גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"עברנו את חמשת שלבי האבל, לקראת השלמה": המחקר שעוקב אחרי השינויים בחברה הישראלית

נמרוד ניר, פסיכולוג פוליטי מהאוניברסיטה העברית, עוקב אחרי השינויים בחברה הישראלית מאז תחילת המלחמה ● הממצאים שלו חושפים מאבק בין תקווה לייאוש והשלמה עם העובדה שלא נחזור לתחושת הביטחון שקדמה למתקפת 7.10

''עלייה הדרגתית ברצון לחתום על העסקה'' / צילום: ap, Oded Balilty
''עלייה הדרגתית ברצון לחתום על העסקה'' / צילום: ap, Oded Balilty

"החברה הישראלית עברה את חמשת שלבי האבל בעקבות מתקפת 7.10. עכשיו אנחנו בשלב המיקוח, לקראת השלמה, עם מבט לעתיד", אומר לגלובס נמרוד ניר, פסיכולוג פוליטי מהאוניברסיטה העברית. במשך יותר משנה הוא ואסא שפירא מאוניברסיטת תל אביב מעבירים שאלונים מקיפים ומרובי שאלות לקבוצה של 4,000 משיבים, תוך שינויים קלים בלבד בין שאלון לשאלון. התוצאה היא תמונת מצב מקיפה של העמדות והתחושות בתחומים שונים בציבור הישראלי, והשינויים שחלו בהן.

מהלם למבט לעתיד

"בתחילת המתקפה היו תשובות רבות שהביעו הלם, שוק, חוסר אוריינטציה. כמעט כל שאלה ששאלנו נענתה ברוב של 'לא יודע'. אחרי כן היו תקופות שאופיינו בכעס, בימין כלפי הפלסטינים ובשמאל כלפי הממשלה והימין עצמו, לא פחות מאשר על חמאס. אחר כך ראינו את הייאוש, את הדיכאון, שהתבטא בכך שהקיטוב נתפס כאיום הכי גדול על ישראל וגם כבעיה בלתי פתירה. ראינו פסימיות רבה לגבי העתיד בחודשי הדשדוש במלחמה בדרום, כשאיום החיזבאללה מרחף כענן מעלינו, ללא פתרון נראה לעין.

"עכשיו, בעיצומה של המערכה מול חיזבאללה, הגענו לשלב המחשבה על העתיד, השלמה מעורבת עם מיקוח. כעת יש לנו הישג מול לבנון, וגם השלמה עם כך שלא נוכל לחזור לתחושת הביטחון שהייתה לנו לפני 7.10 באופן מלא, ולא נוכל להחזיר באמצעות הלחימה את כל מה שאבד. נראה שהציבור חש שזה הזמן להתמקח ולסיים את האירוע. כך עולה מהתשובות לשאלות ששאלנו.

"לדוגמה, כשאנחנו שואלים שאלה בינארית - האם לסיים את המלחמה ולחתום על הסכם לשחרור אסירים תמורת החזרת החטופים שנותרו בחיים, או להמשיך במלחמה במחיר מותם של רוב החטופים, אנחנו רואים עלייה הדרגתית ברצון לחתום על העסקה, עם רוב של 68%. ככל שהציבור מרגיש יותר מכוון עתיד, ככה הוא רוצה יותר את העסקה. אנחנו רואים את השינוי יותר במחנה הליברלי, אבל זה קיים גם בימין".

מחקרים בעקבות ה-7 באוקטובר

מיואשים מהקיטוב

נכון לסקר האחרון, שהתקיים בימים שבין חיסול נסראללה למתקפה האיראנית, הציבור הישראלי היה חלוק ביחס לעתיד המדינה, הביטחון האישי ועתיד הילדים.

37% מהמשיבים חשים אופטימיות לגבי עתיד המדינה, לעומת 34% שחשים פסימיות. מעניין לראות את השינויים שעבר נתון זה בשנה האחרונה. מתחילת המתקפה עד מאי 2024 מדד האופטימיות היה בירידה, ורק המתקפה המוצלחת על חיזבאללה הקפיצה אותו לפתע לרמות גבוהות מאלה שהיו בטבח. ממצאים אחרים של ניר הראו שהציבור הישראלי תופס את הקיטוב הפנימי כאיום הגדול ביותר על המדינה. זו כנראה הסיבה לכך שככל שהקיטוב חזר להעמיק אחרי הטבח, כך עלה הייאוש מהעתיד, עד שהישראלים התלכדו לרגע מול אויב משותף בתחילת אוקטובר.

נמרוד ניר / צילום: קארין דארסה

בניגוד לממצאים על האופטימיות לגבי העתיד, תחושת הביטחון האישי שהייתה מעורערת מאוד מיד אחרי המתקפה נמצאת במגמת שיפור עקבית. אם באוקטובר 2023, 74% מהמשיבים ציינו שהם חוששים לביטחונם האישי במידה רבה או בינונית (מהם 48% במידה רבה). כעת 47% חוששים במידה רבה או בינונית.

עם זאת, נכון לאוקטובר 2024, רק כ־32% מהישראלים חשים שילדיהם יחיו במציאות טובה יותר משלהם. 14% מהמשיבים משוכנעים שהילדים יחיו במציאות גרועה משלהם. היתר, 54% לא בטוחים. במדד הזה, חוסר הוודאות שולט, והוא הולך וגדל עם הזמן.

הרוב, 66%, אינו שוקל לעזוב את הארץ, אך 9% כן מעוניינים בכך, 13% שוקלים זאת ועוד 11.3% רוצים אך לא יכולים.

הפחד שולט בציבור הערבי

כאשר מחלקים את קבוצת הנשאלים ליהודים וערבים, רואים הבדלים דרמטיים בכל המשתנים הקשורים לסנטימנט כלפי המדינה. "מבחינתי אלה הנתונים הכי עצובים במחקר", אומר ניר. 57% מהערבים פסימיים לגבי עתיד המדינה, לעומת 29% בלבד מהמגזר היהודי. בהתאם, 27% מאמינים כי לילדים שלהם יהיה רע יותר כאן, לעומת 14% מהיהודים. בחברה הערבית גם לא נצפה שיפור בתחושת הביטחון האישי. 67% חוששים לביטחונם במידה רבה או בינונית ורק 3% אינם חוששים כלל. רק 50% אינם רוצים לעזוב את ישראל.

ההבדלים מופיעים גם כאשר מבקשים מהנבדקים לתאר את מצבם הנפשי. בקרב נשאלים יהודים מופיעות מילים שליליות רבות: אכזבה, ייאוש, הפקרה, חרדה ומחדל, אולם במרכז הבמה מופיעה המילה תקווה, משאלת לב למצב טוב יותר עם שביב של אמונה שניתן להגיע אליו.

בקרב הנשאלים הערבים, פחד הוא הרגש השולט, ומקיפות אותו מילים כמו עצב, ייאוש, דאגה, אכזבה וחוסר אונים. הפחד הוא לא רק לביטחון האישי, במישור הלאומי והפלילי, אלא גם כלכלית. 50% מהנשאלים דיווחו שמצבם הכלכלי הורע מאז המלחמה, אבל אם מסתכלים על הנשאלים הערבים בלבד, מדובר בכ־70%.

לדברי ניר, אחד הדברים החשובים לשיפור הסנטימנט של הציבור הערבי, הוא שיפור המטא־תפיסות. "הכוונה היא להראות להם שלא כל הציבור הישראלי נגדם", הוא מסביר. במקביל, ישראלים יהודים מדווחים על נטייה ימינה. לפי הממצאים של ניר, חלה עלייה של 7% במי שמגדירים את עצמם ימנים, מול ירידה של 3% כמי שמגדירים את עצמם שמאלנים. ההפרש חונה במקום של חוסר ודאות. המגמה הזאת מעמיקה בהדרגה מאז המתקפה.

"הערבים לא סתם חוששים", אומר ניר. "גם בסקר אנשים אומרים עליהם דברים איומים, אם כי לא כולם ורוב הציבור דווקא רוצה לשפר את הקשר בין המגזרים. במחקר מעמיק יותר שערכנו בקרב ערבים, רואים שהמצב מאוד נפיץ, והסיבה העיקרית שלא ראינו שחזור של אירועי מאי 2021 היא עבודה של הרבה מאוד גורמים מהחברה הערבית כדי להרגיע את הרוחות. אבל מהממשלה הם לא מקבלים שום אופק, ואפילו לא מגורם כמו יאיר גולן. לכן אין להם גם תקווה".

עוד כתבות

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Harun Ozalp

"חרפה": וול סטריט ננעלה בירוק לאחר ביטול המכסים. ואיך הגיב טראמפ?

המדדים עלו אחרי ההחלטה הדרמטית של העליון לבטל את מכסי טראמפ - שהגיב: מתבייש בבית המשפט ובהחלטה, לא היה להם את האומץ לעשות מה שטוב למדינה ● קצב צמיחה מאכזב של 1.4% לכלכלה האמריקאית ברבעון הרביעי; הצפי המוקדם עמד על 3% ● מחירי הנפט נסחרו קרוב לשיא של שישה חודשים, בעקבות אזהרת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לאיראן כי "דברים רעים באמת" יקרו אם לא יושג הסכם ● נעילה חיובית בבורסות אירופה

נחל שרף / צילום: מולי אינהורן

קריאה אחרונה: מסלולי מים מיוחדים, רגע לפני שהם מתייבשים שוב

מהגבים הנסתרים שדורשים טיפוס אתגרי ועד הבריכות שהגישה אליהן קרובה ונוחה ● לאחר שנה גשומה במיוחד מאגרי המים במדבר חזרו להתמלא ● ארבע המלצות רותחות לטיולים רטובים

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בתחילת השבוע ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

דיווחים בתקשורת הזרה ושיחות עם שורה של גורמים משרטטים את דמותו של המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי, שבנה אימפריה על הלוואות בעידן של כסף זול, מתמודד מול חובות של עשרות מיליארדים וכעת רוצה גם לרכוש את רשת 13

הגפנים. המשפחה היא הציר של הסיפור / צילום: ענת אגמון

אורנה לב נותנת שיעור בהתמדה, דיוק ותשוקה לעשייה

הקצינה ב–8200 שיצאה לגמלאות ממש לא פנטזה על ייננות, ורק לפני כעשור נטעה משפחת לב את הגפנים ברמת צבאים ● מדי שנה מייצרת לב ביקב אדם 4,000 בקבוקים בסך הכול, שבהם טמונים הקשר שלה לאדמה, ההיכרות עם הכרם ועבודת הכפיים

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

זיו קורן (מימין) וניב חורש, מבעלי ראובני פרידן / צילום: אייל נבו

קבוצת ראובני פרידן ממזגת לתוכה את סוכנות Great Digital

ב-15 השנים האחרונות פעלה גרייט דיגיטל כסוכנות עצמאית, וכעת היא תמוזג לזרוע הדיגיטל של ראובני פרידן - ארלו ● היקף התקציבים של גרייט דיגיטל עומד על כ-20 מיליון שקל, ובין לקוחותיה נמנים WeWork, יוניליוור וקבוצת ניאופארם

ד''ר ירון דניאלי / צילום: גבריאל בהרליה

"הרוכשים איראנים לשעבר, והיה חיבור": האקזיט של חברת המכשור הרפואי מישראל

חברת האבחון הישראלית Metasight נמכרה ב59 מיליון דולר עם אופצייה ל-90 מיליון דולר נוספים ● הרוכשת  גארדנט הלת' שהוקמה ע"י יזמים איראנים, תהפוך את מרכז הפיתוח של מטאסייט ברחובות לאתר שלה בישראל

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

טראמפ נואם במועצת השלום / צילום: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ מרחיב את הדד-ליין לאיראן: "15 ימים זה המקסימום"

טראמפ בהצגת מועצת השלום:"חייבים להגיע עם איראן להסכם בעל משמעות" ● ישראל מאיימת על חיזבאללה: אם תצטרפו למערכה מול איראן, תחטפו מכה אנושה ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "מוכנים לעימות היסטורי" ● דיווח בלבנון: תושבים עוזבים את אזור ביירות מחשש להתערבות חיזבאללה במערכה ● עדכונים שוטפים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בזמן שהוא מתלבט בנוגע לאיראן, טראמפ חטף מכה בגובה 175 מיליארד דולר. לפחות

175 מיליארד דולר הוא הסכום המוערך שגבה ממשל טראמפ מיבואנים בגין תוכנית המכסים שבוטלה על ידי בית המשפט ● האם הממשל יידרש להחזירם?

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר