרשמיים.

עוד כתבות

שר האוצר האמריקאי, סקוט בסנט / צילום: ap, Seth Wenig

בארה"ב מאיימים: ללא הסכמים עד סוף החודש, המכסים ישובו לרמות המקוריות שהוטלו באפריל

שר האוצר האמריקאי סקוט בסנט אמר בריאיון לרשת פוקס כי אם מדינות לא יגיעו להסכם חדש עם ארצות הברית עד 1 באוגוסט, המכסים ישובו לרמות המקוריות שהטיל הנשיא דונלד טראמפ באפריל ● לדברי בסנט, "זה הולך לדחוף את העניינים קדימה בימים ובשבועות הקרובים"

אינטל חיפה. / צילום: Shutterstock

מאות עובדי אינטל יפוטרו בימים הקרובים. מה הם יקבלו בעזיבה?

עשרות עובדי אינטל ישראל קיבלו במהלך היום הזמנות לשימוע ● לפי ההערכה אינטל צפויה לפטר בין 15% ל-20% מעובדי חטיבת הייצור שלה בעולם ועוד אלפים רבים של עובדי מחקר ופיתוח ● אינטל מציעה חבילות פרישה מוגדלות לפורשים מרצון

המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי. צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הבנקים רוצים לחלק יותר דיבידנד ושני בעלי שליטה ייהנו מכך במיוחד

עם עודפי הון של 27 מיליארד שקל, הבנקים מעוניינים שבנק ישראל יעלה את שיעור הדיבידנד המשולם לבעלי המניות מדי רבעון מ־40% ל־50% ● מהם הנימוקים בעד ונגד המהלך, מהי עמדת המפקח על הבנקים והאם ומתי הוא ייצא לפועל?

רונן עקביה, מנכ''ל בית וגג / צילום: יח''צ נימקו

ביקושי יתר בגיוס האג"ח הראשון של חברת בית וגג

חברת ההתחדשות העירונית שבה מחזיק יעקב שחר מגייסת כ-105 מיליון שקל, לאחר זינוק של 42% במניה בשנה האחרונה ● החברה צופה רווח גולמי עתידי של מעל 1.6 מיליארד שקל בפרוקיטים שהיא מקדמת

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות בעקבות החלטת הריבית; מדד הנדל"ן ירד בכ-1.7%

ת"א 35 איבד 0.4% ות"א 90 ירד בכ-0.7% ● בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי ● בנק הפועלים: הפחד מפספוס הזדמנויות מניע עתה את בורסת ת"א ● "השאננות זוחלת פנימה": כלכלנים מזהירים שהימורים ספקולטיביים דוחפים את הראלי בוול סטריט ● וגם, אנליסטים מובילים בעולם ממליצים שלוש מניות

רשויות הצפון מתחרות על קמפוס הענק של אנבידיה / צילום: מועצה אזורית חוף הכרמל, יח''צ

לפחות חמישה אזורי תעשייה בצפון יתחרו על השקעת הענק של אנבידיה

אנבידיה הצהירה על כוונתה לשלש את היקף הנדל"ן שהיא מחזיקה בישראל בהשקעה של כ־2 מיליארד שקל, ולבנות קמפוס ענק בקרבת משרדיה ביקנעם ● רשויות מקומיות באזור הצפון כבר מציעות קרקעות בשטחן - מעפולה עד חיפה ● ההערכה: הפרויקט יכלול מעבדות שיאפשרו לפתח את שבבי התקשורת העתידיים של החברה - מנוע צמיחה מרכזי שלה

הזדמנות לבנות מחדש / צילום: באדיבות עיריית קריית אונו

הרוב קובע, גם כשהבניין שלכם נהרס מטיל. וזה לא תמיד כל כך פשוט

השאלה הגדולה העומדת בפני דיירים שהבית המשותף בו הם מתגוררים נפגע היא האם קיים רוב לשיקום הבניין ● אם כן - המחוקק מעודד זאת ● במידה ואין הסכמה שכזו - יכול להתבטל רישום הזכויות הפרטניות והדיירים הופכים לשותפים במקרקעין ללא זיקה לחלק מסויים בשטח ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד

יאיר נחמד, מנכ''ל נאייקס ויו''ר הדירקטוריון / צילום: דוד זיסר

נאייקס מפטרת קרוב ל-6% מעובדיה, רובם בישראל

חברת הפינטק תפטר כ-70 עובדים, רובם בישראל ● לפי החברה, הרכישות האחרונות שביצעה יצרו חפיפות בתפקידים מסוימים ● מניית החברה זינקה בכ-53% מאז השפל האחרון באפריל על רקע מלחמת הסחר

שוק ההון והשקעות / צילום: Shutterstock

הספקולציות חוגגות כאילו אנחנו ב-2021: שובן של מניות המם וה־YOLO

הראלי הנוכחי בוול סטריט הציף מגמה שמזכירה נשכחות: מניות של חברות לא רווחיות הניבו מתחילת אפריל ביצועים עדיפים גם ביחס למניות רווחיות ואיכותיות ולמדדים מרכזיים ● בין אלה בולטות חברות מכירת והשכרת רכב ● מה מוביל לכך ואיך הטרנד צפוי להסתיים הפעם

בנייני משרדים בתל אביב. מסתמנת בעת האחרונה מגמה חדשה בשוק / צילום: Shutterstock

חברות ההייטק הגדולות נוטשות את השכירות ובוחרות בבעלות

מאנבידיה עד קופת חולים מאוחדת: חברות גדולות במשק עוברות בעת האחרונה ממודל של השכרת שטחי משרדים לרכישתם ● מה עומד מאחורי המגמה?

חן ומוטי ריכטר, זכייני פאפא ג'ונס ישראל / צילום: אלדד נמדר

מנכ"ל פאפא ג'ונס מתרחב להולנד וטוען: "וולט הורסים את תחום המסעדנות"

מוטי ריכטר, שמשמש כזכיין רשת הפיצות בארץ, יפעיל מעתה גם את 15 סניפיה בהולנד, עם תוכנית להגדיל אותם ל–50 סניפים תוך חמש שנים ● בארץ הוא מתכנן לוותר על משלוחי וולט ● תגובת וולט: "בזכות וולט ופלטפורמות דומות, לעסקים קטנים יש גישה ליכולות שבעבר היו זמינות רק לרשתות הגדולות כמו פאפא ג'ונס"

השותפים בקרן רד דוט קפיטל (מימין למעלה: אטד פלד, יניב שטרן, ברק סלומון, מימין למטה: דניאל ארדון ברץ, יורם אורון) / צילום: עומר הכהן

אחרי מכירת פאראגון: זו הקרן שמגייסת 320 מיליון דולר

קרן ההון סיכון הישראלית רד דוט, אותה הקימו הקימו יורם אורון ויניב שטרן ומאחוריה מספר אקזיטים בולטים, מגייסת קרן שלישית להשקעות בחברות בוגרות ● על פי הערכת גלובס, הקרן הראשונה של רד דוט שהיקפה כ-150 מיליון דולר, החזירה למשקיעים המוגבלים בקרן פי 5 על ההשקעה

איראן רוצה לרכוש מטוסי קרב, וישראל מבקשת מסין: "תרסני אותה"

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: ישראל חוששת מזה שסין תמכור מטוסים מתקדמים לאיראן, מה עמד מאחורי החלטה של סין לא להתערב לטובת איראן בזמן המלחמה והעיתונאית הלבנונית שקוראת לנורמליזציה בין לבנון וישראל ● כותרות העיתונים בעולם

רחובות טהרן / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הקשיים של איראן בתחום הנפט והחשמל עשויים לזרז הסכם גרעין

הסכם גרעין חדש שיבטל עיצומים יעמיד את טהרן בפני ירידה במחיר הנפט, התפתחות שלילית מבחינתה, אבל זינוק ביצוא צפוי לפצות על כך ויותר ● בנוסף, למשטר יש צורך דחוף בסיוע אמריקאי בפרט ומערבי ככלל בשדרוג תשתיות

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: ap, Mark Schiefelbein

"הממשלה תצטרך למצוא מקורות": נגיד בנק ישראל מזהיר שעשויה להגיע העלאת מסים

בראיון עם פרופ' אמיר ירון, הוא מבקר את המעבר לשיטת החישוב החדשה של הלמ"ס, וכן מתייחס לאפשרות של העלאת מסים, בשל צורכי הביטחון שגדלו, בעקבות המלחמה: "יש פערים מאוד גדולים בין דרישות משרד הביטחון, מול מה שמשרד האוצר מדבר עליו"

טלפון עם eSIM / צילום: Shutterstock

מתכננים לטוס לחו"ל? כך תבחרו חבילת אינטרנט

כדי לבחור חבילת אינטרנט שתתאים לכם בחו"ל, צריך לקחת בחשבון את נפח הגלישה הדרוש, האם יש צורך גם בשיחות, משך השהות ומספר המדינות שבהן תהיו ● לפניכם הפתרונות הזמינים לכל אפשרות

תל אביב / צילום: Shutterstock

פס"ד דרמטי מציע גישה חדשה לחישוב היטל השבחה בפינוי־בינוי, שתעלה הרבה כסף ליזמים

פסק דינו של השופט גלעד הס מציג נוסחה לחישוב היטל השבחה בפרויקטים של פינוי־בינוי, שמעלה את שווי המצב החדש של הנכס ● המשמעות היא תוספת עלות מהותית ליזם, שעלולה לפגוע בהיתכנות הכלכלית של פרויקטים מהסוג הזה

נתב''ג / צילום: Shutterstock

ההצעה והסערה: האם מי שנתקעו בחו"ל בזמן המלחמה יקבלו פיצוי של עד 450 דולר ליום?

ועדת הכלכלה היתה אמורה לדון במתווה לפיצוי הישראלים שנתקעו בחו"ל במבצע "עם כלביא" ● על הפרק: מתווה שמציע החזרי הוצאות לינה ומחיה שיכול להגיע אף ל-450 דולר לנוסע ● אז למה ההצעה לא עלתה לדיון ומי יפצה את הנוסעים?

הזדמנות לבנות מחדש / צילום: איל יצהר

מי אחראי על המקלטים ועוד כמה דברים שכדאי לנו לדעת מראש על התמגנות

מתי מקלטים ציבוריים נפתחים ● מה קורה אם מתנהלים בהם פעילויות בעת שגרה ● האם מותר לזרוק חפצים ממקלט בבית משותף ● והאם חייבים להכניס כל אחד ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד  

נשיאת נציבות  האיחוד האירופי, אורסולה פון־דר־ליין ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Jonathan Raa, Fritz Nordengren

רגע האמת של אירופה: ביבשת מתלבטים איזו עסקת סחר לסגור עם ארה"ב

מסתמן שהדדליין להטלת מכסים הוארך ל־1 באוגוסט. על הפרק עומדים יחסי סחר בהיקף 1.6 טריליון דולר ● הדעות באירופה חלוקות בין תמיכה בהסכם מהיר לחשש מוויתורים ● האפשרויות המרכזיות: רכישת אנרגיה מסיבית מארה"ב לצד ״מכס מינימלי״ של 10% על סחורה אירופית