בצלאל סמוטריץ' וארנון בר־דוד / צילום: נועם מושקוביץ'- דוברות הכנסת, דוברות ההסתדרות
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ויו"ר ההסתדרות ארנון בר־דוד נפגשו בשבוע שעבר בניסיון לקדם את המשא־ומתן על גזירות תקציב 2025 לציבור העובדים. בפגישה ניסה סמוטריץ' לשכנע ברצינות כוונותיו לעמוד במסגרת של 40 מיליארד שקל בקיצוצים והעלאות מסים בתקציב הקרוב. כמחצית מהסכום, 20 מיליארד שקל לפחות, מבקשים להביא באוצר בהסכמות עם ההסתדרות.
● רשימת הגזירות מתרחבת: באוצר רוצים להנחית מכה על חוסכי הפנסיה התקציבית
● בלעדי | האוצר שוב רוצה לנגוס בדמי ההבראה של העובדים
האוצר הניח על השולחן חבילה כבדה של גזירות מוכוונות עובדים: החל מפגיעה בהטבות המס על קרנות ההשתלמות והפנסיות; עובר בהקפאת מדרגות מס הכנסה, שכר המינימום וקצבאות הביטוח הלאומי; דרך דחיית העלאות השכר המתוכננות במגזר הציבורי בשנים הקרובות; ועד התוכנית שנחשפה בגלובס לנטילת דמי הבראה מהעובדים אל קופת האוצר המידלדלת.
הישיבה מסביב לשולחן המשא־ומתן מאפשרת להסתדרות לתעדף בין הגזירות השונות. אם יסכימו לחלק מהצעדים, יוכלו להביא לביטול של פגיעות אחרות בעובדים. ככל הידוע, הפערים בשלב זה בין המינימום שבאוצר רוצים לקחת לבין המינימום שבהסתדרות מוכנים לתת עומדים על סדרי גודל של 3-5 מיליארד שקל לתקציב 2025. אולם מעבר למספרים, פערים נוספים עומדים ברמת האמון בין ארגון העובדים לממשלה ולכוונותיה להעביר את התקציב עם קיצוץ שוויוני בכל הגזרות.
פעימת השכר הראשונה שתידחה: בדצמבר
בשיחה עם גלובס מסביר אדם בלומנברג, סמנכ"ל הכלכלה והמדיניות בהסתדרות, את עמדת הארגון בנושא ומפרט את הדרישות והתנאים שהציבו לאוצר. "יו"ר ההסתדרות מעוניין לראות שאנחנו לא נשארים לבד במערכה. הדרישה שלו היא קודם כל שכולם ייכנסו מתחת לאלונקה. 'כולם' זה אומר הממשלה עצמה, המעסיקים, שוק ההון וכולם. זה אומר גם מקבלי קצבאות או אברכים או אנשים שכרגע תורמים תרומה נמוכה יותר לפריון".
בכפוף לחלוקה שיוויונית של עוגת הקיצוצים, עולה נכונות מצד ארגון העובדים לשקול דחייה של חלק מהעלאות השכר המיועדות למאות אלפי עובדי המגזר הציבורי. "אנחנו מדברים על דחייה של פעימות שכר. עוד לא סגרנו את אופן הדחייה", מסביר בלומנברג. הפעימה הראשונה שעשויה להידחות היא הגדלת השכר ב־2% שמתוכננת לדצמבר הקרוב, בהתאם להסכם המסגרת שנחתם בין האוצר להסתדרות בשנה שעברה. לגבי הפעימות הבאות, בהסתדרות עוד שוקלים את הצעדים.
עוד פתוחים בהסתדרות לדבר על נטילת דמי הבראה מהעובדים לטובת כיסוי הוצאות הביטחון ב־2025, כפי שנעשה כבר השנה. "אם אנחנו אומרים לא לפנסיות ולא לקרן ההשתלמות, אז אני חושב שדמי הבראה זו חלופה שהיא יותר מדודה", אומר בלומנברג.
"ארבעה סופ"שים ארוכים שווים ל־2% שכר"
בשונה מהעבר, אז בתמורה להקפאות שכר הסכימו באוצר להגדלה מוגברת של השכר בהמשך, הפעם ההסתדרות מציבה דרישה ייחודית: "אנחנו מכוונים דווקא לסופי שבוע ארוכים או קיצור שבוע עבודה ל־40 שעות במגזר הפרטי", אומר בלומנברג. בהסכם המסגרת השיגה ההסתדרות קיצור של שבוע העבודה במגזר הציבורי מ־42 שעות ל־40 שעות, וכעת הדרישה להרחיב את זה בחקיקה על כלל ציבור העובדים. זוהי גישה מעניינת מכיוון ההסתדרות, אם אכן הפיצוי על הקפאת השכר במגזר הציבורי יהיה בהטבה דווקא למגזר העסקי.
בלומנברג מפרט את החשיבה מאחורי הדרישה: "ארבעה סופי שבוע ארוכים כלכלית זה כמעט שווה ערך ל־2% שכר. אם אתה מסתכל על ארבעה ימי עבודה מתוך 220 ימי עבודה, זה כמעט 2%. אז בתמורה הכלכלית זה כמעט שווה ערך".
בנשיאות המגזר העסקי צפויים להתנגד לדרישת ההסתדרות לקיצור שבוע העבודה, שתבוא על חשבון המעסיקים. בנשיאות מבהירים כי כלל סוגיות יחסי העבודה במשק מתנהלות בחדר שבו יושבים מסביב לשולחן גם נשיאות המגזר העסקי לצד ההסתדרות והאוצר, וכי בהיעדר הנשיאות, נושא קיצור שבוע העבודה אינו עומד על הפרק.
התנאי המקדים: סגירת משרדי ממשלה מיותרים
ההסתדרות מציבה גם קווים אדומים ברורים: "אני יכול להגיד לך למה לא נסכים בשום אופן - לא תהיה פגיעה בשכר המינימום, לא תהיה פגיעה בפנסיות ולא תהיה פגיעה בקרנות ההשתלמות". הוא מעריך אומנם שחלק מההצעות הללו של האוצר הן "עיזים" שנועדו לשמש מנופים במשא־ומתן, אבל משוכנע שללא הסכמות בין האוצר להסתדרות - באוצר ינסו לממשן.
בנוסף, ההסתדרות דורשת התייחסות מיוחדת לאוכלוסיות מוחלשות: "אנחנו דורשים שגם אם הולכים למהלך של הקפאת קצבאות, צריך לטפל באוכלוסיות שנשענות על הקצבאות האלה, כמו זקנים ונכים".
אחד התנאים המקדימים שהציב בר־דוד מראש הוא סגירת משרדי ממשלה מיותרים וקיצוץ בכספים הקואליציוניים. סמוטריץ', מצידו, הציע לסגור חמישה משרדים כחלק מההסדרים המתגבשים. בטיוטת חוק ההסדרים לתקציב 2025 מופיעה כוונה להקים צוות בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה, יוסי שלי, שיבחן את סגירת המשרדים. בלומנברג מביע ספקנות: "אנחנו רואים קושי כרגע של משרד האוצר לקדם קיצוץ במשרדים מיותרים. מדברים כרגע בטיוטות על סגירת חמישה משרדים. מאז שפורסמה הצעת ההחלטה, הוסיפו לממשלה עוד שר בלי תיק (גדעון סער - א"ד)".
הטיוטה של משרד האוצר מדברת על הקפאת השכר במגזר הציבורי לשנים 2025־2028, בהיקף של כ־3 מיליארד שקל בשנה. בלומנברג לעומת זאת מדגיש את החשיבות של הגבלת זמן לצעדים כלכליים: "אנחנו רואים את הצורך בהתאמות לשנה הקרובה, לכל היותר לשנתיים הקרובות. זו התקופה שבאמת אנחנו נדרשים לתגבר את העזרה שלנו למדינה להתאושש, ולכן גם הגזרות צריכות להיות בהתאמה קצובות בזמן. אנחנו עומדים על זה".
לסיכום, בלומנברג מתאר את לוח הזמנים הדוחק במשא־ומתן עם האוצר: "אנחנו בזמן פציעות", הוא אומר. "ב־31 לאוקטובר הצעת התקציב אמורה לעלות לממשלה. אנחנו מנסים להתכנס עם חלופות עד אז".