גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הכי קרוב לשמש: הגשושית שעושה היסטוריה בחלל

גשושית פארקר של נאס"א, ששוגרה לחלל כבר ב־2018, צפויה להיכנס בדצמבר הקרוב לאטמוספירת השמש, וההתרגשות בשיאה ● בסוכנות החלל אומרים שהצלחתה תהיה דומה להישג הנחיתה על הירח ב־1969, אבל מה הגשושית בכלל יצאה לחקור ואילו אתגרים ניצבים בפניה?

גשושית פארקר של נאס''א. תגיע השנה הכי קרוב שכלי מעשה ידי אדם הגיע עד היום לשמש / צילום: Reuters, NASA
גשושית פארקר של נאס''א. תגיע השנה הכי קרוב שכלי מעשה ידי אדם הגיע עד היום לשמש / צילום: Reuters, NASA

"שנת השמש הגדולה", זה השם שנתנה סוכנות החלל נאס"א לשנת 2024, בעקבות המשימה של גשושית החלל פארקר, שתגיע השנה הכי קרוב שכלי מעשה ידי אדם הגיע עד היום לשמש.

"עברנו את חמשת שלבי האבל, לקראת השלמה": המחקר שעוקב אחרי השינויים בחברה הישראלית
משהו רע קורה לגוף שלנו אחרי גיל 40. וזה מדעי

בינינו לבין השמש מפרידים 150 מיליון ק"מ, אבל הגשושית, שצפויה להיכנס ממש לתוך עטרת השמש ולשהות באטמוספירה שלה, תהיה רחוקה ממנה רק כ־6.5 מיליון ק"מ. זה קרוב יותר מכוכב חמה, הנמצא 60 מיליון ק"מ מהשמש. קרוב כל כך, עד שהתפרצות פלזמה בשמש עלולה לפגוע בגשושית. "זה כמעט כמו לנחות על השמש", אמר ד"ר נור רואפי, ממובילי הפרויקט, לאתר BBC. "זה הישג אדיר לאנושות. דומה לנחיתה על הירח ב־1969".

המסע של הגשושית אל השמש ייעשה במהירות הגבוהה ביותר שבה נע חפץ כלשהו עד היום - 195 ק"מ לשנייה, כמו לטוס מלונדון לניו יורק ב־30 שניות. האתגרים במשימה הזאת אדירים. הטמפרטורות בצד של הגשושית שיהיה חשוף לשמש יגיעו כנראה לכ־1,400 מעלות צלזיוס.

המטרה: להבין את תופעת "רוח השמש"

המשימה המרכזית של גשושית פארקר היא לחקור תופעה המכונה "רוח השמש", זרם חלקיקים שנפלט מהאטמוספירה של השמש ויכול להגיע למהירות של כ־400 ק"מ לשנייה. משה גולני, המכהן בתפקידים בכירים בחברות בתעשיית החלל ובחטיבת הלוויינים של צה"ל, והיום יועץ לתחום החלל ודוקטורנט בפקולטה לפיזיקה בטכניון, מסביר: "השמש היא מעין כור אטומי. היא בוערת ופולטת כל מיני חלקיקים, ביניהם הפוטונים, שזה האור שמגיע אלינו בתוך שמונה דקות. היא פולטת גם חלקיקים כבדים יותר - אלקטרונים, פרוטונים ויונים כבדים, שלוקח להם כמה יממות להגיע אלינו".

בעוד שהאטמוספירה של כדור הארץ יציבה יחסית, זו של השמש סוערת, וקיים זרם תמידי של חלקיקים שבורח ממנה. התופעה הזאת התגלתה במאה הקודמת, כשאסטרונומים שמו לב שכוכבי שביט תמיד נדחפים מכיוון השמש הלאה, ולא לכיוונה, כאילו יש איזה כוח שדוחף אותם משם, כמו רוח.

כעת המטרה של חוקרי רוח השמש, אומר גולני, היא לגלות את המקור של החלקיקים - איך הם נוצרים.

לאון אופמן, פרופסור חבר אורח במחלקה לגיאופיזיקה באוניברסיטת תל אביב, מוסיף: "עטרת השמש היא מה שאנחנו רואים בליקוי חמה, מעין זרימה מסביב לירח. למעשה, אלה החלקיקים המתפשטים מתוך השמש. אנחנו מנסים להבין את תהליכי החימום וההתפרצות, ואיך הם מעבירים את האנרגיה של השמש לכיוון כדור הארץ".

אופמן מספר שהוא היה בין מתכנני משימת פארקר, ששוגרה ב־2018. "השתתפתי בהגדרת המטרות המדעיות של החללית", הוא אומר.

כשהשמש סוערת, לוויינים נופלים

שאלה מסקרנת אחרת היא מדוע הטמפרטורה בעטרת השמש גבוהה יותר מאשר בשפת השמש. היינו מצפים שככל שנתרחק ממקור הבערה, הטמפרטורה תהיה נמוכה יותר, אך זה לא המצב, וזו כרגע תעלומה.

יש תיאוריות שונות לגבי התחממות הקורונה של השמש. תיאוריה אחת קשורה לגלים בתוך זרמי החלקיקים, ואחרת לשינוי בסדר השדות המגנטיים של השמש. אם נמדוד את כמות השדות ואת עוצמת הגלים, נוכל לדעת איזה מההסברים סביר יותר.

"הפעילות בשמש אינה אחידה", אומר אופמן. "יש לפעמים התפרצויות הנושאות שדות מגנטיים, קרינה וחלקיקים טעונים לחלל הבין־פלנטרי. גם כדור הארץ מושפע מכך, כתלות בעוצמה ובכיוון הפיצוץ. נראה את זה, למשל, בזוהר הצפוני, שבשנה האחרונה נצפה חזק ודרומי במיוחד. זו לא רק תופעת טבע יפה, אלא עדות לעלייה בכמות החלקיקים הנפלטים מהשמש שפוגעת באטמוספירה שלנו".

פרופ' לאון אופמן, ממתכנני  משימת פארקר / צילום: תמונה פרטית

ב־1859 דווח על התפרצות שמש אחת עוצמתית כל כך, עד שנוצר זוהר צפוני שניתן היה לקרוא עיתון לאורו. החשש הוא שאם זה יקרה שוב, כל התקשורת האלקטרונית בכדור הארץ תשובש.

סערות השמש הללו כנראה גורמות לתנודות בשדות מגנטיים שמשפיעים על התקשורת ועל אספקת החשמל בכדור הארץ, וגם על הבריאות של אסטרונאוטים. אם תוקם תחנת חלל קבועה על הירח, שיתגוררו בה בני אדם לאורך זמן, יהיה חיוני להבין את ההשפעות הללו על בריאותם.

גם לוויינים עשויים להיפגע מרוח השמש. רוח השמש הייתה הסיבה הרשמית לכך ש־40 לוויינים קטנים של חברת סטארלינק, של אילון מאסק, נפלו ונשרפו באטמוספירה. ההתפרצות יכולה להוביל לשינויים באטמוספירה, ואז לוויינים שתלויים בתנאים מסוימים כדי לשמור על גובהם עלולים פשוט ליפול חזרה לתוך כדור הארץ.

"הייתי עד ללוויינים שפעילותם נפגעה באופן בלתי צפוי בשל התפרצויות השמש", אומר גולני, "והתלות של בני האדם בלוויינים הולכת וגדלה. היום יש יותר מ־6,000 לוויינים בחלל, כמחציתם שוגרו בשנתיים האחרונות. לכן, גם מבחינה פרקטית, חשוב להבין את רוח השמש".

מודל מדויק יותר של רוח השמש עשוי אולי לעזור לצפות התפרצויות ולהיערך אליהן.

איך בונים כלי שלא יימס בשמש

הגשושית נקראת על שם יוג'ין פארקר, הראשון שבנה מודל מתמטי של רוח השמש, באמצע המאה ה־20. פארקר הספיק לראות את שיגור הגשושית ב־2018, כשהוא בן 91. הוא אמר אז לאתר החדשות של אוניברסיטת שיקגו: "עקבתי לאורך השנים אחרי כל ההשקעה בכלי, ואז צפיתי בו כשהוא נעלם אל תוך החושך, בידיעה שלא יחזור לעולם. זו חוויה מרגשת". פארקר נפטר ב־2022, לפני הביקור המכריע בעטרת השמש, אך אחרי שהגשושית כבר הספיקה להביא לכדור הארץ מידע בעל ערך.

"הגשושית הזאת נבנתה עבור התנאים הכי אלימים שחללית נבנתה עבורם אי פעם", אומר גולני. "זו חללית לא קטנה, כ־700 ק"ג, לא טונות כמו טלסקופ ווב אבל גם לא 10 ק"ג כמו ננו־לוויין".

איך אפשר למנוע מחום השמש להמיס את הגשושית? באתר נאס"א מסבירים שהשמש פולטת חלקיקים מהירים ועוצמתיים מאוד, אבל הצפיפות שלהם באזור העטרת אינה גבוהה, ולכן אף שהגשושית תנוע במרחב שבו הטמפרטורה היא מיליוני מעלות, היא עצמה תתחמם "רק" בכ־1,400 מעלות. זה עדיין חם מאוד (יותר מלבה), ולכן הגשושית תגן על עצמה באמצעות מעין מפרש שיעמוד תמיד בינה לבין השמש.

המפרש, ברוחב 2.4 מטרים ובעובי של קצת יותר מ־10 ס"מ, עשוי מסנדוויץ' של תרכובות פחמן מסוגים שונים וצבוע בלבן כדי להחזיר כמה שיותר מהאור ומהחום.

רוב מכשירי המדידה של הגשושית יוסתרו מאחורי המגן, אך ישנו מכשיר אחד, Solar Probe Cup, שמדי פעם יגיח מעבר לקצה כדי למדוד את רוח השמש מיד ראשונה. המכשיר עצמו עשוי מיריעות של טיטניום, זירקוניום ומוליבדן, שנמסות רק בטמפרטורה של 2,350 מעלות. יש ביריעה רכיב המייצר שדה חשמלי, והוא עשוי מטונגסטן, מתכת שנמסה ב־3,500 מעלות צלזיוס. הרכיבים החשמליים במכשיר עשויים מהמתכת ניוביום, ועטופים בגבישי ספיר, אחד החומרים החזקים בטבע.

גם הפאנלים הסולאריים של הגשושית צריכים מדי פעם לצאת מאחורי המגן, לצורך הנעת הגשושית. כדי לקרר אותם, משתמשים ברדיאטורים די דומים לאלה של מכונית.

הכוח של אור להזיז עצמים

הגשושית "נזרקה" לתוך מסלול מסוים, אבל מדי פעם היא מקבלת הוראות תיקון מסלול מהאדמה, אומר גולני. "יש לה מנועים ומערכת הנעה שיכולים לתקן את המסלול, אם כי התיקונים הללו יחסית נדירים. לא צריך לנהוג אותה כל הזמן".

אופמן מוסיף שהגשושית נעה במסלול אליפטי שמושפע גם מכוח הכבידה של כוכב הלכת נגה. "בכל פעם שהגשושית עוברת ליד כוכב הלכת, היא משנה קצת את המסלול שלה כך שהיא קרובה יותר לשמש. זה קרה כבר שבע פעמים, וכעת המסלול יהיה כל כך קרוב, שהוא ישתנה והגשושית כבר לא תטוס סביב נגה".

מתברר שהאור עצמו יכול להסיט את הגשושית ממסלולה. "כשמתקרבים מאוד לשמש, הפוטונים שהיא פולטת צפויים להפעיל כוח חזק יותר על החללית", אומר גולני. "יש תחום שלם בעולם החלל שנקרא 'שיט סולארי'. אני מאוד אוהב את הרעיון הזה בתור איש חיל הים. הרעיון הוא שהפוטונים שהשמש פולטת יכולים להזיז דברים.

משה גולני, חוקר חלל / צילום: תמונה פרטית

"אנחנו לא מרגישים את זה כי אנחנו נמצאים בסביבה עם חיכוך. אבל אם בסביבה נטולת חיכוך כמות גדולה מאוד של פוטונים פוגעת בגוף גדול ושטוח, הפוטונים אמורים להזיז את הגוף וכך אפשר לשוט בחלל. אבל במקרה הזה, זרם הפוטונים הוא עוד אתגר לגשושית".

לצד עמידות לחום ואתגר ההיצמדות למסלול, נכונו לגשושית גם אתגרי תקשורת. "המרחק הוא אתגר, אם כי יש לנו תקשורת גם עם המאדים שלפעמים נמצא רחוק יותר", אומר גולני, "אבל הפעילות בשמש מכניסה המון רעש למערכות התקשורת. יכול להיות שהחללית רק תקלוט את הפעילות, ואחר כך תשדר חזרה כשהיא תגיע למקומות קצת פחות מסנוורים".

סיכון אחר הוא התפרצויות הפלזמה, אחת התופעות שיצאה הגשושית לחקור.

"אם שפריץ פלזמה תופס אותה, זה עלול להסתיים בצורה אלימה מבחינתה. המזל הוא שהיא כבר אספה הרבה מידע עד כה, וכולם מרוצים".

לדברי גולני, "הגשושית כבר גילתה תהליכים מפתיעים כמו היפוך של שדה מגנטי כשהוא מתפשט, תופעה שנקראת סוויץ' באק ולא ידעו שהיא קורית בעוצמה כזאת בקרבת השמש. בנוסף, בשילוב בין המידע מגשושית פארקר ומלוויין אירופי, מצאו שיש אלומות פלזמה שיוצאות מתוך הסטטוספירה ומאיצות את רוח השמש".

מה יקרה לגשושית אחרי הסיבוב הנוכחי, הקרוב ביותר לשמש?
אופמן: "יש לה דלק לעוד תיקוני מסלול לתקופה ארוכה, אבל השאלה היא אם ימשיכו לממן את איסוף הנתונים ממנה. יש אפשרות לרסק אותה לתוך השמש, וגם זה יכול להביא לנו עוד מידע, או פשוט לתת לה לטוס לדרכה".

עוד כתבות

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

עשרת הימים שיכריעו: האם רוזן וטוכמאייר הימרו נכון

העסקה לרכישתה של חברת הנדל"ן אקרו בידי ישראל קנדה תייצר חברת ענק בשווי של 10 מיליארד שקל ● אם החברה הממוזגת הייתה מתחילה להיסחר היום, היא לא הייתה מצליחה להיכנס למדד הדגל של הבורסה ● הכניסה של פאלו אלטו לבורסה אף הופכת את הסיכויים לקשים יותר ● בכמה תצטרך המניה לזנק?

שדות סולאריים של דוראל בארה''ב / צילום: באדיבות דוראל

מניות האנרגיה הלוהטות של ת"א קפצו פי 3 בזכות הימור על השוק האמריקאי

חברות האנרגיה אנלייט, או.פי.סי ודוראל הוסיפו בשנה האחרונה מאות אחוזים לשוויין, על רקע פעילותן המתרחבת בארה"ב ● השלוש הפכו לחביבות המשקיעים בזכות רוח גבית לה הן זוכות מהביקוש האדיר לחשמל בארה"ב, בעיקר עבור חוות שרתים למהפכת ה–AI

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

נגיד בנק ישראל מגיב לסמוטריץ': "אני לא קם בבוקר, פותח חלון ומחליט מה גובה הריבית"

אמיר ירון התייחס בראיון לגלובס להחלטה להשאיר את הריבית ללא שינוי על רמה של 4%, וכך לקטוע רצף של שתי הפחתות ● הוא התייחס למצב הכלכלה, ל"רוחות המלחמה" שהיוו שיקול מרכזי בהחלטת הוועדה, הגיב בתקיפות לדרישתו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לחזור בו מהחלטתו, וגם סיפר איפה הוא מוכן להתגמש בדיונים בכנסת על רפורמת הבנקים הקטנים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ משוחח עם עיתונאים / צילום: ap, Evan Vucci

בישראל מרוצים מביטול מכסי טראמפ: "מעניק יתרון במו"מ, אין כבר טעם למהר לחתום"

גורמים בממשלה מסרו לגלובס כי פסיקת ביהמ"ש העליון בארה"ב, שפסלה את מרבית המכסים הגלובליים, משפרת משמעותית את עמדת המיקוח של ישראל במו"מ על הסכם הסחר ● בינתיים, היצואנים בארץ דווקא מביעים חשש שהיתרון היחסי של ישראל ייפגע, לאחר שטראמפ הכריז על מכס גלובלי אחיד של 15%

מתחם ביג גלילות, בשבוע שעבר / צילום: גלית חתן

שנה לביג גלילות, בשוק עדיין מורגשת "רעידת האדמה"

מתחם הענק בגלילות של רשת המרכזים המסחריים ביג עורר עניין עוד לפני הפתיחה, אבל אחרי ההייפ של החודשים הראשונים, הפדיון היומי ירד כצפוי בעשרות אחוזים ● רשימת ההמתנה עדיין קיימת, אך בשוק מספרים גם על תנאים מקלים לשוכרים ● על כמה עומד הפידיון היומי ומה קרה למתחרים?

מנכ''ל דקארט דין לייטרסדורף וסמנכ''ל המוצר משה שלו / צילום:  עמית אלקיים

מ-8200 להנהלת חד הקרן: התפקיד החדש של יוסי שריאל

יוסי שריאל צורף לחברת דקארט על ידי מייסדיה, דין לייטרסדורף ומשה שלו, שהיו גם פקודיו ביחידת 8200 ● הוא שוחרר משירות מילואים על ידי הרמטכ"ל אייל זמיר כמי שנושא באחריות פיקודית לאירועי ה-7 באוקטובר מעצם תפקידו כמפקד 8200

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדילמה של בנק ישראל עם הריבית והסיבה שהאנליסטים עשו סיבוב פרסה

האינפלציה באמצע טווח היעד, והשקל התחזק, אך רוחות המלחמה מול איראן טרפו את הקלפים וגרמו לשוק לשנות כיוון ● בעוד שנתוני הצמיחה המפתיעים מעניקים לנגיד "מרחב נשימה", רוב האנליסטים מעריכים כעת: בנק ישראל יבחר בשמרנות וישאיר את הריבית על כנה

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות עקב מכסי טראמפ; מניות התוכנה והבנקים נפלו

וול סטריט הגיבה לראשונה להעלאת המכסים הגלובליים של טראמפ מ-10% ל-15% ● ה-S&P 500 ירד בכ-1% ● מחירי המתכות היקרות עלו, תשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב ירדו ● נובו נורדיסק צללה במעל 15%, לאחר שדיווחה על תוצאות מאכזבות בניסוי של זריקת הרזיה חדשה שלה ● הביטקוין ירד ונסחר סביב רף ה-64 אלף דולר

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן / צילום: ap, Brian M. Wilbur

לא רק עם איראן: היערכות למלחמה רב-זירתית

בצל פריסת הכוחות האמריקאית: בישראל משלימים היערכות לפתיחת זירות נוספות ● בלבנון דווח כי השגרירות האמריקנית פינתה עשרות מעובדיה ● סטודנטים בטהראן ממשיכים להפגין נגד המשטר - תיעודים של הצתת דגלי איראן הופצו ברשתות • נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ממשיך בהזרמת הכוחות למזרח התיכון ובהפעלת לחץ על איראן במסגרת המו"מ ● עדכונים שוטפים

צפנת דרורי, ד''ר חדוה בר, איילת שקד, מירי קמחי וטל אייל-בוגר / צילום: ניב קנטור

איילת שקד: "הממשלה יצרה קרע בחברה הישראלית"

איילת שקד, חדוה בר ונדין בודו-טרכטנברג לקחו חלק בכנס "נשים, משפט ועסקים" שערכו פירמת עורכי הדין פישר (FBC & Co) וארגון היועצים המשפטיים בחברות ● עמוס תמם יחליף את אסף גרניט כפרזנטור של אלבר. כמה יעלה הקמפיין החדש? ● והמהלך החדש של נמל חיפה ● אירועים ומינויים 

בית זיקוק אשדוד / צילום: רפי קוץ

האסון בבית הזיקוק באשדוד: נעצר חשוד ברצח באדישות

לאחר מותן של שתי עובדות בית הזיקוק ממחסור בחמצן, המשטרה עצרה שותף בחברה המספקת בלוני חמצן בחשד לרצח באדישות ● מנהל הבטיחות במשרד העבודה הזהיר משימוש במיכלי החברה, כ-15 אלף מהם עדיין בשוק

כותרות העיתונים בעולם

זו אחת ממערכות הנשק המתקדמות בעולם והיא עכשיו בידיים של איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן תרכוש מערכות מתקדמות מרוסיה כדי לשקם את יכולות ההגנה האווירית שלה, מנהיג המעצמה העולמית שיבוא לבקר בישראל בשיא המתיחות מול איראן, ופרו-פלסטינים בגרמניה מתכננים להפגין ליד מחנה ריכוז • כותרות העיתונים בעולם 

ירידה עמוקה במכירות של רוב המותגים היפניים / צילום: יח''צ

הם שלטו בכבישי ישראל יותר מ־40 שנה. היום רק מותג רכב יפני אחד נותר בצמרת

בתוך שנים ספורות הפכו רוב מותגי הרכב היפניים ממובילי שוק לזן שנמצא על סף הכחדה, לנוכח הפלישה הסינית ● נתוני ינואר ממחישים זאת היטב, עם ירידה דו–ספרתית עמוקה במכירות של רוב המותגים היפניים, למעט טויוטה ● האם עוד מכשול הוסר מדרכם של הסינים?

כוחות מקסיקניים ברחובות מקסיקו סיטי / צילום: ap, Ginette Riquelme

השוטר שהפך לברון סמים: החיסול הדרמטי במקסיקו, וההשלכות

מנהיג קרטל חליסקו "אל מנצ'ו" חוסל במבצע נועז של צבא מקסיקו, שהביא לסיומו של מצוד בינלאומי ממושך ● מותו הצית גל נקמה הכולל חסימות כבישים ומהומות אלימות - שהפכו ערי נופש לאזורי קרב ● הכאוס הביא לביטולי טיסות ולאזהרות מסע למדינה

מטה בנק ישראל בירושלים / צילום: בר לביא

בגלל הסיכוי למלחמה עם איראן: הנגיד הותיר את הריבית על כנה

בנק ישראל השאיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 4% ● השיקול המרכזי: העלייה באי־הוודאות הגאו־פוליטית ● סמוטריץ': "החלטה שגויה. קורא לנגיד לחזור מהחלטתו ולהמשיך במגמת הפחתת הריבית" ● בתחילת השבוע שעבר גילמו השווקים הסתברות של כ-80% להפחתת ריבית, אלא שרוחות המלחמה מול איראן טרפו את הקלפים, ורוב אנליסטים צפו את הותרת הריבית על כנה

פינק פלויד, The Wall / צילום: Shutterstock, Pink Floyd on the wall

אל תגלו לרוג'ר ווטרס: מה מצאו חוקרים בטכניון על הלהיט של פינק פלויד?

חוקרים מהטכניון הצליחו לעורר אזורים מסוימים במוח עם השיר "עוד לבנה בחומה", באופן שישפר קליטה של תרופות לטיפול במחלות כמו אלצהיימר ופרקינסון

ויקטור וקרט, מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: הגר בדר

מסע הרכש נמשך: לאומי פרטנרס משקיעה ברייק נדל"ן לפי שווי של 525 מיליון שקל

זרוע ההשקעות של בנק לאומי תרכוש 16% ממניות חברת ההתחדשות העירונית שבשליטת אספן ויוסי רייק ● ההשקעה מגיעה כשלב מקדים להנפקה ראשונית שתבוצע בשלוש השנים הקרובות

ברק רוזן, צחי ארבוב וזיו יעקובי / צילום: ינאי אלפסי, אלכס פרגמנט

הנתון שיכריע אם המיזוג הענק בין אקרו לישראל קנדה יצליח

המיזוג הצפוי בין יזמיות הנדל"ן המובילות ישראל קנדה ואקרו צפוי ליצור את החברה הגדולה בענף ● בשוק מנתחים את היתרונות והסיכונים שלקחו על עצמם בעלי ישראל קנדה, את הסיבות שהביאו למכירתה של אקרו, ואת הנתון שעליו תקום או תיפול הצלחת העסקה

בנייה / אילוסטרציה: Shutterstock

מדד תשומות הבנייה למגורים עלה ב–0.6% בינואר, השכר ממשיך להיות המרכיב הדומיננטי

מדד תשומות הבנייה המשיך לעלות גם בחודש הראשון של 2026, אם כי בשיעור מזערי ● ללא העלייה בשכר העבודה, ירד המדד ב־0.2%

דינה בן טל-גננסיה, מנכ''לית אל על הפורשת / צילום: גיא כושי ויריב פיין

המוסדיים נתנו ברקס: מנכ"לית אל על הפורשת לא תקבל פיצויי פיטורים

המנכ"לית היוצאת בן טל-גננסיה ביקשה לקבל פיצויי פיטורים מלאים על 18 שנות עבודתה באל על בהיקף של מיליון שקל, אך המוסדיים מתנגדים ● היא מסיימת את דרכה בחברה עם שכר בעלות של כ-30 מיליון שקל