יחיא סינוואר. גמביט הדמים שלו לא השתלם / צילום: ap, Mohammed Mohammed
מנהיג חמאס יחיא סינוואר תיכנן שהמתקפה בשנה שעברה על ישראל, תעצב מחדש את המזרח התיכון, תוך גרירת איראן, חיזבאללה בלבנון וחלק גדול ממדינות האזור למה שהוא חזה כקרב מכריע שיסתיים הריסת המדינה היהודית.
ישראל, ומאזן הכוחות העולמי, אכן השתנו באופן מכריע בעקבות טבח ה-7 באוקטובר, שבו נהרגו כ-1,200 ישראלים.
● יואב קרני, פרשנות | מזימת ההשמדה של איראן עברה לשלב המעשי
● אחרי סינוואר, הגיע הזמן לפגוע גם במכונת המיליארדים של חמאס
● עובדי נמל ביוון עצרו אספקת אמל"ח לישראל
התגובה הישראלית למתקפה גרמה לעשרות אלפי הרוגים בעזה ובלבנון, כולל סינוואר עצמו ומפקד חיזבאללה, חסן נסראללה, יחד עם אינספור אזרחים פלסטינים ולבנונים. בנוסף, לראשונה בתולדותיה, ישראל מעורבת כעת בסכסוך צבאי ישיר עם איראן.
אבל, כמו הפיגועים ב-11 בספטמבר 2001, שבהם אוסמה בן לאדן כיוון לשרש את הכוח האמריקאי מהמזרח התיכון ולהוביל השתלטות איסלאמיסטית על האזור - ההימור העקוב מדם של סינוואר לא ממש הלך לפי התוכנית. בטווח הקצר, ישראל הראתה את יכולתה הצבאית, פגעה ביכולות "ציר ההתנגדות" של איראן והרחיקה את התממשות השאיפה להגדרה העצמית של הפלסטינים.
בין השאר, הסיבה לכך היא שבמקום להתמודד עם מתקפה מרוכזת מאויביה, ישראל הצליחה להתמודד עימן אחת אחרי השניה.
תחילה, ישראל כבשה את עזה, ושיטחה חלק גדול מהאזור כדי להסיר את חמאס משליטה בפועל ברצועה. אז, בשורה של תקיפות מונחות מודיעין, ישראל הורידה את הנהגת חיזבאללה - הסירה את יכולתה של הקבוצה המיליטנטית הלבנונית לשמש כגורם ההרתעה האסטרטגי של איראן - והחלה במבצע קרקעי באזורי הגבול של דרום לבנון.
עכשיו, בתמיכת ארה"ב, רה"מ בנימין נתניהו מתכנן תקיפת מטרות באיראן, כתגובה למתקפת טילים בליסטיים איראניים בשבוע שעבר. כל אותה עת, החברה והכלכלה בישראל המשיכו לפעול כמעט ללא שיבושים.
לא הצליח לשנות את מדיניות ארה"ב מול ישראל
השאלה שנותרה פתוחה היא איך המצב יתפתח בטווח הארוך והאם ישראל תצליח לתרגם את ההצלחות הצבאיות האחרונות שלה להישגים מדיניים מתמשכים.
"איראן בבירור במגננה. ישראל נטרלה חלק מהאיומים האסטרטגיים איתם התמודדה, אבל בכך אולי גם יצרה איומים חדשים", אמר אמיל הוקיים, מנהל תחום ביטחון אזורי והמזרח התיכון במכון הבינלאומי למחקרים אסטרטגיים בלונדון. "למרות התבוסה של ארגוני הטרור, הלך הרוח לא נוטרל - גם בגלל שעכשיו יש להם יותר במי להלחם".
התוכנית של סינוואר ב-7 באוקטובר 2023 הביאה להרס קטסטרופלי בעזה ולסבל איום של אזרחים פלסטינים שמעולם לא ביקשו או הסכימו למלחמה עם ישראל. עם זאת, המשבר שהטיל סינוואר גם ניקב את האשליה, שטופחה במשך שנים על ידי נתניהו, לפיה ניתן להתעלם לנצח מהשאיפות הפלסטיניות למדינה, במקביל לפעולות הנורמליזציה עם מדינות ערביות אחרות.
"סינוואר השיג את מטרתו להביא את הנושא הפלסטיני למרכז השיח העולמי", אומרת ננסי אוקייל, מנכ"לית המרכז למדיניות בינלאומית. "אבל העלות היתה גבוהה מאוד ולמעשה הוא לא הזיז את ארה"ב מילימטר בתמיכתה בישראל. ואם המדיניות של ארה"ב לא תשתנה, המצב של הפלסטינים לא ישתנה״.
לעת עתה, היחסים הדיפלומטיים של ישראל עם מדינות ערב שרדו גם הם את השנה האחרונה. מספר טיסות יומיות ממשיכות לחבר בין תל אביב לדובאי, וריאד עדיין מעוניינת בהסכם נורמליזציה עם ישראל - בתנאי שהיא תגיע עם ערבויות ביטחוניות של ארה"ב להתקדמות לקראת מדינה פלסטינית. השלום הקר של ישראל עם ירדן ומצרים נוער, אך עדיין עומד על כנו, וכך גם ההסכמים הדיפלומטיים האחרונים עם מרוקו ובחריין.
ועם כל זאת, תמונות מעזה ולבנון - כולל צילומי מותו של סינוואר - הגבירו את לחץ האזרחים על ממשלות ערב לנקוט עמדה קשה הרבה יותר, במיוחד במצרים, שעוברת האטה כלכלית גדולה.
ישראל מבודדת יותר מאי פעם
במקומות אחרים בעולם המתפתח, מדינות מקולומביה ועד דרום אפריקה ניתקו או קיררו את היחסים עם ישראל, בעוד רוסיה וסין טוענות נגד הפגיעה המוסרית, יוצאות נגד התמיכה האמריקאית בנתניהו. חשוב מכך לטווח הארוך, התמיכה בישראל הצטמצמה גם בארה"ב וגם באירופה, במיוחד בקרב הצעירים, שנחשפו למראות ההרס של עזה במסכי הטלוויזיה, המחשב והטלפון.
"המותג הישראלי נפגע, וישראל מבודדת יותר מאי פעם", אומר אהרון דיוויד מילר, בכיר לשעבר במשא ומתן בארה"ב לשלום במזרח התיכון ועמית בכיר במכון החשיבה ״Carnegie Endowment ״for International Peace. יחד עם זאת, הוסיף, ארה"ב והקהילה הבינלאומית לא הצליחו להשפיע על קבלת ההחלטות של ישראל או לשנות מהותית את מסלול העימות".
עם זאת, בעוד שהעניין הפלסטיני שב למרכז תשומת הלב העולמית, זה לא נעשה בתנאים להם סינוואר קיווה, אמר פיראס מקסד, עמית בכיר במכון המזרח התיכון בוושינגטון. תוכניתו של סינוואר הייתה אירוע צבאי שיערב את כל מדינות האיזור כולו, ינחיל לישראל תבוסה צבאית מכרעת ויגרום להגירה של רבים, אם לא רוב, מיהודי ישראל.
"במקום זאת, חזרנו לדבר על פתרון שתי מדינות, על שינוי בהנהגה הפלסטינית, חזון שהוא האנטיתזה לזה של סינוואר", אמר מקסד.
הסערה שעורר סינוואר, כמובן, ממשיכה להתפשט, כשישראל ואיראן ירו עד כה את היריות הראשוניות בלבד, לפני עימות ישיר ביניהן. גורמים ישראליים מביעים יותר ויותר שאיפות לשינוי משטרי בתוך איראן, תוך השוואה לסיום שילטון ברית המועצות, ומדברים על לעורר שם תסיסה פנימית.
"תנאי הכרחי לכל סוג של שינוי חיובי במזרח התיכון הוא חיסולם של מנהגי הטרור כמו סינוואר ונסראללה", אמר מארק דובוביץ', מנכ"ל הקרן להגנת הדמוקרטיות, צוות חשיבה שתומך בישראל, אוקראינה וטייוואן. "אבל זה לא מספיק. אלא אם כן יהיה יתבצע במקביל להחלשת ועירעור, ואם המזל יחייך אלינו גם, הפלת הרפובליקה האיסלאמית של איראן. אחרת ארגוני הטרור הללו יתארגנו מחדש, כי האיראנים ימשיכו לממן, לנשק, לאמן ולתאם את צבאות הטרור הללו."
הפרמטרים של התקיפה הצפויה של ישראל באיראן עדיין לא ידועים, וכך גם ההיקף והאופי של התגובה האיראנית לכך. אבל מה שבטוח הוא שהמאבק בין שתי המדינות יימשך בעתיד הנראה לעין, כשטהרן תנסה לחזור לעמדת תקיפה לאחר הכישלונות האחרונים.
בין התגובות האפשריות, בנוסף להשקעות מחודשות לבנייה מחדש של חיזבאללה, חמאס ושאר חברי ציר ההתנגדות, עשויות לכלול שיתוף פעולה צבאי הדוק יותר עם רוסיה, האצה בתוכנית פיתוח הגרעין של איראן, או הפתעה אסטרטגית נוספת שהפכה לסימן ההיכר של המלחמה במזה"ת.
"ברור שישראל הצליחה להחליש את האינטרסים האיראניים, אבל אני חושבת שלא רק שההסלמה הזו לא מתקרבת לסיום, אלא גם המתיחות שנמשכת כבר שנים תמשך", אמרה ניקול גראייבסקי, מומחית לאיראן ב-קרן קרנגי. "איראן תצטרך לכייל מחדש את האסטרטגיה שלה. אבל בטווח הארוך, היא תמצא דרכים להסתגל למציאות החדשה".