צילומים: שלומי יוסף, Shutterstock; עיבוד: טלי בוגדנובסקי
שורת תחזיות פסימיות על הכלכלה הישראלית התפרסמו בזמן האחרון. רק בשבוע שעבר היה זה בנק ישראל שצייר תמונה פסימית במיוחד, כשבין היתר הפחית את תחזית הצמיחה, העריך כי האינפלציה תישאר גבוהה, וכי הגירעון יעלה על תחזיות הבנק והאוצר. הנגיד, פרופ' אמיר ירון, אף אמר כי במידת הצורך העלאת ריבית היא תרחיש ריאלי, בזמן שבעולם המגמה הפוכה.
● תוכנית הגיבוי של משרד האוצר לקידום הגזירות
● פרשנות | הנגיד ממש לא רצה לומר את המשפט הזה, המציאות לא אפשרה לו לברוח
התחזית הפסימית לא הגיעה בחלל ריק. מודי'ס הפחיתה את הדירוג של ישראל בשתי רמות וחזתה שהכלכלה תתקשה להתאושש מהמלחמה, ו־S&P הפחיתה את הדירוג ברמה אחת וצופה 0% צמיחה השנה, המשקפת התכווצות ריאלית, לצד גירעון של 9% - הרבה מעל תחזיות האוצר (6.6%) ובנק ישראל (7.2%).
התחזיות הללו עולות בקנה אחד גם עם הצפי של גופים נוספים בישראל ובעולם. לרוב הפערים יהיו בין תחזיות פסימיות יותר לפסימיות פחות. יש לכך לא מעט סיבות, בהן הימשכות המלחמה מעבר לתרחישי הבסיס והתרחבותה ללבנון, העיכוב בסיוע האמריקאי, יחס החוב־תוצר העולה והגירעון התופח. בחברות הדירוג גם מטילים ספק ביכולת הממשלה לנקוט את הצעדים הנדרשים לטובת קיצוץ בתקציב.
השוק רואה תמונה אחרת
למרות זאת, יש מי שמסתכל על השווקים ורואה תמונה שונה. אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות מיטב, אומר כי "ל'חוכמת ההמונים' של השווקים יש הצדקה. על אף שיש תרחישים שליליים משמעותיים, בתרחיש המרכזי הסיכון לצמיחה ולגירעון ב־2025 ירד לעומת המצב לפני החרפת המלחמה בצפון. אנו חושבים שתחזית הצמיחה של בנק ישראל פסימית מדי, ובוודאי התחזיות של חברות הדירוג".
על מה הוא מסתמך? "השווקים רואים עתיד הרבה יותר טוב. בחודש האחרון השקל היה אחד המטבעות החזקים, ולא ניכר תת־ביצוע של שוק המניות המקומי. בלט שוק האג"ח הממשלתיות, שאמור להיות הרגיש ביותר לעלייה בסיכונים".
מעיבוד נתוני מיטב עולה כי בחודש האחרון מדד הדגל של הבורסה המקומית, ת"א 125, עלה בקרוב ל־3%, בעוד שמדד S&P 500 עלה ב־3.4%. לעומת זאת, מדד 600 החברות הגדולות באירופה עלה ב־1.2% בלבד. הבורסות באסיה ובגרמניה מנגד רשמו ביצועים טובים יותר. בשורה התחתונה: הבורסה המקומית במקום טוב באמצע.
במיטב מראים גם כיצד בשבוע החולף השקל היה המטבע החזק בעולם מול הדולר האמריקאי, ועלה ב־0.8% בעוד שכמעט כל המטבעות בעולם רשמו פיחות מולו. עם זאת, נדגיש כי מתחילת השנה השקל ירד ביותר מ־4% מול הדולר.
זבז'ינסקי אומר כי המשקיעים הבינו שלמרות החששות מהלחימה בלבנון, "התברר שההשלכות פחות מאיימות על הפעילות התקינה של המשק". אם השוק צודק, הערכתו של זבז'ינסקי היא שהצמיחה של ישראל תהיה גבוהה יותר מהציפיות.
לא רק בנק ישראל פסימי
הקול של זבז'ינסקי כאמור חריג בנוף. במהלך החלטת הריבית בשבוע שעבר, אמר הנגיד כי "חשוב להתייחס ברצינות להערכות חברות הדירוג, שכן הן משקפות את האתגרים והסיכונים העומדים בפני הכלכלה כפי שהעולם רואה זאת". גם גופים מקומיים לא משדרים אופטימיות. עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל פיננסים, מציין כי זו לא בהכרח "אופטימיות" של המשקיעים.
לדבריו, "יש לישראל עודף גדול בחשבון השוטף, דולרים נכנסים מדי יום למשק ומומרים לשקלים. העובדה שהשקל נותר יציב יחסית גם בזמן כזה לא נובעת מתחושת אופטימיות". כמו כן, מדגיש קליין, "אנו רואים סנטימנט חיובי בכלל שוקי ההון בעולם". עוד הוא מוסיףכי הפחתות הדירוג לא גררו תנודות חדות בשווקים, בשל כך ש"חלק גדול מהמשקיעים הזרים לא חזרו להשקיע בישראל מאז תחילת 2023, לכן הם פחות משפיעים על המסחר".
גם ב־IBI הדגישו את חומרת המצב בישראל. הכלכלן הראשי רפי גוזלן ציין בסקירתו כי "המרווחים בשוק האג"ח הממשלתיות הדולריות קרובים לרמות שיא באגרות ל־10 ול־30 שנים. עלייה בפרמיית הסיכון מקבלת ביטוי גם בשוק המט"ח, אך היא מוגבלת יותר על רקע פוטנציאל ההתערבות של בנק ישראל".
מי צודק? קשה לדעת. תחזיות הן בסופו של דבר רק תחזיות, והן נקבעות בתוך חוסר ודאות גדול. במהלך המלחמה ראינו לא פעם שהשווקים מגיבים באדישות לאירועים גאו־פוליטיים. המבחן יהיה בטווח הארוך וביום שאחרי המלחמה, רק אז ככל הנראה נדע באמת מהו קצב ההתאוששות של הכלכלה הישראלית.