גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אוכלות 6,000 עכברים בעונה: החוקר שגייס תנשמות לעזרת חקלאי האזור חושש עכשיו לגורלן

פרופ' יוסי לשם שינה מהיסוד את האופן שבו חיל האוויר מתמודד עם תאונות צפרות, גייס את התנשמות כדי לעזור לחקלאים ויזם שורה של שיתופי פעולה אזוריים ● עכשיו הוא מוטרד מפגיעת המלחמה בציפורים הנודדות, מה שעלול לשנות את האקולוגיה באירופה כולה

שקנאי בחולה / צילום: לירון שפירא,  החברה להגנת הטבע
שקנאי בחולה / צילום: לירון שפירא, החברה להגנת הטבע

אם תרימו מבט אל השמים ותראו שם, בין הציפורים, משהו שלא נראה כמו מטוס וגם לא כמו ציפור, אולי זה פרופ' יוסי לשם בן ה־77, שעדיין אוהב לדאות עם ציפורים. עם כנפיים של דאון, לשם מנצל את זרמי האוויר החם כדי לדאות ממש כמו הציפורים עצמן. עוד לפני שהיו תגים מתוחכמים או מכשירי GPS שניתן להצמיד לציפורים, הוא מיפה כך את דפוסי הנדידה שלהן, וחסך לחיל האוויר עשרות התרסקויות מטוסים. "הכי כיף לעוף ליד שקנאי", הוא אומר בראיון לגלובס. "הם לבנים לגמרי ברובם אך שחורים מתחת לכנף, כך שכשהם מתמרנים בשמים ופתאום כולם פונים יחד, כל התמונה משתנה".

אבל כל זה קורה פחות ופחות מאז המלחמה. קצת משוגע להרים היום דאון לשמים הקטלניים שלנו. אבל לשם, איש החברה להגנת הטבע, אורניתולוג ופרופסור בבית הספר לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב, מזכיר שלציפורים אין ברירה אלא לעבור כאן. דפוסי הנדידה שלהן קבועים ומוטבעים בהן על ידי שנים של אבולוציה, והם לא ישתנו רק משום שישראל נמצאת במלחמה. בישראל עוברות בכל שנה בסתיו 500 מיליון ציפורים דרומה, ואז חזרה צפונה באביב - שיא עולמי, משום שאנחנו צוואר בקבוק בין ים ומדבר. הסיכון לציפורים הללו בעקבות המלחמה הוא סיכון למאזן הטבעי בכל מקום שבו הציפורים הללו עוברות, ובעיקר במקומות שבהם הן שוכנות לפרקי זמן ארוכים.

פיצוצים, שריפות ונזק לתיירות העגורים

"ציפורי השיר הקטנות צריכות לתדלק כאן, ורק אחרי שהן אוספות מספיק שומן הן אמורות להמשיך הלאה, כי מפה הן צריכות לחצות את הסהרה", אומר לשם. "אם הן לא מצליחות להשמין כאן, אז הן אכלו אותה בגדול. אחוז גדול מזני הציפורים הנודדות האירופיות עובר כאן בשנה, ולכן אם הן ימותו, זה ישנה את כל האקולוגיה האירופית של הציפורים. 280 זני ציפורי שיר עוברים כאן, והשריפות בצפון משפיעות גם על אוכלות החרקים וגם על אוכלות הזרעים".

המלחמה גם החריפה את בעיית הציד. "זה חלק מהתרבות של אגן הים התיכון, וציד ציפורים נפוץ בטורקיה, באיטליה, וגם בישראל, אם כי פחות אצל יהודים. אצל הלבנונים ציד הוא ספורט מקובל, אבל במלחמה ובמצב הכלכלי הקשה שם, הציפורים הן גם מקור לאוכל. במהלך מלחמת לבנון הראשונה, ראיתי יום אחד לבנוני שעל החגורה שלו תלויים איזה 10־20 פגרים של סבכי שחור כיפה. זו ציפור שיר קטנטנה, במשקל של גג 25 גרם. אמרתי לו, מה יש לך לצוד אותן? הוא ענה לי, מ־10־20 כאלה אני מכין מרק טוב לצהריים".

אילו עוד ציפורים נמצאות בסיכון?
"החיוואים לא יכולים לקנן על העצים השרופים. אין להן מה לאכול. השקנאים, כשהם מתעוררים מהפיצוצים, עפים בלילה, כשאינם אמורים לעוף, ומבזבזים אנרגיה. לכן אין להם מספיק אנרגיה להגיע מכאן לדרום סודן".

זה קורה דווקא אחרי תקופה של הרמוניה בין השקנאים לישראלים. "למדנו ששקנאים אינם יכולים להמשיך דרומה עד שאכלו קילו דגים. הם היו מגיעים לבריכות הדגים, ומגדלי הדגים רצו לגרש אותם, אבל הם לא יכלו להמשיך הלאה, וכך באופן פרדוקסלי אכלו יותר דגים לאורך זמן. מגדלי הדגים החליטו להאכיל אותם וכך הם שובעים וממשיכים דרומה.

"דבר דומה קרה לעגורים. הם היו אוכלים בשדות החקלאיים, עד שהחליטו להאכיל אותם במכוון באגמון החולה. פתאום זה נהיה כלכלי, כי גם מי שלא צפר ייהנה לטייל בעגלת מסתור, לראות המוני עגורים. מחקר מאוניברסיטת חיפה הראה שתיירות העגורים הכניסה לגליל 110 מיליון שקל בשנה. אבל עכשיו במלחמה, כמובן נפגעה גם אוכלוסיית העגורים, שכבר נפגעו ממגפת שפעת העופות לפני שנתיים־שלוש. המגפה הזאת הפילה 800 חללים בשנה מקרב העגורים, כי הם עומדים צפופים".

הצפרות היא גם ענף תיירות־חוץ משמעותי בישראל. בעולם כ־100 מיליון צפרים חובבים ועשרות אלפים מגיעים בכל שנה רגילה לישראל. בסתיו הנוכחי והקודם, הם כמובן ויתרו על הביקור.

אנחנו נראה ציפורים נכחדות בגלל המלחמה?
"אני לא יודע על סכנה להכחדה, אבל אין ספק שמינים מסוימים יתמעטו משמעותית והתפקיד שלהן במאזן האקולוגי עלול להשתנות".

חקלאי ירדני תנשמת וחקלאי ישראלי / צילום: חגי אהרון

על תנשמות ושיתוף פעולה אזורי

המלחמה מאיימת גם על אחד המיזמים העיקריים שבהם עוסק לשם בשנים האחרונות - פרויקט התנשמת.

מה עושים בפועל במסגרת פרויקט התנשמת?
"הצענו להשתמש בתנשמות כמדבירות ביולוגיות בחקלאות. הן אוכלות מכרסמים, וזה מאפשר לחקלאים להפחית בצורה דרסטית את השימוש בחומרי הדברה. אם מרססים אספסת שאוכלות הפרות, חומר ההדברה מגיע אל החלב וגם אלינו. לעומת זאת, אם מציבים תיבת קינון בקרבת שדה, זוג תנשמות יכול לאכול שם בין 2,000־6,000 עכברים בעונה".

מיזם חקלאות התנשמות הפך לפרויקט בינלאומי בהשתתפות מדינות אירופיות רבות וגורמים ירדנים, פלסטינים ומרוקאים. "עם הירדנים שיתוף הפעולה נמשך", אומר לשם. "וזה מאוד חשוב כי בפרויקט שבו שמנו משדרים על 200 תנשמות בצפון, גילינו שקרוב לחמישית מהן עוברות כל הזמן את הגבול לירדן וחזרה. אם תנשמת תורעל בירדן, זו יכולה להיות תנשמת שלנו".

כך גם לגבי אזור יהודה ושומרון, אך שם הדברים מסובכים יותר. "לפני המלחמה היינו בתהליך של העברת כל הידע שלנו לצפרים והחקלאים הפלסטינים", אומר לשם. "שיתוף הפעולה נחגג בתקשורת ובאקדמיה, אבל השותף הפלסטיני שלי לפרויקט אף פעם לא רצה חשיפה בתקשורת. הוא אמר שזה מסכן אותו. היום, אני עדיין בקשר איתו, אבל בגלל המתיחות בשטח הוא לא יכול לגשת לתיבות הקינון של התנשמות. כל פעילות העברת הידע הרחבה שלנו עם הפלסטינים נפסקה. היועצים שלנו לא יכולים בכלל לנסוע לשם". עם עזה, אגב, מעולם לא היה שיתוף פעולה כזה.

לשם מספר על כנס גדול שהיה אמור להתקיים במרוקו בנושא פרויקט התנשמת, ועבר מקום בעקבות המלחמה. "המדינה לא רצתה לארח אותנו", הוא אומר, "אבל הכנס יתקיים ביוון". לשם מוסיף כי היה מלכתחילה קשה לגייס את המדינות המוסלמיות לפרויקט. "ציד תנשמות מאוד נפוץ בהן, כי עבור חלק מהמוסלמים הן נחשבות למביאות מזל רע. הן מתעופפות בשקט ואז עושות כזה 'ווש' וזה מפחיד. לא כולם אוהבים אותן".

מעבר לשיתופי הפעולה שבסכנה, גם התנשמות עצמן עלולות להיפגע. במלחמה, התותחים רועמים והתנשמות אינן מקננות. "המכרסמים נשרפו בשדות והתנשמות לא מצאו אוכל, ואנחנו כבר נכנסים לשנה שנייה שבה הן כמעט לא מקננות או שיש להן רק מעט גוזלים".

הן יכולות לקנן במקום אחר?
"בעמק בית שאן ובמרכז הארץ הן ממשיכות לקנן, אבל במקומות מסויימים איבדנו דור וכעת כנראה נאבד אפילו שניים. כשהמלחמה תיגמר, נצטרך להתמודד עם הרבה יותר עכברים, בנוסף לשאר הנזק לשדות".

אם לא טייס, אז צפר בחיל האוויר

ב־1971 הקים לשם את בית ספר שדה הר גילה, ושם ביצע את המחקר שלו בעופות דורסים. הוא היה מראשוני התושבים במקום, שהוא כיום חלק מגוש עציון. "אני אדם דתי, בוגר ישיבת נחלים. הייתי מראשוני המתיישבים בגילה", הוא אומר על מורכבות החיים שם מבחינתו. "אני איש של שלום ושיתוף פעולה אזורי, בלי זה אין לנו עתיד כאן. מאוד מטריד אותי שהנציגים לכאורה של הציונות הדתית, איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ', הם הרחוקים ביותר מהדעות שלי שניתן להעלות על הדעת. הייתי מוכן לעזוב ולהחזיר את השטחים, ובכל זאת אני אוהב מאוד חלק מהאנשים פה וגם אשתי קשורה לחברות שלה כאן, ולכן אנחנו נשארים. כמובן, לפעמים הדעות הללו יוצרות קונפליקטים".

המשיכה של לשם לציפורים היא חלק מההיקסמות שלו מתעופה בכלל. "מאז ומתמיד הייתה לי חיבה לתעופה", הוא אומר. "הייתי בונה דגמים של כל המטוסים וחלמתי להיות טייס, אבל בגיל 17 גיליתי שאני זקוק למשקפיים, אז הייתי סמג"ד בתותחנים". בעקבות עבודתו בתחום הצפרות, גויס בסופו של דבר לחיל האוויר.

ב־1983 הוא החל במחקר עם חיל האוויר שקנה לו את רוב תהילתו. "באותו זמן, לאחר החזרת סיני, מרחב התמרון של המטוסים הישראליים הצטמצם, והמפגש הקטלני שלהם עם ציפורים הפך תדיר יותר. בשלושת העשורים שקדמו למחקר שלנו, 11 מטוסים התרסקו ושלושה טייסים נהרגו, והאבסורד הוא שחיל האוויר עם כל הטכנולוגיה שלו, אמר 'ככה זה. מי שטס, חוטף ציפורים'. לא האמינו שאפשר לשפר את המצב".

מה גיליתם במחקר?
"הראינו שמסלולי הציפורים קבועים ושהן עוברות באותה נקודה לפעמים בדיוק של יום בין שנה לשנה. עם זאת, זיהינו השפעות של מזג האוויר על מסלולי הנדידה, ופיתחנו כלים לנבא את השינויים הללו. היכולת שלנו למפות את מסלולי הציפורים איפשר למטוסים להימנע מהן. הורדנו את מספר התאונות ב־76%".

המיפוי נערך באמצעות מזל"טים, מכ"מים, תצפיות מהקרקע, וגם באמצעות דאייה עם הציפורים. "דאיתי איתן כל יום 6־9 שעות. לדאון יש מנוע שאיתו ממריאים ואחר כך מכבים אותו ונסחפים על זרמי האוויר ממש כמו ציפור, כנף אל כנף עם שקנאי או חסידה. כל החלומות שלי על טיס התגשמו באמצעות הדאון".

עד היום לשם משפר את המפות שלו, בין היתר לצורכי חיל האוויר. רק לאחרונה היה שותף בייסוד סקר ציפורים בגיאורגיה, מדינה שאיתה פתח בשיתוף פעולה הדוק. "כל ציפור שעוברת מעליה מגיעה אלינו בתוך 72 שעות. באמצעות שיתוף הפעולה הזה, חיל האוויר יכול לקבל את כל המידע".

הסטארט־אפ שעוד לא קם

לשם מעורב בפרויקטים רבים נוספים, בהם מיפוי נדידת חסידות עם ממשלת גרמניה, ולאחרונה הקים את קרן הדוכיפת, על שם הציפור שנבחרה לציפור הלאומית של ישראל במסגרת חגיגות ה־60 למדינה ישראל, אחרי קמפיין שהשתתפו בו כ־1.1 מיליון אזרחים. "קשה לומר מדוע דווקא הציפור הזאת נבחרה", אומר לשם, שנראה שאין לו העדפה שלה על פני מינים אחרים. "כנראה כי היא צבעונית ויפה, עם כתר על הראש, ויש סביבה אגדות ושירים".

הדוכיפת עצמה במגמת התמעטות, בעקבות פלישתן של המיינות, אך הקרן על שמה דווקא משגשגת, לדברי לשם. "זו קרן של 10 מיליון שק ל לשמירה על הטבע והנוף, שהוקמה בתוך החברה להגנת הטבע במימון של איש ההייטק משה ינאי. הקרן זכתה למימון המשך של עוד 4 מיליון שקל מגורמים ממשלתיים וגורמי שמירת טבע בישראל ובהמשך הוכפלה התרומה של ינאי ונוסד גם 'צבא ההגנה לטבע', מיזם להקניית ערכי שמירת טבע לחיילי צה"ל. אנחנו מלמדים אותם גם להשתמש בטבע, למשל בסימנים שמשאירים בעלי החיים, כדי לנווט ולהימנע ממוקשים, כמו גששים".

אחד החלומות שלשם עדיין לא הגשים הוא להפוך את הטיסה בדאון לנגישה יותר עבור הציבור הרחב, בין היתר כדי להדליק אנשים נוספים על תחום הצפרות. "יש לי עד היום דאונים במגידו ושדה תימן, ואני מטיס אנשים אחרים מדי פעם. חשבתי פעם לעשות מזה סטארט־אפ. טיסה בדאון עם ציפור ליום הולדת". המיזם הזה עדיין לא יצא לפועל, אבל מי יודע.

עוד כתבות

איפה יש הזדמנויות? / צילום: Shutterstock

הלהיט החדש בוול סטריט, והאם הוא באמת יחליף את מניות ה-AI?

ההימור הנוכחי של וול סטריט הוא על חברות שנתפסות כחסינות מפני איומי הבינה המלאכותית ● אלו מגיעות מסקטורים מפתיעים וכוללות למשל את מקדונלד'ס ויצרנית הטרקטורים ג'ון דיר

זהבית כהן, מנכ''לית אייפקס / צילום: יונתן בלום

איך מדווחים לבורסה על התעמרות? השאלות שעולות מהתביעה נגד קרן אייפקס

תביעה שהגיש ארז נחום נגד קרן אייפקס והעומדת בראשה, זהבית כהן, מתארת יחס פוגעני לעובדים ופגיעה בשקיפות ובניהול חברת הפורטפוליו הציבורית, מקס סטוק ● מומחי משפט מצביעים על השאלות העקרוניות שאיתן תתמודד התביעה

נחשון קיויותי, יו''ר ומבעלי ב.ס.ר הנדסה / צילום: באדיבות החברה

בסר הנדסה בדרך להנפקה לפי שווי של עד 1.5 מיליארד שקל

לגלובס נודע כי החברה מתכננת להנפיק כ-20% ממניותיה לפי שווי של בין 1.3 ל-1.5 מיליארד שקל לפני הכסף ● בספטמבר האחרון, פועלים אקוויטי רכשו 10% ממניות החברה לפי שווי של כמיליארד שקל אחרי הכסף

כוחות מקסיקניים ברחובות מקסיקו סיטי / צילום: ap, Ginette Riquelme

השוטר שהפך לברון סמים: החיסול הדרמטי במקסיקו, וההשלכות

מנהיג קרטל חליסקו "אל מנצ'ו" חוסל במבצע נועז של צבא מקסיקו, שהביא לסיומו של מצוד בינלאומי ממושך ● מותו הצית גל נקמה הכולל חסימות כבישים ומהומות אלימות - שהפכו ערי נופש לאזורי קרב ● הכאוס הביא לביטולי טיסות ולאזהרות מסע למדינה

נתב''ג / צילום: יוסי זמיר

לקראת סבב נוסף עם איראן: הלקחים לא הופקו, הטסים יצטרכו לשלם

ביוני אשתקד, כשפרצה מלחמת 12 הימים מול איראן, השמיים נסגרו לחמישה ימים, והנוסעים נאלצו לממן שהות בלתי מתוכננת בחו"ל ● בזמן שאפשרות למתקפה איראנית נוספת עומדת על הפרק, עדיין לא התקבלה החלטה כיצד לטפל בהשלכות המתקפה הקודמת על הטסים

אסדת כריש / צילום: איל יצהר

משרד האנרגיה מפרסם הליך תחרותי נוסף לחיפוש גז; אנרג'יאן תקבל עדיפות כשחקן חדש

במשרד האנרגיה מעריכים כי במים הכלכליים של ישראל, עשויים להימצא עוד מאות BCM של גז טבעי שטרם התגלו ● יחד עם זאת, עם זאת, הזכיות בהליך התחרותי הקודם שתוצאותיו התפרסמו בספטמבר 2023 טרם תורגמו לחיפושים פעילים

איור:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

התרגיל שנכשל: עקף את המתווך דרך אשתו - וישלם דמי תיווך כפולים

המחוזי בת"א מציב תמרור אזהרה לרוכשי הדירות: חתמתם על סעיף "פיצוי מוסכם"? בית המשפט עשוי לחייב אתכם לשלם אותו, גם אם טענתם שהמתווך לא היה "הגורם היעיל" בעסקה ● השופטת אביגיל כהן: "במקרה זה המערער ניסה בחוסר תום־לב למנוע מהמשיב להשתלב בקידום העסקה ולהפוך ל'גורם יעיל'"

תעשיות ''מלח הארץ'' / צילום: אתר החברה

הקרקעות ששימשו לרכישת השליטה בבנק הפועלים עברו לידי המדינה: זה הרווח של הבעלים

חברת המזון סוגת מעדכנת כלפי מעלה את הרווח שתרשום מההסכם לפינוי בריכות המלח שלה בעיר הדרומית, מ־70 לעד 105 מיליון שקל ● הקרקע תשמש לבניית דירות, מסחר ומלונאות

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן / צילום: ap, Brian M. Wilbur

לא רק עם איראן: היערכות למלחמה רב-זירתית

בצל פריסת הכוחות האמריקאית: בישראל משלימים היערכות לפתיחת זירות נוספות ● בלבנון דווח כי השגרירות האמריקאית פינתה עשרות מעובדיה ● סטודנטים בטהרן ממשיכים להפגין נגד המשטר - תיעודים של הצתת דגלי איראן הופצו ברשתות • נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ממשיך בהזרמת הכוחות למזרח התיכון ובהפעלת לחץ על איראן במסגרת המו"מ ● עדכונים שוטפים

גיא ברנשטיין, מנכ''ל מג'יק ופורמולה; ומוטי גוטמן, מנכ''ל מטריקס / צילום: יח''צ, עידן גרוסמן

המניה שנמחקת מהבורסה בתל אביב אחרי 25 שנים

מיזוג מטריקס ומג'יק נסגר השבוע, ומניית מג'יק, חלוצת הרישום הכפול בת"א, תהפוך לחברה בת בבעלות מלאה של מטריקס ותימחק מהמסחר ● במקביל היא תימחק גם מהנאסד"ק אחרי 35 שנים

הסופרקמפיוטר של חברת סריבראס בחוות שרתים בקליפורניה / צילום: Reuters, REBECCA LEWINGTON/CEREBRAS

יצרנית השבבים שרוצה להתחרות באנבידיה לוקחת צעד דרמטי

שלושה חודשים לאחר שדווח כי בכוונתה להגיש תשקיף, יצרנית שבבי ה־AI סריבארס הגישה מסמכים חסויים ל־SEC ומקדמת פגישות עם משקיעים ● במקביל, שווי החברה קפץ דרמטית ל-23 מיליארד דולר, ועסקת ענק עם OpenAI משנה את תמונת הסיכון

פאנלים סולאריים מעל שדה חקלאי / צילום: אמיר טרקל

האיום החדש על שדות סולאריים חקלאיים עוד לפני שהוקמו

בדיון בכנסת התגלה שהקמת פאנלים סולאריים מעל שטחים חקלאיים יגרור חיוב בהיטל השבחה, מכיוון שבוטלה הדרישה בהליך תכנוני חדש לשדות ● משרדי הממשלה חלוקים, והחקלאים חושבים מחדש אם הפרויקט משתלם

ליאור אלג'ם, מנהל מחלקת מחקר ניירות ערך בבנק דיסקונט / צילום: ישראל הדרי

המניות שהגיעו ל"תמחורים גבוהים", והאלטרנטיבה

ליאור אלג'ם, מנהל מחלקת מחקר ני"ע בבנק דיסקונט, צופה שהמגמה החיובית בשוקי המניות בת"א ובוול סטריט תימשך השנה, ומסמן את הסקטורים שיובילו את המהלך ● למשקיעי אג"ח הוא ממליץ להתמקד בממשלתיות ובקונצרניות בדירוג גבוה: "סיכון חפשו באפיק המנייתי"

אנבידיה / צילום: שלומי יוסף

אנבידיה רוכשת חברת דאטה ישראלית בכ-75 מיליון דולר

החברה הנרכשת היא אילומקס, שעוסקת בניהול הדאטה הארגוני וביצירת שפה משותפת בין מאגרי המידע השונים לשם אימון והפעלת בינה מלאכותית

דרכונים זרים / צילום: Shutterstock

אלו המדינות שהישראלים העשירים רוצים לקבל בהן אזרחות זרה

עפ"י נתוני חברת הייעוץ הנלי ושות', בשנת 2023 נרשם זינוק של 166% במספר הבקשות לתושבות ואזרחות זרה שהוגשו ע"י אזרחי ישראל "בעלי שווי נקי גבוה" ●  הישראלים כיוונו בעיקר ליוון, לפורטוגל ולספרד ● היעד החדש שמנסה למשוך את העשירים בעולם: איחוד האמירויות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: דוברות שר האוצר

מכה לסמוטריץ': הכנסת ביטלה את הצו להרחבת הפטור ממע"מ

רק 25 ח"כים הצביעו בעד הצו של שר האוצר סמוטריץ' הפוטר צרכנים ממע"מ ביבוא אישי עד לסכום של 150 דולר ● 59 ח"כים התנגדו, לאחר שראש הממשלה נתניהו החליט על חופש הצבעה לקואליציה

מתחם ביג גלילות, בשבוע שעבר / צילום: גלית חתן

שנה לביג גלילות, בשוק עדיין מורגשת "רעידת האדמה"

מתחם הענק בגלילות של רשת המרכזים המסחריים ביג עורר עניין עוד לפני הפתיחה, אבל אחרי ההייפ של החודשים הראשונים, הפדיון היומי ירד כצפוי בעשרות אחוזים ● רשימת ההמתנה עדיין קיימת, אך בשוק מספרים גם על תנאים מקלים לשוכרים ● על כמה עומד הפידיון היומי ומה קרה למתחרים?

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות עקב מכסי טראמפ; מניות התוכנה והבנקים נפלו

וול סטריט הגיבה לראשונה להעלאת המכסים הגלובליים של טראמפ מ-10% ל-15% ● ה-S&P 500 ירד בכ-1% ● מחירי המתכות היקרות עלו, תשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב ירדו ● נובו נורדיסק צללה במעל 15%, לאחר שדיווחה על תוצאות מאכזבות בניסוי של זריקת הרזיה חדשה שלה ● הביטקוין ירד ונסחר סביב רף ה-64 אלף דולר

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, John Locher

תצא מהקיפאון? אנבידיה תצטרך להציג יותר מדוחות טובים כדי להרשים את המשקיעים

ענקית השבבים צפויה להכות שוב את התחזיות, אך בשוק ההון כבר התרגלו, והמניה מדשדשת מאחורי המתחרות ● המבחן האמיתי של ג'נסן הואנג ביום רביעי לא יהיה רק שורת הרווח, אלא היכולת להוכיח ששולי הרווח המפלצתיים שלו חסינים מתחרות

שמן זית / צילום: דרור מרמור

סמל יוקר המחיה משנה כיוון, ומחירו מאבד 35%

בזמן שסל הקניות הישראלי מתייקר כמעט בכל קטגוריה, מחיר שמן הזית יורד בעקביות בזכות הקטנת המכסים ● למרות עונת מסיק מקומית דלה ומחסורים, התחרות אילצה את היצרניות הגדולות להוריד מחירים ● כדי לאפשר זאת, המדינה סבסדה את החקלאים ב־30 מיליון שקל