גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

קרן אקסלמד של אורי גייגר רוכשת את ביונס, חברת הגירוי העצבי מקבוצת אלפרד מאן

בעקבות הרכישה, יורחב מרכז הפיתוח של החברה בישראל ● ביונס פיתחה ומשווקת מערכת גירוי עצבי לשיקום משיתוק

ד''ר אורי גייגר, שותף מנהל באקסלמד / צילום: תמר מצפי
ד''ר אורי גייגר, שותף מנהל באקסלמד / צילום: תמר מצפי

חברת ביונס האמריקאית-ישראלית אשר ידעה גלגולים רבים, נרכשה אתמול (ג') שוב על־ידי קרן אקסלמד, אותה מוביל ד"ר אורי גייגר. הפעם, ביונס נרכשה במחיר של 25 מיליון דולר, ועוד 20 מיליון בהתאם לאבני דרך. המוכרת היא חברת ביוונטוס (Bioventus) הבורסאית, שרכשה את החברה מקרן אלפרד מאן ב-2021.

השבוע בביומד | לאחר עשורים ללא התקדמות: תרופה חדשה לסכיזופרניה מחיה את השוק
היוניקורן הישראלי שחתם על הסכם אסטרטגי עם ענקית התרופות אסטרהזנקה
אוהדי ישראל ושלדים בנאסד"ק: חברות הביומד מחפשות אפיקי מימון חדשים

"בכוונתנו להכפיל את מרכז הפיתוח של החברה בישראל, לכ-50 עובדים", אומר היום גייגר ל"גלובס". "תחום השיקום הוא היום מאוד מעניין, וספציפית מעניין בישראל בגלל השפעת המלחמה. הטיפול בבתי החולים הוא החלק הקצר בהחלמה מפציעה. השיקום הוא הרכיב הארוך, היקר ולפעמים גם המשמעותי יותר לתוצאה".

סיפורה של ביונס מתחיל בחברת נ.א.ס.ס הישראלית, שהוקמה כבר ב-1991 ופיתחה מוצר פורץ־דרך: גירוי חשמלי לעצבים של רגל או יד משותקת. החברה זכתה להשקעות מקרנות מובילות, כולל הקרן התאגידית של חברת ג'ונסון אנד ג'ונסון, כאשר המשקיעה המובילה שלה הייתה קרן תעוזה הבורסאית, בראשות אבי קרבס.

בתחילת שנות ה-2000, החברה כבר השיגה אישור FDA למוצר שלה, והחלה להדגים את יכולותיה, למשל, בכך שאפשרה לאנשים עם שיתוק ביד להחזיק לראשונה כוס משקה בעצמם ולקרב אותה לפיהם. המוצר המסחרי המשמעותי הראשון שלה נועד לסוג שיתוק בו כאשר מרימים את הרגל, כף הרגל נוטה קדימה ומפריעה לתנועה (Foot Drop), והיא הראתה האצה משמעותית בהליכה אצל מטופלים אלה.

בשלב זה, נכנס לתמונה המיליארדר האמריקאי־יהודי אלפרד מאן. מאן היה אחד מחלוצי תעשיית הגירוי החשמלי בבריאות. הוא היה פורץ־דרך בפיתוח קוצבי לב, משאבות אינסולין ושתלים כוכליארים, המדמים חלק מהאוזן כדי לאפשר שמיעה לחרשים. המשקיעים בשוק ההון הישראלי אולי זוכרים את החברה האמריקאית שמאן רשם למסחר כאן, מאנקיינד, שפיתחה תרופה לסוכרת בשאיפה, ולא השאירה טעם טוב אצל המשקיעים. אבל הכוונות של מאן כלפי ישראל היו טובות, והוא גם היה תורם משמעותי לטכניון.

נחזור לתחילת שנות ה-2000: מאן התלהב מנ.א.ס.ס ומקרן תעוזה, נכנס כשותף בקרן ובנה בארה"ב את ביונס, כערוץ שיווק עבור נ.א.ס.ס, לצד פיתוח מוצרים נוספים בתחום הגירוי החשמלי לתנועה. ב-2007, כשהמוצר של נ.א.ס.ס כבר נמכר ב-12 מיליון דולר על גבי ערוצי השיווק של ביונס, הוחלט לאחד את החברות. בעלי מניות של נ.א.ס.ס קיבלו 28 מיליון דולר במזומן ועוד 47 מיליון במניות נ.א.ס.ס, עם אופציה למכור את המניות הללו למאן, לפי שווי של 150 מיליון דולר לביונס. העסקה הזו הייתה משמעותית מאוד בחייה של תעוזה.

אך לביונס היה קצת קשה למצוא את השוק הנכון לה. המוצרים שלה עזרו למשותקים להחזיר לעצמם חלק מתחושת העצמאות שלהם, אבל לא הצליחו לשנות משמעותית את המצב שלהם או להפחית את רמת העזרה שהם צריכים. לכן, חברות הביטוח לא כל כך התלהבו לשלם עליהם. החברה טיפסה להכנסות של כמה עשרות מיליוני דולרים, ולא הצליחה להתקדם הרבה מעבר לכך.

ב-2021, אחרי פטירתו של מאן, נמכרה ביונס לחברת ביוונטוס, חברת אורתופדיה ושיקום רקמות. על פי דוחות ביוונטוס סביב אותה עסקה, לא הרבה השתנה מבחינת היקף ההכנסות של החברה, שהגיעו לכ-40 מיליון דולר.

שנה עמוסה עבור קרן אקסלמד

ביוונטס היא עוד חברה המוכרת לשוק הישראלי, מהניסיון שלה לרכוש ב-2022 את חברת קהטיהיל, המייצרת סחוס מאלמוגים. אך כזכור, ביוונטוס נקלעה לקשיים והחזירה את קרטיהיל לבעלי המניות הישראלים שלה, ביניהם אקסלמד. אותם קשיים הם שהובילו אותה למיקוד בעסקי הליבה שלה ולרצון למכור את ביונס.

גייגר: "אנחנו רצינו לרכוש את ביונס כבר כשהיא הועמדה למכירה על־ידי קבוצת מאן, אבל ביוונטוס זכתה אז בעסקה, כי הם הציעו מחיר גבוה יותר: 45 מיליון דולר ועוד 65 מיליון באבני דרך. המחיר שאנחנו הצענו מולם הוא גבוה יותר מזה, בו אנחנו קונים את החברה עכשיו".

ביוונטוס קנתה את ביונס עם הפסד של 14 מיליון דולר על הכנסות של 40 מיליון, אך כעת היא מוכרת סביב 50 מיליון דולר בשנה עם EBITDA של כ-6 מיליון דולר. "זו חברה קטנה עם רווחיות נמוכה", ציין גייגר, "לכן, הם פחות עניינו את החברות הגדולות ואנחנו זכינו בהם, ומאמינים שיכולים להרחיב את סל המוצרים שלהם משמעותית". למנכ"ל החברה ימונה טוד קושמן, שניהל בעבר מספר חברות בקבוצת אלפרד מאן.

כיום, מלבד מוצרי הגירוי העצבי לידיים ורגליים משותקות, החברה מוכרת גם מכשיר רובוטי התומך בשיקום, וכן תוכנה לאבחון ולמתן פידבק במהלך תהליך השיקום. במשך שנים רבות, שוק השיקום היה עתיר כוח אדם ודל־משאבים. בשנים האחרונות, הוא לראשונה נהנה מקפיצת מדרגה טכנולוגית.

לחברה היה גם מכשיר מושתל לטיפול בכאב באמצעות גירוי עצבי, אך המוצר הזה יהיה פחות משמעותי בדרך של החברה הלאה.

השנה האחרונה הייתה עמוסה עבור קרן אקסלמד, שיושבת בארה"ב, אך מנוהלת, כאמור, על־ידי גייגר הישראלי ושותפים בה משקיעים ישראלים. מגדל היא משקיע עוגן בקרן, כמו גם מנורה מבטחים וכלל. בינואר, נמכרה קרטיהיל הישראלית (שכאמור, הוחזרה על־ידי ביוונטוס) לחברת Smith and Nephew הבריטית, תמורת 180 מיליון דולר, ועוד 150 מיליון באבני דרך. בהמשך, מכרה שתי חברות לא ישראליות בבעלותה, Endogastric Solutions ב-105 מיליון דולר ל-Merit ו-Trukera (לשעבר Tearlabs), אשר נמכרה בסכום שלא פורסם לבוש אנד לום.

אקסלמד מוגדרת כקרן אמריקאית והמודל העסקי שלה מבוסס בדרך כלל על קנייה של חברות עם מכירות בשוק האמריקאי, אך כשמתאפשר, היא מנצלת את הבנתה בשוק הישראלי, כדי להוסיף על גבי הפלטפורמות השיווקיות של החברות הקיימות, טכנולוגיה חדשה מישראל. "למרות העצב הגדול, ומצד שני הכעס הגדול על מה שקורה בישראל, זו עדיין מדינה עם אנשים נהדרים וטכנולוגיה טובה", אומר גייגר, שמתגורר בשנים האחרונות בארה"ב, אך בנו משרת כעת בצה"ל. "אנחנו לא ממוקדים בישראל, אבל אני תמיד שמח להשקיע בחברה שהפיתוח שלה בישראל, אמשיך להיות בישראל ואני מקווה שכולנו נצא מהמצב הזה בקרוב".

עוד כתבות

דיפ פייק / צילום: Shutterstock

הרופא המוכר נרצח רגע לפני שעמד לחשוף "תרופת פלא"? פייק מוחלט

סרטון המשתמש בטכנולוגיית דיפ פייק מסתובב ברשת ובו ניתן לראות, כביכול, כיצד אלמונים יורים בפרופ' רענן ברגר מבית החולים שיבא ● מבית החולים נמסר כי: "פרופ' רענן חי בריא ושלם, ומדובר בזיוף חמור שנעשה ככל הנראה כחלק מקמפיין הונאה נרחב שבו מופץ מידע שקרי לציבור במטרה להונות ולהטעות"

מגדלי משרדים בתל אביב / צילום: Shutterstock

המספרים שמגלים עד כמה קשה לקנות דירה בתל אביב

פער משמעותי בין יוקר המחיה בתל אביב לאיכות החיים בה: לפי דירוג של דויטשה בנק, העיר ניצבת במקום השמיני ברשימת הערים היקרות בעולם ובולטת לרעה גם עם מחירי הדיור, אך מדורגת רק במקום ה-28 באיכות חיים ● אלו הפרמטרים שבחן הבנק

נתב''ג / צילום: Shutterstock

ההצעה והסערה: האם מי שנתקעו בחו"ל בזמן המלחמה יקבלו פיצוי של עד 450 דולר ליום?

ועדת הכלכלה היתה אמורה לדון במתווה לפיצוי הישראלים שנתקעו בחו"ל במבצע "עם כלביא" ● על הפרק: מתווה שמציע החזרי הוצאות לינה ומחיה שיכול להגיע אף ל-450 דולר לנוסע ● אז למה ההצעה לא עלתה לדיון ומי יפצה את הנוסעים?

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: נתן ווייל, לע''מ

היועמ"שית: הליך הדחתי על־ידי הממשלה בלתי חוקי ופוליטי לגמרי

גלי בהרב־מיארה הגישה את עמדתה באשר לעתירות שהוגשו לבג"ץ נגד הדחתה, בה קבעה כי ההליך הוא בלתי־חוקי ביסודו ● "השיקול המרכזי בבסיס ההחלטה - רצונה של הממשלה להסיר מגבלות על כוחה השלטוני, באמצעות הליך הפסקת כהונה פוליטי", כתבה היועמ"שית

מטוס של לופטהנזה / צילום: יח''צ לופטהנזה

קבוצת התעופה הגדולה שחוזרת לטוס לישראל, הבשורה והכוכבית

ענקית התעופה לופטהנזה צפויה לחדש את טיסותיה לישראל ב-1 באוגוסט, אך תעשה זאת בצורה מדורגת

הזדמנות לבנות מחדש / צילום: באדיבות עיריית קריית אונו

הרוב קובע, גם כשהבניין שלכם נהרס מטיל. וזה לא תמיד כל כך פשוט

השאלה הגדולה העומדת בפני דיירים שהבית המשותף בו הם מתגוררים נפגע היא האם קיים רוב לשיקום הבניין ● אם כן - המחוקק מעודד זאת ● במידה ואין הסכמה שכזו - יכול להתבטל רישום הזכויות הפרטניות והדיירים הופכים לשותפים במקרקעין ללא זיקה לחלק מסויים בשטח ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד

אורי יוניסי, בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

ראש חטיבת המשכנתאות של לאומי, אורי יוניסי, פורש מהבנק

יוניסי היה אחראי למדינות המשכנתאות הדי אגרסיבית שנבלמה לאחרונה ● מי שצפוי להחליפו בתפקיד הוא ראש אגף השירות של לאומי מתן סמיש, שנבחר בשנה שעברה לנבחרת 40 הצעירים המבטיחים של גלובס

בנייני משרדים בתל אביב. מסתמנת בעת האחרונה מגמה חדשה בשוק / צילום: Shutterstock

חברות ההייטק הגדולות נוטשות את השכירות ובוחרות בבעלות

מאנבידיה עד קופת חולים מאוחדת: חברות גדולות במשק עוברות בעת האחרונה ממודל של השכרת שטחי משרדים לרכישתם ● מה עומד מאחורי המגמה?

שוקי ניר, דניאל בראל, עומר כילף, ראסל אלוואנגר / צילום: שלומי יוסף, איל יצהר, ענבל מרמרי, באדיבות סולאראדג'

הישראלית שקפצה בכ-40% בשבוע בוול סטריט, וזו שקיבלה אזהרה מנאסד"ק

סולאראדג' זינקה ב-39% בשבוע האחרון, בעוד שהמשקיעים בוחנים את השלכות "החוק הגדול והיפה" של הנשיא טראמפ על תחום האנרגיה המתחדשת ● טאואר קיבלה רוח גבית, לאחר שפורסם כי תיקח חלק בפרויקט שבבים גדול בהודו ● ובתחום האוטוטק: REE ואינוויז דיווחו על הודעות מנוגדות שקיבלו באשר לעמידה בתנאי הסף של נאסד"ק

קשת טעמים / צילום: באדיבות קשת טעמים

לקבל את המשכורת באמצע החודש: המהלך המפתיע של קשת טעמים

מכללת גל נבחרה להוביל את תוכנית "צומחים" לחוסן תעסוקתי, התוכנית כוללת ייעוץ אישי למעסיקים וסדנאות לעובדים ● הסטארט-אפ Payro מודיע על שיתוף פעולה עם קמעונאית המזון קשת טעמים, שתאפשר לעובדיה למשוך עד 2,000 שקל או  30% משכרם במהלך החודש

טלפון עם eSIM / צילום: Shutterstock

מתכננים לטוס לחו"ל? כך תבחרו חבילת אינטרנט

כדי לבחור חבילת אינטרנט שתתאים לכם בחו"ל, צריך לקחת בחשבון את נפח הגלישה הדרוש, האם יש צורך גם בשיחות, משך השהות ומספר המדינות שבהן תהיו ● לפניכם הפתרונות הזמינים לכל אפשרות

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות בעקבות החלטת הריבית; מדד הנדל"ן ירד בכ-1.7%

ת"א 35 איבד 0.4% ות"א 90 ירד בכ-0.7% ● בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי ● בנק הפועלים: הפחד מפספוס הזדמנויות מניע עתה את בורסת ת"א ● "השאננות זוחלת פנימה": כלכלנים מזהירים שהימורים ספקולטיביים דוחפים את הראלי בוול סטריט ● וגם, אנליסטים מובילים בעולם ממליצים שלוש מניות

חן ומוטי ריכטר, זכייני פאפא ג'ונס ישראל / צילום: אלדד נמדר

מנכ"ל פאפא ג'ונס מתרחב להולנד וטוען: "וולט הורסים את תחום המסעדנות"

מוטי ריכטר, שמשמש כזכיין רשת הפיצות בארץ, יפעיל מעתה גם את 15 סניפיה בהולנד, עם תוכנית להגדיל אותם ל–50 סניפים תוך חמש שנים ● בארץ הוא מתכנן לוותר על משלוחי וולט ● תגובת וולט: "בזכות וולט ופלטפורמות דומות, לעסקים קטנים יש גישה ליכולות שבעבר היו זמינות רק לרשתות הגדולות כמו פאפא ג'ונס"

המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי. צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הבנקים רוצים לחלק יותר דיבידנד ושני בעלי שליטה ייהנו מכך במיוחד

עם עודפי הון של 27 מיליארד שקל, הבנקים מעוניינים שבנק ישראל יעלה את שיעור הדיבידנד המשולם לבעלי המניות מדי רבעון מ־40% ל־50% ● מהם הנימוקים בעד ונגד המהלך, מהי עמדת המפקח על הבנקים והאם ומתי הוא ייצא לפועל?

רונן עקביה, מנכ''ל בית וגג / צילום: יח''צ נימקו

ביקושי יתר בגיוס האג"ח הראשון של חברת בית וגג

חברת ההתחדשות העירונית שבה מחזיק יעקב שחר מגייסת כ-105 מיליון שקל, לאחר זינוק של 42% במניה בשנה האחרונה ● החברה צופה רווח גולמי עתידי של מעל 1.6 מיליארד שקל בפרוקיטים שהיא מקדמת

וול סטריט / צילום: Shutterstock

טראמפ הודיע כי יטיל מכס בגובה 25% על קוריאה ויפן; הירידות בוול סטריט מתחזקות

הנאסד"ק יורד בכ-1% ● ארה"ב הודיעה כי מספר הסכמי סחר לקראת חתימה ● טראמפ: מאסק ירד מהפסים ● טסלה נופלת במעל 7%, לאחר שמאסק הכריז על הקמת מפלגה חדשה בארה"ב ● מניות האנרגיה המתחדשת יורדות ● שר האוצר האמריקאי אמר אתמול כי המכסים ייכנסו לתוקף ב־1 באוגוסט עבור מדינות שלא יגיעו להסכם ● וגם: אנליסטים מובילים בעולם ממליצים שלוש מניות

יאיר נחמד, מנכ''ל נאייקס ויו''ר הדירקטוריון / צילום: דוד זיסר

נאייקס מפטרת קרוב ל-6% מעובדיה, רובם בישראל

חברת הפינטק תפטר כ-70 עובדים, רובם בישראל ● לפי החברה, הרכישות האחרונות שביצעה יצרו חפיפות בתפקידים מסוימים ● מניית החברה זינקה בכ-53% מאז השפל האחרון באפריל על רקע מלחמת הסחר

פלסטינים ברצועת עזה / צילום: ap, Abdel Kareem Hana

מקורות בחמאס: "ייתכן שיוכרז על הסכם ביום חמישי"

מקורות בחמאס לעיתון א-שרק אל-אווסט הסעודי: המשא ומתן העקיף המתקיים עם ישראל בדוחה "רציני יותר מהפעמים הקודמות" ● דיווח: נשיא לבנון מסר את התשובה על המתווה האמריקאי לפירוק חיזבאללה מנשקו ● "מבצע דגל שחור": 20 מטוסי קרב השתתפו במבצע בתימן הלילה, ותקפו באמצעות יותר מ-50 חימושים ● שעות לאחר התקיפה: 2 טילים שוגרו מתימן לשטח ישראל ● 50 חטופים - 640 ימים בשביעדכונים שוטפים

חדשות הביומד / צילום: תמי בר ישי

ההשקעה החדשה של אסף גרניט: טכנולוגיה שמפחיתה את עליית הסוכר בגוף

ההשקעה החדשה של אסף גרניט היא בחברת כאליטק שפיתחה טכנולוגיה שמאפשרת לאכול ולהפחית את עליית סוכר בגוף ● חוקרים אבחנו במחקר חדש פרקינסון בשעוות האוזן ● אסקלה מדיקל גייסה 4.5 מיליון דולר לטיפול בצניחת רצפת האגן ● הלך לעולמו אחד מממציאי טכנולוגיית ה-CAR-T ● השבוע בביומד

שר המשפטים ויו''ר ועדת השרים לענייני חקיקה, יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

השרים אישרו את הצעת החוק להחלשת היועמ״שים במשרדי הממשלה

הצעת החוק, שעלתה לוועדת השרים לחקיקה בראשות שר המשפטים יריב לוין, מבטלת את הכפיפות של היועמ"שים במשרדים ליועצת המשפטית לממשלה, וקובעת כי הם יידרשו לפרסם תזכירי חוק לפי דרישה ישירה של השר במשרד ● ועדת השרים לחקיקה אישרה כי הקואליציה תתמוך בקידום הצעת החוק, בניגוד לעמדת היועמ"שית