נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: Shutterstock
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, הוא איש נעים-הליכות. דיבורו מתון, הוא בורר את מילותיו בקפידה ומשתדל לא ליפול לבורות. הוא גם לא ממש רצה לאיים על הממשלה בהפעלת השוט החזק ביותר של בנק ישראל: להעלות את הריבית. הוא בכלל היה מעדיף להוריד את הריבית, כמו עמיתיו בבנקים המרכזיים בעולם, המציאות פשוט לא הותירה לו ברירה. לכן, הוא הלך מהקל אל הכבד. חטיבת המחקר של בנק ישראל לא כתבה זאת, ירון עצמו ציין זאת בנאום שנשא רק בשלב השאלות ולאחר שנשאל על כך במסיבת העיתונאים. אבל ירון היה ברור, והוא חזר על האיום הזה בשלוש פעמים שונות.
● פרשנות | ההפתעה שהכין צה"ל לחיזבאללה שכנעה את נגיד בנק ישראל לתת צ'אנס גם לממשלה
● הנגיד לא שולל העלאות ריבית בהמשך, ומה הוא חושב על שתי הורדת הדירוג
באחת מהן אמר ירון "אנחנו חושבים שהריבית היא מרסנת דיה כדי להחזיר את האינפלציה ליעד בתוך המחצית השנייה של 2025. אנחנו מאמינים שתחת התרחיש הזה יש תהליכים (אינפלציוניים - נ.א) שחלקם יתפוגגו כי הם זמניים. אבל אנחנו באי-ודאות גדולה ועושים גם תרחישים אחרים, ואם נראה שסביבת האינפלציה מתקבעת יותר כלפי מעלה, יש לנו את כל היכולת והנחישות כמו בעבר להעלות את הריבית במידת הצורך".
המציאות והתחזיות שמציג ירון לא אופטימיות במיוחד: התארכות המלחמה והתחזקותה בצפון, הגידול הפרמננטי (קבוע, לטווח ארוך) בהוצאות הביטחון, העיכוב בקבלת כספי הסיוע האמריקאים, הגידול בתקציבים לתושבי הצפון המפונים מביתם - כל אלה מובילים לכך שבנק ישראל נאלץ לעדכן לרעה את התחזיות שלו בכל החזיתות החשובות: הצמיחה, הגירעון והאינפלציה.
הגידול הצפוי בגירעון השנה מעבר לתחזיות המוקדמות (7.2% לעומת 6.6% עד כה) וחוסר האמון של בנק ישראל בתחזית האופטימית משהו שהציג שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לגירעון של שנה הבאה (4.9% של בנק ישראל לעומת 4% שמקווה סמוטריץ'), העלייה באינפלציה והתקווה אך גם האכזבה שהיא אולי תרד ל-2.8%, בחלק העליון של טווח היעד של בנק ישראל (1%-3%) במקרה הטוב אחרי אמצע השנה הבאה.
הסיבות לתחזית הפסימית
ירון מודע לכל הסיבות, כמובן, ואף מנה את חלקן בנאומו ובתשובותיו. גם במקרה הזה הודעת הריבית והתחזית של בנק ישראל היו מתונות יותר מהדברים שאמר בפועל בקולו. אבל לא ניתן לטעות בהם - העיכובים בהגשת ובאישור תקציב המדינה, המשחקים הפוליטיים, חוסר הקיצוץ במשרדי ממשלה מיותרים, והצורך בהקצאת תקציבים למקורות מחוללי צמיחה, כמו עידוד של נשים ערביות וגברים חרדים לצאת לשוק העבודה, מה שלדברי נגיד בנק ישראל לא קורה כרגע.
כך, אם בהודעת בנק ישראל הדברים נאמרו רק ברמז: "סיכון נוסף הוא שהממשלה תבצע באופן חלקי בלבד את ההתאמות הפיסקאליות הנדרשות, בפרט על רקע עלייה אפשרית נוספת בהוצאות המלחמה ובהוצאות הביטחון הפרמננטיות" - בנאומו ירון היה ברור יותר, אך אפילו אז, הוא היה מנומס כלפי סמוטריץ' וציין אותו לשבח מסוים, באומרו: "חשוב לאשר בממשלה ובכנסת התאמות פיסקאליות בעלות אופי פרמננטי בהיקף משמעותי, כנגד הגידול המתמיד בהוצאות הביטחון... הצעדים שהציג שר האוצר הם בכיוון הנכון".
אך ירון גם הוסיף בצורה ברורה כי "בהיבט הרכב התקציב רצוי כי ההתאמות יושתו על אוכלוסייה רחבה ככל האפשר וחשוב שהממשלה תתעדף הוצאות תומכות צמיחה, תצמצם תמריצים שליליים ליציאה לעבודה ותבטל פעילויות של משרדים שאינם חיוניים, ודאי בעת הזו".
כשנדחק לפינה בידי העיתונאים, חידד הנגיד את הביקורת וציין כי "לצערי זה לא קורה כרגע".
חברים, אתם לא באירוע
בשורה התחתונה אומר נגיד בנק ישראל לממשלה, לראש הממשלה בנימין נתניהו, לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' ולשאר חברי הממשלה משהו כמו חברים יקרים, אתם לא באירוע. הספינה שנקראת מדינת ישראל דוהרת לתהום, או להתנגשות בקרחון של הטיטאניק. אנחנו עוד לא שם, בבנק ישראל אנחנו מקווים מאוד שלא נגיע לשם, אתם חברי הממשלה יכולים וצריכים לעשות הכול כדי שלא נגיע לשם, אבל אתם צריכים לפעול, ומהר. הזמן הולך ואוזל. העובדה שהמלחמה מתארכת, שצריך יותר תקציבי סיוע לצפון ושהסיוע האמריקאי מתעכב, כל אלה הן עובדות. זה בכלל לא משנה אם אתם אשמים במצב או לא, האחריות עליכם ואתם צריכים לפעול עכשיו, ומהר כדי למזער את הנזקים כמה שניתן.
ועוד משהו אומר ירון לחברי הממשלה ולסמוטריץ' בפרט, שכבר תקף את מוד'יס יותר מפעם אחת - כדאי שבמקום לתקוף את סוכנויות הדירוג, תתחילו להקשיב להן. זה לטובת כולנו: "חשוב להטות אוזן ולהקשיב להערכות חברות הדירוג", אמר ירון, "שכן הן מבטאות את רחש השווקים בעולם. הן משקפות גם את אופן ניהול המדיניות הפיסקאלית. הסיבה המרכזית להפחתות היא אי-הוודאות הגאו־פוליטית. מודי'ס גם ציינה את הבעיות העולות מאי העברת התקציב והקשיים העולים מכך", אמר ירון והוסיף כי יש גם דברים טובים שניתן לקרוא בהודעות: "חברות הדירוג ציינו שמעולם לא היה פיגור כלשהי בהחזר החוב של ישראל, זה אזכור לטובה".