מטוס של בריטיש איירווייז / צילום: Shutterstock, Jarek Kilian
בשבוע שעבר הודיעה חברת התעופה הבריטית בריטיש איירווייז כי לא תשוב לישראל עד מרץ 2025, ובכך הצטרפה לרשימה המתארכת של חברות תעופה זרות שבחרו לוותר על הפעילות בישראל בשנה הקרובה. עם החברות ברשימה נמנות גם KLM, שהאריכה את תוקף השעיית הטיסות עד ינואר 2025, ווירג'ין אטלנטיק, שלא שבה לפעול בישראל מאז שפרצה המלחמה ואף האריכה את ההשעיה עד מרץ 2025.
● אייר חיפה תמשיך לפעול מנתב"ג בזמן הקרוב
● החברה שמבטלת טיסות באופן חריג בעקבות המתקפה באיראן
● הביטולים נמשכים, וחברת תעופה נוספת משעה את פעילותה עד 2025
בשונה מוירג'ין, החברות בריטיש ו-KLM שבו לפעול בישראל באפריל, אך במתכונת שונה מזו שהכרנו, עם עצירה תפעולית בלרנקה בדרך לישראל. גם וירג'ין אטלנטיק תכננה ללכת בעקבותיהן ולשוב בספטמבר במתכונת זהה, אך ההסלמה באזור הרחיקה את חזרתה בחצי שנה נוספת.
אפילו חברות התעופה הישראליות, במצבים שבהם הפעילו טיסות ב"חכירה רטובה", ביצעו עצירה תפעולית כזו לאורך השנה האחרונה.
הפתרון של העצירה בלרנקה שבקפריסין בדרך מאמסטרדם או מלונדון מאפשר לצוותים להתחלף, כך שצוות הטיסה שעולה על מקטע הטיסה בין לרנקה לתל אביב, יכול לבצע את הטיסה הלוך ושוב מבלי שיעלה הצורך ללון בישראל או לשהות בה שעות ארוכות. אומנם זה מאריך את משך הטיסה, אך מאפשר את קיום לוח הטיסות.
צוותי התעופה הזרים, הכוללים דיילים, דיילות, טכנאים וטייסים, חוששים להגיע לארץ בשל המצב, וגם בחברות הביטוח לא ששו לבטח את הלינה בישראל. הקושי הוא לקיים רצף פעילות משמעותי יותר, בטיסות שאורכן מחייב לפי החוק האירופי מנוחה בין הטיסה הלוך לטיסה חזור.
העצירה מתבצעת בטיסה לישראל, בעוד שהטיסה מישראל בחזרה ללונדון או לאמסטרדם היא טיסה ישירה. העצירה אורכת לפחות 45 דקות ומאריכה את הנסיעה בכשעה וחצי בסך-הכול בשל הארכת המסלול האווירי. הנוסעים במטוס נשארים עליו לאורך העצירה.
"נמאס להן מאי-הוודאות"
בענף מסבירים כי החלפת צוותים בדרך לישראל כרוכה באופרציה מאוד מורכבת ומוגבלת, וחברות הביטוח מסרבות לבטח טיסות בשעות החשיכה. ד"ר עוזי פרוינד-פינשטיין, מרצה במחלקה לניהול תיירות ומלונאות, המכללה האקדמית כנרת, מוסיף כי "ניתן להניח שלחברות האלה פשוט נמאס מאי-הוודאות. כשיש עצירה תפעולית, מתחילים סיבוכים בתוך המערכת, יש לזה משמעויות כספיות ופגיעה בדיוק המבצעי של הטיסות, והן מעדיפות להימנע מהדברים האלה.
"בעצירה תפעולית מעלים ומורידים צוותי אוויר, אולי מתדלקים קצת, ובגדול זה בעיקר חילופי צוותים. זה הפך לבלגן בירוקרטי, והבעיה העיקרית היא שמתחילים מזה שהטיסה אינה רציפה, וזה אומר לפחות חצי שעה על הקרקע.
"במקרה של לרנקה, מדובר בשדה תעופה קטן, שמצד אחד זה נוח, כי אין התברברות בזמני הסעה כמו בשדות תעופה גדולים, אבל זה גם אומר שאם יש עומס מסוים בשדה התעופה, הם צריכים להיכנס לתוך המשפך של ההמראות והנחיתות, וזה יכול לגרום להם עוד עיכובים. גם הנוסעים לא מתים על העצירות האלה, כל העניין של המראות ונחיתות באופן די קבוע זה דבר לא נעים, וזה גם אומר יותר סיכון בטיחותי, כי אלה החלקים המסוכנים ביותר בטיסה".
עו"ד שירלי קציר, שותפה וראש מחלקת תעופה, תיירות ומלונאות במשרד פישר (FBC), המייצגת למעלה מ-20 חברות תעופה זרות בארץ, מסבירה כי החברות שביצעו עצירה בדרך לישראל התמודדו עם מספר אתגרים. "זה מייקר להן מאוד את עלות ההפעלה של הצוותים, מאריך את זמן הטיסה ומעכב את לוחות הזמנים. מהשיח שלי עם החברות הבנתי שזה היה מקובל עליהן כפתרון ביניים שניתן להכיל אותו מסחרית כדי לקיים תעופה אזרחית בישראל".
עוד מוסיפה עו"ד קציר כי שיקול נוסף להפעלת הטיסות לישראל היה שמירה על הסלוטים, כיוון שברשות שדות התעופה סירבו להשאיר סלוטים לחברות שמפסיקות את הפעילות בישראל.
לדברי עו"ד קציר, "בהתחלה חברות הביטוח בכלל לא הסכימו לבטח את הטיסות לישראל, ועם הזמן זה התאפשר הודות לכמה חברות בודדות שהוציאו פרמיה מותאמת. לאחר מכן צצה הבעיה של הצוותים שלא רצו להגיע, והפתרון היה העצירה בדרך לישראל. גם יונייטד איירליינס ביצעה עצירה במינכן בדרך לישראל בתקופה שפעלה כאן".
"בעיקר בעיה משפטית"
עו"ד קציר מוסיפה כי "היום עיקר הבעיה של החברות היא הגנה משפטית. חוק שירותי תעופה מחייב את החברות לפצות ולתת טיסה חלופית במקרה שהן מבטלות טיסות בלית-ברירה לישראל. הנושא שהכי כואב לחברות זה לתת טיסה חלופית לנוסעים - חברות צריכות לתת כרטיסי טיסה באל על או בחברה אחרת ולשאת בעלויות שלפעמים מגיעות לפי 500 מהעלות המקורית".
קציר סבורה כי הדרך להשיב חברות תעופה זרות היא באמצעות שינוי חוק שירותי תעופה. "הן צריכות ודאות משפטית. אם יהיה יותר היצע של חברות, המחיר יירד".
בחברות התעופה הישראליות, לעומת זאת, ממשיכים להשתמש בעצירת הביניים כפתרון שמאפשר להרחיב את כמות הטיסות ולהגדיל את האמון של הקהל הישראלי. לשם כך, בחברות מנסים למצוא פתרונות יצירתיים כדי להמשיך את הרציפות התעופתית, ולמרות העצירה שעלולה לעכב את לוח הזמנים וכרוכה בעלויות נוספות, זאת דרך להרחיב את הקיבולת וכך גם להרוויח.