כפר עזה ברוחמה / צילום: יח''צ
באתר הקראוונים בשפיים, שבו מתגוררים חלק מחברי קיבוץ כפר עזה המפונה, כבר אפשר לראות פינות ישיבה מאולתרות, מנגלים וזוגות אופניים. כמעט כמו בבית. ברוחמה, המצב התחלתי יותר.
● אחרי 6 שנות עיכוב, ביג גלילות יוצא לדרך והקניונים באזור מודאגים
● מ"בלוקונים" ועד למגדלי הענק: כך השתנתה הדירה הממוצעת בישראל לאורך השנים
באוקטובר 2023, כשהוקמה מנהלת תקומה, היא חילקה את מהלך עבודתה בנושא מגורי המפונים בעוטף עזה לכמה שלבים: שלב המענה הראשוני לתושבים וליישובים הנפגעים (בעיקר בתי מלון ובתי הארחה), שלב הביניים שבו יינתנו פתרונות מגורים זמניים למי שזקוק לזה, והשלב האחרון שבו ישובו התושבים לבתיהם.
בימים אלו כבר עזבו רוב התושבים את חדרי המלון, ואנחנו נמצאים בשלב הביניים. חלק מפתרונות הביניים הללו ניתנו בדמות הקמת שכונות חדשות ביישובים מארחים - יישובים שהקצו שטח שלם שאליו יוכלו לעבור המפונים מכל יישוב מפונה, כקהילה אחת.
ישנן חמש שכונות כאלו: בקיבוץ חצרים, עבור מפוני בארי; ביישוב עומר, עבור מפוני כיסופים; בקיבוץ רוחמה ובקיבוץ שפיים, עבור מפוני כפר עזה; ובקיבוץ רביבים עבור מפוני חולית. איך הן ייראו, ומה הן מציעות עבור התושבים המפונים שעברו, עוברים ויעברו אליהן?
תושבי 13 יישובים בעוטף עזה עדיין אינם יכולים לשוב הביתה, בין אם ממניעה ביטחונית ובין אם ממניעה שיקומית־הנדסית, בשל הנזק הרב שנגרם ליישוב. 13 היישובים הם חולית, כיסופים, כפר עזה, כרם שלום, נחל עוז, ניר עוז, נירים, עין השלושה, ניר יצחק, נתיב העשרה, סופה, בארי ורעים. בסך־הכול, שוהים נכון להיום 12,708 איש (20% מתושבי החבל) בפתרונות דיור ביניים ובפתרונות אחרים, כך לפי הנתונים העדכניים של מנהלת תקומה.
את הפתרונות "ניסחו" במינהלת לצד התושבים, ובייחוד ביישובים שבהם החזרה עוד רחוקה - כדוגמת בארי וכפר עזה, שתושביהם צפויים לחזור לבתיהם רק בעוד שנתיים לפחות - נעשה ניסיון להעניק את הפתרון המתאים ביותר בעיני התושבים.
יותר ממחצית המפונים בחרו בפתרונות קבוצתיים ביישובים עירוניים, והם מאכלסים כיום 921 דירות. כך, קיבוץ רעים השתכן בפרויקט ברחוב הרצל בתל אביב, קיבוץ ניר עוז בפרויקט בכרמי גת, כרם שלום באשלים, חולית ברחובות, סופה באופקים וברמת גן, נירים בבאר שבע.
אחרים בחרו בפתרונות הכפריים, אשר יציעו בסופו של דבר 716 יחידות דיור למפונים. בכלל השכונות כבר החל האכלוס, והוא אמור להיות מושלם עד לסוף השנה. השכונה ברוחמה הייתה האחרונה שהחלה להיבנות, בחודש אפריל, ולכן ייתכן שתהיה האחרונה שבה יושלם האכלוס. אחרים התפזרו עצמאית לדירות ברחבי הארץ.
התושבים היו מעורבים בתהליך קבלת ההחלטות לאורך כל הדרך, אם כי לא עד סופו - זאת לעומת תכנון שיקומם של היישובים בעוטף, שם התהליך כולו מובל על ידם. ובכל זאת, גם התושבים המפונים וגם תושבי היישובים המארחים השתתפו בישיבות שבועיות עם הגורמים השונים הרלוונטיים, עד כדי השתלבות בתכנון עצמו.
מהלך של הקמת שכונות שלמות מאפס אינו פשוט ונעשה בסד זמנים לחוץ - מתוך ידיעה שככל שפתרון הביניים יתעכב, כך המפונים השוהים בבתי מלון או בדירות שכורות זמניות יחוו קושי רב יותר. זה הזמן להבין איך זה קורה בפועל.
איתור השטח
השטחים שעליהם מוקמות השכונות החדשות אותרו על ידי מינהלת תקומה בשיתוף אנשי מינהל התכנון ומשרד הבינוי והשיכון. ההקמה המהירה של השכונות התאפשרה הודות להפעלת צו התכנון והבנייה המאפשר פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם למגורים. הצו הופעל בכל חמשת המתחמים שעליהם נבנות השכונות למפונים.
פיתוח הקרקע
כדי להקים שכונה יש צורך בפיתוח הקרקע - קרי בהכנתה ל"קליטת" הבתים החדשים, בחיבורה לתשתיות ועוד. עבודות הפיתוח במשמר העמק, בשפיים ובעומר נעשו באמצעות החטיבה להתיישבות, שדרכה גם הוזמנו רוב המבנים שיהוו את השכונה עצמה. בחצרים וברביבים הפיתוח נעשה באמצעות משרד הבינוי והשיכון, וברוחמה באמצעות משרד הבינוי והשיכון וקק"ל. יש לציין כי עבודות התשתית נעשו בתקופה שבה יש מחסור בעובדים ובחומרי בנייה, ועיקר העבודה היא בסנכרון בין כלל הגופים המעורבים בתהליך.
בתי המגורים
השכונות מציעות חמישה גדלי בתים, בהתאם לגודל המשפחה: 60 מ"ר, 80 מ"ר, 100 מ"ר ו-120 מ"ר. כל הבתים הם בני קומה אחת, בכולם ממ"ד (אף על פי שלפי הנחיות פיקוד העורף זה אינו תקן מחייב, וניתן היה להציב מתחם מוגן אחד לכמה דירות).
מתוך 716 הדירות, 78 נבנו בבנייה מתועשת, הנקראת גם בנייה טרומית, והיתר מבנים יבילים (קראווילות).
המינהלת עבדה מול שישה קבלני פיתוח שונים, והזמינה את המבנים מארבע חברות, במטרה לקצר את לוחות הזמנים: דלויה, סַלטי, רולאן ואקרשטיין.
סביבת הדירה
לכל דירה בכל שכונה מתוכנן שטח פרטי פתוח קטן, ונוסף על כך, ישנם בכל שכונה כמה שטחי ציבור פתוחים וגינות משחקים. לדירות אין חניה צמודה: כפי שנהוג בקיבוצים רבים, ישנו מתחם חניה אחד בסמוך למתחם המגורים, עבור כל תושבי השכונה. כך גם ניתן להבטיח מרווח בין דירה לדירה, וגם לחסוך בשטח.
תכנון נופי
לכל שכונה יש תוכנית גינון משלה, אך בתקומה התקבלה החלטה שלא לשתול עצים בכמות נרחבת, בשל העובדה שמדובר, בכל זאת, בשכונות זמניות ואין לדעת מה יהיה בהן לאחר עזיבת התושבים - מה גם שהזמן שנדרש לעצים להיקלט שווה לזמן שבו ישהו חלק מהמפונים בשכונות הללו, על פי התכנון. יוצאת דופן השכונה בחצרים, שבה יינטעו עצים שנתרמו ביוזמת אנשי בארי. עיקר הגינון מתרכז בדשא ובצמחייה עונתית. עד כה הונחו עשרות אלפי מטרים רבועים של דשא בשכונות.
סדר הצבת המבנים שונה בין שכונה לשכונה, ותלוי בעיקר בטופוגרפיה ובתכנון שהועדף על ידי אנשי המינהלת והתושבים. יש שכונות המסודרות שורות־שורות, יש שכונות שבהן הפיזור נראה לעין כאקראי יותר, ויש אף שכונות שבהן הסידור הוא מדורג.
שטחי ציבור
לכל שכונה היקף מסוים של מבני ציבור, בהתאם לדרישותיה ולמגבלות השטח והתכנון. ככל שהשכונות גדולות יותר, כך היקף שטחי הציבור גדול יותר, כמובן - ולכן השכונה של מפוני בארי בחצרים, שהיא הגדולה ביותר מבין החמש, כוללת גם שטחי ציבור בכמות הגדולה ביותר.
השטחים כוללים משרדים לשימוש הקהילה, מקומות להתכנסות, מבני חינוך, חדרי אוכל ומרפאות. מכבסות לא הוקמו עבור המפונים, ורובם משתמשים בשירותים הקיימים ביישוב המארח, או מכבסים באופן עצמאי.
התקציב
לכלל פתרונות הדיור הכפריים הקציבה מינהלת תקומה 1.16 מיליארד שקל. תקציב זה כולל את עלות התשתיות, המבנים, התחזוקה, הריהוט ואמצעי ההצטיידות לכל דירה, הארנונה ועוד.
דרכי גישה לשכונה
בעומר ובמשמר העמק מדובר בשכונות שהן חלק בלתי נפרד מהיישוב הקיים, ולכן הגישה אליהן היא דרך היישוב עצמו. ברביבים מדובר בשכונה בשטח שאמור בעתיד לשמש כהרחבה לקיבוץ, ולכן יש לו דרכי גישה עוקפות, בתוך הקיבוץ; ברוחמה ישנו כביש חדש המתחבר לשכונה; ולשכונה החדשה בחצרים יובילו שלושה כבישים חדשים.
לאחר עזיבת התושבים
לאחר שהמפונים ישובו לבתיהם ביישובים המקוריים שלהם, כל יישוב מארח יוכל לרכוש את המבנים שהוצבו בשטחו ולהשתמש בהם לצרכיו.
על פי הסיכום בין המינהלת ליישובים, 78 המבנים שנבנים בבנייה מתועשת יירכשו בוודאות על ידי היישובים המארחים, וייתכן שבהמשך הם יחליטו לרכוש ולהשאיר אצלם גם חלק מהמבנים היבילים לטובת שימושים שונים.