דירוג הבנקים ירד, אך במעט / צילומים: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי
הורדת הדירוג של חברת מוד'ס ביום שישי האחרון עדיין מכה גלים בכלכלה הישראלית, והפעם בסקטור הפיננסי. הורדת דירוג של מדינה לרוב מביאה אחריה גם הורדת דירוג של סקטורים נוספים, בעיקר הבנקים. בפעם הקודמת שבה מודי'ס הפחיתה את דירוג המדינה, לפני מספר חודשים, היא ביצעה הפחתה של דירוג הבנקים הגדולים בישראל שכעת נמצאים בדירוג A3, מעל דירוג האשראי של ישראל. האם הדבר יקרה גם הפעם?
● בכירה במודי'ס: הורדת הדירוג - בשל היעדר אסטרטגיית יציאה ברורה מהעימות
● ברשימה אחת עם פרו וקזחסטן: מודי'ס הלכה רחוק עם הורדת הדירוג של ישראל
● "חוצפנים": המנכ"ל שתוקף בחריפות את מודי'ס
אלון גלזר, סמנכ"ל ואנליסט בנקים בלידר שוקי הון, מעריך כי בעקבות הפחתת הדירוג של מדינת ישראל גם דירוג הבנקים ירד, על ידי הסוכנויות שמורידות את דירוג המדינה, אם כי הורדת הדירוג לא חייבת להיות באותה עוצמה.
הורדת הדירוג לבנקים היא הליך טכני בעיקרו. מכיוון שהבנקים נתמכים על ידי המדינה במקרה של משבר, כשמורידים דירוג למדינה היא יכולה פחות לתמוך בבנקים. אחרי הורדת הדירוג של מדינת ישראל, ישנן השפעות רוחביות על הכלכלה. מבחינת מודי'ס, כל חברה הנתמכת על ידי הממשלה זוכה להערכת איתנות פיננסית פנימית (BCA), כשעליו היא מקבלת שדרוג משמעותי באמצעות תמיכת המדינה. לכן, כאשר דירוג המדינה התומכת נבחן ועשוי לרדת, היא עשויה על פניו להפחית בתמיכה שלה באותן חברות, וכך חברות אלה נכנסות גם הן לבחינת דירוג עם השלכות שליליות או הורדת דירוג באופן אוטומטי.
בהפחתה הקודמת כאמור, מודי'ס הורידה את הדירוג לכל חמשת הבנקים הגדולים: לאומי, הפועלים, דיסקונט, מזרחי־טפחות והבינלאומי. עם זאת, הסוכנות הותירה את דירוג האיתנות הפיננסית הפנימית (BCA) של הבנקים בעינה, Baa2, וציינו את האיתנות הפיננסית, הלימות ההון והרווחיות הגבוהה של הבנקים. מה שהשתנה מבחינת חברת הדירוג ההערכה לגבי היכולת של המדינה לתמוך בבנקים.
בינתיים החששות התבדו
לפי גלזר, ישנן שתי השפעות מהותיות שיכולות לנבוע מהדירוג הנמוך לבנקים: ראשית כל עלות החוב. "הורדת הדירוג יכולה להביא לעלייה בריבית שבה יסחרו האג"חים של הבנקים בחו"ל, ולפגוע בגיוסי החוב בעולם, אך חשוב לזכור שרוב החוב של הבנקים מצוי בשוק המקומי כך שעלייה בעלות זו היא מוגבלת ביותר". יתרה מכך, הירידה בדירוג האשראי של ישראל בשבוע שעבר לא הביאה לזינוק בתשואות אג"ח הממשלתיות, מסביר גלזר, ולכן בינתיים לא נרשמה פגיעה בתשואות של אגרות החוב של הבנקים.
שינוי נוסף הוא דרישות ההון שיכולות לעלות בעקבות הורדת הדירוג של המדינה, מאחר והנכסים שהבנקים מחזיקים, כדוגמת אגרות חוב ממשלתיות, הופכים למסוכנים יותר ודורשים ריתוק של יותר הון. גלזר מעריך כי דרישת הון גבוהה יותר ע"י בנק ישראל תתרחש במקרה של פיחות מצד חברת דירוג נוספת.
אז איך בכל זאת משפיעה ההחלטה מסוף השבוע האחרון על הבנקים? דרך הפעילות במשק. סביר להניח שההשקעות במדינה יקטנו כתוצאה מהורדת הדירוג, כי הסיכון של ישראל גבוה יותר. הבנקים, המכונים "הברומטר של המשק", יושפעו מהטלטלה.
כל העיניים ל־S&P
בכל מקרה, בבנקים מחכים להכרעה בנוגע לדירוג האשראי שלהם, אבל לא בהכרח להכרעה של מודי'ס בנושא. הדירוג המשמעותי ביותר מבחינת הבנקים הוא דווקא של חברת הדירוג S&P, שצפויה לפרסם בקרוב עדכון על הסטטוס של ישראל. בגלל שהסיכון על איגרות החוב הממשלתיות של ישראל עולה, על הבנקים להקצות יותר הון שיהווה רשת ביטחון מול הנכסים הללו. ההתייקרות הזו ככל הנראה תתגלגל לציבור דרך התייקרות ההלוואות.
בהודעות הפיחות של הסוכנויות השונות הן ציינו את חוזקת הבנקים. בחברת S&P, שהורידה את הדירוגים בחודש מאי, ציינה כי "הרווחיות הגבוה וההון עוזרים לבנקים לרכך את ההשפעה של הסביבה שהפכה לשלילית יותר... אנו צופים כי הרווחיות תעזור לבנקים לרכך את ההשפעה השלילית הכוללת מהיחלשות הסביבה הכלכלית, ותמשיך לתמוך בכושר הפירעון וההון הכולל שלהם".
אחרי שנה רווחית מאוד של הבנקים בישראל, בהן המשיכו להציג רווחי שיא בדוחות הרבעוניים ואף חילקו דיבידנדים משמעותיים, עולה השאלה אם תיתכן פגיעה בנתונים אלו? גלזר מציין ש"תרחיש האימים של מודי'ס, מלחמה כוללת בחזית הצפונית, בהחלט יכול לגרור פגיעה משמעותית באשראי וברווחי הבנקים. בינתיים, נראה כי תרחיש זה רחוק, אולם להערכתנו, הרעה נוספת במצב המאקרו תביא בסופו של דבר גם לפגיעה בתיקי האשראי הבנקאיים ולהרעה בתוצאות".