גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מספר התושבים יוכפל, הבנייה תתגבר, ומה יקרה למחירים: חמש ערים שצפויות לשנות את פניהן

קריית אתא צפויה לגדול פי שניים, אופקים תגיע כמעט עד ל־100 אלף איש ובאשקלון יחצו את רף 200 אלף התושבים ● אלו הערים שיגדלו משמעותית בשנים הקרובות, והתהליכים כבר נראים בשטח

איור: shutterstock, אנימציה: טלי בוגדנובסקי
איור: shutterstock, אנימציה: טלי בוגדנובסקי

כשנוסעים בכביש מספר 4, מצפון לדרום או להפך, העין נמשכת למגדלים החדשים שנבנו ברבות מהערים לאורכו, בהן טירת כרמל, אור עקיבא, חדרה, פתח תקווה, יבנה, אשדוד והלאה עד אשקלון. כולן התרחבו מאוד בשנים האחרונות.

יצאנו לבדוק מי הן הערים הבאות הצפיות לעבור שינוי משמעותי ולהגדיל באופן ניכר את האוכלוסייה שלהן? ערים שכבר עברו את שלב התכנון של עשרות אלפי יחידות דיור (יח"ד) חדשות, ונמצאות רגע לפני השלב הבא, שלב הבנייה בשטח.

מ"בלוקונים" ועד למגדלי הענק: כך השתנתה הדירה הממוצעת בישראל לאורך השנים

אספנו חמש ערים שבשטחן שווקו לפחות 1,000 יח"ד מתחילת 2023 ועד היום, והן צפויות לגדול משמעותית בטווח הזמן הנראה לעין. מה עובר על עיר כזאת? ואיך מתמודדים עם הגידול? יצאנו לבדוק את השינוי הצפוי בעזרת מרכז מיפוי ישראל (מפ"י).

לצד חמש הערים שנסקור כאן, ישנן עוד כמה ערים שצפויות לצמוח גם הן בצורה משמעותית בעתיד הנראה לעין: נתיבות תגדל ביותר מ־30 אלף יח"ד במסגרת הרחבה של הסכם הגג הקיים; יהוד־מונוסון צפויה להגדיל את מספר יח"ד בה ב־15 אלף, ולצמוח לעיר של 90 אלף איש, במסגרת תוכנית מדיניות חדשה שאישרה; יבנה צפויה לגדול ב־12,500 יח"ד חדשות במסגרת הסכם גג חדש; ונס ציונה תוסיף לעצמה כמעט 6,000 יח"ד.

הגידול המהיר: "גם ברשות מאוד חזקה זה אירוע מז'ורי"

צמיחת הערים בנפחים גדולים נובעת מהחלטת הממשלה להגביר את קצב התכנון, בעקבות משבר הדיור של העשור וחצי האחרונים בישראל. התוכניות הוכנו וקודמו בעיקר באמצעות הסכמי גג שנחתמו עם הרשויות - הסכמים שבמסגרתם מתחייבת המדינה לממן הקמת מוסדות חינוך, תשתיות, מבני ציבור ועוד, בתמורה להתחייבות מצד הרשות למתן היתרי בנייה בקצב גבוה לפרויקטי מגורים בתחומיה.

מאחורי המספרים הגדולים מסתתרת שאלה אחת מרכזית: כיצד עיר יכולה להתמודד עם גידול משמעותי שכזה, אשר לפי קצב השיווקים בחלק מהערים עשוי לקרות בתוך שנים ספורות? והאם מוסדות התכנון שמים דגש מספק בעניין זה?

"התכנון לא תמיד מסתכל על הקהילה ועל בני האנוש שבתוכה", אומרת המתכננת האורבנית שרון בנד. "העיקר זה הגג מעל הראש - ייצור יח"ד. מסתכלים דרך פריזמה של אקסלים גדולים. אבל כל מה שמתקרב למקדם אחד (יח"ד אחת חדשה על כל יח"ד קיימת - י.נ), משמעותו זעזוע גדול לעיר, גם ברמה הארגונית־ניהולית של הרשות העירונית, וגם ברמה הקהילתית. גם תוספת של 50% מהאוכלוסייה הקיימת, וגם ברשות מאוד חזקה, זה אירוע מז'ורי.

 

"מצופה שכאשר עושים הסכמים בסדר גודל כזה עם רשויות, ייעשה גם שינוי במבנה הארגוני, כמו בכל גוף שעושה 'קפיצה' כזאת. מישהו צריך לדעת איך לבלוע את הדבר הזה. זו לא התפתחות אורגנית רגילה.

"לדוגמה, הצפה בכמות גדולה של יח"ד מביאה אוכלוסייה חדשה, כולל בין היתר משפחות יחידניות, שצריכות תשומת לב אחרת מהמערכת וגם משלמות פחות ארנונה. לא תמיד זה נלקח בחשבון מראש.

"שכונות נבנות כאשר מוסדות חינוך עוד שלא מוכנים, נוצרים פערים בין בתי הספר החדשים בשכונות החדשות לבתי הספר הישנים, אין מרכז קהילתי בשכונה של 40 אלף תושבים. אלו בעיות קיימות ומוכרות, שנוצרו בערים שחוו צמיחה גדולה, ויש עוד הרבה מאוד בעיות פרט שצריך לפתור".

מנכ"ל מינהל התכנון רפי אלמליח אומר בהקשר זה כי "הרבה מאוד תלוי ברשות עצמה. ראשי ערים שכבר מכירים את המהלך הזה של שכונות חדשות, ויודעים שעלול לקרות מצב של מחסור במוסדות ציבור - לא נותנים לזה לקרות. בבית שמש, למשל, שגדלה בהיקפים אדירים, לא הוקמו מספיק מוסדות ציבור ותלמידים רבים לומדים בקרוואנים מאולתרים. מנגד, במודיעין מוקמת שכונה חדשה, ובית הספר כבר קיבל טופס אכלוס עוד לפני שהתושב הראשון נכנס להתגורר בה. ככל שראש הרשות מבין יותר את המשמעות של התהליך הזה, כך הוא יהיה פשוט יותר".

 

ומה עושים מוסדות התכנון עצמם כדי לסייע לרשויות?
"במסגרת הסכמי הגג תוקצבה הקמה של מינהלות עבור אותן שכונות גדולות שמתוכננות לקום, ואנחנו רואים את התוצאות. בכרמי גת בקריית גת, למשל, הוקמה מינהלת כזו, והיא דאגה למלא את המחסור שהיה בתחילת הדרך בבודקי תוכניות ובבודקי היתרים. היא לקחה על זה אחריות מלאה. לא בטוח שבכל עיר הוקם מנגנון עם אותה רמת יעילות, אבל הפלטפורמה כן ניתנה בכל מקום שבו נחתם הסכם גג.

מנכ''ל מינהל התכנון, רפי אלמליח / צילום: לע''מ

"לבד מזה, הסכמי הגג כוללים גם הקמת אזורי תעסוקה, מתן שירותים וגם תשתיות חדשות: עבור עיר היין באשקלון הוקם מחלף אשקלון צפון, בקריית גת יקודם מחלף פלוגות. אנחנו מתייחסים לכל המענים שיכולים לסייע לעיר".

נראה כי בסופו של דבר, חוזקה של הרשות הוא שקובע עד כמה היא תוכל להתמודד עם השינוי הצפוי ועד כמה הוא ישפיע על תושביה. "אם לרשות יש צוות חזק ואנשי מקצוע שיודעים מה הם הקווים האדומים של העירייה, וגם ראש עיר חזק שלא מתקפל בפני רשויות המדינה, יכול להיות שהם ישפרו עמדות וישימו את הקווים האדומים הנכונים, וכך יתמודדו עם השינוי הזה כמו שצריך", אומרת בנד. "אבל מרבית הרשויות שבהן מקודמים הסכמי הגג הללו, לא חזקות מספיק כדי לעמוד בפרץ ולהגיד עד כאן. לא כולם זו עיריית תל אביב, שיכולה לקבוע בעצמה לא מעט בתחום השיפוט שלה".

המחירים: "העיר הופכת נחשקת יותר, ומחירי הדירות עולים"

על פניו, "שיטפון" של יח"ד בעיר מסוימת אמור להוביל לירידת מחירים: ההיצע גדל, בדיוק כפי שבכירי עולם התכנון שואפים שיקרה, מה שלכאורה יוביל להקטנת הביקוש - ומכאן לירידה במחירי הדירות. אך זו הסתכלות שטחית למדי על הכוחות הפועלים בשוק הנדל"ן. בפועל, גדילה והרחבה של עיר צפויות דווקא לייקר את מחירי הנדל"ן בה.

"מה גורם למעבר של אוכלוסייה לעיר מסוימת? בעיקר מה שהיא מציעה לתושב החדש שלה", אומר ד"ר ויצמן נגר, מרצה לכלכלה ופיננסים במכללה האקדמית לב ובעבר כלכלן בכיר וחוקר בכיר בבנק ישראל. "חינוך, מקומות עבודה, תרבות פנאי, אולי מקום גיאוגרפי מועדף. זה מה שמניע הגירה אל עיר שהולכת וגדלה. ואם זה קורה, העיר הופכת להיות רצויה יותר ונחשקת יותר - אז בוודאי מעבר כזה גורם לדחיפה של מחירי הדירות למעלה. אמנם ההיצע יעלה, אבל הוא רק ימתן את הלחץ לעליית מחירי הדירות, ולא יגרום להורדה של המחירים. ההיצע מגיב לביקוש.

ויצמן נגר ד''ר / צילום: רפי קוץ

"יש מקומות שבהם אם בונים יותר הדיור הופך להיות זול יותר - ואגב, זו גם סיבה לעבור לאותה עיר - אבל זה קורה רק כשיש התערבות ממשלתית גדולה. למשל כשגורם ממשלתי כלשהו רוצה ליישב מקום מסוים, או להעביר אליו אוכלוסייה. זה יכול לקרות, למשל, כשמשווקים בהיקפים מאסיביים דירות במסגרת תוכניות מחיר למשתכן, 'דירה בהנחה' ודומותיהן.

 

"במקרים כאלו המדינה בונה בזול, שיקול עלות הדיור מקבל משקל דומיננטי ואנשים יעברו גם בגלל זה. אבל בתנאי שוק חופשי, תחרותי, אין סיבה שיזמים יבנו במקום שהם מאמינים שתהיה בו ירידה בביקוש, כי אז הם עתידים להפסיד. הם לא יגיעו למקום שאין בו עלייה בביקוש. בעיר שמשתדרגת לרוב לא יהיו ירידות מחירים".

"התרחבות גדולה של עיר לא תתרום להורדת מחירים, בדיוק להפך", מוסיף אלמליח. "הפיתוח וההתרחבות לשכונות החדשות היא מעין מנוע, קטליזטור, לפיתוח ולעליית ערך של כל הנכסים בעיר. זה בעצם מאפשר לעיר כולה להתחדש, במיוחד אם היא חלק מהסכם גג שמבטיח לה גם תקצוב של התשתיות בחלק הוותיק של העיר.

"אפשר לקחת גם כאן את כרמי גת בקריית גת כדוגמה: מיד אחרי האכלוס שלה ראינו היקף מאוד משמעותי של תוכניות להתחדשות עירונית שיוצאות לדרך, כי ערך הקרקע עלה. השכונה החדשה הניעה את כל העיר, וההתרחבות הנוספת של העיר תביא למחלף חדש בצומת פלוגות ולתחנת רכבת כבדה חדשה. כל אלו מכניסים תזרים מזומנים לעיר, מפתחים אותה, וזה בוודאי לא מוריד את המחירים בה אלא מעלה אותם".

 

ההשפעה על המרכז: "לא מזיז את הביקושים במפה הארצית"

רוב הערים הצפויות להתרחבות משמעותית הן ערים בפריפריה, שם עדיין ישנם מרחבים שמאפשרים התרחבות כזו, ולכך אפשר להוסיף את רצונה של המדינה לפיזור האוכלוסייה מאזורי הביקוש לאזורים מרוחקים יותר.

האם ההתרחבות הזו של ערי הפריפריה, שבסופו של דבר אמורה להביא איתה גם שדרוג בתשתיות ובשירותים, יכולה לגרום לכך?

בנד: "כל עוד לא נותנים את הדעת על העיר כאקוסיסטם בעת התכנון של הרחבתה, כשלא שמים דגש במה שחשוב ליצור מרחב אורבני, אני לא יודעת אם התרחבות של הערים הללו באמת תזיז את הביקוש במפה הכלל ארצית. זו בעיקר תהיה הגירה פנימית בתוך האזור. לא נראה שהרבה אנשים יבואו מהמרכז לצפון או לדרום, כי מרגע שאי שוויון אזורי נוצר, הוא מתקבע. כמעט בלתי אפשרי לשבור את ההגמוניה של תל אביב וגוש דן".

 

"בכל אזור בארץ, גם בפריפריה, יש עיר מטרופולין גדולה וסביבה ערים קטנות יותר", מסביר ד"ר נגר. "הסיכוי שתושבים יעברו מתל אביב אל אותה עיר מטרופולינית לא גדולים, אבל ההתרחבות של הערים הקטנות יותר יכולה לגרום לכך שתושבים יעברו מהמטרופולין אליהן. למשל, מחיפה לקריית אתא. אני לא רואה איך ההתרחבות של עיר כזו תביא אליה תושבים מהמרכז, אבל בין ערי האזור יהיה מעבר, אני מניח, בעיקר אם יש הזדמנות לדיור איכותי יותר".

האם המגמה הזו צריכה להדאיג את ראשי אותן ערים מטרופוליניות? אלמליח גורס שלא: "אני חושב שעיר מטרופולין חזקה, שנותנת מענים באיכות טובה ובהיקפים גדולים ומעצימה את עצמה, זה מה שהופך אותה למשגשגת.

"אני לא מקבל את הטענה שהערים מסביב, כשהן צומחות, מחלישות את עיר המטרופולין. זה דווקא מעצים אותה. כל מה שצריך להיות עסוק בו ראש העיר המטרופולינית הוא איך לתת את השירותים המטרופולינים ולשפר את התשתיות, כדי שיקשרו ויחברו וייתנו מענים מטרופוליניים לאותם יישובים וערים מסביב".

עוד כתבות

הניו יורק טיימס: זה "מחיר הניצחון" שישראל משלמת על המלחמה באזור

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: חמאס נתון ללחץ מתושבי הרצועה "שדורשים הקלה מהמשבר",  המדינה המפתיעה עם יותר מאלף פעילי חיזבאללה, וכך המלחמה באיראן "החלישה את מעמדה של ישראל בעולם" ● כותרות העיתונים בעולם

מייסדי רובינהוד. מימין: ולדימיר טנב, ובאיג'ו באט / צילום: ap, Mark Lennihan

וול סטריט סוף סוף מתגמלת את החברה של שני האאוטסיידרים שהפכו למיליארדרים

אפליקציית המסחר האמריקאית רובינהוד הגיעה לוול סטריט בסערה לפני כארבע שנים וספגה כישלון חרוץ ● סאגת מניות ה"מם" סיבכה את החברה עם הרגולטורים, היא נזקקה למיליארדי דולרים לערבויות ואף הגיעה לסף פשיטת רגל ● אבל מאז השפל ההוא, המניה זינקה ביותר מ־1,300%, הרווחים רק גדלים, והמוניטין השתקם

שטפון בטקסס / צילום: ap, Eric Gay

יותר מ-20 הרוגים בשיטפונות בטקסס, עשרות ילדות נעדרות

כ-20 ילדות ממחנה קיץ על גדות נהר הגוואדלופה נעדרות בשל הצפה של הנהר • הרשויות במדינה ציינו כי "אנחנו לא יודעים מתי הגשם ייפסק" • מושל טקסס פרסם סרטון של חילוץ באמצעות מסוק: "מחלצים מסביב לשעון"

צ'רצ'יל מסמן V. ביום הניצחון על גרמניה הנאצית / צילום: Reuters, IMAGO/piemags via Reuters

לסיים מלחמה: עצתו הפיקטיבית של צ'רצ'יל לנתניהו

אבי הכישלון הגדול של המלחמה הקודמת הוביל את הבריטים אל חוף מבטחים, וזכה בסליחה ובהערצה. הוא הבין כי אנחת הרווחה חשובה יותר מתרועת הניצחון

מאפים וסלטים ב–Benno / צילום: אורנה בן חיים

היקב עם המיתוג המוזר שמוכר 10,000 בקבוקים בשנה

יקב בוטיק עם בלנד ייחודי, סדנת קרמיקה משעשעת, הרצאה בשפת הסימנים ותפריט עם נגיעות מקורדון בלו ● מצאנו חמלה לנפש ביישובים סביב נתב"ג ● חגית אברון תופרת יום

אלעד טנא / צילום: אריק סולטן

במקום אבי משולם: אלעד טנא מונה לעורך העל בידיעות אחרונות

אלעד טנא ימונה לתפקיד עורך העל של ידיעות אחרונות וב-Ynet במקום אבי משולם, שמילא את התפקיד בשנתיים האחרונות ● טנא, מגיע לאחר כשנתיים בתפקיד העורך הראשי של "מקור ראשון"

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

בורסת ת"א ננעלה בעליות קלות; ישרוטל קפצה בכ-12%, סלקום ירדה ב-3%

מדד ת"א 35 עלה ב-0.3% ● השקל התחזק בחדות מול הדולר ● בוול סטריט נתוני התעסוקה מגבירים את החשש שהורדות הריבית מתרחקות ● מנגד, בארץ, הכלכלנים מעריכים שההקלה המוניטרית מתקרבת, אולי כבר ביום שני ● וגם: המניה שזינקה ב-1000% בשנה ועדיין צופים לה אפסייד

קרנות הגידור התמודדו עם המבחן האולטימטיבי / אילוסטרציה: Shutterstock

"ביקוש כבוש וחוסר נזילות": מנהלי קרנות גידור מנתחים את הרנסנס בבורסה בת"א

בקרנות המיועדות למשקיעים המתוחכמים השיגו בדרך כלל תשואת נאות מתחילת השנה, אך התקשו להכות את ביצועי מדד הדגל המקומי ● מנהל הקרן שהניבה 31% למשקיעיה: "לאחר החודש האחרון, הדרך הפכה להיות הרבה יותר ברורה והכיוון להערכתנו הוא למעלה"

בודקים את המיתוס / צילום: דפנה גזית, רשות העתיקות

מי היה הראשון שהשתמש באריה כסמל שלטוני? לא ממלכת יהודה

מדור המשרוקית של גלובס מתחדש ומציג פינה חדשה: בודקים את המיתוס ● אחת לשבוע המדור יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והפעם: שר המורשת סיפר שהאריה היהודאי השפיע על העמים מסביב, אבל זה כנראה עבד הפוך

דיון בוועדת החוקה, בראשותו של ח''כ שמחה רוטמן / צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת

התיקון לחוק החוזים כמודל לאיחוי לאומי

התיקון לחוק החוזים ראוי להיחשב כמודל לחקיקה ממלכתית ומאחדת, בתקופה של קיטוב הולך וגובר ● כל אחד מתתי־ההסדרים שנקבעו בחוק הוא פרי פשרה מהותית, המשלבת בין עמדות המחנה השמרני לבין עמדות המחנה הליברלי ● מהתיקון עולה הקריאה הרעננה ביותר לישראל של 2025: גם כשאנו חלוקים – אנו מסוגלים להסכים

נתב''ג / צילום: Shutterstock

ההצעה והסערה: האם מי שנתקעו בחו"ל בזמן המלחמה יקבלו פיצוי של עד 450 דולר ליום?

ועדת הכלכלה היתה אמורה לדון במתווה לפיצוי הישראלים שנתקעו בחו"ל במבצע "עם כלביא" ● על הפרק: מתווה שמציע החזרי הוצאות לינה ומחיה שיכול להגיע אף ל-450 דולר לנוסע ● אז למה ההצעה לא עלתה לדיון ומי יפצה את הנוסעים?

דיפ פייק / צילום: Shutterstock

הרופא המוכר נרצח רגע לפני שעמד לחשוף "תרופת פלא"? פייק מוחלט

סרטון המשתמש בטכנולוגיית דיפ פייק מסתובב ברשת ובו ניתן לראות, כביכול, כיצד אלמונים יורים בפרופ' רענן ברגר מבית החולים שיבא ● מבית החולים נמסר כי: "פרופ' רענן חי בריא ושלם, ומדובר בזיוף חמור שנעשה ככל הנראה כחלק מקמפיין הונאה נרחב שבו מופץ מידע שקרי לציבור במטרה להונות ולהטעות"

רונן עקביה, מנכ''ל בית וגג / צילום: יח''צ נימקו

ביקושי יתר בגיוס האג"ח הראשון של חברת בית וגג

חברת ההתחדשות העירונית שבה מחזיק יעקב שחר מגייסת כ-105 מיליון שקל, לאחר זינוק של 42% במניה בשנה האחרונה ● החברה צופה רווח גולמי עתידי של מעל 1.6 מיליארד שקל בפרוקיטים שהיא מקדמת

אילון מאסק / צילום: ap, Kevin Lamarque

אילון מאסק הכריז על הקמת "מפלגת אמריקה"

יום לאחר ששאל את עוקביו ב-X האם יש להקים מפלגה פוליטית חדשה בארה"ב, אילון מאסק הודיע: "מפלגת אמריקה הוקמה" ● מאסק סבור שלמפלגה החדשה עשויה להיות השפעה משמעותית בבית הנבחרים ובסנאט, נוכח הרוב הדחוק של הרפובליקנים

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

כך ניצחה ממשלת בריטניה את המשפחה של סבתא כוכבה בקרב על דירה בירושה

ביהמ"ש קבע שתלוש שכר בו הופיע מרכיב "בונוס" אותו המעסיק לא ידע להסביר, הינו תלוש שכר פיקטיבי ● ביהמ"ש השלום בירושלים דחה תביעת בני משפחה שטענו לזכויות דיירים מוגנים וזכות בעלות בדירת מגורים ● בעל עירב את אישתו בעסקי החברה, האם היא זכאית לחלק ממנה בגירושים?

כרזת הסרט ''בחזרה לעתיד'' בעברית. אופטימיזציה של ההווה / צילום: גולן גלובוס - קנון ישראל / יוניברסל

40 שנה ל"בחזרה לעתיד": שובר הקופות שלימד אותנו מה עושים עם טיימליין ואיך לספר מחדש את חיינו

הסרט האייקוני היה הרבה יותר מבידור - הוא עיצב את ההיגיון הפנימי של תרבות הפופ ● בסרט מרטי מק'פליי חוזר בזמן עם הדלוריאן כדי ליצור גרסה משופרת של החיים שלו. היום צריך בשביל זה רק להעלות פוסט

סהאם פרק בראיון לפודקאסט TBPN / צילום: צילום מסך מיוטיוב

"יש אלפים כמוהו": המהנדס שעבד בכמה עבודות במקביל והסערה

סהאם פרק, "הממקבל הסדרתי", הפך לאחרונה לשם הכי חם בעמק הסיליקון לאחר שנחשף שעבד בסתר בכמה סטארט-אפים בו־זמנית ● מאחורי הקלעים בתעשייה פחות מופתעים מהפרשייה: עובדים רבים מודים כי בתעשיית שאינה וודאית, כך הם שומרים על עצמם מפיטורים

ניב כרמי, מייסד פולוס-טק / איור: גיל ג'יבלי

לתפוס מחבלים מהאוויר: המיזם החדש של ההייטקיסט שהקים חברה שנויה במחלוקת ועזב לשוויץ

חברת פולוס־טק שהקים אחד ממייסדי NSO, ניב כרמי, מפתחת חיישן שמותקן על מל"טים ומזהה מחבלים על פי אותות רדיו מהטלפון - בלי לפרוץ למכשיר ● לגלובס נודע: מתקיימים מגעים עם מערכת הביטחון לשילוב הטכנולוגיה, שהחלה את דרכה בתחום החילוץ וההצלה

שלי הוד מויאל / צילום: חן מזרח

הכרישה החדשה: הדרך של היזמת שהייתה מעורבת כבר ב-27 אקזיטים

לפני 15 שנה אבא של שלי הוד מויאל נפטר בפתאומיות, והיא החליטה לעזוב את הקריירה בניו יורק ולחזור לארץ ● מאז היא הספיקה להקים קרן הון סיכון ובקרוב גם נראה אותה על המסכים בתוכנית "הכרישים": "במשך שנים הרגשתי שהיה לי הרבה מזל כשאנשים מסביבי העצימו אותי ודאגו לי - ורציתי לתת את זה גם לאחרים"

שוקי ניר, דניאל בראל, עומר כילף, ראסל אלוואנגר / צילום: שלומי יוסף, איל יצהר, ענבל מרמרי, באדיבות סולאראדג'

הישראלית שקפצה בכ-40% בשבוע בוול סטריט, וזו שקיבלה אזהרה מנאסד"ק

סולאראדג' זינקה ב-39% בשבוע האחרון, בעוד שהמשקיעים בוחנים את השלכות "החוק הגדול והיפה" של הנשיא טראמפ על תחום האנרגיה המתחדשת ● טאואר קיבלה רוח גבית, לאחר שפורסם כי תיקח חלק בפרויקט שבבים גדול בהודו ● ובתחום האוטוטק: REE ואינוויז דיווחו על הודעות מנוגדות שקיבלו באשר לעמידה בתנאי הסף של נאסד"ק