גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כל מספר זוכה: לאף אחד אין באמת מושג כמה יעלו לנו הורדות הדירוג

השנמוך של ישראל בדירוגי האשראי הביא פוליטיקאים לזרוק מספרים שונים לגבי המשמעות התקציבית ● אבל גם בנק ישראל וגם משרד האוצר נמנעים מפרסום הערכה לגבי עלות ההחלטה הזו ● ביקשנו בכל זאת להתחקות אחרי ניסיונות החישוב, והתוצאה מסובכת ● המשרוקית של גלובס

יצחק פינדרוס מיהדות התורה (מליאת הכנסת, 29.9.24) ויאיר לפיד מיש עתיד (שש עם, קשת 12, 30.9.24) / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת
יצחק פינדרוס מיהדות התורה (מליאת הכנסת, 29.9.24) ויאיר לפיד מיש עתיד (שש עם, קשת 12, 30.9.24) / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

כולם מסכימים שהורדות דירוג האשראי שישראל ספגה לאחרונה הן לא חדשות טובות. אבל איך אנחנו, האזרחים מהשורה, נרגיש אותן בכיס? ובכן, זה תלוי ממי אתם מבקשים הערכה. "כל משפחה צריכה לדעת שהיא הפסידה בערך 2,000 שקל בשנה", הזהיר ראש האופוזיציה יאיר לפיד, "ובעשור הקרוב זה (יעלה) בערך 120 מיליארד שקל". חברו לסיעה, ח"כ ולדימיר בליאק, נקב במספר דומה. לעומתו, היו מי שנתנו הערכה שונה: "הסכום האמיתי ש(זה) הולך לעלות", סיפר פינדרוס לעמיתיו בכנסת, "הוא סדרי גודל של 350 מיליון שקל". בדבריו, נציין, הוא ענה לטיעון לפיו העלות תהיה 7 מיליארד שקל.

אז איך מכריעים בין המספרים? ניסינו לברר.

משמעות הדירוג

נתחיל בעשיית סדר במשמעויות דירוג האשראי. סוכנויות הדירוג מציעות, כל אחת באמצעות סולם הציונים שלה, ניסיון לנבא את היכולת של מדינה או חברה לפרוע הלוואות בעתיד. או, בהסתכלות אחרת, מה הסיכוי שלה להגיע לכדי פשיטת רגל? זה בתורו מביא להשפעה על ההלוואות שאותו גורם יוכל לקבל: ככל שהדירוג נמוך יותר פירוש הדבר שהסיכוי להחזר ההלוואה נמוך יותר, ואז המלווה יזכה לריבית גבוהה יותר כתמורה לסיכון שלקח.

דירוג נמוך גם מקשה על מכירת איגרות חוב (אג"ח), שכן חלק מהקרנות קונות אג"ח רק מגופים עם דירוג אשראי מינימלי. זה בתורו עלול להביא לעודף בהיצע, מה שיגרום למשקיעים לא להציע עבור האג"ח סכום נמוך ממה שהגוף המוכר מעוניין בו. או בקיצור, כפי שאמרה לנו בשמת שערי בלוך, בעלים של קרנות ראמים פיננסים (בסיוע הראל פיננסים), "הורדת הדירוג הופכת את האשראי שהמדינה צורכת ממשקיעים ליקר יותר".

עם זאת, נדגיש, דירוג האשראי אינו עומד בפני עצמו כפרמטר כלכלי, אלא נועד לשקף את המצב הקיים במשק. כמו כן, עדכון הדירוג מגיע למסיבה אחרי כולם: ההחלטות של הסוכנויות נעשות באופן תקופתי, בעוד שוק האג"ח פועל מסביב לשעון. את המצב בשוק נהוג למדוד בשתי דרכים עיקריות: CDS, כלומר המחיר שיעלה לבטח אג"ח כך שתפוצה באופן מלא אם החוב לא מוחזר, והפער בין מחיר האג"ח המקומית לזו האמריקאית, שנחשבת לבעלת הסיכון הנמוך ביותר ומכאן היא גם הזולה ביותר. בשני המדדים מצבה של ישראל הורע עוד לפני הורדות הדירוג. לפי שערי בלוך, "השוק מגיב לדירוג במידת מסוימת, אך לעיתים השוק כבר משקף את הסיכון עוד לפני ההכרזה הרשמית של חברות הדירוג".

"כפי שחום הוא סימפטום לשפעת, כך הורדת דירוג האשראי היא סימפטום, של הגירעון הממשלתי", היא מסכמת. עוד היא מרחיבה: "אחת הסיבות להורדת דירוג האשראי זה העיכוב בהצגת התוכנית כלכלית של האוצר, שהטיוטה שלה הוצגה השבוע. התוכנית אמורה להסביר כיצד אנחנו מכסים את הגירעון".

שאלת גודל הגירעון

אם כן, הכסף שנשלם הוא לא באופן ישיר על הורדות הדירוג, אלא על כך שישראל צריכה איכשהו לאזן את ספרי החשבונות שלה ולצמצם את הגירעון. עוד קודם היה צורך למכור אג"ח ממשלתיות לטובת שני שימושים: מימון מחזור החוב הקיים ומימון גירעונות נוספים, שנוצרו מהמלחמה. כעת, התהליכים שעברו על שוק האג"ח ודירוג האשראי הפכו את כל התהליך הזה ליקר יותר.

פירוש הדבר הוא שכדי לענות על השאלה כמה יעלו לנו הורדות דירוג האשראי, צריך לנסות להבין קודם כל איך הולך להיראות הגירעון. "לשאול מה צפי הגירעון זה כמו לשאול מתי תיגמר המלחמה", אומרת שערי בלוך. "ככל שהמלחמה תתארך הגירעון יגדל ואנחנו צפויים לראות פעולות נוספות לטובת צמצום הגירעון. אחוז החוב צפוי להיות לפי הערכת בנק ישראל להמשך 2024 ו-2025 (7.2% ו-4.9% בהתאמה). אך גם שם וגם בתוצר ישנן הערכות שונות לגבי האחוז המשוער, כאשר ההשערות עבור התוצר משתנות בין בנק ישראל וחברות דירוג האשראי השונות (כ-5%-6%)".

אבל אם בכל זאת יש תחזית רשמית כלשהי לגודל הגירעון, לגזור מכך את המחיר של הורדות הדירוג זו כבר משימה קשה בהרבה. הסיבה לכך היא שמעבר לגירעון עצמו, יש משתנים נוספים. אם ננסה להתחקות אחרי החישוב שיש לעשות, אז קודם כל עלינו לקחת את הגירעון הנוכחי. אותו נגדיל פעמיים: פעם ראשונה אל מול הריבית החדשה שנוצרה, ואז שוב לפי גידול הריבית הצפוי בשנים הבאות. לכל זה יש להוסיף את גיוסי האג"ח החדשים.

וזה רק חישוב פשוט, שלצדו יש גם לעשות הנחות שונות להוצאות והכנסות: מצד אחד הוצאות הביטחון הגדלות, שתלויות באורך המלחמה שסופה לא נראה באופק, והוצאות כלליות אחרות. מצד שני, יש להציב הכנסות אפשריות, התלויות בהיקף שירות המילואים, מעמדה הבינלאומי של ישראל, מצב שוק ההייטק וגורמים נוספים. מכל הסיבות האלו ואחרות, את העלויות יש למדוד שנים קדימה ולא לשנה בודדת.

לא מפתיע, אם כן, שגם בנק ישראל וגם משרד האוצר נמנעו מפרסום איזושהי הערכה לעלות הורדות הדירוג, ואף סירבו למסור לנו אחת כשפנינו אליהם.

נציין שמטעם ח"כ בליאק קיבלנו חישוב גס מאחורי המספר: לדבריו, עוד לפני הורדות הדירוג האחרונות נציגי האוצר בוועדת הכספים אמרו שהורדות דירוג קודמות הביאו לכך שישראל שילמה על החובות כ-5 מיליון שקל יותר מב-2023. זה, לדבריו, היווה עלייה של 1% בגיוסים, וכעת ב-2025 כבר יהיה ב-2%. זה יכול להגיע ל-5-6 מיליארד שקל בשנה. אם לכל אלו נוסיף את האפשרות למדיניות פיסקלית מתירנית לה הוא מצפה מהממשלה, הרי שהחובות יאמירו ויגיעו ל-120 מיליארד שקל על פני עשור. אבל, מדובר כאן בחישוב ספקולטיבי משהו, ולא נוכל לעמוד על טיבו.

יש מקום לאופטימיות?

את כל ההחזרים האלו, בין שיעלו בשנה 7 מיליארד ובין שיעלו 12, נצטרך אנחנו להחזיר בדרכים שונות. לפי הפרסומים עד כה, מדובר בקיצוץ בהוצאה הציבורית, העלאות מיסים וביטול הטבות מס ועוד. "אני ממליצה לכל אחד, לא משנה באיזה מצב כלכלי הוא נמצא, להיערך לזה שהולך להיות יקר יותר ולבדוק במשק הבית הפרטי איך ניתן לנהל טוב יותר את תזרים ההכנסות וההוצאות כדי להשאיר מרווח לתקופה הזו", כך שערי בלוך.

עם זאת, היא מוצאת גם מקום לקוות שלבסוף המציאות הכלכלית שלנו תהיה פחות חונקת: "ככל שהדברים יתבהרו וככל שנדע לטפל במצב דרך תוכנית כלכלית אחראית, והוכחה בפועל שהמשק בכיוון חיובי, ייתכן שנצפה בשינוי בעתיד בהחלטות הדירוג של חברות האשראי". לכן, לדבריה, "אני מאמינה שהמשק יחווה צמיחה ושגשוג".


לקריאה נוספת:

עוד כתבות

בית הדין הרבני / צילום: Shutterstock

אושר לקריאות שנייה ושלישית: בתי דין רבניים יוסמכו להיות בוררים בעניינים אזרחיים ללא אישור בית משפט

על פי ההצעה שהוגשה על ידי חברי כנסת מיהדות התורה, בתי דין דתיים יהיו בעלי סמכות לדון כבוררים לפני דין תורה בעניינים אזרחיים, אם הצדדים הסכימו לכך ● סמוטריץ': "קורא לדיינים: כנסת ישראל נותנת לכם הזדמנות להראות לעם ישראל דין תורה וצדק"

רשות המסים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; צילומים: איל יצהר, shutterstock

רשות המסים חשפה שיטת העלמת מס חדשה במכולות ופיצוציות

כחלק ממאבקה של רשות המסים בהון השחור ובשיטות שונות להלבין הון, חוקרת רשות המסים בעלי מכולות ופיצוציות שמבצעים העלמות באמצעות מכשירי כספומט המוצבים בבתי עסק

להבות עולות מבניין שנפגע בתקיפה אווירית ישראלית בדרום לבנון בתחילת החודש / צילום: ap, Mohammad Zaatari

הסיבה להתגברות התקיפות בלבנון - היערכות למלחמה עם איראן

צה"ל מגביר את הקצב ומתמקד במשגרים ומחסני אמל"ח למקרה שחיזבאללה יצטרף לאיראן ● בעקבות התקיפות צה"ל שנמשכות, גורמים בלבנון מנהלים מגעים אינטנסיביים עם ארה"ב ודורשים "לרסן את ישראל" ● משמרות המהפכה באיראן פתחו בתרגיל נרחב במצר הורמוז ● עדכונים שוטפים

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה, וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

כוחות איטלקיים לצד סירת מהגרים, בסמוך לאי למפדוזה / צילום: Reuters, Juan Medina

"מצור" בים התיכון: איטליה משנה את כללי המשחק נגד ההגירה הלא־חוקית

במסגרת רפורמה דרמטית, איטליה תאפשר לחיל הים למנוע כניסת סירות מהגרים למים הטריטוריאליים ולגרשם למדינות שלישיות שהוגדרו "בטוחות" ● החוק החדש גם מטיל קנסות כבדים על ארגוני הסיוע למבקשי המקלט, ומהווה חלק מהחרפת המאבק האירופי בהגירה הלא־חוקית

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

"יש התקדמות עם איראן, בשבועיים הקרובים יחזרו עם הצעות"

סבב השיחות השני בין ארה"ב ואיראן הסתיים;  באיראן הביעו אופטימיות, בארה"ב מצננים את ההתלהבות ● הרמטכ"ל זמיר התריע בפני הדרג המדיני על פוטנציאל לערעור היציבות ביהודה ושומרון בחודש הרמדאן ● מחאות באיראן לקראת השלמת 40 ימי האבל מאז הטבח שביצע המשטר במוחים ● דיווחים שוטפים

שותפי קרן קינטיקה ואלכס מור מ־8VC / צילום: לינוי ברק קורין

"נקסט ויז'ן לרחפנים" - ההשקעה החדשה של מייסד פלנטיר בישראל

קרן 8VC של מייסד פלנטיר נכנסה כמשקיעה מוקדמת בסטארט־אפ לייטויז'ן, המפתח מצלמות לרחפנים ● קרן הדיפנס־טק קינטיקה השתתפה במהלך

אילוסטרציה: Shutterstock

המרוויחים של ולנטיינ'ס דיי: ענפי התכשיטים, הקוסמטיקה והפרחים

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי רוב התכשיטים נרכשו בשבוע החולף בחנויות, בעוד קוסמטיקה נרכשה בעיקר באונליין

עפולה / צילום: Shutterstock

קשישה חיה 50 שנה בדירה שלא רשומה על שמה. האם היא הבעלים החוקיים?

קשישה בת 80 גילתה כי הדירה שבה התגוררה מאז שנות ה־60 רשומה על שם המדינה ● למרות היעדר כל מסמך בכתב, בית המשפט קבע כי בנסיבות חריגות של "זעקת ההגינות" ניתן להכיר בבעלותה על הדירה

עורכי הדין שירוויחו מעסקת פאלו אלטו וסייברארק / צילום: Shutterstock

משרדי עורכי הדין שירוויחו מיליונים מהעסקה שמשנה את הבורסה

רישומה של פאלו אלטו למסחר בת"א מוביל גם את משרדי עורכי הדין שליוו את העסקה לגזור קופון משמעותי ● במיתר צפויים לגרוף סביב מיליון דולר, ומה במשרדים האחרים?

שלמה קרמר, מנכ''ל ומייסד קייטו נטוורקס / צילום: Eclipse Media and Leonid Yakobov

המיליארדר הישראלי שמזהיר: אנחנו בעיצומה של בועת AI. ועדיין מחפש את ההשקעה הבאה בתחום

שלמה קרמר, מנכ"ל קייטו נטוורקס, אמר בראיון ל"ביזנס אינסיידר", כי למרות התמחור המנופח של שוק ה-AI, הוא עדיין ממשיך לחפש השקעות עם פוטנציאל אמיתי ● עוד אמר, כי מבחינתו יש שלושה תנאים מרכזיים הכרחיים להצלחה עסקית שחשוב להכיר

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

משרדי פאלו אלטו / צילום: Shutterstock

כפי שנחשף בגלובס: פאלו אלטו רוכשת את KOI הישראלית בכ-400 מיליון דולר

פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi), שגייסה קרוב ל-50 מיליון דולר בלבד מאז הקמתה ● סכום העסקה לא נמסר, אך הוא מוערך בכ-400 מיליון דולר

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בתל אביב; אנלייט זינקה ב-12%, דלתא מותגים נפלה ב-16%

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.3% ● דלתא מותגים הפילה גם מניות אופנה אחרות ●  טבע עלתה בעקבות ניסוי מוצלח ● אלביט טיפסה בקרוב ל-3%, לאחר שהודיעה על עסקאות בגובה 435 מיליון דולר ● לאחר שזינקו אתמול, מניות הבנייה והנדל"ן ירדו, מדד מניב חו"ל נפל במעל 4%

מוצרי מזון בסופרמרקט / צילום: Shutterstock

הסקר שמגלה: הישראלים מתוסכלים מהמחירים, אבל לא מפסיקים לקנות

רוב מוחלט של הישראלים מרגישים את יוקר המחיה כמעט בכל תחומי החיים, במיוחד במזון, ומעידים כי הם מצמצמים רכישות - כך עולה מסקר חדש של מועדון הצרכנות הוט ● "למרות זאת", אומרת המנכ"לית גנית הראל, "בפועל הם לא מוותרים על תענוגות וחיים טובים"

ראש הממשלה בנימין נתניהו. ישיבת הממשלה, 15.02.26 / צילום: אלכס קולומויסקי, ''ידיעות אחרונות''

אחרי 30 שנה: נתניהו שוב מבטיח להקים שדה תעופה בים

בדיון על הקמת שדה תעופה נוסף, ראש הממשלה הצהיר שיוקם שדה משלים בים ● אלא שזו הבטחה שנשמעת ברצף כבר משנות ה־90 ● המשרוקית של גלובס