הבניין בדיזנגוף 9 בתל אביב אחרי השיפוץ / צילום: יח''צ
בתחילת השבוע פרסם שופט בית משפט השלום בהרצליה, דוד יצחק, פסק דין שנחשב תקדימי בכל הנוגע לדרישות השיפוץ של העירייה: השופט יצחק קבע כי אין מקום לבקשתה של עיריית תל אביב־יפו מדיירי בניין דיזנגוף 9 לשיפוץ שיכלול האחדה של חזית הבניין, הכוללת החלפה של החלונות הקיימים.
● ראיון | בכיר בעיריית תל אביב תוקף: "תמ"א 38 הפכה את העשירים ליותר עשירים"
● תל אביב בראש: התאוששות מסוימת בשוק דירות היוקרה
העירייה טענה כי "הבאת הבניין לאחידות היא אחת מהדרישות המרכזיות בדרישת השיפוץ ומהווה את אחד השיקולים לדרישת השיפוץ לפי חוק העזר".
הדיירים התנגדו להאחדת החזית, והשופט כתב: "דרישה להאחדה מקום בו החזית אינה מוזנחת, מטילה מעמסה כספית רבה על בעל הבית, מעבר למה שהתכוון המחוקק אשר הסמיך את העירייה".
פסק הדין, שפרסמנו כאן לראשונה, יצר הדים רבים. הנה שלוש הערות בנוגע אליו.
1. בכמה בניינים מדובר
המהלך לחייב את הדיירים בשיפוץ החזיתות יצא לדרך בשנת 2019, במטרה לשפר את פני העיר ולהבטיח מראה ראוי לבניינים בני עשרות שנים הנמצאים ברחבי העיר.
השופט ציין בפסק דינו כי בשנים האחרונות שלחה העירייה "מאות דרישות לשיפוץ בתים ברחבי העיר, מכוח הוראת חוק העזר העירוני לשמירה ושיפוץ חזיתות בתים". לדבריו, מדובר על "קרוב ל־1,300 דרישות לשיפוץ מבנים בעיר. העירייה אף הצהירה באתר האינטרנט שלה כי 'היעד העירוני עומד על 1,000 בניינים משופצים בכל שנה'".
עו"ד דורון טל ממשרד מוסרי, טל עורכי דין מייצג כבר כמה שנים דיירים בהליכים מסוג זה. הוא גם ייצג, לצד עו"ד אסף כהן, את דיירי הבניין בדיזנגוף 9 בתל אביב. "בשנים האחרונות ייעצתי באופן רשמי לעשרות בניינים ודיירי בניינים שקיבלו דרישת שיפוץ כזו, וייעצתי באופן לא רשמי לעוד רבים אחרים", הוא אומר. "לכן לדעתי מספר הדרישות שכבר הוציאה העירייה גדול יותר מזו שציין השופט, ועומד על 1,500 לפחות. בדיקה במערכת בתי המשפט מגלה כי ישנם כיום כ־200 תיקים המתנהלים סביב הסוגיה הזאת, כך שלפסק הדין שניתן יש חשיבות רבה. הוא 'נושא על גבו' בניינים רבים אחרים בעיר".
2. כמה זה עולה
לידי גלובס הגיעו כמה דוגמאות לדרישות שיפוץ כאלה. אחת מהן היא לבניין ברחוב גורדון בתל אביב, אשר דרישת השיפוץ בו הסתכמה בעלויות של כחצי מיליון שקל; בבניין ברחוב החשמונאים המיועד לשימור (ולכן עבודות השיפוץ בו יקרות יותר) - שדרישת התשלום עבורו הסתכמה בכ־1.9 מיליון שקל.
במקרה של הבניין בדיזנגוף 9, מאותו פסק דין שניתן השבוע, ההערכה היא כי הדרישה להאחדת החזיתות לבדה הייתה מוסיפה לעלויות השיפוץ של הבניין כמה מאות אלפי שקלים, לצד 450 אלף השקלים שכבר שילמו דיירי הבניין לטובת יתר עבודות השיפוץ.
"מדובר בסכומים לא מבוטלים, והמשמעות שלהם היא סכום גדול שכל דייר בפני עצמו צריך להוציא מהכיס", אומר עו"ד טל. "לא כולם רוצים להשקיע את כספם בשיפוץ שכזה, ויש רבים שפשוט לא יכולים לעמוד בזה כלכלית. כך, במקרים רבים, נוצרים סכסוכים ומתיחויות בין דיירים. מה עושים כש־20 דיירים רוצים לשפץ את הבניין, ו־20 אחרים מתנגדים? פורצים סכסוכים, והדיירים רבים אחד עם השני בלי סוף.
"לטעמי, גם אם ייצא פסק דין שיורה על שיפוץ החזיתות לפי בקשת העירייה, אני בספק אם אפשר לחייב בו דיירים שאינם רוצים בכך. לא מדובר כאן על תמ"א 38 למשל, שבה החוק קבע רוב מסוים שמאפשר לקדם את הפרויקט.
"במקרה של שיפוץ בבתים משותפים, על־פי ההלכות הפסוקות ניתן לכפות מהלך שכזה רק בנוגע למה שמוגדר כתחזוקה של הבניין. במקרה של דיזנגוף 9, למשל, דרישת העירייה לאיחוד החזיתות אינה עניין של תחזוקה, אלא שיקול אסתטי בלבד".
3. מה תעשה עכשיו העירייה
ברקע ריבוי דרישות השיפוץ וההליכים המשפטיים סביבן, התכנסה ביוני האחרון מועצת העיר תל אביב־יפו לדיון בשאילתה שהגישה חברת מועצת העיר שולה קשת בנוגע למדיניות העירייה בנושא. חברת המועצה טענה כי דרישות אלה הן בגדר "גזירה שהציבור לא יכול לעמוד בה", וביקשה לערוך דיון מעמיק בכל הנוגע למדיניות זו.
במהלך הדיון הסביר יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, ליאור שפירא, את הרציונל שמאחורי מדיניות העירייה בנושא, ואמר: "עיריית תל אביב רואה חשיבות רבה בשיפור המרחב הציבורי ובשמירה ראויה ותקינה של מראות חזיתות הבתים בתחומה. לצורך כך משקיעה העירייה משאבים רבים ומשקיעה מיליוני שקלים בשנה - והכול מכוח סמכותה, לצורך שמירת האינטרסים הציבוריים להבטיח שמירה על בטיחות המבנים שבתחומה וכן על החזות האסתטית".
בסיומו של הדיון נקבע כי המשך הפעילות במישור זה ייבחן, במסגרת ועדת האסטרטגיה של העירייה בראשות אסף זמיר.
מעיריית תל אביב־יפו נמסר בתגובה: "קיבלנו את הפסיקה, ואנו לומדים אותה".