גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הצעת האוצר למיסוי רווחים כלואים מנוגדת לעקרונות המס בישראל

באוצר הציעו לטפל "בבעיית הרווחים הצבורים" בחברות באמצעות הטלת מס נוסף ● אולם מדובר ברעיון שעומד בסתירה חזיתית לעיקרון היסוד הישראלי של המיסוי הדו־שלבי ● זה הפתרון הרצוי

טיפול בבעיית הרווחים הכלואים ע''י הטלת מס נוסף / איור: Shutterstock
טיפול בבעיית הרווחים הכלואים ע''י הטלת מס נוסף / איור: Shutterstock

שלומי שוב הוא ראש החוג לחשבונאות באוניברסיטת רייכמן, ושימש חבר הוועדה המייעצת לרשות המסים ליישום סעיף 77 לפקודה. ניר הלפרין הוא מרכז לימודי המסים בחוג לחשבונאות באוניברסיטת רייכמן ושימש חבר בצוות חברות הארנק 2012 (ועדת טרכטנברג)

על רקע המצוקה התקציבית, פורסם בשבוע שעבר תזכיר חוק בעניין מיסוי רווחים לא־מחולקים בחברות מעטים פרטיות. משרד האוצר נקב בסכום של לא פחות מ־10 מיליארד שקל תוספת מס לקופת המדינה בעקבות החקיקה בשנת 2025 בלבד, ככל שהחקיקה המזורזת תושלם עד תום השנה. כמי שהיו מעורבים בעשור האחרון בחלק מהמהלכים הקשורים לנושא - החל מדיוני ועדת טרכטנברג ועד לוועדה המייעצת שהוקמה בעקבות תיקון סעיף 77 לפקודת מס הכנסה - אנו סבורים שההצעה החדשה עומדת בסתירה חזיתית לעקרונות מיסוי החברות המקובלים, ומעוניינים להציע פתרון חלופי.

שאלות ותשובות | האוצר רוצה מס נוסף על רווחים לא מחולקים. מי ישלם אותו?
באוצר מתכננים "מס עשירים" - כך הוא יעבוד

ההצעה החדשה של האוצר מסמנת שני סוגים של חברות פרטיות שלגישתו צוברות רווחים שלא למטרת השקעות ריאליות, אלא ככלי להקטנת חבות המס של בעלי המניות. לצד חברות הארנק הפעילות, שעיקר הרווחים שלהן נובעים מפעילותו האישית של בעל המניות, ההצעה נוגעת גם לחברות ההחזקה הפרטיות. המס אליו מכוון האוצר, הינו השלמת מס הדיבידנד בשיעור של 33% על הרווח הצבור הלא־מחולק בחברות אלו. הצעת האוצר נועדה לגרום לאותן חברות לחלק רווחים ולשלם את מס הדיבידנד, באמצעות הטלת "קנס" שנתי שיוטל על הרווחים הצבורים העודפים. אולם הצעה זו עומדת בסתירה חזיתית לעקרונות מיסוי החברות בישראל.

ככלל, מיסוי חברות בישראל מורכב משני שלבי מיסוי: הראשון מס חברות בשיעור של 23%, והשני מס דיבידנד בשיעור של 33%, שמשולם רק בעת חלוקת דיבידנד בפועל. אופן מיסוי זה בשני שלבים מהווה אחד מעקרונות המס הבסיסיים שבשיטת מיסוי החברות בישראל - עיקרון המיסוי הדו־שלבי. עיקרון זה, בצירוף עיקרון השקילות המיסויית, מהווים את עקרונות היסוד של שיטת מיסוי החברות בארץ.

פגיעה בעיקרון המיסוי

התזכיר פותח ומפרט את שיטת מיסוי החברות בישראל ומדגיש את חשיבות שיטת המיסוי הדו־שלבי בקשר למיסוי חברות, ואת חשיבות עיקרון השקילות המיסויית. עד כאן, אין חולק. יתרה מזו, אנו כבר הצענו בעבר לעגן את עקרונות המס הבסיסיים בישראל, בחוק יסוד מסים, שלגישתנו ייצור הגינות וודאות בגביית המס, ימקסם את הכנסות המדינה וישפר את הצמיחה.

באופן מוזר, המסקנה המובאת בהמשך התזכיר הינה דווקא פגיעה ישירה במיסוי הדו־שלבי ובעיקרון השקילות המיסויית על ידי הטלת מס נוסף על רווחיה הצבורים של החברה. זאת, במקום להביא פתרון שעומד בעקרונות המס האמורים. בהקשר זה יש לציין כי בהתאם להצעות רשות המסים בצוות הארנק שהוקם בעקבות ועדת טרכטנברג ב2012, הרשות דווקא הסתייגה מרעיון הטלת "מס נוסף" בחברה, והציעה מודל אחר המבוסס על סעיפים קיימים בפקודת מס הכנסה.

התזכיר מדגיש כי מסקנותיו מבוססות על המלצות דוח צוות בראשות מנכ"ל האוצר, שמורכב רק מנציגי האגפים השונים בו. צוות זה, כך נכתב בתזכיר, התכנס במשך כ־8 חודשים ואף בחן את הנעשה בעולם ואת החלופות השונות להתמודדות עם ה"בעיה".

ראשית, יש לשים לב שהצוות לא ראה לנכון לזמן את נציגי המגזר העסקי או את נציגי הלשכות המקצועיות ונציגי המוסדות האקדמיים, על מנת לשמוע את דעתם לפני פרסום מסקנותיו הסופיות, כמקובל. שנית, לא ברור מדוע מכל החלופות שנבחנו בדוח בוחר התזכיר דווקא בחלופה שפוגעת בעקרונות המס הבסיסיים עליהם מבוססת שיטת המס בישראל. חלופה שכאמור רשות המסים עצמה הסתייגה ממנה בעבר.

הפתרון: תיקון סעיף 77

הפתרון הנכון לדעתנו הינו תיקון סעיף 77 לפקודת מס הכנסה. זאת לאור היתרונות בפעילות באמצעות חברות, הרצון שלא לפגוע בשקילות המיסויית ובמיסוי הדו־שלבי, והרצון להימנע מכפל מס על הערך הנוסף בחברה. סעיף לא טריוויאלי ותקדימי זה מאפשר כבר היום לרשות המסים, לאחר התייעצות עם ועדה מייעצת, לדרוש מס דיבידנד על חלק מהרווחים הלא־מחולקים בחברות מעטים, אולם מסיבות שונות הסעיף הופעל לעתים רחוקות על ידי רשות המסים. בהקשר זה יש לציין כי עבודת הוועדה המייעצת שהוקמה בהתאם לסעיף 77, היתה תקינה ואיכותית, אבל ככל הנראה לאור סובייקטיביות ההחלטה מטבעה, נוצר הקושי לרשות המסים ליישם אותה באופן אוטומטי.

כפועל יוצא, אנו סבורים שיש לבצע תיקון של הסעיף תוך קביעת מבחנים כמותיים ברורים ופשוטים ליישום, כדוגמת מבחן מרבית ההכנסות הפסיביות ומבחן מרבית הרווחים הפסיביים, בשילוב הפעלת הסעיף באופן אוטומטי על חלק מהרווחים השוטפים באותן חברות החזקה, בהן מתקיימים אותם מבחנים.

עוד כתבות

מנכ''ל אמזון, אנדי ג'סי / צילום: Reuters

רצף הירידות הארוך מזה 20 שנה: מה עובר על ענקית הטכנולוגיה?

מניית אמזון רשמה ירידות בתשעת הימים האחרונים של המסחר, ואיבדה מערכה כ-18% ● בזמן שהמשקיעים חוששים שההשקעות הקרובות של אמזון ישחקו את תזרים המזומנים, בחברה מנסים להרגיע: "הלקוחות ייצרכו יותר טכנולוגיית מחשוב ותשתית מאי־פעם"

דירות חדשות / צילום: Shutterstock

אחרי שהספידו אותה: העיר שהקפיצה את מחירי הדירות

אחרי 8 מדדים רצופים של ירידת מחירי הדירות, הגיעו שני מדדי הרבעון האחרון של 2025, שהפכו את הקערה והצביעו על עליות גדולות שקיזזו כמחצית מהירידות ● את העליות מובילה תל אביב עם 2%, ובמקביל מחוז הדרום רשם עלייה של אחוז

Ring Air של חברת Ultrahuman / צילום: באג

הגאדג'ט שרוצה להחליף את השעונים החכמים

חברת Ultrahuman נכנסת לישראל עם הטבעת החכמה Ring Air, שמנטרת את הבריאות ואת השינה ● העיצוב מסיבי, הסוללה מספיקה לחמישה ימים, והמחיר יחסית גבוה - כמעט כמו שעון חכם, שמציע הרבה יותר

מדד המחירים לצרכן יורד / אילוסטרציה: Shutterstock

מה יעשה הנגיד: הסעיפים במדד שמסבכים את החלטת הריבית בשבוע הבא

ימים ספורים לפני החלטת הריבית של בנק ישראל, קצב האינפלציה השנתי הגיע ל-1.8%, הרמה הנמוכה ביותר מאז יוני 2021 ● בין הגורמים המשמעותיים ביותר בהחלטת בנק ישראל ניצב השקל, שהתחזק מאוד בחודשים האחרונים ואף שבר שיא של 30 שנה ביחס לדולר

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

הדמיות של המתקן ברמת חובב / צילום: שותפות שפיר־בלוג'ן־דקל

באירופה זה עובד: השיטה שתנסה לגמול את ישראל מהטמנת זבל בקרקע

המכרז להקמת המתקן בנאות חובב הוא רק הירייה הראשונה בתוכנית להקמת 13 מתקני השבת אנרגיה עד 2040 ● בזמן שהקרקע אוזלת והישראלי הממוצע מייצר שליש יותר זבל משכנו באירופה, המדינה מנסה לעבור ממיון ידני לטכנולוגיה מתקדמת - אך נתקעת בחסמים

יעל לינדנברג / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

המאבק מאחורי פיצול אחד החוקים הכלכליים החשובים במערכת הבריאות

מנגנון ה־CAP, המסדיר התחשבנות של 20 מיליארד שקל במערכת הבריאות, פוצל מחוק ההסדרים ● בכירה באוצר הודפת את טענות האפליה של הדסה ומזהירה מפני קריסת בתי החולים בפריפריה

משמרות המהפכה באיראן / צילום: ap, Vahid Salemi

מתיחות שיא: משמרות המהפכה פתחו בתרגיל נרחב במצר הורמוז

הטליבאן הצהירו: איראן תותקף? אנחנו נעזור לה ● כוחות צה"ל זיהו הלילה מספר אזרחים ישראלים שחצו את גדר הגבול לתוך שטח סוריה ● מעטפה חשודה התקבלה במשרד רה"מ נתניהו. מאגף הביטחון והחירום נמסר: "לא נשקפה סכנה למי מהעובדים" ● שר החוץ של איראן נחת בז'נבה בשווייץ לקראת השיחות עם ארה"ב ביום שלישי ● נתניהו: "טראמפ חושב שהאיראנים רוצים הסכם אחרי הפספוס בפעם הקודמת. אמרתי לו: האיראנים משקרים" ● עדכונים שוטפים

מחלקת העסקים של ארקיע / צילום: ארקיע

ארקיע משיקה קווים חדשים ומחלקת עסקים גם בטיסות לאירופה

בין היעדים החדשים שארקיע מתכננת להפעיל בקיץ הקרוב נמנים פוקט שבתאילנד, מלאגה ואיביזה בספרד וכן וילנה בליטא ● בנוסף משיקה החברה מחלקת עסקים גם בקווים לאירופה, לראשונה בתולדותיה. כמה זה יעלה?

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

פרשת נוטרילון: האם אפשר היה לזהות את הזיהום מוקדם יותר?

פרשת נוטרילון הולכת ומסתעפת, והוחלט למנות ועדת בדיקה מיוחדת על מנת לוודא ממה נפטר תינוק בן ארבעה שבועות ● השאלות הלא פתורות בשלב זה הן: מדוע עבר שבוע מפטירת התינוק ועד הדיווח על כך, האם משרד הבריאות היה יכול לאתר את הרעלן מהר יותר, ומדוע זו כנראה לא הפעם האחרונה שנראה בעיות במזון לתינוקות? ● גלובס עושה סדר 

טילי ספייק מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

התרגיל הספרדי: ביטול רכישת טילי נ"ט של רפאל, וקנייתם מחברה־בת אירופית

רק לפני מספר חודשים ביטלה ספרד עסקת ענק עם רפאל בגין המלחמה בעזה, וכעת היא פונה לחברת יורוספייק - בה לרפאל 20% בעלות ● התירוץ שבו משתמשים לנימוק העסקה המסתמנת: הרכיבים מיוצרים באירופה

מושגים לאזרחות מיודעת. מיזוג / צילום: Shutterstock

ערוץ רשת 13 ו־i24news יתמזגו? זה מה שהמדינה צריכה לבחון

הבעלים של ערוץ i24news מתקרב לרכישת ערוץ רשת 13, ויש מי שכבר מעלים אפשרות של מיזוג ● מה ההגדרה של מיזוג, באילו תנאים הוא צריך לעמוד, ומי מפקח על זה? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

אילוסטרציה: Shutterstock

הכלכלה הישראלית צמחה ב-3.1% בשנה שעברה - מעל הצפי

מדובר בהפתעה חיובית: הנתון גבוה מכל התחזיות המרכזיות העדכניות מהחודשים האחרונים, שעמדו על 2.8%-2.9% ● התוצר לנפש עלה ב-1.7%, לאחר שנתיים רצופות של ירידה

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

עשרות מיליוני דולרים למנכ"ל ולמתווך: המרוויחים מעסקת צים

ענקית הספנות הגרמנית הפג לויד וקרן פימי צפויות לרכוש את צים ● אם העסקה תצא לפועל, המנכ"ל אלי גליקמן ייהנה מכ-40 מיליון דולר, והוא לא בעל המניות היחיד שירשום תשואה משמעותית ● סאמר חאג' יחיא, לשעבר יו"ר בנק לאומי, שתיווך בעסקה, עשוי לגזור קופון של מעל 10 מיליון דולר

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

עליות בת"א; מניות הנדל"ן מזנקות, מניות התוכנה שוב נופלות

מדד הבנייה מזנק ב-3.5% ● האינפלציה בישראל ירדה, אך קיים ספק לגבי הורדת הריבית בשבוע הבא ● אופנהיימר מעלים את המלצתם לטאואר, מחיר יעד גבוה ב-25% ממחירה הנוכחי ● עין שלישית מזנקת לאחר אישור מכירת 30% ממניותיה בחברה לקונגלומרט האמירתי אדג' ● מהפכת ה-AI מטלטלת את מניות התוכנה, בגולדמן סאקס מסמנים את המנצחות והמפסידות ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט

טראמפ רוצה דולר חלש, ובנק ישראל לא צפוי להתערב / צילום: Shutterstock

כטריליון שקל עדיין חשופים לנפילת המט"ח. מומחים: הגנה מפני תרחישי קיצון גיאו-פוליטיים

ניתוח נתוני בנק ישראל חושף כי למרות מגמת ההיחלשות של הדולר, כטריליון שקל מחסכונות הציבור עדיין חשופים לתנודות מט"ח ● בשוק מסבירים שחשיפה מאוזנת עשויה לשמש "כרית הגנה" מפני תרחישי קיצון גיאו־פוליטיים שעלולים להפוך את המגמה בשווקים

מימין: עו''ד אלון פומרנץ ועו''ד ארז תיק / צילום: תמר דניאלי

ליפא מאיר: עו"ד אלון פומרנץ ימונה ליו"ר, עו"ד ארז תיק לשותף המנהל

פירמת עורכי הדין ליפא מאיר הודיעה על שינויים בצמרת ● עו"ד ארז תיק, ראש מחלקת הנדל"ן והמלונאות, מונה לשותף המנהל ● עו"ד אלון פומרנץ, ראש מחלקת הליטיגציה, שכיהן כשותף המנהל במשך שמונה שנים, ימונה ליו"ר הפירמה

קמהדע / צילום: יח''צ, איור: גיל ג'יבלי

התמחור עדיין לא מגלם את הערך האמיתי של המניה הזו

הכניסה לתחום מוצרי הפלזמה הייחודיים עם ביסוס פעילות בארה"ב הפכו את קמהדע לחברת ביופארמה בינלאומית ● תמחור המניה עדיין אינו מגלם את מלוא פוטנציאל הצמיחה העתידית ● בדרך היא תצטרך להתגבר על מתחרות מבוססות, חשיפה לשערי מטבע וסיכוני שרשרת האספקה ● ניתוח חברה, מדור חדש

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המניות שמדשדשות בת״א ואלה שצפויות לעלות היום

האינפלציה בישראל הפתיעה לחיוב בינואר, האם ריבית בנק ישראל תרד בשבוע הבא? ● למה המניות הביטחוניות בת"א סופגות לחצים ● בהלת ה-AI בוול סטריט צפויה להתרחב עם פתיחת המסחר השבוע רק ביום שלישי בשל ״יום הנשיא״. וגם: הסקטור בוול סטריט שרושם בחודשים האחרונים את הביצועים החזקים ביותר שלו מזה 25 שנה ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר