גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מספר התושבים יוכפל, הבנייה תתגבר, ומה יקרה למחירים: חמש ערים שצפויות לשנות את פניהן

קריית אתא צפויה לגדול פי שניים, אופקים תגיע כמעט עד ל־100 אלף איש ובאשקלון יחצו את רף 200 אלף התושבים ● אלו הערים שיגדלו משמעותית בשנים הקרובות, והתהליכים כבר נראים בשטח

איור: shutterstock, אנימציה: טלי בוגדנובסקי
איור: shutterstock, אנימציה: טלי בוגדנובסקי

כשנוסעים בכביש מספר 4, מצפון לדרום או להפך, העין נמשכת למגדלים החדשים שנבנו ברבות מהערים לאורכו, בהן טירת כרמל, אור עקיבא, חדרה, פתח תקווה, יבנה, אשדוד והלאה עד אשקלון. כולן התרחבו מאוד בשנים האחרונות.

יצאנו לבדוק מי הן הערים הבאות הצפיות לעבור שינוי משמעותי ולהגדיל באופן ניכר את האוכלוסייה שלהן? ערים שכבר עברו את שלב התכנון של עשרות אלפי יחידות דיור (יח"ד) חדשות, ונמצאות רגע לפני השלב הבא, שלב הבנייה בשטח.

מ"בלוקונים" ועד למגדלי הענק: כך השתנתה הדירה הממוצעת בישראל לאורך השנים

אספנו חמש ערים שבשטחן שווקו לפחות 1,000 יח"ד מתחילת 2023 ועד היום, והן צפויות לגדול משמעותית בטווח הזמן הנראה לעין. מה עובר על עיר כזאת? ואיך מתמודדים עם הגידול? יצאנו לבדוק את השינוי הצפוי בעזרת מרכז מיפוי ישראל (מפ"י).

לצד חמש הערים שנסקור כאן, ישנן עוד כמה ערים שצפויות לצמוח גם הן בצורה משמעותית בעתיד הנראה לעין: נתיבות תגדל ביותר מ־30 אלף יח"ד במסגרת הרחבה של הסכם הגג הקיים; יהוד־מונוסון צפויה להגדיל את מספר יח"ד בה ב־15 אלף, ולצמוח לעיר של 90 אלף איש, במסגרת תוכנית מדיניות חדשה שאישרה; יבנה צפויה לגדול ב־12,500 יח"ד חדשות במסגרת הסכם גג חדש; ונס ציונה תוסיף לעצמה כמעט 6,000 יח"ד.

הגידול המהיר: "גם ברשות מאוד חזקה זה אירוע מז'ורי"

צמיחת הערים בנפחים גדולים נובעת מהחלטת הממשלה להגביר את קצב התכנון, בעקבות משבר הדיור של העשור וחצי האחרונים בישראל. התוכניות הוכנו וקודמו בעיקר באמצעות הסכמי גג שנחתמו עם הרשויות - הסכמים שבמסגרתם מתחייבת המדינה לממן הקמת מוסדות חינוך, תשתיות, מבני ציבור ועוד, בתמורה להתחייבות מצד הרשות למתן היתרי בנייה בקצב גבוה לפרויקטי מגורים בתחומיה.

מאחורי המספרים הגדולים מסתתרת שאלה אחת מרכזית: כיצד עיר יכולה להתמודד עם גידול משמעותי שכזה, אשר לפי קצב השיווקים בחלק מהערים עשוי לקרות בתוך שנים ספורות? והאם מוסדות התכנון שמים דגש מספק בעניין זה?

"התכנון לא תמיד מסתכל על הקהילה ועל בני האנוש שבתוכה", אומרת המתכננת האורבנית שרון בנד. "העיקר זה הגג מעל הראש - ייצור יח"ד. מסתכלים דרך פריזמה של אקסלים גדולים. אבל כל מה שמתקרב למקדם אחד (יח"ד אחת חדשה על כל יח"ד קיימת - י.נ), משמעותו זעזוע גדול לעיר, גם ברמה הארגונית־ניהולית של הרשות העירונית, וגם ברמה הקהילתית. גם תוספת של 50% מהאוכלוסייה הקיימת, וגם ברשות מאוד חזקה, זה אירוע מז'ורי.

 

"מצופה שכאשר עושים הסכמים בסדר גודל כזה עם רשויות, ייעשה גם שינוי במבנה הארגוני, כמו בכל גוף שעושה 'קפיצה' כזאת. מישהו צריך לדעת איך לבלוע את הדבר הזה. זו לא התפתחות אורגנית רגילה.

"לדוגמה, הצפה בכמות גדולה של יח"ד מביאה אוכלוסייה חדשה, כולל בין היתר משפחות יחידניות, שצריכות תשומת לב אחרת מהמערכת וגם משלמות פחות ארנונה. לא תמיד זה נלקח בחשבון מראש.

"שכונות נבנות כאשר מוסדות חינוך עוד שלא מוכנים, נוצרים פערים בין בתי הספר החדשים בשכונות החדשות לבתי הספר הישנים, אין מרכז קהילתי בשכונה של 40 אלף תושבים. אלו בעיות קיימות ומוכרות, שנוצרו בערים שחוו צמיחה גדולה, ויש עוד הרבה מאוד בעיות פרט שצריך לפתור".

מנכ"ל מינהל התכנון רפי אלמליח אומר בהקשר זה כי "הרבה מאוד תלוי ברשות עצמה. ראשי ערים שכבר מכירים את המהלך הזה של שכונות חדשות, ויודעים שעלול לקרות מצב של מחסור במוסדות ציבור - לא נותנים לזה לקרות. בבית שמש, למשל, שגדלה בהיקפים אדירים, לא הוקמו מספיק מוסדות ציבור ותלמידים רבים לומדים בקרוואנים מאולתרים. מנגד, במודיעין מוקמת שכונה חדשה, ובית הספר כבר קיבל טופס אכלוס עוד לפני שהתושב הראשון נכנס להתגורר בה. ככל שראש הרשות מבין יותר את המשמעות של התהליך הזה, כך הוא יהיה פשוט יותר".

 

ומה עושים מוסדות התכנון עצמם כדי לסייע לרשויות?
"במסגרת הסכמי הגג תוקצבה הקמה של מינהלות עבור אותן שכונות גדולות שמתוכננות לקום, ואנחנו רואים את התוצאות. בכרמי גת בקריית גת, למשל, הוקמה מינהלת כזו, והיא דאגה למלא את המחסור שהיה בתחילת הדרך בבודקי תוכניות ובבודקי היתרים. היא לקחה על זה אחריות מלאה. לא בטוח שבכל עיר הוקם מנגנון עם אותה רמת יעילות, אבל הפלטפורמה כן ניתנה בכל מקום שבו נחתם הסכם גג.

מנכ''ל מינהל התכנון, רפי אלמליח / צילום: לע''מ

"לבד מזה, הסכמי הגג כוללים גם הקמת אזורי תעסוקה, מתן שירותים וגם תשתיות חדשות: עבור עיר היין באשקלון הוקם מחלף אשקלון צפון, בקריית גת יקודם מחלף פלוגות. אנחנו מתייחסים לכל המענים שיכולים לסייע לעיר".

נראה כי בסופו של דבר, חוזקה של הרשות הוא שקובע עד כמה היא תוכל להתמודד עם השינוי הצפוי ועד כמה הוא ישפיע על תושביה. "אם לרשות יש צוות חזק ואנשי מקצוע שיודעים מה הם הקווים האדומים של העירייה, וגם ראש עיר חזק שלא מתקפל בפני רשויות המדינה, יכול להיות שהם ישפרו עמדות וישימו את הקווים האדומים הנכונים, וכך יתמודדו עם השינוי הזה כמו שצריך", אומרת בנד. "אבל מרבית הרשויות שבהן מקודמים הסכמי הגג הללו, לא חזקות מספיק כדי לעמוד בפרץ ולהגיד עד כאן. לא כולם זו עיריית תל אביב, שיכולה לקבוע בעצמה לא מעט בתחום השיפוט שלה".

המחירים: "העיר הופכת נחשקת יותר, ומחירי הדירות עולים"

על פניו, "שיטפון" של יח"ד בעיר מסוימת אמור להוביל לירידת מחירים: ההיצע גדל, בדיוק כפי שבכירי עולם התכנון שואפים שיקרה, מה שלכאורה יוביל להקטנת הביקוש - ומכאן לירידה במחירי הדירות. אך זו הסתכלות שטחית למדי על הכוחות הפועלים בשוק הנדל"ן. בפועל, גדילה והרחבה של עיר צפויות דווקא לייקר את מחירי הנדל"ן בה.

"מה גורם למעבר של אוכלוסייה לעיר מסוימת? בעיקר מה שהיא מציעה לתושב החדש שלה", אומר ד"ר ויצמן נגר, מרצה לכלכלה ופיננסים במכללה האקדמית לב ובעבר כלכלן בכיר וחוקר בכיר בבנק ישראל. "חינוך, מקומות עבודה, תרבות פנאי, אולי מקום גיאוגרפי מועדף. זה מה שמניע הגירה אל עיר שהולכת וגדלה. ואם זה קורה, העיר הופכת להיות רצויה יותר ונחשקת יותר - אז בוודאי מעבר כזה גורם לדחיפה של מחירי הדירות למעלה. אמנם ההיצע יעלה, אבל הוא רק ימתן את הלחץ לעליית מחירי הדירות, ולא יגרום להורדה של המחירים. ההיצע מגיב לביקוש.

ויצמן נגר ד''ר / צילום: רפי קוץ

"יש מקומות שבהם אם בונים יותר הדיור הופך להיות זול יותר - ואגב, זו גם סיבה לעבור לאותה עיר - אבל זה קורה רק כשיש התערבות ממשלתית גדולה. למשל כשגורם ממשלתי כלשהו רוצה ליישב מקום מסוים, או להעביר אליו אוכלוסייה. זה יכול לקרות, למשל, כשמשווקים בהיקפים מאסיביים דירות במסגרת תוכניות מחיר למשתכן, 'דירה בהנחה' ודומותיהן.

 

"במקרים כאלו המדינה בונה בזול, שיקול עלות הדיור מקבל משקל דומיננטי ואנשים יעברו גם בגלל זה. אבל בתנאי שוק חופשי, תחרותי, אין סיבה שיזמים יבנו במקום שהם מאמינים שתהיה בו ירידה בביקוש, כי אז הם עתידים להפסיד. הם לא יגיעו למקום שאין בו עלייה בביקוש. בעיר שמשתדרגת לרוב לא יהיו ירידות מחירים".

"התרחבות גדולה של עיר לא תתרום להורדת מחירים, בדיוק להפך", מוסיף אלמליח. "הפיתוח וההתרחבות לשכונות החדשות היא מעין מנוע, קטליזטור, לפיתוח ולעליית ערך של כל הנכסים בעיר. זה בעצם מאפשר לעיר כולה להתחדש, במיוחד אם היא חלק מהסכם גג שמבטיח לה גם תקצוב של התשתיות בחלק הוותיק של העיר.

"אפשר לקחת גם כאן את כרמי גת בקריית גת כדוגמה: מיד אחרי האכלוס שלה ראינו היקף מאוד משמעותי של תוכניות להתחדשות עירונית שיוצאות לדרך, כי ערך הקרקע עלה. השכונה החדשה הניעה את כל העיר, וההתרחבות הנוספת של העיר תביא למחלף חדש בצומת פלוגות ולתחנת רכבת כבדה חדשה. כל אלו מכניסים תזרים מזומנים לעיר, מפתחים אותה, וזה בוודאי לא מוריד את המחירים בה אלא מעלה אותם".

 

ההשפעה על המרכז: "לא מזיז את הביקושים במפה הארצית"

רוב הערים הצפויות להתרחבות משמעותית הן ערים בפריפריה, שם עדיין ישנם מרחבים שמאפשרים התרחבות כזו, ולכך אפשר להוסיף את רצונה של המדינה לפיזור האוכלוסייה מאזורי הביקוש לאזורים מרוחקים יותר.

האם ההתרחבות הזו של ערי הפריפריה, שבסופו של דבר אמורה להביא איתה גם שדרוג בתשתיות ובשירותים, יכולה לגרום לכך?

בנד: "כל עוד לא נותנים את הדעת על העיר כאקוסיסטם בעת התכנון של הרחבתה, כשלא שמים דגש במה שחשוב ליצור מרחב אורבני, אני לא יודעת אם התרחבות של הערים הללו באמת תזיז את הביקוש במפה הכלל ארצית. זו בעיקר תהיה הגירה פנימית בתוך האזור. לא נראה שהרבה אנשים יבואו מהמרכז לצפון או לדרום, כי מרגע שאי שוויון אזורי נוצר, הוא מתקבע. כמעט בלתי אפשרי לשבור את ההגמוניה של תל אביב וגוש דן".

 

"בכל אזור בארץ, גם בפריפריה, יש עיר מטרופולין גדולה וסביבה ערים קטנות יותר", מסביר ד"ר נגר. "הסיכוי שתושבים יעברו מתל אביב אל אותה עיר מטרופולינית לא גדולים, אבל ההתרחבות של הערים הקטנות יותר יכולה לגרום לכך שתושבים יעברו מהמטרופולין אליהן. למשל, מחיפה לקריית אתא. אני לא רואה איך ההתרחבות של עיר כזו תביא אליה תושבים מהמרכז, אבל בין ערי האזור יהיה מעבר, אני מניח, בעיקר אם יש הזדמנות לדיור איכותי יותר".

האם המגמה הזו צריכה להדאיג את ראשי אותן ערים מטרופוליניות? אלמליח גורס שלא: "אני חושב שעיר מטרופולין חזקה, שנותנת מענים באיכות טובה ובהיקפים גדולים ומעצימה את עצמה, זה מה שהופך אותה למשגשגת.

"אני לא מקבל את הטענה שהערים מסביב, כשהן צומחות, מחלישות את עיר המטרופולין. זה דווקא מעצים אותה. כל מה שצריך להיות עסוק בו ראש העיר המטרופולינית הוא איך לתת את השירותים המטרופולינים ולשפר את התשתיות, כדי שיקשרו ויחברו וייתנו מענים מטרופוליניים לאותם יישובים וערים מסביב".

עוד כתבות

סיכום שווקים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילום: AP

שמונה מניות עם הזדמנות ושתיים שכדאי להיזהר מהן - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בנק אוף אמריקה מפרסם רשימה של מניות מעניינות להשקעה ● הבורסה בתל אביב הפכה לאחת החזקות בעולם, ושברה שורה של שיאים היסטוריים ● ההצלחה של קת'י ווד ● וגם: האם יכול להיות שאחת הדרכים הכי יקרות להשקיע בשוק ההון היא גם הכי משתלמת?

אילון מאסק / צילום: ap, Kevin Lamarque

אילון מאסק הכריז על הקמת "מפלגת אמריקה"

יום לאחר ששאל את עוקביו ב-X האם יש להקים מפלגה פוליטית חדשה בארה"ב, אילון מאסק הודיע: "מפלגת אמריקה הוקמה" ● מאסק סבור שלמפלגה החדשה עשויה להיות השפעה משמעותית בבית הנבחרים ובסנאט, נוכח הרוב הדחוק של הרפובליקנים

דונלד טראמפ. מדיניות שעלולה להביא על הדולר מכת המוות / אילוסטרציה: Shutterstock

האיתותים גוברים לנטישת הדולר כמטבע הסחר הבינלאומי - והכלכלה האמריקאית תשלם את המחיר

מדינות הבריקס והכלכלה הסינית מתחזקות על חשבון הדולר, וגם ארה"ב עצמה רוצה בהיחלשותו ● הבנקים המרכזיים מגדילים אחזקותיהם בזהב על חשבון נכסים הנקובים בדולרים, ואפילו מתקדמים בפיתוח מטבעות דיגיטליים משלהם ● כל אלה יוצרים את התשתית ליצירת מטבע רב לאומי שיהיה הבסיס לסחר בין מדינתי

פופקורן. ליאור פרנקל בשיחה עם אור רז / צילום: לירון ויסמן

רוצים לקדם את האינטרסים שלכם במקום העבודה? הטיפ שאסור לכם לדלג עליו

הפודקאסט הפופולרי פופקורן מגיע לגלובס במדור חדש על עולם העבודה • "אתם לא מבינים כמה בכירים עובדים בפוליטיקה ארגונית", אומר אור רז, מנכ"ל ובעלים של קבוצת לדעת, מלווה ומפתח מנהלים בחברות הייטק ופיננסים • בשיחה עם ליאור פרנקל הוא מסביר איך תצליחו להעביר את הקולגות שלכם צד בשולחן הדיונים ● פופקורן

ח''כ אושר שקלים / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

השרים ידונו בהצעה למנות בכירים ללא אישור ועדת גרוניס

לפי הצעת החוק של ח"כ אושר שקלים מהליכוד, שתעלה היום לדיון בוועדת השרים לחקיקה - מינויים בכירים, ובהם ראש השב"כ, יתבצעו על ידי הממשלה, ללא צורך באישורה של הוועדה המייעצת ● באחרונה ביקש רה"מ נתניהו מבג"ץ לקבוע כי הוועדה תתחיל לקדם את מועמדותו של דוד זיני לראשות השב"כ

רשויות הצפון מתחרות על קמפוס הענק של אנבידיה / צילום: מועצה אזורית חוף הכרמל, יח''צ

לפחות חמישה אזורי תעשייה בצפון יתחרו על השקעת הענק של אנבידיה

אנבידיה הצהירה על כוונתה לשלש את היקף הנדל"ן שהיא מחזיקה בישראל בהשקעה של כ־2 מיליארד שקל, ולבנות קמפוס ענק בקרבת משרדיה ביקנעם ● רשויות מקומיות באזור הצפון כבר מציעות קרקעות בשטחן - מעפולה עד חיפה ● ההערכה: הפרויקט יכלול מעבדות שיאפשרו לפתח את שבבי התקשורת העתידיים של החברה - מנוע צמיחה מרכזי שלה

שליח מזון רובוטי בארה''ב / צילום: ap, Carlos Osorio

רחובות אמריקה מתמלאים בשליחים רובוטיים - והאנשים מתעלמים ממצוקתם

השליחים האוטומטיים, שאפשר לראות בחלקים נרחבים של ארה"ב, נתקעים לעיתים בשלג או מתהפכים על גבם ● הציבור לפעמים מוצא אותם חביבים, אבל כשהם תקולים, התמונה ברורה: זה כל רובוט לעצמו

ראש הממשלה, בנימין נתניהו / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

נתניהו הכריע לגבי מיקום שדה התעופה הבא של ישראל. האם הפעם זה יקרה?

נתניהו הנחה להציג בתוך שלושה חודשים תכנון ראשוני להקמת שדה התעופה המשלים לנתב"ג בצקלג שבנגב, כאשר במקביל, יתבצע גם תכנון להקמת שדה התעופה ברמת דוד - ובהמשך יוחלט סופית היכן הוא יוקם ● האתר בצקלג נדחה בעבר בשל מגבלות שונות, אך הגורמים המקצועיים ריככו את עמדתם לגביו לאחרונה

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

בורסת ת"א ננעלה בעליות קלות; ישרוטל קפצה בכ-12%, סלקום ירדה ב-3%

מדד ת"א 35 עלה ב-0.3% ● השקל התחזק בחדות מול הדולר ● בוול סטריט נתוני התעסוקה מגבירים את החשש שהורדות הריבית מתרחקות ● מנגד, בארץ, הכלכלנים מעריכים שההקלה המוניטרית מתקרבת, אולי כבר ביום שני ● וגם: המניה שזינקה ב-1000% בשנה ועדיין צופים לה אפסייד

קשת טעמים / צילום: באדיבות קשת טעמים

לקבל את המשכורת באמצע החודש: המהלך המפתיע של קשת טעמים

מכללת גל נבחרה להוביל את תוכנית "צומחים" לחוסן תעסוקתי, התוכנית כוללת ייעוץ אישי למעסיקים וסדנאות לעובדים ● הסטארט-אפ Payro מודיע על שיתוף פעולה עם קמעונאית המזון קשת טעמים, שתאפשר לעובדיה למשוך עד 2,000 שקל או  30% משכרם במהלך החודש

דיון בוועדת החוקה, בראשותו של ח''כ שמחה רוטמן / צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת

התיקון לחוק החוזים כמודל לאיחוי לאומי

התיקון לחוק החוזים ראוי להיחשב כמודל לחקיקה ממלכתית ומאחדת, בתקופה של קיטוב הולך וגובר ● כל אחד מתתי־ההסדרים שנקבעו בחוק הוא פרי פשרה מהותית, המשלבת בין עמדות המחנה השמרני לבין עמדות המחנה הליברלי ● מהתיקון עולה הקריאה הרעננה ביותר לישראל של 2025: גם כשאנו חלוקים – אנו מסוגלים להסכים

חרדים בלשכת גיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

צה"ל מסיר כפפות: המהלך הדרמטי לגיוס משתמטים - והאכיפה

עשרות אלפי צווי הגיוס שיישלחו, והמחסומים שיוקמו בכניסה לאזורים מיושבים ● שעות לפני יציאת המשלחת: השרים הצביעו בעד חלוקת סיוע הומניטרי לעזה ● דיווח: איראן הצליחה לפגוע ב-5 בסיסים של צה"ל ● צה"ל יירט טיל בליסטי ששוגר מתימן ● "האויב ממתין לשאננות": חמאס מזהיר את המחבלים לקראת הפסקת האש ● 50 חטופים - 639 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

בניין בנק ישראל / צילום: Shutterstock, Alon Adika

ראשי המגזר הקמעונאי קוראים לנגיד להפחית ריבית: "המשק על סף קריסה"

שורה של בכירים במגזר הקמעונאי, בראשם בעלי פוקס הראל ויזל, יחד עם נשיא לשכת רו"ח חן שרייבר, שיגרו לאמיר ירון מכתב בו קראו לו להפחית את הריבית מחר, באופן מיידי ומשמעותי ● "עסקים קורסים בזה אחר זה. הצמיחה נעצרת, האמון נשחק והנזקים הולכים ומעמיקים", כתבו ראשי המשק

שר האוצר האמריקאי, סקוט בסנט / צילום: ap, Seth Wenig

בארה"ב מאיימים: ללא הסכמים עד סוף החודש, המכסים ישובו לרמות המקוריות שהוטלו באפריל

שר האוצר האמריקאי סקוט בסנט אמר בריאיון לרשת פוקס כי אם מדינות לא יגיעו להסכם חדש עם ארצות הברית עד 1 באוגוסט, המכסים ישובו לרמות המקוריות שהטיל הנשיא דונלד טראמפ באפריל ● לדברי בסנט, "זה הולך לדחוף את העניינים קדימה בימים ובשבועות הקרובים"

בודקים את המיתוס / צילום: דפנה גזית, רשות העתיקות

מי היה הראשון שהשתמש באריה כסמל שלטוני? לא ממלכת יהודה

מדור המשרוקית של גלובס מתחדש ומציג פינה חדשה: בודקים את המיתוס ● אחת לשבוע המדור יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והפעם: שר המורשת סיפר שהאריה היהודאי השפיע על העמים מסביב, אבל זה כנראה עבד הפוך

זוהר לוי, מבעלי סאמיט ו'בעל הבית' החדש בפז / צילום: באדיבות סאמיט

בין פז לניו יורק: רואה החשבון שהקים אימפריית נדל"ן בחו"ל מסמן יעד רכישה חדש

אחרי שהסיט את פעילותה של סאמיט מגרמניה לארה"ב, והפך לבעל המניות הגדול בפז, לוטש זוהר לוי עיניים לנכסי חברת הנדל"ן האמריקאית דה זראסאי, שנקלעה למשבר חוב ● האם הצפת הערך הבאה של מי שיצר לעצמו הון של כ־2 מיליארד שקל בשני עשורים, תגיע משוק הנדל"ן של ניו יורק, שעד כה לא האיר לו פנים?

עמית סגל / צילום: אריק סולטן

אחרי שבע שנים בידיעות אחרונות: עמית סגל עובר לישראל היום

הפרשן הפוליטי של חדשות 12 צפוי להצטרף לשורת הכותבים של מוסף סוף השבוע החדש של העיתון, לאחר שבע שנים במהלכן החזיק טור במוסף לשבת של ידיעות אחרונות ● מוקדם יותר היום, פורסם כי העורך הראשי של מקור ראשון, אלעד טנא, יעבור להיות עורך העל בידיעות אחרונות

חדשות הביומד / צילום: תמי בר ישי

ההשקעה החדשה של אסף גרניט: טכנולוגיה שמפחיתה את עליית הסוכר בגוף

ההשקעה החדשה של אסף גרניט היא בחברת כאליטק שפיתחה טכנולוגיה שמאפשרת לאכול ולהפחית את עליית סוכר בגוף ● חוקרים אבחנו במחקר חדש פרקינסון בשעוות האוזן ● אסקלה מדיקל גייסה 4.5 מיליון דולר לטיפול בצניחת רצפת האגן ● הלך לעולמו אחד מממציאי טכנולוגיית ה-CAR-T ● השבוע בביומד

עופר ינאי, שחר גרשון, נדב טנא, נועם פישר / צילום: שלומי יוסף

היחסים עלו על שרטון: מאבקי כוח וכסף טלטלו את מניית נופר אנרג'י

מצד אחד עופר ינאי, מייסד ובעלים אמביציוזי ששואף גבוה ולא נרתע מלבצע שינויים ● מולו צמד המנכ"לים של נופר, שהחזיקו מניות במאות מיליוני שקלים שאותן קיבלו מידיו במתנה ● גורמים בשוק מנתחים את שרשרת האירועים, שהובילו לסיום הדרמטי של השותפות ארוכת השנים בחברת האנרגיה המתחדשת נופר

חן ומוטי ריכטר, זכייני פאפא ג'ונס ישראל / צילום: אלדד נמדר

מנכ"ל פאפא ג'ונס ישראל: "וולט הורסים את תחום המסעדנות"

מוטי ריכטר, שמשמש כזכיין רשת הפיצות בארץ, יפעיל מעתה גם את 15 סניפיה בהולנד, עם תוכנית להגדיל אותם ל–50 סניפים תוך חמש שנים ● בארץ הוא מתכנן לוותר על משלוחי וולט ● תגובת וולט: "בזכות וולט ופלטפורמות דומות, לעסקים קטנים יש גישה ליכולות שבעבר היו זמינות רק לרשתות הגדולות כמו פאפא ג'ונס"