מדינות שונות, בהן בעולם המערבי, מתעניינות במערכת קלע דוד שיירטה את הטיל הבליסטי הראשון אי־פעם ששיגר בבוקר יום רביעי חיזבאללה לעבר תל אביב - כך נודע לגלובס מפי גורם המעורה בפרטים. אותם הביקושים עולים כתוצאה מההצלחה של המערכת במלחמה האינטנסיבית הנוכחית, ומתווספים כזכור למכירת הענק לפינלנד לפני כשנה.
● שאלות ותשובות | פגיעה בגובה של 50 ק"מ: הטיל ששוגר למרכז והיירוט
● כותרות העיתונים בעולם | "חסרת מעצורים, ישראל משפילה את אויביה": בעולם המומים מפעילות צה"ל נגד חיזבאללה
● שאלות ותשובות | "מצב מיוחד בעורף": מה זה אומר והאם אפשר להיעדר מהעבודה?
את מערכת קלע דוד מייצרת רפאל, המעסיק הגדול ביותר בצפון עם כ־8,500 עובדים באופן ישיר וכ־20 אלף משקי בית נוספים באופן עקיף. לאורך מלחמת חרבות ברזל, פריסת מתקני החברה בצפון הפכה אותם ליעדים לרקטות של חיזבאללה, ובעיקרם מכון דוד בקריות ומכון לשם באזור משגב. בתחילת 2024 הצהירה החברה על כוונתה לגייס כ־2,000 עובדים חדשים.
המכירה לפינלנד
תחילת הדרך של קלע דוד לא הייתה חלקה. ביולי 2018 הביא זיהוי שגוי של טילים ששוגרו במסגרת מלחמת האזרחים בסוריה, לשיגור של שני מיירטי קלע דוד. אחד המיירטים הושמד מרחוק, והשני התרסק בשטח סוריה. כתוצאה מהאירוע הופקו לקחים במשך כמה שנים, ובמבצע "מגן וחץ" במאי אשתקד התבצע היירוט המבצעי המוצלח הראשון. מאז, המערכת הביאה לתוצאות מוצלחות ולעסקה גדולה.
באוגוסט 2023, אישר כזכור הממשל האמריקאי עסקה בסך 316 מיליון אירו למכירת קלע דוד לפינלנד. האור הירוק האמריקאי היה כורח המציאות, משום את המערכת פיתחו במשותף מנהלת "חומה" במפא"ת והסוכנות האמריקאית להגנה מטילים (MDA), בהובלת רפאל וריית'און האמריקאית. במסגרת העסקה, ישראל מכרה את קלע דוד, כולל מיירטים, משגרים ומכ"מים, תוך התבססות על המערכת הישראלית. הגרסה הפינית מיוצרת בשיתוף פעולה בין התעשיות השותפות בישראל ובארה"ב לבין תעשיות בפינלנד למשימות מוגדרות - במטרה שתחובר למערך השליטה והבקרה הפיני.
אותה עסקה עדיין מהווה נושא לדיון בפינלנד. בסוכנות הידיעות רויטרס דווח לפני כשבוע כי הנשיא אלכסנדר סטאב גיבה את רכישת קלע דוד. "ריאליזם שמבוסס על ערכים נדרש במחשבה לגבי ההכרה בפלסטין", אמר סטאב, שלפני כחודש הסביר כי ההכרה במדינה פלסטינית לא קשורה לעסקת קלע דוד. "בכך, אני מסתכל רק על ריאליזם. במילים אחרות, העובדה שאנחנו צריכים את אותם נשקים. כלומר, אני מביט על הביטחון הפיני".
עוד טרם היירוט של הטיל הבליסטי ששיגר חיזבאללה ביום רביעי (ושמו קאדר 1), מערכת קלע דוד הייתה ועודנה עוגן משמעותי במערך ההגנה האווירית הישראלי. לאיומים קצרי טווח ונמוכים יש לישראל את כיפת ברזל של רפאל, ולאיומים ארוכי טווח וגבוהים (כ־100 ק"מ) משתמשים בחץ 2 או חץ 3 של התעשייה האווירית - תלוי אם האיום מצוי בתוך או מחוץ לאטמוספירה. עבור התווך המסובך שביניהם, איומים בינוניים שעוברים קשת בגובה של 50־70 ק"מ, נמצאת קלע דוד. מדובר במערכת שמבחינה טכנולוגית נחשבת לגבוהה ביותר בקנה מידה בינלאומי, הן מול מקבילותיה במערך הישראלי והן בשוק העולמי.
מערכת קלע דוד מסקרנת בזירה העולמית משום שהיא גם בעלת יכולות תמרון, והיא רלוונטית ליירוט טילי שיוט, כלי טיס ומל"טים. המערכת משקפת גם שיתוף פעולה פנים ישראלי: היא כוללת מכ"מ MMR שמפתחת חברת אלתא, חטיבה וחברה בת של התע"א, ואת מערכת השליטה והבקרה "שקד זהב" - פרי פיתוח של חברת אלישרא, מקבוצת אלביט.
המיירט האמריקאי
בחודש מאי האחרון החליטו במערכת הביטחון להתחיל להוציא מפעילות את סוללות הפטריוט ("יהלום") האמריקאיות, מה שהיווה הישג לרפאל והביא לכותרות בעולם. ההחלטה נבעה בין השאר מכך שקלע דוד היא מערכת ארצית - כלומר מערכת אחת מכסה שטח של מדינה - זאת בעוד שפטריוט מתבסס על סוללות שמכסות אזור מסוים בלבד.
קלע דוד הוא מוצר שקרוב מאוד לרמת PAC3, המיירט המתקדם ביותר מסדרת פטריוט - אך לעומתו, המיירט הישראלי זול יותר. כך, כל מיירט של PAC3 מוערך בכ־6 מיליון דולר, בעוד שיירוט של קלע דוד עולה למדינת ישראל כ־700 אלף דולר. בנוסף, מחקר של המרכז ללימודים אסטרטגיים ובינלאומיים (CSIS) מדצמבר 2022, הצביע כי רכישת סוללת פטריוט חדשה עולה 1.1 מיליארד דולר. זאת כאמור כאשר מערכת קלע דוד נמכרה לפינלנד תמורת 353 מיליון דולר.
