ישראל מנהלת מלחמה במספר זירות שונות כבר קרוב לשנה, וטרם ידוע מתי תסתיים. בשל עלויות המלחמה הרבות, המדינה מחפשת בדחיפות מקורות מימון נוספים. אחד הפתרונות, באופן לא מפתיע, מצוי בשוק הרכב, מקור המסים הוותיק של האוצר.
● בכמה יתייקרו הרכבים החשמליים בינואר? המתווה החדש שעל הפרק
● סכנת התייקרות של 7,000 שקל לעשרות אלפי רכבים שנתקעו בנמל בגלל המלחמה
בפרק המיסוי של התוכנית התקציבית לשנת 2025, שפורסם החודש, אף נכתב בבירור: "מס הקנייה על רכבים פרטיים הינו מקור משמעותי למדינת ישראל, כאשר בשנת 2023 נגבו באמצעות מס הקנייה 13.95 מיליארד שקל".
לאור זאת ולאור עומק הבור התקציבי, אין זה מפתיע שפרק המיסוי שהוצג החודש כולל שורה של צעדי מיסוי די מורכבים, שמשמעותם הסופית היא העלאה חדה במס הקנייה על רכב מינואר 2025 שיביאו להתייקרות רוחבית משמעותית. לטובת הצרכנים שמתלבטים האם להקדים את הקנייה או לחכות להתבהרות המצב, מצורף מורה נבוכים.
מדוע בחר האוצר להגדיל הכנסות באמצעות קיצוץ הטבת "המס הירוק"?
קיימים יש שני הסברים. ההסבר הרשמי של האוצר הוא, ש"המס הירוק" הנוכחי נקבע במקור (2010) כדי לקדם רכישת כלי רכב מופחתי זיהום תוך שמירה על מס קנייה אפקטיבי של 72%. אולם לטענת האוצר "כתוצאה מהרפורמה שיעור המס האפקטיבי ירד בצורה גבוהה בהרבה" ־ מה שהביא ב־2023 לאובדן הכנסות (תיאורטי) של כ־3 מיליארד שקל. האוצר טוען שהקיצוץ הרוחבי של 4000 שקל בהטבה, שאותו הוא מתכנן לתחילת 2025, "ישמר את התמריץ היחסי שמעודד קניית רכבים מופחתי זיהום אוויר".
ההסבר הלא רשמי הוא ה"נראות הציבורית" של המהלך. למרות שזו העלאה במס הקנייה על כלי רכב חדשים לכל עניין ודבר, אפשר לארוז אותה ולהציגה לציבור בתור "הקטנת הטבות מס". כלומר גרסה הרבה יותר "מרוככת" והרבה יותר קשה להבנה על ידי הציבור. בכך היא נמנעת מלדרוך על המוקש הפוליטי, שנלווה להעלאת מסים ישירה. את השיטה הזו גם קל יותר "לשווק" ל־OECD, שכבר נזף בישראל לא פעם על מס הקנייה המופרז על רכב, שנהוג כאן, והמליץ להמיר אותו במס נסועה.
בניגוד לעדכונים שונים במס הירוק, שבוצעו בעבר, הפעם מדובר בשינוי רוחבי, שלא מדלג על אף קטגוריה. כרגיל, הנפגעים העיקריים מהמהלך הם הדגמים הזולים והנקיים ביותר, שהטבת המס הירוק מהווה כיום חלק משמעותי בתמחור הכולל שלהם. כך למשל כלי רכב עירוניים קטנים מקבוצת זיהום 1 ו־2 נהנו עד כה ממלוא הטבת המס הירוק בגובה כ־18 אלף שקל (שמופחתים מהמחיר ליבואן, לא מהמחיר לצרכן). ההטבה שלהם תעמוד כעת על כ־14 אלף שקל בלבד.
זה לא הכל: במקביל לקיצוץ ההטבה מוחמרת גם הנוסחה שמשמשת לחישוב השיוך של כל דגם חדש לקבוצת זיהום מסוימת. כתוצאה מכך הרבה דגמים "יטפסו" לקבוצות זיהום גבוהות יותר ולכן הטבת המס עליהם תקטן עוד יותר. ולכל זה אפשר להוסיף גם מע"מ.
בענף מעריכים כי גם אם היצרנים והיבואנים יספגו חלק ניכר מההתייקרות עדיין מכוניות עירוניות קטנות עם מנועי בנזין יתייקרו בשיעור של עד כ־7,000 שקל ומכוניות הייבריד ופלאג־אין "עממיות" יתייקרו בשיעור שבין 3,000 ל־6,000 שקל בהתאם לקבוצת הזיהום. מלבדם דגמים מקבוצות הזיהום הגבוהות (14 ו־15), יקבלו "טיפול" מס מיוחד.
מה יקרה למכוניות המזהמות ביותר?
עד היום המכוניות המזהמות ביותר, ששייכות לקבוצה 14 ו־15, היו די "אדישות" לקיצוצים במס הירוק. זאת מכיוון שהן ממילא כמעט ולא מקבלות הטבה. אבל כעת הן חוטפות קנס. דגמים מקבוצה 14, שמקבלים היום הטבת מס ירוק סמלית של כ־2450 שקל (מתוך 18 אלף שקל מקסימליים) יאבדו גם אותה ובנוסף "יחטפו" תוספת מס של כ־1,530 שקל.
הדגמים מקבוצה 15, קבוצת הזיהום הבכירה, יחולקו כעת לשלוש קטגוריות בהתאם לרמת הזיהום וייענשו כעת ב"מס זיהום", שגובהו עד 7,500 שקל. חלק מהדגמים הללו הם רכבי יוקרה יקרים, שבעליהם די אדישים לשינויי מס "קלים". אבל יותר מ־75% מהמכירות של דגמים בקבוצות הזיהום 14 ו־15 בישראל הן של דגמי קרוס־אובר עם מנועי בנזין ודיזל, שפופולריים בקרב המעמד הבינוני וציי הרכב דוגמת יונדאי טוסון, קיה ספורטג', רכבי צ'רי למיניהם ועוד. אלה עשויים להתייקר בתחילת 2025 באלפי שקלים, אולי אפילו למעלה מעשרת אלפים, אלא אם כן יהיה מאמץ תמחור משולב של היצרנים והיבואנים לטובת שימור נתח שוק.
ומה יקרה למכוניות חשמליות?
אם את השפעת "רפורמת" המס הירוק של מכוניות הבנזין וההייבריד ניתן להגדיר בתור "נזק היקפי", את מה שצפוי לקרות למס הקנייה על חשמליות בינואר 2025 כבר אפשר להגדיר "סיכול ממוקד". על פי ההצעה שעל שולחן האוצר תבוטל הטבת מס הקנייה על רכב חשמלי, שהייתה קיימת מתחילת העשור הקודם, ומס הקנייה עליהם יזנק מ־35% כיום ל־83% כמו על כל כלי הרכב.
בתור "פיצוי" מציע האוצר שהם ימשיכו לקבל את מלוא הזיכוי במס לפני הקיצוץ. כלומר עד כ־18 אלף שקל (במקום עד כ־14 אלף). אולם זה פיצוי זניח. ההתייקרות של החשמליות עשויה לנוע בין 7,000־8,000 שקל ויותר בדגמים חשמליים "משפחתיים" ועד עשרות אלפי שקלים בכלי רכב חשמליים יוקרתיים יותר.
עם זאת, סביר להניח שהיצרנים הסינים, ששולטים בפלח, יעשו מאמצים גדולים לבוא לקראת השוק הישראלי. במיוחד לאור העובדה שהטלת המכסים על רכב חשמלי סיני באיחוד האירופי פוגעת במכירותיהם ומשאירה אותם עם עודף ייצור.
מתי נרגיש את זה?
התשובה תלויה בעיקר בשאלה "איזה מלאי יספיקו היבואנים לייבא ולשחרר ממכס לפני עליית המס". כרגע מדובר על כ־60־70 אלף כלי רכב, חלקם הגדול חשמליים, שאמורים להגיע ארצה ולהשתחרר במס הנוכחי עד דצמבר. אולם מצב החירום, והתקנות הדרקוניות של רשות הנמלים שפורסמו בימים האחרונים, מגבילות את היקף פריקת הרכב בנמלים. יתר על כן רבים צופים להתרסקות נוספת של השקל ביחס למטבעות היבוא ועובדה זו לבדה יכולה לקזז מבחינת היבואנים את כל הכדאיות של הזמנת מלאי מסיבי בעיתוי הנוכחי. בכל מקרה המלאים צפויים למתן את ההתייקרות בתחילת 2025 וסביר להניח שאת מלוא השפעת המס הירוק נרגיש ברבעון השני או השלישי של 2025, כאשר המלאים הקיימים יסתיימו.
מה יקרה למשומשות?
"על הנייר" מחיר המכוניות המשומשות אמורים לעלות ביחד עם העלייה במחירי החדשות וזה אמור להקל על לקוחות "משדרגים" להסתגל למחירים הגבוהים. הבעיה העיקרית היא שמחירי המשומשות בפועל נגזרים מהיצע וביקוש, ואם תנאי המשק יורעו הביקוש יפחת בקרב השכבות הפחות חזקות, שהן הלקוחות המרכזיים של המשומשות.
מה הסיכוי לשינוי ברגע האחרון?
כרגע, קלוש. אמנם יש לחצים מאחורי הקלעים למתן את המהלך אבל האוצר זקוק לכסף בדחיפות וספק אם יש מישהו במערכת שיכול לבלום מהלך שאמור לגייס כ־650 מיליון שקל. במיוחד אם האלטרנטיבה היא מהלכי מס הרבה יותר כואבים ורגישים ציבורית.
