הגיעה לסיומה פרשת השוחד בחברת שיכון ובינוי לעובדי ציבור באפריקה. השופטת מיכל אגמון-גונן מהמחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב אישרה היום (ב') את הסדר הטיעון שאליו הגיעה הפרקליטות עם החברה ביולי האחרון, ואשר במסגרתו הודתה חברה-בת של שיכון ובינוי - אס.בי.איי תשתיות - בקשירת קשר לביצוע פשע ובעבירה על חוק ניירות ערך. החברה-הבת תשלם קנס בגובה 10 מיליון שקל.
● לאחר שלא התייצב לדיונים: בית המשפט הורה לעצור את אורן קובי
● הקבלן מיקם את הכניסה לממ"ד בחדר השינה. בכמה נדרש לפצות?
השופטת אגמון-גונן אף נתנה תוקף של פסק דין להסכמה בין הצדדים, ולפיה בוצע חילוט של 250 מיליון שקל מחברת SBI International Holdings AG, שהיא חברה-בת שוויצרית של אס.בי.איי תשתיות.
עוד קודם לכן נסגר התיק נגד שיכון ובינוי ונגד חלק מבכירי החברה, בעוד שבכירים אחרים חתמו אף הם על הסדרי טיעון.
ב-2018 נפתחה חקירה גלויה נגד שיכון ובינוי בחשד למתן שוחד לעובדי ציבור באפריקה, אחד מיעדי הפעילות של החברה בחו"ל. החשד התמקד בניהול מערכת למתן שוחד, שכללה ניהול חשבונות נפרדים לכספי השוחד ואי-מתן גילוי לגביהם בדוחות הקבוצה. התיק התבסס על כך שעשור מוקדם יותר נחקק בישראל תיקון לחוק העונשין, אשר במסגרתו נאסר על מתן שוחד לעובד ציבור זר לצורך קידום עסקים.
מאז פתיחתה של החקירה הגלויה, הספיקה הפרקליטות לסגור את התיקים נגד בעלת השליטה בשיכון ובינוי באותה תקופה, שרי אריסון, וכאמור אף נגד חלק מבכירי החברה. עם חלק מהבכירים האחרים - ובהם המנכ"ל לשעבר, עופר קוטלר - נחתמו הסדרי טיעון שבמסגרתם הם הורשעו, והוטלו עליהם עונשים שלא כללו מאסר. בקיץ האחרון הגיעה הפרקליטות להסדר טיעון שנועד לסיים סופית את הפרשה, והסדר זה אושר היום בבית המשפט.
שיכון ובינוי תשלם 260 מיליון שקל
במסגרת ההסדר שאושר, התיק נגד החברה הציבורית שיכון ובינוי נסגר. לצד זאת, הוגש כחלק מההסדר כתב אישום נגד החברה-הבת, אס.בי.איי תשתיות. החברה הואשמה בכך שעוד לפני שהאיסור על מתן שוחד לעובד ציבור זר נכנס לתוקף, נהגו חלק מהחברות בקבוצת שיכון ובינוי לבצע תשלומים לגורמים במדינות בהן פעלו, ללא קבלות, תוך שהתשלומים והרווחים מהם הוטמעו בספרי הנהלת החשבונות של הקבוצה. גם אחרי כניסת האיסור לתוקף, ולמרות שעובדים בשיכון ובינוי פעלו להטמיע בקבוצה קוד אתי ותכנית אכיפה, פעלה אס.בי.איי תשתיות להמשיך ולשלם את תשלומי השוחד, בעיקר עד 2012.
לפי כתב האישום שהוגש במסגרת הסדר הטיעון, שיכון ובינוי איחדה לדוחותיה הכספיים שפורסמו לציבור את דוחות אס.בי.איי תשתיות, וזו מצידה איחדה את דוחות חברת SBI שווייץ שבבעלותה, וכללה בהם את תשלומי השוחד. זאת, תוך שאס.בי.איי תשתיות מצהירה כי אין מדובר ב"חשיפה מהותית" לקבוצה, ולמרות שהייתה מודעת להשלכות האפשריות של המהלך.
בגין ביצוע העבירות הללו תשלם החברה-הבת קנס בגובה 10 מיליון שקל, ובנוסף חולטו 250 מיליון שקל של החברה-הנכדה השוויצרית. בסך-הכול שילמה שיכון ובינוי 260 מיליון שקל עם סגירת הפרשה.
"מורכבות ראייתית ומשפטית"
מהפרקליטות נמסר בעקבות אישור הסדר הטיעון: "בכך תמה פרשת שיכון ובינוי, וזאת גם בהמשך להרשעתם של שישה בכירים מהקבוצה על-ידי השופט בני שגיא. ההסדרים בפרשת שיכון ובינוי משקפים את מחויבותה של ישראל למלחמה בשחיתות בעסקאות בינלאומיות, וזאת כחלק ממחויבויות שישראל לקחה על עצמה עם הצטרפותה ל-OECD".
משיכון ובינוי נמסר בתגובה: "בית המשפט מצא את ההסדר ראוי והתייחס לכך שאין חולק שקיימת מורכבות ראייתית ומשפטית משמעותית במקרה זה. בית המשפט עמד, בין יתר שיקוליו, על האינטרס הציבורי בהמשך קיום פעילות הקבוצה בארץ ובעולם. בית המשפט עמד גם על העובדה שמדובר למעשה בחברה שנושאי המשרה שהורשעו בה כבר אינם מועסקים בה, ושמבנה הבעלות בה שונה מאז בוצעו המעשים שעיקרם היה לפני שנת 2012, וכי למעשה מדובר בסוג של חברה חדשה, ועל כן יש לאפשר לה להמשיך בעסקים, תחת ניהול חלופי".
חקירת הפרשה נוהלה במשותף על-ידי יאח"ה (להב 433) במשטרת ישראל ורשות ניירות ערך. פרקליטות מיסוי וכלכלה, שטיפלה בפרשה, יוצגה על-ידי עורכי הדין עידן שוורץ ואתי בן דור. מטעם שיכון ובינוי ניהלה את ההסדר היועצת המשפטית, עו"ד הילה תירוש, והחברה יוצגה על-ידי עורכי הדין בועז בן-צור וז'ק חן, בליווי עו"ד פיני רובין.
