גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

איך הממשלה עומדת בלו"ז העברת התקציב ביחס לקודמותיה?

באופוזיציה טענו לפיגור בהליכי העברת התקציב ● בחנו כיצד ממשלות עבר עמדו בלו"ז העומד לרשותן ● רובן עשו זאת בהצלחה, והיו כאלו שנתנו לעצמן עוד זמן ● המשרוקית של גלובס

בצלאל סמוטריץ', הציונות הדתית (מסיבת עיתונאים, 3.9.24) / צילום: רפי קוץ
בצלאל סמוטריץ', הציונות הדתית (מסיבת עיתונאים, 3.9.24) / צילום: רפי קוץ

סוף שנת הכספים מעבר לפינה, השעון מתקתק, אך דיוני התקציב בכנסת טרם החלו. כבר בספטמבר היו חששות מפני אי־עמידה בדדליינים, לאחר שאוגוסט עבר מבלי שהממשלה אישרה את הצעת התקציב כמקובל. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ביקש להרגיע ואמר במסיבת עיתונאים: "אנחנו נעמוד בלוחות הזמנים". באופוזיציה לא התרשמו: "לפי לוחות הזמנים של תקציב מדינה, כבר באוגוסט ממשלת ישראל אמורה לאשר אותו", אמר ח"כ עודד פורר ל־i24 News. "אנחנו אמורים להיות עכשיו בשיא הדיונים בוועדת הכספים בתקציב המדינה לשנת 2025". כמה הממשלה חורגת מלוחות הזמנים שלה, ואיך זה עומד ביחס לאופן בו ממשלות עבר עמדו בהם? בדקנו.

סמוטריץ' יורה לכל הכיוונים ומתחייב לגזירות בהיקף של 40 מיליארד שקל. מי ייפגע?
בדרך לאישור התקציב, לאוצר חסרים כ-30 מיליארד שקל

עיקרי הלו"ז

נתחיל בדדליינים שעומדים בפני הממשלה בכל הנוגע להעברת תקציב: שנת הכספים הישראלית מקבילה לשנה הקלנדרית, כלומר מתחילה ב־1 בינואר. בנוסחו היום, סעיף 3(ב)(1)(א) לחוק יסוד: משק המדינה קובע שיש להניח על שולחן הכנסת את הצעת חוק התקציב לשנת הכספים הבאה לכל המוקדם חצי שנה לפני תחילתה, כלומר ב־1 ביולי, תאריך שאותו עברנו מזמן ושאליו הממשלה לא שאפה. לפי אתר הכנסת, נהוג שהתקציב מאושר בממשלה עד אוגוסט. גם התאריך הזה עבר, אך מדובר בנוהג ולא בתאריך מחייב.

מה שכן מחייב בחוק, בהמשך לאותו סעיף בחוק היסוד, הוא 1 בנובמבר, שאמור להיות המועד האחרון להניח את הצעת החוק לשנת התקציב הבאה. מאחר שהתקציב טרם אושר בממשלה, ספק רב אם היא תצליח לעמוד ביעד הזה, ולפי דיווחים הוחלט להגיש את התקציב רק ב־1 בדצמבר. בפועל, אין סנקציות על אי־עמידה בזמנים, אבל כפי שהסביר לנו רם בלינקוב, לשעבר ממונה על התקציבים ומנכ"ל משרד האוצר, יש חשיבות לתאריך: "משך הזמן הזה נחוץ מסיבות טכניות וגם מסיבות מהותיות של עבודת מטה מסודרת והגעה להחלטות מהותיות, שנבחנו היטב. התקציב נוגע בכל אחד ואחת מאתנו בהיקפים עצומים ולכן הוא אינו דבר שיש להעביר בקלות דעת".

יעד שאם לא יעמדו בו כבר יהיו לדבר השלכות חוקיות הוא 31 בדצמבר, סוף שנת הכספים. אם עד אז לא יעבור תקציב, המדינה תעבור לתקציב המשכי, בו בכל חודש היא תוכל להוציא 1/12 מהתקציב של השנה הקודמת. אך הדדליין בעל השפעות מרחיקות הלכת ביותר הוא 31 במרץ לתוך שנת הכספים: סעיף 36א(א) לחוק יסוד: הכנסת קובע שאם עד אז הכנסת לא תעביר את התקציב בשלוש קריאות, הכנסת תתפזר וילכו לבחירות.

מעבר להשלכות הפוליטיות, לעמידה בזמנים יש גם השלכות כלכליות, למשל בעניין דירוגי האשראי: "צריך לזכור כי חברות הדירוג מסתכלות ובוחנות את ההתנהלות הכלכלית של הממשלה", כך בלינקוב. "בין היתר, היא בוחנת אפשרות יישום הנחות התקציב, ככל שהיישום יותר קשה או מופרך, כך מתקבלת על ידי חברת הדירוג חוו"ד שלילית נוספת".

ביצועים בעבר

אז אנחנו רואים שהממשלה הזו הולכת לחרוג לא במעט מלוחות הזמנים. אבל האם מישהו טורח להיצמד אליהם? בדקנו מתי התקציבים של 20 השנים האחרונות עברו מבחינת התאריכים המחייבים בחוק. רוב התקציבים, נציין, עברו בזמן, חלקם בגלל מתכונת התקציב הדו־שנתי שנוסתה בעשור הקודם. כשזה מגיע להנחת הצעת התקציב על שולחן הכנסת, כשהיו חריגות הן היו של ימים בודדים: תקציב 2004 הונח באיחור של ארבעה ימים, תקציב 2005 באיחור של יום.

אם יש חריגה לתוך שנת הכספים והישענות על תקציב המשכי, גם היא של ימים בודדים: ארבעה ימים במקרה של 2004 ושלושה במקרה של 2007. לפי בלינקוב, במקרה כזה אין לדבר חשיבות. חריג בולט היה התקציב של 2005, בו המשבר הפוליטי סביב ההתנתקות הביא לכך שהתקציב עבר יומיים בלבד לפני שישראל הייתה נשלחת לבחירות.

כפי שאומר לנו בלינקוב, למרות רשת הביטחון של התקציב ההמשכי, לא מדובר במשהו לשאוף אליו מעבר לאותם כמה ימים: "התקציב ההמשכי מצומצם בהרבה ומיועד קודם כל להוצאות חיוניות, כך שלא נשאר ממנו להוצאות שהן יותר 'בשוליים' כמו סל בריאות או טיפול בתשתיות". לדבריו, בשנת הכספים הבאה המצב בעייתי אפילו יותר: "קצב ההוצאות בזמן מלחמה הוא גבוה במיוחד. צפוי גידול משמעותי בהוצאות למשל לנכי צה״ל, לנפגעי פעולות האיבה, למשפחות החללים, למפונים וכיוצא בזה. כך שחייבים למצוא מקורות לנושאים חשובים נוספים".

אבל לעתים המדינה מתנהלת בתקציב המשכי תקופה ארוכה בלי משבר: חמישה חודשים ב־2006, יותר משבעה חודשים ב־2009, מעל חצי שנה ב־2013, מעל עשרה חודשים ב־2015, תקופה דומה ב־2021 וקרוב לחמישה חודשים ב־2023. וכמובן 2020 שעברה כולה בתקציב המשכי. אבל רק באחרונה הדבר הצריך את פיזור הכנסת.

המשותף לכל שנות התקציב הנ"ל הוא שהיה מדובר בשנת בחירות והקמת ממשלה חדשה. במקרה כזה, עוד לפני שהיא חושבת על שנת התקציב הבאה, עליה לחשוב על שנת התקציב לתוכה הושבעה. לוח הזמנים במקרה כזה צפוף יותר והשתנה עם השנים, וכיום צריך להסתיים תוך 145 יום מהשבעת הממשלה (לא כולל מועדי ישראל).

לעתים הממשלות אכן עבדו מהר: ממשלת אולמרט ב־2006 הגישה את הצעת התקציב תוך ימים בודדים מהשבעתה והעבירה אותו בקריאה שלישית כעבור חודש. "בדרך כלל כשיש ממשלה חדשה הקואליציה חזקה ורוצה לממש מהר את המדיניות שלה", אומר בלינקוב. "כך היא מצליחה ביתר קלות להגיע להסכמות ולהעביר את התקציב".

האם יש ממשלות שלא הצליחו לעמוד בשום דדליין? הדוגמה הבולטת ביותר היא ממשלת נתניהו־גנץ שהושבעה ב־2020. בניגוד להסכם הקואליציוני שהבטיח תקציב דו־שנתי ל־2020 ו־2021, בליכוד החלו להתעקש על תקציב ל־2020 בלבד תחילה. הדבר הוביל למשבר בו לא הונחה הצעת תקציב כלל, ולבסוף הכנסת התפזרה אוטומטית, לראשונה בתולדותיה.

אבל יש ממשלות שיותר משהצליחו לעמוד בלוח הזמנים הזיזו את השער. ב־2009, 2013 ו־2015 הממשלות החדשות שינו בחקיקה באופן חד־פעמי את המועד להעברת התקציב. בכל המקרים הממשלות אפשרו לעצמן עוד חודשים של עבודה לפני פיזור אוטומטי של הכנסת.

תחקיר: טל סבג

עוד כתבות

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות במניות קראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג'יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

נחל שרף / צילום: מולי אינהורן

קריאה אחרונה: מסלולי מים מיוחדים, רגע לפני שהם מתייבשים שוב

מהגבים הנסתרים שדורשים טיפוס אתגרי ועד הבריכות שהגישה אליהן קרובה ונוחה ● לאחר שנה גשומה במיוחד מאגרי המים במדבר חזרו להתמלא ● ארבע המלצות רותחות לטיולים רטובים

פרויקט ''תלפיות החדשה'' בירושלים / צילום: יח''צ

תושב חוץ רכש 7 דירות בירושלים. כמה הוא שילם?

הדירות נקנו בפרויקט "תלפיות החדשה" וכולן בנות 4 חדרים ● המחיר הממוצע של דירה בעסקה הגיע ל־3.86 מיליון והמחיר למ"ר הגיע לכ־38.5 אלף שקל ● הפרויקט מוקם על סמך תוכנית מ־2014, שכוללת פארק פנימי גדול, שדרה מסחרית ושטחים משותפים

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

אייפון / צילום: Shutterstock

פשרה בפרשת האטת האייפונים: אפל צפויה לפצות לקוחות ב-10 מיליון שקל

בתביעה הייצוגית נטען כי אפל התקינה במכשירי האייפון, באמצעות עדכוני תוכנה, תוכנות שהאטו ושיבשו את פעולת המכשירים - וזאת באופן יזום ומתוכנן, ללא ידיעת המשתמשים וללא הסכמתם ● עוד נטען כי אפל ישראל וחברת איי דיגיטל היו מודעות לכך, ולכן הן נושאות באחריות ● הסדר הפשרה כפוף לאישור בית המשפט

רונן בר / צילום: אוהד צויגנברג

משפחת ראש השב"כ לשעבר הבטיחה הנפקה של 2 מיליארד שקל

הנפקת פרודלים, חברת תמציות הטעם והריח לתעשיית המזון והמשקאות שבשליטת משפחתו של ראש השב"כ לשעבר רונן בר, בדרך להשלמה ● המהלך שזכה לביקוש גבוה יכלול גיוס של 390 מיליון שקל תמורת 15% מהחברה

אתר בנייה במרכז הארץ. ''כשהשוק מאט, יש ליזמים תמריץ לתת הנחות והטבות'' / צילום: Shutterstock

28 דירות בחודש בפרויקט אחד ביהוד: מה גובה ההנחה שקיבלה קבוצת הרוכשים

ההאטה בביקושים וההיצע הגדול של דירות על המדף מאיצים את תופעת ה"פרי־פריסייל": יזמים מסכימים להנחות של 5%-15% בתמורה לוודאות תזרימית ומכירה מרוכזת של עשרות יחידות דיור בפרק זמן קצר ● למי זה מתאים, ומה הסיכונים?

עידן קרבט / צילום: פרטי

סל הקניות הזול ביותר יכול להגיע אליכם בדרך מפתיעה

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד, הוא פיתח את אפליקציית "פארמי" שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

פיצוי של עד 3,000 שקל בשנה: המהלך החדש של בנק לאומי

הבנק מבטיח החזר של עד 3,000 שקל ללקוחות שתיק ההשקעות שלהם יציג תשואה שלילית ב־2026 ● ההטבה פתוחה למצטרפים חדשים וללקוחות קיימים שמרחיבים את היקף ההשקעה שלהם

נתן שירות למוכרים, וגם לקונים. האם המתווך זכאי לדמי תיווך?

בית המשפט קבע: פסיכולוגית תחויב ב־40 אלף שקל פיצוי לאחר שסיפקה הערכה שלילית על תובע מבלי לפגוש אותו ● השכנים טענו לירידת ערך בשל חריגות בנייה - אך ביהמ"ש קבע כי דווקא הם השתלטו על רכוש משותף וחייב אותם בפיצוי ● מתווך שניהל ייצוג כפול לקונה ולמוכר ללא גילוי נשלל מזכאותו לדמי תיווך והתחייב בהוצאות משפט ● 3 פסקי דין בשבוע

בנימינה גבעת עדה / צילום: דוברות המועצה

מועצת בנימינה־גבעת עדה מזהירה: "תוכנית המתאר תייצר גירעון מצטבר של עשרות מיליונים"

התוכנית מגיעה לסבב שמיעת ההתנגדויות השני - עם יותר מ־1,400 התנגדויות שהוגשו לה, ובראשן זו של המועצה: "התוכנית מכפילה את יעד האוכלוסייה, בלי מנגנון כלכלי תומך" ראש המועצה: "לא מתנגדים לצמיחה, אלא לצמיחה לא מאוזנת"

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

מבצע ההעברה. 263 פילים הוסעו במשאיות כ–400 ק''מ / צילום: ap, Thoko Chikondi

עשרות הרוגים וציד בלתי חוקי: מבצע להצלת פילים באפריקה הסתיים באסון

פרויקט שימור טבע על הגבול בין זמביה למלאווי השתבש קשות ● ניסיון להקל את צפיפות הפילים הביא לרמיסתם של עשרות אנשים למוות, להריסה של גידולים בשווי 4.5 מיליון דולר ולהתעוררותו של ציד בלתי חוקי ● כך ניצת אחד הסכסוכים הקטלניים בין בני אנוש לחיות בר באפריקה זה עשורים

אייפון 17 פרו מקס / צילום: יחצ

כך תאריכו את חיי הסוללה באייפון שלכם

עדכוני גרסה באייפונים מובילים לעתים לכך שהסוללה דווקא מתרוקנת מהר יותר, ובעוד באפל מבהירים שמדובר במצב זמני - יש כמה שיטות להתגבר על כך ● מבהירות המסך דרך שימוש ב–wifi ועד הטענה של פחות מ–80%

המשרוקית. עו''ד עמית חדד / צילום: איל יצהר

איך ייתכן שעמית חדד מייצג כל כך הרבה מסביבת נתניהו?

לא פעם הטיפול המשפטי בפרשות שסובבות את ראש הממשלה מתנקז לידיו של אותו עו"ד ● הכללים אוסרים כל מצב של ניגוד עניינים, אבל האם יש בכלל מי שמפקח? ● כך התגלגל המקרה של עמית חדד - עד שהביא להתפטרות של בכירה בלשכת עורכי הדין ● המשרוקית של גלובס

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

הגפנים. המשפחה היא הציר של הסיפור / צילום: ענת אגמון

אורנה לב נותנת שיעור בהתמדה, דיוק ותשוקה לעשייה

הקצינה ב–8200 שיצאה לגמלאות ממש לא פנטזה על ייננות, ורק לפני כעשור נטעה משפחת לב את הגפנים ברמת צבאים ● מדי שנה מייצרת לב ביקב אדם 4,000 בקבוקים בסך הכול, שבהם טמונים הקשר שלה לאדמה, ההיכרות עם הכרם ועבודת הכפיים

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן