גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"עמדותיך לא רצויות פה": הפרופסור המוערך שנזרק ממכון המחקר שלו אחרי 40 שנה בגלל תמיכה בישראל

פרופ' וולטר בלוק הוא מהאינטלקטואלים הבכירים בתנועה הליברטריאנית ● אך מכון המחקר שבו היה חבר במשך עשורים הדיח אותו בשל עמדותיו הציוניות: "נאמר לי שאני מוצץ דם עם מניעים רשעים" ● בראיון הוא מסביר למה ישראל מעוררת יותר אמוציות מהפלות והגירה, ואיך זה להיות חלק מכת

פרופ' וולטר בלוק / צילום: פרטי
פרופ' וולטר בלוק / צילום: פרטי

פרופ' וולטר בלוק, אחד האינטלקטואלים הבכירים ביותר בתנועה הליברטריאנית בעולם, הוא תומך נלהב של ישראל שלא מהסס להתבטא על כך בפומבי. לפני שלוש שנים הוא פרסם את הספר The Classical Liberal Case for Israel, שבו הוא מסביר למה הליברל הקלאסי אמור לתמוך בישראל. לטענתו, הליברטריאניזם, המושרש בעיקרון אי־התוקפנות וזכויות הקניין הפרטי, מצדיק את תביעת ישראל על האדמה על פי יסודות היסטוריים וחוקיים.

"רוצה שיבחרו בנו בכל יום, זו אובססיה": מנכ"לית וולט בראיון פרידה
הפתרון לאלצהיימר שוב באופק
איך לחזור להיות תרמילאים חסרי פחד הרבה אחרי גיל 20

"התנועה מבוססת על שני יסודות", הוא מסביר בראיון לגלובס. "הראשון הוא אי־תוקפנות: כל אינטראקציה אנושית צריכה להיות וולונטרית, אף אחד לא צריך להפר זכויות של מישהו אחר, על גופו או על רכושו. העיקרון השני הוא זכויות קניין פרטיות: אם אקח את החולצה שאתה לובש, אני גנב? הכול תלוי במי הבעלים החוקי של החולצה. אם גנבת אותה ממני, אז אני פשוט מחזיר אותה. מנגד, אם מעולם לא ראיתי אותה, אני מפר זכויות. אז נשאלת השאלה - האם ישראל מפרה את זכויות הקרקע של הערבים באזור?".

הדעות הנחרצות האלה של בלוק, כלכלן ותיאורטיקן אנרכו־קפיטליסטי וחוקר בבית הספר לכלכלה באוניברסיטת לויולה בניו אורלינס, הושלך ממכון המחקר שהיה חבר בו במשך עשורים רבים, מכון החשיבה הליברטריאני על שם לודוויג פון מיזס באובורן, אלבמה, שם כיהן כעמית בכיר.

בראיון לגלובס הוא מספר על המציאות בקמפוסים האמריקאיים, טוען שהגיע הזמן לעשות "לגליזציה" לסחיטה, ומסביר למה ישראל מציתה את תרבות הביטול בתנועה הליברטריאנית יותר מכל מחלוקת אחרת.

"לכוון לאזרחים זה רצח עם"

על פי בלוק, המרכיב המרכזי של זכויות הקניין עבור הליברטריאנים הוא Homesteading: הרעיון הוא שמי שעבד את האדמה או תקע בה יתד ראשון הוא הבעלים החוקי שלה. "אם בית המקדש השני נמצא מתחת למסגד אל־אקצא, זה אומר שהיהודים היו שם קודם והם הבעלים החוקיים של השטחים שבמחלוקת. הרבה מבקרים יגידו שזו טענה בעייתית כי היא חוזרת 2,000 שנה אחורה, אבל אנחנו לא מאמינים שיש הגבלות סטטוטוריות על Homesteading, אין התיישנות. זה אומר שהישראלים לא גונבים אדמה, אלא מחזירים אדמה".

נניח לצורך הדיון שטענות הפלסטינים נכונות. על פי ההשקפה הליברטריאנית, הייתה להם זכות להיכנס לבתים, להרוג ולאנוס אנשים כדי להחזיר את האדמה ששייכת להם?
"אם אני סבור שהחולצה שאתה לובש שלי, אני צריך ללכת למשטרה, להציג קבלה, להראות תמונה שלי לובש את החולצה ולהגיד שגנבת לי אותה ואני רוצה אותה בחזרה. בהחלט אין לי זכות להיכנס לביתך ולהרוג אותך, וגם לא את אשתך ואת ילדיך וכל משפחתך. זה מפלצתי ומתועב. ללכת לבית משפט בינלאומי ולומר שהיהודים גנבו מהם אדמה תהיה דרך מתורבתת, ואם זה לא עבד, הם יכולים לתקוף את הצבא הישראלי. זה לא נחמד, אבל יכול להיות לגיטימי במקרים מסוימים. אבל לכוון לאזרחים? זה רצח עם".

לפי הסברה שלהם ישראל היא שמבצעת רצח עם.
"אם הצבא הישראלי מנחית עלונים שאומרים להסתלק כי האזור יופצץ מחר בשעה עשר, ואז חמאס לא ייתן לתושבים לעזוב, מי אחראי להרג הזה? ולמה ישראל רוצה להפציץ בית חולים? או מסגד או בית ספר? כי שם משגרי הרקטות והציוד הצבאי של חמאס. ואז מאשימים את ישראל, שהיא כל כך אכזרית.

"אם מישהו רוצה להרוג אותך אתה רשאי לירות בו מתוך הגנה עצמית, אלא שבמקרה הזה הוא מתקדם לעברך מוקף מכל צדדיו באנשים חפים מפשע. בהנחה שאתה יורה בו והורג גם את האנשים המקיפים אותו, מי אחראי להרג? הוא. ברור שלמרות שהפצצות והכדורים של ישראל הרגו את האנשים, חמאס אחראי לכך".

"עמדותיך לא רצויות פה"

במשך שנים פרופ' בלוק היה מעורב וחבר במגוון מכוני מחקר וחשיבה ליברטריאניים, והרצה כמעט בכל כנס של התנועה. והנה, במרץ האחרון מכון מיזס, מחשובי מכוני המחקר הליברטריאנים בעולם, זרק אותו משורותיו.

מה קרה שם?
"הייתי שותף במכון מאז שהוקם בסביבות 1980, ועוד לפני כן לקחתי חלק במפגשים שהתקיימו בסלון של מארי רות'בארד, מהאבות המייסדים של ההגות הליברטריאנית. ואז פרסמתי מאמר ב"וול סטריט ג'ורנל" עם עמיתי אלן פודמן, והנס הופה (אחד מבכירי המכון - א"ו) מאוד לא אהב אותו. הביקורת שלו על דעותיי על ישראל הייתה מזעזעת ונבזית. לא להסכים זה דבר אחד, אבל הוא אמר שאני 'מטורף ומוצץ דם' עם מניעים רשעים".

בעקבות כך, מספר בלוק, נשיא המכון טום דה־לורנזו כתב לו מכתב "מגעיל וגם די פחדני", שבו הוא והנהלת מיזס הסבירו: "בגלל עמדתך התומכת במלחמה בהקשר לישראל אתה כבר לא עמית בכיר כאן". "זה היה מאוד מאכזב", אומר בלוק. "דה־לורנזו היה חבר שלי 40 שנה, וגם שותף איתי לכתיבת כמה וכמה מאמרים. המכון ורבים נוספים בתנועה הליברטריאנית הפכו לסוג של כת. נהגנו להסתכל מלמעלה על כת איין ראנד, שם אם לא הסכמת איתה בנושא אחד - אתה בחוץ. יותר מכך, אנחנו לפעמים לא מרוצים מתרבות הביטול של השמאל, והנה יש לנו ביטול בצד הליברטריאני".

איין ראנד. רצה להמיר אותה לסוציאליסטית / צילום: Associated Press

"אתה יודע", אומר בלוק בעצב, "זה די תמוה כי אנחנו הליברטריאנים חלוקים בהרבה מאוד נושאים אחרים מלבד ישראל, למשל הפלות או הגירה, ואף אחד לא בוטל בידי אף אחד. לא יגידו שאתה לא ליברטריאן כי אתה לא מסכים. למה רק הנושא הישראלי הופך לכזה? אין לי כנראה הסבר טוב, אבל אני קורא לו 'תסמונת שיבוש ישראל'".

למרות שכמעט כל הליברטריאנים המשפיעים ב־100 השנים האחרונות היו יהודים, ברור שיש להם בארה"ב אגף אנטישמי קטן אך משפיע.
"מיזס ורות'בארד היו יהודים. אני יהודי, וידעו על כך במכון במשך שנים, ואף פעם לא ביטלו אותי כשלא הסכמתי איתם בנושאים רבים ושונים. קשה לי לחשוב שהאנטישמיות היא מה שמניע אותם".

אבל אלה לא היו נושאים "יהודיים"? ישראל נתפסת כסוגיה יהודית.
"זו נקודה טובה. האנטישמיות לא יוצאת נגד יהודי רק כי יש לו דעה שאתה לא מסכים איתה בנושא לא יהודי. אבל כשיהודי יוצא בעד יהודים בנושא יהודי, האנטישמיות המרומזת יוצאת החוצה. זו רק השערה, אבל אני חושב שזה הסבר הגיוני למה שקורה כאן".

בלוק מדגיש שאין לו בעיה עם ביקורת על ישראל, להפך. "גם אני מבקר את ישראל, אבל על כך שהיא רכה מדי. המלחמה נגד חמאס לא צריכה להימשך כל כך הרבה זמן. אם ישראל תשחרר את מלוא כוחה, היא לא תארך חודשים, שבועות או ימים, אלא שש שעות ואולי שש דקות. ומה קורה עם חיזבאללה? לא צריך להיות חיזבאללה, כי שם לא מסתתרים מאחורי מגנים אנושיים כמו חמאס. ישראל צריכה להיות הרבה יותר קשה עם הארגונים האלה".

"התלוננו שאמרתי 'כותנה'"

בלוק נחשב לתיאורטיקן משפיע, ועבודתו פורסמה בכתבי עת נחשבים רבים וכן בכלי תקשורת. בשנת 2017 הוא הגיע לאבן דרך כשפרסם יותר מ־500 מאמרים שעברו בדיקת עמיתים. במסגרת זו הוא גם מרצה באקדמיה.

אנחנו שומעים הרבה על טירוף ה־Woke בקמפוסים בארה"ב. כאיש אקדמיה, אתה גם סובל מזה?
"אני לא חושב שאפשר להגזים בעד כמה העניין הזה יצא משליטה. זה נורא, אתה צריך לבחור במילים הנכונות או שתיענש. הזכרתי פעם בשיעור את המילה 'כותנה' ואמרו לי שזו מילה לא מקובלת שגורמת לאנשים להרגיש לא בנוח, כי אנשים שחורים נאלצו לקטוף כותנה כשהיו עבדים. למען הסר ספק המילה לא נאמרה בהקשר לעבדות. אתה יכול לדמיין? דקאנית האוניברסיטה אמרה שתפטר אותי אם לא אתנצל בפני סטודנט שחור שהתלונן שאני משתמש במילה כותנה".

מה היה ההקשר שבו השתמשת במילה?
"ניסיתי להמחיש את פרודוקטיביות ההכנסה השולית".

וזה גרם לסטודנט להיפגע עד כדי שהרגיש צורך להתלונן? והאוניברסיטה פשוט נכנעה לדרישות שלו שתתנצל?
"מה שקרה זה שאמרתי 'אם אתה יכול לקטוף כותנה בשווי של 25 דולר לשעה, השכר שלך יהיה 25 דולר לשעה. אם אני יכול לקטוף כותנה בשווי 20 דולר לשעה, השכר שלי יהיה 20 דולר לשעה. השכר נוטה לשקף את הפרודוקטיביות שלך. הייתי צריך להשתמש בקטיף תפוחים כנראה".

המועמד של המפלגה הליברטריאנית לא זוכה אף פעם לתמיכה משמעותית, עם כ־1%-3% מהקולות בבחירות. ועם זאת, בלוק מאמין שהעמדות הליברטריאניות יותר פופולריות בקרב הציבור האמריקאי ממה שנדמה. "אם תשאל אנשים אם הם בעד ממשל מוגבל, מסים נמוכים, רגולציה מקלה, יוזמה חופשית וגם לגליזציה של פורנוגרפיה, זנות, סמים, הימורים וכדומה, בערך 20% יסכימו".

אבל הם לא יצביעו למועמדים ליברטריאנים.
"הם לא יצביעו לליברטריאנים כי זה יהיה קול מבוזבז. בארה"ב יש רק שתי מפלגות שמצליחות להיבחר, רפובליקנית ודמוקרטית. ואם אתה מצביע ליברטריאני אתה מבזבז את הקול שלך. העצה שלי לליברטריאנים? אם אתם בקליפורניה, בטקסס או בפלורידה אל תצביעו או שתצביעו לליברטריאנים כי ההצבעה שלכם לא חשובה. אבל אם אתם במדינות מפתח כמו פנסילבניה, וירג'יניה, ג'ורג'יה, אריזונה, מישיגן ומינסוטה - תצביעו לדונלד טראמפ כי אז זה יהיה קרוב. המסקנה הכללית שלי היא שאם המועמד שלך בכל מקרה הולך להפסיד, תצביע עבור הרשע הקטן מבין השניים".

טראמפ עדיף על קמלה האריס?
"אני מעדיף את טראמפ על פניה מסיבות רבות. הראשונה היא ישראל, השנייה היא עמדותיה בעניין היוזמה החופשית. טראמפ הרבה יותר בעד יוזמה חופשית ממנה".

דונלד טראמפ. ''מעדיף אותו על האריס'' / צילום: Shutterstock

בלוק הזכיר במהלך הראיון את הסופרת והפילוסופית היהודייה־אמריקאית אַיין ראנד, שידועה בעיקר בשל ספריה "מרד הנפילים" ו"כמעיין המתגבר". "היא המירה אותי לליברטריאניזם", הוא אומר, "כשאני בכלל רציתי להמיר אותה לסוציאליזם".

נפגשתם? איזה מין אדם היא הייתה?
"למדתי בקולג' בברוקלין עם ברני סנדרס, והדעות שלי היו בערך כמו שלו. ראנד באה לדבר בקמפוס ואני באתי להמיר אותה לסוציאליזם, כי הוא היה ראוי מבחינתי והרגשתי צורך לשכנע גם אותה. מועדון הלימוד ערך לכבודה ארוחת צהריים. ראנד ישבה בראש השולחן וסביבה הסגנים הראשיים שלה, אלן גרינשפן (שהיה לאחר מכן נגיד הבנק המרכזי, הפד - א"ו), נתניאל ברנדן ולאונרד פיקוף. תקעתי את ראשי בין הראשים של ראנד וברנדן, ואמרתי ש'יש סוציאליסט שרוצה לדון עם מישהו על סוציאליזם וקפיטליזם'. שאלו אותי מי זה, אמרתי, 'אני'.

"ברנדן היה מאוד נחמד ואמר שידבר איתי בשני תנאים: אחד, שאבטיח לא לתת לשיחה הזאת להסתיים עד שנגיע למסקנה חותכת, והשני, שאקרא שני ספרים שהוא ממליץ עליהם. הספרים היו 'כלכלה בשיעור אחד' מאת הנרי הזליט ו'מרד הנפילים' של ראנד. קראתי את הספרים, הגעתי לבית שלו, לבית של ראנד, דיברנו, הבאתי איתי את השותף שלי לדירה ו'התגיירתי'. עכשיו הייתי ליברטריאן".

בלוק סבור כי "איין ראנד הייתה מנהיגת כת. יש לי מקום חם בלב בשבילה, אבל האמת היא האמת. אם ביקשת בהרצאות שהיא תסביר או תפרט, היית מקבל תשובה מרתקת ומפרגנת. אבל אם אמרת שיש סתירה בין דברים שהיא אמרה, אתה יודע מה היא הייתה עושה? היא הייתה אומרת 'צא החוצה' ואתה מחוץ לרשימת התפוצה. ונראה שגם מכון מיזס הופך לקבוצת כת שכזו".

אחד האנשים המושמצים בישראל בשנים האחרונות בידי מי שלא אוהב את הכלכלה החופשית הוא מילטון פרידמן. איזה מין אדם הוא היה?
"הייתה לי אינטראקציה עם מילטון בהזדמנויות רבות. ביקרתי את פרידריך האייק על משהו בקשר לספרו 'הדרך לשעבוד', ופרידמן ואני נכנסנו לסדרת דיבייטים. הוא היה אדם מבריק עם מוח מפואר. הוא היה ליברטריאן, לא קיצוני כמוני, אבל הוא היה ליברטריאן. אני חושב שהוא היה המנטור של אולי 500 עבודות דוקטורט באוניברסיטת שיקגו, אז הוא לא רק מקבל קרדיט על אותם 500 אנשים שהוא השפיע עליהם, אלא גם על כל התלמידים של אותם אנשים".

מילטון פרידמן, מושמץ בישראל בקרב מתנגדי כלכלה חופשית. ''מוח מפואר'' / צילום: Associated Press, Eddie Adams

"סחיטה צריכה להיות חוקית"

בלוק כתב יותר מ־20 ספרים והוא מוכר בעיקר בזכות ספרו "הגנה על הבלתי ניתן להגנה" משנת 1976, שתורגם לעשרות שפות זרות. הספר מקדם את התזה שלפיה אנשים זוכים לסטיגמה על עיסוק במעשים שלעתים אינם חוקיים או חסרי מוניטין, אך אינם כרוכים באלימות או בהפרת זכויות קניין או רכוש. בלוק מציע שאנשים אלה עשויים למעשה להועיל לחברה. כל פרק בוחן סוג אחר של אנשים, כולל זונות, סחטנים, קמצנים ועוד.

בין המקצועות המושמצים שלא ראויים לסטיגמה שלילית על פי הספר, נמצאת הסחטנות. תסביר?
"הטיעון נגד סחיטה הוא שאם אציג תמונה שלך עירום עם גברת שהיא לא אשתך, אהרוס לך את המוניטין. תאבד את העבודה שלך, את אשתך, החברים שלך לא יאהבו אותך. הטענה היא שבאופן פרדוקסלי, אתה לא הבעלים של המוניטין שלך, כי הוא מורכב ממה שכולם חושבים עליך, ואתה לא יכול להיות הבעלים של מחשבות של אנשים אחרים. אז באופן פרדוקסלי, זו לא גניבה.

"תראה, מה שאני מוכר לך זה השקט. אני אומר, תן לי אלף דולר ואקרע את התמונה. שנינו מרוויחים כי אתה מעריך את המוניטין שלך ביותר מאלף דולר, ואני מעריך את האלף דולר יותר מהכיף בלהרוס את המוניטין שלך".

בלוק אומר שיש גם יתרונות לסחיטה. "הרי למה אני סוחט אותך? כי עשית משהו לא בסדר, לא מוסרי. היית במיטה עם גברת אחרת שלא הייתה אשתך. ואם אתה נתון לסחטנות, אתה תעשה זאת פחות. במילים אחרות, הנושא יותר מסובך ממה שחושבים עליו בדרך כלל. מצד אחד, זה יעזור להפחית את חוסר המוסריות, מצד שני, זה לא הוגן ולא ראוי שמה שעשית לפני 20 שנה בא לרדוף אותך היום. זה נושא מסובך, אבל לסחוט צריך להיות חוקי".

עוד כתבות

נשימה / צילום: Shutterstock

​קחו אוויר: מה הנשימה שלנו מגלה עלינו?

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בעליות; השקל התחזק, ישראל קנדה זינקה ב-7%, הבורסה לני"ע ב-6%

מדדי הביטוח והבנייה זינקו במעל 2% ● מחזור המסחר עמד על 5 מיליארד שקל ● עליות באירופה ובחוזים בניו יורק ● דריכות בוול סטריט לקראת ההכרעה על מכסי טראמפ ● השקל מתחזק הבוקר ל-3.12 שקלים לדולר ● מחירי הנפט עולים ● הקרן האקטיביסטית שמהמרת: כוכבת ה-AI הבאה היא מיפן

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן / צילום: ap, Brian M. Wilbur

דריכות למתקפה: עוד משחתת אמריקאית נכנסת לאזור

טראמפ נתן אתמול דדליין לאיראן: 10 ימים או 15 ימים • דובר צה"ל אפי דפרין: "אנחנו עוקבים אחר ההתפתחויות האזוריות וערים לשיח הציבורי בנושא איראן" ● טראמפ בהצגת מועצת השלום: "אסור שיהיה לאיראן נשק גרעיני" • איראן במכתב למזכ"ל האו"ם: אם נותקף - נגיב נגד בסיסים אמריקניים באזור ● עדכונים שוטפים

נחל שרף / צילום: מולי אינהורן

קריאה אחרונה: מסלולי מים מיוחדים, רגע לפני שהם מתייבשים שוב

מהגבים הנסתרים שדורשים טיפוס אתגרי ועד הבריכות שהגישה אליהן קרובה ונוחה ● לאחר שנה גשומה במיוחד מאגרי המים במדבר חזרו להתמלא ● ארבע המלצות רותחות לטיולים רטובים

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

מימין: דניאל שרייבר ושי וינינגר, מייסדי ומנהלי למונייד / צילום: אתר החברה

למונייד הציגה דוחות חזקים, אך המניה ירדה בוול סטריט

חברת הביטוח הדיגיטלי מציגה תחזית טובה לשנה הקרובה בשורת ההכנסות, מאשררת את התחזית לפיה תציג EBITDA מתואם חיובי ברבעון האחרון של השנה, וצופה צמיחה של 60% בהכנסות בשנה הקרובה ● אחד המייסדים: "רבעון תשיעי רצוף של האצה בצמיחה"

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לפני ההצבעה על ביטולו בכנסת: האוצר הזמין קמפיין לפטור ממע"מ ל-150 דולר

בשבוע הבא יעלה להצבעה בכנסת הצו להרחבת הפטור ממע"מ בייבוא אישי לסכום של 150 דולר ● יחד עם זאת, במשרד האוצר מבקשים כבר להכין קמפיין למען יידוע הציבור בדבר העלאת סכום הפטור

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת המיליונים נגד פירמת EY

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד רואי החשבון ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר"

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

דיווחים בתקשורת הזרה ושיחות עם שורה של גורמים משרטטים את דמותו של המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי, שבנה אימפריה על הלוואות בעידן של כסף זול, מתמודד מול חובות של עשרות מיליארדים וכעת רוצה גם לרכוש את רשת 13

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

מנכ"ל נייס: "ה-AI לא יחליף אותנו. אנחנו נרוויח מזה"

סקוט ראסל, שמסכם שנה בתפקיד, נשמע אופטימי אחרי שהחברה בניהולו עקפה את התחזיות ברבעון הרביעי של שנת 2025 ● חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

בג"ץ ללוין: נמק מדוע אינך משתף פעולה עם נשיא העליון לצורך מינוי שופטים

בג"ץ דן היום בעתירה נגד שר המשפטים לוין, בה נטען כי הוא נמנע מלשתף פעולה עם נשיא העליון עמית ואינו ממנה שופטים ● השופט שטיין: "אנחנו בסיטואציה משברית מאוד; אם אין נשיא מחוזי, מה אני עושה עם טרוריסט, משחרר אותו ממעצר מינהלי?" ● השופט גרוסקופף: "התשובה של לוין שאין מינויים כי הוא לא מדבר עם עמית אינה קבילה"

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק